"עם מוסדיים כמו מור והפניקס שמשקיעים בנו נגיע לאן שנרצה"
חברת הביטוח הפניקס 2.11% ובית ההשקעות מור השקעות 3.71% הופכים לבעלי עניין בחברת אפולו פאוור שפיתחה יריעה גמישה להפקה של אנרגיה סולארית. אפולו השלימה בסוף השבוע האחרון הקצאה פרטית לגורמים מוסדיים בהובלת מור והפניקס, בה מכרה מניות בהיקף 75 מיליון שקל המהוות כ-13% מהחברה, וכן אופציות בהיקף של כ-50 מיליון שקלים נוספים (כ-6% מההון). "זאת פעם ראשונה שמוסדיים נכנסים להשקעה בחברה, ב-7 השנים האחרונות נשענו על בעלת השליטה וסטאר (51%), ואיתם נוכל להגיע לכל מקום שנרצה", כך אומר בשיחה עם ביזפורטל מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג.
ההקצאה נעשתה לפי מחיר של 16 שקל למניית אפולו, פרמיה של כ-5% על מחיר הסגירה ברביעי, ערב החלטת הדירקטוריון על ביצועה, בעוד מחיר המימוש של האופציות עומד על 21 שקל ותקופת המימוש היא שנה וחצי. הפניקס תחזיק לאחר ההקצאה כ-8% מההון וזכויות ההצבעה ומור בכ-6%. אם יממשו את האופציה אחזקותיהם בחברה יעמדו על כ-10.5% וכ-8.5%, בהתאמה.
ליריעות סולאריות, כמו אלה שמייצרת אפולו, משקל קל וגמישות, דבר שמייצר להן יתרון על פני פאנלים סולאריים "רגילים" במיקומים מסוימים – למשל בהקמה על מאגרי מים, שבהם השימוש ביריעות מייתר את הצורך בהתקנה של מצופי פלסטיק כדי שהפאנלים לא ישקעו (מנגד לא ניתן לכוון את זווית היריעה כדי להביא לקליטה מיטבית של השמש).
אפולו פונה גם לשוק הרכב במסגרת שיתופי פעולה עם אאודי (הודעה שהזניקה את המניה שלה), ג'ילי הסינית, רנו מיצובישי וחברה אסיאתית שזהותה לא נחשפה. את 2020 סגרה אפולו עם הכנסות של חצי מיליון שקל בלבד והפסד של 14 מיליון שקל. ב-12 החודשים האחרונים מניית החברה המריאה בכ-1,500%. כיום החברה נסחרת לפי שווי של כחצי מיליארד שקל.
- הסדר החוב בחנן מור נכשל - המסמר האחרון הוא הנפקה פרטית
- סכין נופלת: סולארדג' מנפיקה אג"ח להמרה ב-300 מ' ד' וצונחת 17%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רוזנברג מציין כי ההקצאה לא כוללת בשלב זה הכנסה של נציג מטעם הפניקס או מור לדירקטוריון החברה. במענה לשאלתנו הוא אומר כי "אין לי חשש שאם יהיה נציג מטעמם הוא יבלום מהלכים שנוביל בחברה. אני מעריך שהם רצו להיכנס כי הם התחברו לחזון שלנו, וההשקעה שלהם רק מחזקת אותנו. יש גם תקופת חסימה של חצי שנה לפחות על המניות כך שהם לא סתם התרשמו מהעלייה במניה שלנו ולא באו לעשות סיבוב קצר. הם היו אצלנו בביקור והתרשמו וכנראה שזה מתאים לאסטרטגיית ההשקעה שלהם".
בשיחה קודמת אמרת שכבר גייסתם עוד עובדים והתחלתם להקים מעבדות. מתקן ייצור אחד כבר יש לכם. מה תעשו עם התמורה בהנפקה? זה כסף שישכב בקופה לעת הצורך?
"הדירקטוריון יחליט בקרוב בדיוק מה לעשות עם הכסף. חוץ מהוצאות שוטפות אנחנו מקדמים את הליך קבלת התקנים למוצר שלנו, ויש לנו הרבה מאד יעדים, כמו לשפר את המוצרים, לפתוח מפעל גדול יותר בישראל, שיוכל לייצר יריעות בשטח מצטבר של 2 מיליון מ"ר והספק מותקן של 200 מגה-וואט, ולא 10 מגה וואט ומאה אלף מ"ר כמו בזה הנוכחי שלנו. באופן כללי אנחנו רוצים להקים עוד מפעלים בכל מיני יבשות כדי שיהיו קרובים ללקוחות בעולם".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
להערכתך, אחרי הקמת המפעל הנוסף באמצעות הסכום הזה, תצטרכו לצאת לגיוס נוסף או שתוכלו לחיות רק מהמכירות של אפולו?
"אני מניח שנוכל לחיות על המכירות שלנו, אבל שוב, לא בטוח שזה מה שנרצה – אולי נרצה לפתוח עוד מפעלים. זאת כבר החלטה של הדירקטוריון כשהשאלה היא כמה אנחנו רוצים לגדול וכמה להיות רווחיים. אני בגישה של לגדול כמה שיותר מהר וכמה שיותר גדול – הגדל יכולת הייצור, סל הלקוחות והמחקר והפיתוח. הרבה פחות מעניינים אותי הרווחים המיידים. כרגע אנחנו לא מסוג החברות שמחלקות דיבידנד מהרווחים, השאיפה היא עוד 10 שנים להיות מאד רווחיים".
האם באמת נכון יותר להגדיל את יכולת הייצור, ולא להשתמש במרבית התמורה לצורך שיווק כדי לחתום על חוזים נוספים ושיהיה לכם בשביל מי לייצר בעצם? מה הביצה ומה התרנגולת במשוואה הזאת?
"זאת שאלה טובה ובאמת כל הזמן קיימת הדילמה הזאת בין העדפת המכירות על פני יכולות הייצור וקידום השיפורים במוצר. אבל בסוף אנחנו כן עובדים בשלוש הגזרות הללו. כרגע אנחנו חייבים להגדיל את יכולת הייצור ואין לנו הרבה ברירה – אם מזכר ההבנות עם תדיראן עליו דיווחנו יהפוך להסכם מחייב, מדובר בהזמנה של 26 מגה וואט. במפעל הנוכחי שלנו זה אומר שנתיים של עבודה, אפילו עם תדיראן ביקשנו להקטין את ההזמנה בגלל יכולת הייצור הנוכחית. המפעל הקטן שבנינו כולו 'מכור', ואני מניח שגם החדש שנבנה יגיע מהר מאד למצב דומה. זה סוג החברה שאנחנו, מדובר בהזמנות אדירות".
איך תראה הצמיחה שלכם? אנחנו מדברים על כניסה לגיאוגרפיות חדשות או על חדירה לסקטורים מסויימים?
- 1.ברוקר 30/03/2021 13:07הגב לתגובה זוחברה לא מכניסה כמעט כלום, וכבר שווי שוק של מעל חצי מיליארד שקל, נכון יש פה חלום ואם ו.. אבל עדיין חברים קצת פרופורציות

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?