אפיו אפריקה מגייסת ממוסדיים בדיסקאונט של 20% ממחיר המנייה

ההסכם נעשה במסגרת הקצאה פרטית של מניות החברה בתמורה ל-28 שקל למניה; השלד הבורסאי ייהפך לאקסיליון בחודש הבא; הגופים הבולטים שנכנסו להשקעה: מור, אקסלנס והפניקס. כך זה התחיל לפני חצי שנה
צחי אפרתי | (5)

חברת השלד הבורסאי אפיו אפריקה שהופכת להיות חברת אקסיליון ומפתחת רמזור שפועל באמצעות בינה מלאכותית, מדווחת על גיוס הון של עד 61 מיליון שקל ממספר גופים מוסדיים ופרטיים, באמצעות הקצאה פרטית של מניות החברה בתמורה ל-28 שקל למניה - דיסקאונט של כ-20% על מחיר המניה. הגופים הבולטים שנכנסו להשקעה בסכומים שבין 8-10 מיליון שקל מור, אקסלנס והפניקס. בגין כל שתי מניות שיוקצו למשקיעים תקצה החברה למשקיעים כתב אופציה אחד ללא תמורה. מחיר המימוש של כל כתב אופציה הינו 36 שקל. האופציה ניתנת למימוש עד ליום 28 בדצמבר 2022. גופים מוסדיים שחתמו על הסכם השקעה עם אפיו אפריקה מקור: אתר מאיה המוצר של אקסיליון הוא רמזור המופעל על ידי בינה מלאכותית היכול להוריד את זמן הנסיעה בכ-40% וגם להעלות את השימוש בתחבורה הציבורית. הרמזור פועל לפי העומס, ומעדכן את עצמו בכל יום בשביל להשתפר בביצועים ליום הבא. בנוסף, הרמזור מתוכנן גם בשביל לתת קדימות למכוניות משטרה, כבאיות, אמבולנסים ורכבי חירום אחרים. הפתרונות של אקסיליון מותקנים כיום בירושלים ובחיפה.  מנכ"ל החברה הוא אורן דרור - בכיר במיקרוסופט ובוועדה המייעצת של החברה ניתן למצוא בכירים רבים בעולם התחבורה - בין היתר ג'ון פורקרי, לשעבר סגן הממונה על מחלקת התחבורה בכל ארצות הברית, מרק ג'וזף המנכ"ל לשעבר של חברת Transdev חברת ענק שמפעילה אוטובוסים ובשנת 2018 הכנסותיה הסתכמו לסך של 6.6 מיליארד דולר ועוד (לכתבה המלאה). כבר בחודש אוגוסט דיווחנו כי חברת אפיו אפריקה, שלד הנמצא בהשהיית מסחר, חתמה על הסכם למיזוג עם חברת אקסיליון - חברה המפתחת רמזור שפועל באמצעות בינה מלאכותית. בחברה משקיעים מני מור, זאב ברונפלד וירון יעקבי מהמשקיעים הראשונים של אוגווינד ואלקטריאון

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אחד שמכיר את החברה 30/12/2020 10:56
    הגב לתגובה זו
    רק בישראל חברה כזו מצליחה לגייס כסף מוסדי ולהגיע לשוויים כאלה. בוול סטריט השורטים עליה כבר היו מוחקים את החברה. אין שם כלום, רק סיפורים. כבר עדיף לקנות ספר טוב
  • 4.
    שאלת השאלות 29/12/2020 19:19
    הגב לתגובה זו
    האם היא תרוויח לפי שיטת המינויים או לפי כמות הפחתת הפקקים?
  • 3.
    סמי 29/12/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
    משקיע מוסדי תורם לחברה בטווח הארוך גם אם נכנס בהנחה משמעותית.
  • 2.
    דובי 29/12/2020 15:51
    הגב לתגובה זו
    מה הפוטנציאל
  • 1.
    חברה מדהימה הולכת לשנות את עולם התנועה (ל"ת)
    אנונימי 29/12/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
ראיון

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"

מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?' 

מנדי הניג |

אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה. 

בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.

אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.

ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.

בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.