מה עשו מנהלי התיקים בחודש מאי?
חודש מאי שבר את רצף העליות בשוק ההון מתחילת שנת 2019, כאשר מדדי המניות בארץ ובעולם ירדו אך המדדים המקומיים הציגו תשואות שליליות פחות ביחס למדדים המרכזיים מעבר לים. החלק האג"חי המשיך במגמה החיובית שלו, בעיקר האג"ח הקונצרני האמריקאי שעלה בחדות. בחודש מאי, מנהלי התיקים הגדילו חשיפה למניות בישראל כנגד הקטנת רכיב האג"ח הממשלתי הצמוד.
תיקי השקעות בחשיפה מנייתית גבוהה (30%) הציגו את התשואות השליליות ביותר בחודש מאי אך עדיין שומרות על ביצועים עודפים בבחינת 12 החודשים האחרונים. התיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 30%, המרכזים את מרבית כספי החוסכים (למעלה מ-50%) רשמו תשואה שלילית של כ-0.55% בחודש מאי, התיקים בעלי חשיפה מנייתית של עד 20% רשמו תשואה שלילית של כ-0.35%, והתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 10% הציגו תשואה אפסית.
מנהלי התיקים קנו אג"ח קונצרני צמוד ומכרו מניות בחו"ל
על פי אומדנים שנערכו על ידי קלי פרימיום מקבוצת קלי אודות אפיקי התיקים המנוהלים הפופולאריים ביותר, אשר מרכזים את מרבית כספי החוסכים, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 30% למניות בחודש מאי, היו הגדלת רכיב האג"ח הקונצרני צמוד מדד בארץ בכ-1.5% והגדלת רכיב המזומן בכ-1.8%, כנגד ירידה של כ-4.1% ברכיב המניות בחו"ל וירידה של כ-2.9% ברכיב האג"ח הממשלתי הצמוד.
על פי אומדני קלי פרימיום, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 20% למניות בחודש מאי, היו הגדלת רכיב המזומן בכ-7.7%, ובדומה לתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית גבוהה, הגדלת רכיב האג"ח הקונצרני המדדי בכ-1.1%, כנגד הקטנת רכיב המניות בחו"ל בכ-4.7% והקטנת החשיפה לאג"ח קונצרני שקלי בכ-0.7%.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
הבהרה: חלק מהשינויים בשיעורי החשיפה לאפיקי ההשקעה השונים נובעים מתנודות בשוק, כלומר משינויים פאסיביים ולא בהכרח משינויים אקטיביים שבוצעו על ידי מנהלי התיקים.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
