ברנמילר: אין מספיק מזומן להשלמת רותם 1 - צופה עיכובים בפרויקטים

חברת אגירת האנרגיה הודיעה כי החלה לגבש תוכנית התייעלות להקטנת הוצאותיה השוטפות, לצד המשך ניהול מגעים לגיוס כספים
ערן סוקול | (1)

חברת אגירת האנרגיה ברנמילר הודיעה הבוקר כי החלה לגבש בתקופה האחרונה תוכנית התייעלות להקטנת הוצאותיה השוטפות, לצד המשך ניהול מגעים לגיוס חוב או הון לחברה. בנוסף, מציינת החברה כי נכון לכרגע, יתרת המזומנים המצויה ברשות החברה אינה מספיקה, להשלמת פרויקט רותם 1 ופרויקטים נוספים, ועל כן צפויים עיכובים בביצוע הפרויקטים.

ההודעה היום מגיעה בהמשך לדיווחים קודמים אודות השהיית תהליך הנפקת האג"ח שתכננה החברה לבצע, ובחינת אפשרויות מימון נוספות. זאת על רקע כניסת החברה לסחרור פיננסי, לאחר שלא עמדה בלוחות הזמנים להקמת פרויקט רותם 1 וחרגה מעלויות הפרויקט.

במסגרת מאמצי החברה להשגת מזומנים, לפני כחודש דיווחה ברנמילר על קיום משא ומתן עם קרן השקעות למכירת 80% ממניות חברת הבת, ברנמילר אנרג'י, המחזיקה בתחנת הכח רותם 1 תמורת 43 מיליון שקל, המשקף שווי לחברת הבת של 53.75 מיליון שקל (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלומי 14/07/2019 16:18
    הגב לתגובה זו
    הם בתחום הנכון. אגירת אנרגיה מקטינה פליטות ומגדילה נצילות ובכך חוסכת כסף רב ליצרנים ולמשתמשים. מאחל להם בהצלחה
צורי דבוש
צילום: ראובן קפיצינסקי
דוחות

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר

ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"

מנדי הניג |

זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.

רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי


קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום. 

קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


עיקרי התוצאות

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יקרה מחר בבורסה? המניה שתזנק ב-8.5% ועל מניות הביטוח

מניות הביטוח - ההיסטוריה, ההווה והעתיד

מערכת ביזפורטל |

אייל דבי, מנהל המחקר של בנק לאומי הוא אנליסט מקצועי, מנוסה ו...עקשן. בהשקעות לטווח ארוך צריך להיות עקשן. אם אתה יודע שמשהו מעוות, בסוף זה יתוקן. גם שלמה אליהו עקשן, וגם הוא האמין שאם משהו מעוות בסוף זה יתוקן. העיוות בתמחור של מניות הביטוח צעק לשמיים עשרות שנים - חברות הענק האלו נסחרו ב-0.3-0.4 על ההון העצמי. משקיעים ברחו מהם כי לא הבינו את הדוחות הכספיים. תחום הביטוח מאוד מורכב ותלוי באינסוף פרטים - רגולציה, ריבית, עקום תשואה, שרפות בעולם, תוחלת חיים. 

לפני כ-4-5 שנים, החברות האלו היו במשבר גדול - הריבית הנמוכה פגעה בהם, הרגולטור הטיל הוראות שנדרשו מהם להפריש סכומי עתק. מנכ"ל של חברת ביטוח גדולה אמר לנו אז ביושר כששאלנו אותו אם הוא יודע לקרוא ולנתח דוחות של החברה שלו -  "אני לא מבין את הדוחות הכספיים, אף אחד לא מבין אותם, יש כמות אדירה של גורמים משתנים שמשפיעה על הדוחות שלנו. יש לנו הערכה של רווח מייצג, אבל בפועל, בגלל התנודתיות בשווקים, השינויים הרגולטורים, והריבית, אנחנו מדווחים על מספרים שונים לחלוטין". אז הוא חשש מהפסדים נוספים ומתקופה קשה, וחודשים לאחר מכן החלה הקורונה שהיתה נעלם גדול. המניות המשיכו לקרוס. 

בכל הזמן הזה, ולמעשה הרבה לפני - במשך כ-10-15 שנים, אייל דבי מאמין בתחום הביטוח. שלמה אליהו, לא סתם מאמין הוא רכש את השליטה במגדל. שניהם ראו את העיוות הגדול - חברות הביטוח הן מפלצות של ביטוח ושל ניהול כספי לקוחות. התחומים האלו לא יכולים להפסיד כלכלית.  ביטוח זה סטטיסטיקה. אתם מרוויחים פער מסוים, קופון ביחס להתפלגות הנורמלית לתוחלת מסוימת - אם הסיכוי שתהיה שריפה הוא X והנזק הוא Y ויש לכם 1 מיליון אנשים שעשו כיסוי כזה, אז אתם יודעים שיש לכם תוחלת של הפסד מסוים. תגבו פי 1.5 מהתוחלת הפסד והרווחתם. הרווחתם - 20 שנה ואז הגיעה השריפה, ועדיי אתם מאוד רווחיים. במספרים גדולים ובמגוון ביטוחים, אין מקום להפסדים. 

ניהול כספים זה עסק נהדר - אתם לוקחים קופון - דמי ניהול, ומעבר לכך, בחברות הביטוח יש גם פוליסות משתתפות ברווחים וזה בכלל מצוין, הן סוג של קרן גידור שלוקחת רווחים מהרווח של הלקוחות. ולמרות זאת, היה עיוות ענק בשוק. בשעה שמניות הפיננסים והבנקים בראשם זינקו, הביטוח היה תקוע. בשנתיים האחרונות על רקע הגאות בשוק ההון ועל רקע האימפוטנטיות של הרגולטור, לצד שינוי הדיווח החשבונאי שהפך לברור יותר למשקיעים, מניות הביטוח זינקו פי 3-4. אייל דבי צדק. שלמה אליהו צדק והפך את ההשקעה שלו לרווחית מאוד. 90% מהזמן הוא היה בהפסד עליה, ועכשיו הוא מורווח (עם דיבידנדים) בערך פי 3.5. 

הסבלנות משתלמת - אבל סבלנות זה למשקיעים ארוכי טווח. 

וצריך להסתכל קדימה - האם חברות הביטוח מעניינות כעת? התשובה היא כנראה לא. גופים פיננסים מקבלים דיסקאונט בתמחור כי הם נתונים לרגולציה. הבנקים וחברות הביטוח עושים מאיתנו צחוק מאז המלחמה. למעשה, ג לפני זה, אבל מאז המלחמה אין פיקוח, אין רגולטור, הם גורפים כסף גדול - מספיק להסתכל על הרווחיות של הבנקים , על הריבית הנמוכה בפקדונות, עושק העו"ש; וגם - תסתכלו על הרווחיות הגדולה בתחום ביטוח הרכב וביטוח החיים. אין מישהו שדואג לציבור. הרווחים מזנקים, אבל האיום של רגולטור חזק לא מתומחר. איך זה ייתכן שבמשך שנים רבות חברות ביטוח נסחרו ב-0.5-0.6 על ההון שלהם בגלל האיומים הגדולים ועכשיו כולם מקבלים את זה שהן נסחרות ב-1.4-1.8 על ההון. אז היה עיוות, כנראה שגם עכשיו יש עיוות, אבל הוא לא מאוד גדול.