ד"ר דדי סגל - פנאקסיה
צילום: יחצ

פנאקסיה ישראל: ההכנסות צומחות חזק ובינתיים גם ההפסדים

כ-73% מההכנסות בשנת 2019 שימשו לתשלום שכרם של 3 נושאי המשרה הבכירים בחברה. ההפסד הנקי התפעולי הסתכם בכ-15 מיליון שקל; מפעל החברה מהווה "מפעל חיוני לשעת חירום" והחברה ערוכה להגברת הביקוש
ערן סוקול | (5)

חברת הקנאביס הרפואי פנאקסיה ישראל דיווחה על זינוק בהכנסות בשנת 2019, אולם עדיין מציגה הפסד גולמי. בנוסף, כ-73% מההכנסות בשנת 2019 שימשו לתשלום שכרם של 3 נושאי המשרה הבכירים בחברה. ההפסד הנקי התפעולי הסתכם בכ-15 מיליון שקל.

ההכנסות בשנת 2019 הסתכמו בכ-16.7 מיליון שקל, זינוק של מעל לפי 4 בהשוואה להכנסות של כ-4.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

ההפסד הנקי בשנת 2019 הסתכם בכ-81.3 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי של כ-6.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר ההפסד נובע מהוצאות של כ- 66.3 מיליון שקל שאינן תזרימיות, בייניהן הוצאה חד פעמית בגין הרישום החשבונאי של עסקת המיזוג עם הרודיום והרישום למסחר, בסך של כ-42.8 מיליון שקל - בנטרול הוצאות אלו היה עומד ההפסד הנקי על כ-15 מיליון שקל.

הגורם המרכזי להפסד (מעבר להפסד גולמי של כ-1.9 מיליון שקל בלבד) הינו הוצאות הנהלה וכלליות של כ-22.4 מיליון שקל בשנת 2019, כאשר כ-12.3 מיליון שקל מתוכם מיוחסים לשכרם של 3 נושאי המשרה הבכירים בחברה - כ-4.1 מיליון שקל לכל אחד.

התפתחות הכנסות פנאקסיה (במיליוני שקלים)

ההפסד הגולמי בשנת 2019 הסתכם בכ-1.9 מיליון שקל, בהשוואה להפסד גולמי של כ-2 מיליון שקל אשתקד. בחברה מסבירים כי ההפסד הגולמי והגידול בעלות ההכנסות במחצית השנייה נובע בעיקר מהמדיניות של פנאקסיה לא לפגוע בצמיחה, לשמור על נתחי שוק ולספק שירות ברמה גבוהה לכלל מטופליה, שמספרם זינק משמעותית במחצית השנייה של השנה, תוך שמירה על קצב ייצור ושילוח שיענה על כלל הביקושים לצד גידול ברמת ההוצאה הקבועה הנדרשת על מנת לעמוד בתקן IMC-GMP, זאת על רקע המשבר הכולל בענף הקנאביס במחצית השנייה של השנה כתוצאה משינויים רגולטוריים תכופים ובלתי צפויים ודחיית כניסתה לתוקף של האסדרה החדשה, לצד חוסר יציבות בהיצע חומרי הגלם לייצורם.

משבר הקורונה

בחברה מציינים כי מפעל הייצור של החברה מהווה "מפעל חיוני לשעת חירום", עפ"י אישור משרד הבריאות, ונכון לכרגע ממשיך לעבוד במתכונת רגילה ובאופן שוטף וסדיר. כמו כן, פעילות ההפצה של מוצרי החברה לכלל לקוחותיה, כולל שירות הפצה-עד-הבית, נמשכת כסדרה. למועד דוח זה, הביקושים המתקבלים מצד לקוחותיה למוצרי הקנאביס הרפואי שלה הינם יציבים והקבוצה אף ערוכה להגברת היקף הייצור לשם מתן מענה לגידול אפשרי בביקושים בטווח הזמן הקצר עד הבינוני, ובידה מלאי חומר גלם מספק לכך. בצד ההפצה, קבוצת פנאקסיה ערוכה להרחבת שירות ההפצה-עד-הבית גם למטופלים אשר נוהגים בשגרה לרכוש את מוצריה בבתי המרקחת. 

ד"ר דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה ישראל: "אנו מסכמים שנה של צמיחה פנומנאלית של פי 4 בהכנסות עם גידול מתמשך בפעילות תשעה רבעונים ברציפות, וזאת על רקע המשבר שפקד את ענף הקנאביס בישראל במחצית השנייה של 2019. גם בימים אלה של משבר הקורונה, פנאקסיה היא בעלת חוסן פיננסי ונזילות מספקת, ואנו ערוכים לתת מענה מלא ללקוחותינו ולספק את הביקושים הגדלים. הדגש המרכזי בפעילותנו מוסיף להיות השקעות והיערכות מאסיבית לייצוא - במחצית השנייה של 2019 ולאחריה השגנו אבני דרך חשובות, בהן תכנית להסבת המתקן במאלטה למפעל ייצור ושיווק לאירופה כפתרון זמני עד לקבלת היתר ייצוא, עברנו בהצלחה ביקורת לתקן ייצוא EU-GMP וחתמנו הסכם עם המפיץ הגדול ביותר בשוק הדני.

כמו כן, השלמנו בהצלחה גיוס הון מגופים מובילים, על רקע תנאי שוק מהמאתגרים אי פעם בשל משבר הקורונה. להערכתנו, ייתכן כי המשבר יעכב את לוחות הזמנים לתחילת ייצוא לאירופה בחודשים הקרובים, אך בד בבד יגביר את הצורך של מטופלים במדינות אירופה במוצרי קנאביס רפואי מתקדמים, זמינים ובטוחים יותר. במבט קדימה ל-2020, פנאקסיה תמשיך במימוש החזון להביא למטופלים בישראל ובאירופה פתרונות טיפוליים בסטנדרט פרמצבטי שאינם קיימים כיום בשוק ולהציף ערך למשקיעים."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תענוג 31/03/2020 01:40
    הגב לתגובה זו
    את כל החברות מפסידות הלוואי יקרסו טןטאלית - מאז שעשו עם מטרד הבראות יד מטופלים מקבלים חציר מוקרן לא שווה שקל
  • 4.
    אנונימי 30/03/2020 17:08
    הגב לתגובה זו
    3 בעלים 12 מיליון ש"ח שכר ? זה חקלאות לא מדע ולא הייטק. עשו הון ע"ח מטופלים.סה"כ יש להם אולי 15 אלף מטופלים.תעשו חשבון על גב מי עושים כסף .ליצמן והיק"ר עזרו להם להתעשר מהר
  • 3.
    דמיקולו בלאט 30/03/2020 13:31
    הגב לתגובה זו
    חברה טובה באמת לא מאפשרת לעצמה התנהלות כזו. חבורת נוכלים.
  • 2.
    חלאות על מה שכר כזה??? (ל"ת)
    אפק 30/03/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוור 30/03/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
    היחידה מבין הקנאביס שבאמת מוכרת בקצב מעולה.נתראה בשערים כפולים ממש בקרוב...
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.