רפאל נשק ספייק תמוז 5 טיל
צילום: רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ

ארית נסחרת ב-135 מ' ש', מרוויחה עשרות מ' ש', אבל...

רווחים לא יציבים וסימן שאלה טכנולוגי מעיבים על המניה; יתרונות וחסרונות של ארית
גלעד מנדל | (6)

חברת ארית תעשיות -4.45% הפועלת בתחום הביטחוני בנישה הספציפית של מרעומים אלקטרוניים, מציגה נראות טובה לשנים הקרובות. נתחיל במוצר של החברה -  מרעום  הוא החלק בחומר הנפץ שאחראי על מנגנון ההפעלה (כלומר, מתי לפוצץ). כיום שוק המרעומים מתחלק לשניים: מרעומים מכאניים ומרעומים אלקטרונים. המרעומים האלקטרונים נחשבים ליותר טובים מהמרעומים המכאניים, אבל הם יותר יקרים.

הלקוחה העיקרית של ארית היא  מדינה בדרום אסיה כתולדה מהסכם גדול מלפני כמה שנים. חוץ מזה החברה מוכרת באופן עקבי ומשמעותי למשרד הביטחון. השאלה אם ההזמנות של המשרד מונעות רק מסיבות אובייקטיביות או שיש כאן גם אלמנט של תמיכה בחברה, בעיקר בחברה הבת רשף שממוקמת בשדרות.  

בכל מקרה, ארית מתאפיינת בשולי רווח גבוהים ושיעור הרווח הנקי שלה מההכנסות עומד בשלוש השנים האחרונות על לפחות 40%. אז לידיעת המדינה - אם אתם תומכים בחברה אז התמיכה הזו לא זורמת לעובדים, היא זורמת לכיסים של בעלי המניות - רווח של 40% מהמכירות לחברת מרעומים זה המון, זה יותר מהרווחיות של חברות טכנולוגיה מתקדמות. ארית עם כל הכבוד היא לא צ'קפוינט. אבל עזבו מה הסיבה לרווחים, האם הרווחים האלו אטרקטיביים למשקיעים?

בשנת 2019 החברה הכניסה 57 מיליון שקל והרוויחה 22 מיליון שקל, אך חשוב להדגיש שבחברת ארית אין יציבות בהכנסות מכיוון שהיא לא פועלת בהסכמים למכירת כמות קבועה אלא מקבלת הזמנות בודדות לטווח של בדרך כלל שנה עד שנתיים ומספקת אותן. 

בנוסף, לחברה מדיניות חלוקת דיבידנדים בשיעור של 30%-50% מהרווח.

בתחילת משבר הקורונה ירדה מניית החברה 30% ולאחר מכן עלתה בחזרה את רוב הירידה - הירידה של ה-30% לא הייתה בהכרח מוצדקת שכן הפעילות של החברה, מלבד שינוע המוצרים וחומרי הגלם לא אמורה להיפגע.

לפי דוחות 2019 ולא כולל הוספה של הרווח שככל הנראה נוצר מאז (שכן אומנם ההכנסות לא יציבות אבל החברה מרוויחה בעקביות) לחברה יש הון חוזר של 60 מיליון שקל, יש לה מעל 40 מיליון שקל של מזומנים במזומנים ונכסים פיננסים - מדובר על כרית מזומנים גדולה מאוד שלצד ההון החוזר מהווים חלק משמעותי לשווי שוק של החברה שעומד על 135 מיליון שקל.

בנוסף, לארית יש שיתוף פעולה עם חברה זרה מדרום אסיה שבו ארית עזרה לחברה הזרה בבניית המפעל שפועל גם בתחום המרעומים האלקטרוניים שלה ובעוד כמה דברים הקשורים לצד הטכני, ובתמורה לעזרה שלה ארית והחברה חתמו על הסכם שבו ארית מוכרת לחברה הזרה בבלעדיות שהחברה הזרה תיתן לארית מספר חלקים שמהווים חלק ניכר מהעלות ייצור; ההסכם הינו בתוקף עד לדצמבר 2030. ועל כן - ככל שהחברה הזרה תתקדם יותר במכירות שלה, כך גם ארית תכניס יותר ולאחרונה נראה מהדיווחים של ארית שהחברה הזרה מתקדמת יפה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לסיכום

לחברת ארית אמנם יש תנודתיות בהכנסות. אבל היא חברה רווחית בעקביות, בעלת הון חוזר גבוה מאוד וגם מחזיקה בשיתוף פעולה עם חברה זרה, שייתכן שהשוק לא מתמחר. מנגד, חשוב להסתייג - ארית כבר תקופה אוכה נסחרת במכפיל לכאורה נמוך, והשוק לרוב לא משקר לאורך זמן. שאלה חשובה בקשר לארית היא הטכנולוגיה שלה. האם הטכנולוגיה שלה טובה והאם יש לה סיכוי לחוזים גדולים בהמשך? לפי הוצאות המו"פ השוטפות -  1-2 מיליון שקל, מדובר בחברה שלא משקיעה במו"פ וזה אומר דרשני.  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אדון כתב בשרות אחרים 10/08/2020 23:10
    הגב לתגובה זו
    הידע של החברה הכשיר את בל אלקטרוניקה ענק הודי בתחום הצבאי ואפשר לה להכנס לתחום המרעומים השוק ההודי חסר בכ5-6 מיליון מרעומים יש מעט מאד חברות עצמאיות בעולם שנמצאות בתחום ומכך נגזרת הרווחיות אדון כתב בשרות אחרים
  • 3.
    רמי 10/08/2020 19:48
    הגב לתגובה זו
    מאוד ולא מכאניים שהם פחות טובים. תראה מה אני מצטט מהדוח השנתי האחרון: "הקבוצה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים אלקטרוניים מתוחכמים המיועדים לארטילריה, למרגמות, לטנקים, לרקטות ארטילריות, לחימוש משוטט מדוייק )להלן: "חמ"מ"( ועוד. המרעומים האלקטרוניים מהווים תחליף למרעומים המכאניים והינם מדויקים, אמינים ובטוחים יותר לשימוש. כמו כן, המכלול האלקטרוני במרעומים אלה מאפשר תכונות נוספות כגון תקשורת עם המרעום ואפשרויות הפעלה אשר אינן ניתנות ליישום במרעומים מכאניים. " הבנת? בפעם הבאה אני מציע לעשות קצת שיעורי בית לפני שכותבים. בזמן מלחמה צריך מישהו מקומי, כחול לבן, ולא מישהו זר שלא ירצה לסייע לך (רמזים: אובמה ומלחמת לבנון).
  • 2.
    מיקי 10/08/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
    הכולל הוא 40%, ברור שהרווח ממכירת מרעומים בישראל נמוך הרבה יותר
  • גלעד מנדל 11/08/2020 09:12
    הגב לתגובה זו
    הרווח הוא לא לגמרי ממכירת ידע. במסגרת ההסכם שלה בדרום אסיה היא בנתה את המפעל ועכשיו היא מוכרת לו בבלעדיות חלק מהחלקים. אני דיברתי על הטכנולוגיה של החברה - הטכנולוגיה זה לא הכל, יש גם את הידע והניסיון שצברה החברה שהוא גם שווה לא פחות מהטכנולוגיה שלה.
  • 1.
    לוי 10/08/2020 14:47
    הגב לתגובה זו
    כל תקציבי הבטון העולמי יעלם לטובת שגרת קרונה בריאות חינוך מרחוק אמזון ולא נשק
  • רמי 10/08/2020 19:42
    הגב לתגובה זו
    מבצעי. אם תפרוץ מלחמה עם מה תילחם? עם דוקים?
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32%  צמוד מדד,  אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.

ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.

דירוג גבוה ללא בטוחות

למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.

עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.

הפער מהממשלתי

אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.