"על מנת לבחון את הפעילות של רבל 2.12% צריך להסתכל על צבר ההזמנות, ושם רואים שב-2021 צבר הזמנות המסגרת עומד על כ-300 מיליון יורו. את הרבעון האחרון של 2020 סיימנו במכירות של 71 מיליון יורו, שמשקפות קצב של 280 מיליון יורו, שזה כבר גבוה ב-20% מהקצב השנתי שעמד על 240 מיליון יורו. אם תעשיית הרכב תממש את המכירות שהיא תכננה לפי צבר ההזמנות, רבל תצמח ב-30% מול תוצאות 2020, או ב-10-12% מול נתוני 2019. היות וכמעט בין בתעשייה שלנו עונתיות, אם נחלק מכירות שנתיות 300 מיליון ב-4 רבעונים נקבל 75 מיליון בכל רבעון": את שיעור החשבון הזה מעביר לנו ולמשקיעים ברבל, יו"ר החברה שמוליק וולודינגר.

רבל מייצרת שסתומים המפחיתים את פליטות אדי הדלק מרכבים, וכן רכיבים עשויי פלסטיק וזכוכים המחליפים חלקי מתכת ברכב ובכך מפחיתים את משקלם ואת צריכם הדלק שלהם. החברה נסחרת לפי שווי של 760 מיליון שקל ובעלי המניות הבולטים בה הם קיבוץ רביבים (43%) מגדל (10%) ומנורה מבטחים (7.5%). אחזקותיו של וולדינגר עצמו נאמדות בכרבע מיליון שקל.

לקוחותיה של רבל הן יצרניות הרכב (ובהן קבוצת פולקסווגן ג'נרל מוטורס, מרצדס ויונדאי) וספקיות Tier-1 לשוק הרכב. הפגיעה באלה בצל הקורונה התגלגלה גם אליה בשנה החולפת. כך, ברבעון השלישי של 2020 דיווחה על נפילה של 51% הנקי לעומת הרבעון המקביל. ואולם, ההתאוששות הגיעה ברבעון הרביעי, שבהשוואה לזה שקדם לו הציג גידול של 15% בהכנסות ושל 87% ברווח, שעמדו על 71 מיליון יורו וכ-8.6 מיליון יורו, בהתאמה. הנתונים אף היו טובים מאלה הרבעון המקביל, ימי הטרום קורונה הנשכחים, ולעומתם מדובר בצמיחה של 3% וגידול של 26% ברווח. על רקע פרסום הדוחות, מניית רבל קפצה אתמול בכ-12.5%.

ואולם, על אף שמהדברים שאומר לנו וולודינגר עולה פוטנציאל לצמיחה מרשימה בשנה הקרובה, אפשר להבין גם שרוב ההתאוששות כבר נעשתה. המעבר מרמת הכנסות של 71 יורו ברבעון הרביעי של 2020, לתרחיש של 75 מיליון יורו – ונזכיר כי מדובר בתרחיש האופטימי של מימוש הצבר – מסמן צמיחה של 4% בין רבעונים עוקבים.

• רבל זינקה לאור עלייה ברווחיות ולמרות ירידה בהכנסות
• רבל זכתה בחוזה בהיקף 120 מיליון אירו לאספקת חלקים לרכב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השאלה כאמור, שאין מי שיוכל לערוב לתשובתה בוודאות, היא האם עלייה בהנסה הפנויה בשל סגרי הקורונה ומענקים מצד הממשלות לאזרחים, ישפיעו לטובה על מכירות הרכבים בשנה הקרובה ומה היקף הביקושים הכבושים מצד אותם רוכשים פוטנציאליים שלא הגיעו לאולמות התצוגה כיוון שאלה היו סגורים.

"בשנת הקורונה תעשיית הרכב מכרה בהיקף נמוך ב-20% מב-2019. התקווה שלה היא שהשנה נחזור לרמות של 2019", וולודינגר אומר, "אני קורא כמוך שהתחזיות אומרות שאנשים חזרו יותר לנסיעות ברכב פרטי כי הם רוצים פחות להשתמש בתחבורה הציבורית, ולצד זה הרבה אנשים – בעיקר בארצות הברית – מטיילים בין מדינות ברכב ולא לוקחים טיסות. מצד שני עדיין יש סגרים שלא מאפשרים לצאת בחלק מהמקומות.

"אני רק יכול להביא את הדוגמה של ישראל, שבה בינואר נמכרו 48 אלף כלי רכב כשהשוק נפרץ, ולקוות שכך יהיה גם בשאר העולם. בסין למשל, שהיא היחידה ממדינות העולם שהציגה צמיחה ב-2020, הגידול במכירת כלי הרכב היה הגדול ביותר בעולם, ושם מכרנו ברבעון האחרון 2020 מכרנו בהיקף גבוה ב-20% מזה של התקופה המקבילה".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

מצד אחד המוצרים שלכם תורמים להפחתת פליטת אדי הדלק וצריכת הדלקים של רכבים, אבל מצד שני הם עשויים מפלסטיק ולכן יהיו שיגידו לכם שאתם עדיין לוקחים חלק בפעילות מזהמת. איך אתם עונים לזה?

"המטרה של העולם היא להפחית את פליטות הפחמן הדו חמצני – שזה אומר גם כל מה שיוצא מאגזוז האוטו או מתאדה ממיכל הדלק. פלסטיק כשלעצמו אינו מזהם והעולם לא יכול לחיות בלעדיו, מה שמזהם הוא תהליך הפקת הנפט שהוא חומר גלם לפלסטיק.

"זאת בעצם שאלה של מה מזהם יותר. ברור לך שצריכת דלק של תחנות כח פחמיות ושריפת דלק על ידי רכבים הם גורמי הזיהום מספר אחד בעולם. כמות הזיהום שבזן או כרמל אוליפינים גורמות כשהן לוקחות תזקיקי נפט והופכות אותן לחומר גלם פלסטי הן אפסיות. מה שכן, אפשר לשאול מה עושים בהיבט הגריטה ואיך ממחזרים? גם לזה יש תשובה. באירופה ממחזרים 95% מחלקי הרכב – כולל פלסטיק וכולל מתכות".

בראיון קודם לאתר אמרת שבעשור הקרוב תחום הרכב החשמלי לא מאיים על מכירת השסתומים שלכם, שהיא חלק מרכזי בפעילות החברה. ובכל זאת, אתם מסמנים מנועי צמיחה נוספים או שגם בעוד 5 שנים תמהיל ההכנסות יראה דומה? 

"רבל תמשיך לצמוח גם בתחומים המסורתיים. מכירת החלקים המבניים רק תתפתח יותר, כי ככל שעושים מכוניות עם סוללות, בין אם מדובר ברכב חשמלי 'טהור' או בהיברידי, יש בעיה של משקל הרכב שמכביד על צריכת האנרגיה. כך שלמוצר הזה יש שוק אינסופי. לגבי שסתומי הדלק, אפשר לומר שכמות הרכבים שמייצרים עם מיכלי דלק לא הולכת לקטון בינתיים, רק התמהיל ישתנה ולהיברידיות יהיה נתח גדול יותר. אגב, לשסתומים למכוניות היברידיות יש ערך יותר גבוה ואנחנו נהנים מזה.

"צריך לציין שיש החמרה ברגולציה באירופה על פליטות מרכבים, וגם הדבר הזה הוא כר צמיחה עבורנו כי נמכור יותר שסתומים פר רכב, אז גם בתרחיש שכמות הרכבים תישאר דומה, נתח השוק שלנו יגדל רק מעצם הרגולציה החדשה. הוראות דומות שנקבעו בסין לפני שלוש שנים הקפיצו את צבר ההזמנות שלנו באופן משמעותי.

"מעבר לכך אנחנו פועלים בכל מיני נגזרות של עולם הרכב, בין היתר גם בקירור מערכי סוללות של רכבים חשמליים שהתחממותן מגבילה את מהירות הטעינה – אגב, זכינו בהזמנה ראשונה מסמונג למערכת כזאת. ייקח עוד כמה שנים עד שזה יהפוך למשהו משמעותי עבורנו. בנוסף רבל מייצרת מתזים שמנקים פנסים של כלי רכב ועיניות של חיישנים שמשמים יישומי רכב אוטונומיים. הפעילויות האלה שלנו תלויות כמובן בהתפתחויות של שוקי הרכב החשמלי והאוטונומי.

אתם מייצרים באירופה, סין ארה"ב – וגם בישראל. איך השפיע עליכם השקל החזק?

"מרווח הרווח של רבל יחסית גבוה, כך שסטיות במטבע לא משפיעות בצורה מהותית, ברוך השם. בכל זאת כן יש פגיעה מסוימת ברווחיות כי אנחנו מדווחים ביורו וכל עלייה של 1% בשקל מתרגמת לפגיעה של 400 אלף יורו בשורה התחתונה שלנו. לרוב, אנחנו מייצרים באותן מדינות שבהן אנחנו מוכרים, כך שאתה נשאר בשער המקומי ויש פחות חשיפה למט"ח. הבעיה כאמור היא בדוחות".

"ישראל מדי פעם מקבלת 'בוחטות' של דולרים כשיש אקזיט של חברת סטארט אפ, ובאותו זמן נוצר עודף במט"ח כי אנשים לא יכולים לנפוש בחו"ל ולרכוש מט"ח. לעניות דעתי, השוק הזה, שמכוון על ידי היצע וביקוש, יוצר מצב שעצמת השקל לא מבטאת את עצמת הכלכלה וזה פוגע בחברות התעשיות שסמוכות על הייצוא – גם בהיי-טק וגם בלואו-טק. מה שיקרה בסוף זה שיסיטו את הייצור לחו"ל ולא יעזור כלום. התעשייה היא כמו מים – הולכת למקום הנמוך יותר".

מה לדעתך הפתרון למצב הזה? בהתאחדות התעשיינים הציעו בנוסף לרכישת הדולרים ע"י בנק ישראל לגדר את כל החוב הממשלתי שנקוב במט"ח.

"אני לא גאון כלכלי ולא חושב שגם ראש הממשלה שלנו גאון כלכלי למרות שהוא אומר את זה על עצמו. ההשפעה שלנו על המאקרו-כלכלה העולמית היא אפסית ואני מציע לכולם לקבל קצת צניעות. כל התקציב של מדינת ישראל שקול למחזור המכירות של ג'נרל אלקטריט".

ואם לדבר באופן רחב יותר, בעיקר רגע לפני בחירות, איך צריך לעודד כאן התעשייה?

"במקום 'לעבוד' בצורה מלאכותית על הדולר, המדינה יכולה לעזור לתעשייה להתייעל כדי להגיע לרווחיות סבירה שתעזור לה להמשיך להתפתח. צריך להביא למצב שבו גם בשער דולר של 3.30 שקל התעשייה תשמור על הרווחיות. לנו למשל יש חברה בת באיטליה והממשלה האיטלקית נתנה לנו פטור ממס כי הקמנו מפעל, וזה מה שעוזר לנו להתחרות בשוק הבינלאומי.