דניאל בירנבאום מצטרף לקנביט בהנחה של 76%
חברת קנביט המתכננת לעסוק בגידול ושיווק קנאביס רפואי (לשעבר הון אחזקות), הודיעה הבוקר (ה') על הרחבת הסכם השקעה עליו דיווחה בסוף חודש ינואר (לכתבה המלאה) ב-5 מיליון שקל והצטרפותו של מנכ"ל סודהסטרים, דניאל בירנבאום כאחד המשקיעים.
נזכיר, כי קנביט נסחרת ברשימת השימור ובהתאמה מתקיימים במניה שני מכרזים במהלך יום המסחר, ללא מסחר רציף. מכרז הפתיחה מסתיים בשעה 10:15 ומיד לאחר מכן מתחיל מכרז טרום הנעילה, עד שלב הנעילה שמתקיים סביב השעות 16:24-16:25 ביום ראשון או 17:24-17:25 בשאר ימי השבוע.
על פי הדיווח, קבוצת משקיעים בראשות ברק רוזן, מבעלי השליטה (20.18%) בחברת הנדל"ן ישראל קנדה 0.69% , תיכנס להשקעה בקנביט בסכום כולל של 32 מיליון שקל (לעומת השקעה של 27 מיליון שקל עליה דיווחה החברה בעבר), תמורת הקצאת כ-13.3 מיליון מניות, לפי מחיר של 2.41 שקלים למניה, נמוך בכ-76% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.
כתוצאה מההקצאה האמורה, הציבור אשר מחזיק כיום בכ-32.7% ממניות החברה ידולל להחזקה של כ-12.9% מהמניות, כאשר שווי השוק הנוכחי אשר עומד על כ-109 מיליון שקל, יותר מיוכפל ויסתכם (לפי מחיר המניה הנוכחי) בכ-258 מיליון שקל.
- קנביט גייסה בסוף השבוע כ-31.4 מיליון שקל בדיסקאונט של 10%
- קנביט בוחנת גיוס נוסף של כ-32 מיליון שקל בדיסקאונט של 16.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת השבוע דיווחה החברה על מינויו של חתן פרס ישראל לכימיה, ומי שגילה לראשונה את החומר הפעיל בצמח הקנאביס, פרופ' רפאל משולם, ליו"ר הוועדה המדעית של החברה.
- 6.תום 02/04/2019 19:05הגב לתגובה זוהציבור עוצמים עיניים כאילו לא רואים כלום
- 5.תום 10/03/2019 14:07הגב לתגובה זובעיקר המשקיעים הקטנים
- 4.גיא 07/03/2019 14:45הגב לתגובה זוכרגיל המושכים בחוטים יעשו חבילות והציבור יאכל לקרדה וברשות ממשיכים לאכל בורקסים
- 3.מני 07/03/2019 14:12הגב לתגובה זועוד חודש החסימה תפתח, וגם אם המניה תרד 50% ,דניאל שילש את כספו. אחלה אקזיט על חשבון המשקיעים הקטנים. פריאר מי שקונה קנאביט במחיר מלא
- 2.משקיע 07/03/2019 12:46הגב לתגובה זוזה שוחד למה הציבור לא יכול לקנות במחיר כזה .
- 1.ללן 07/03/2019 12:43הגב לתגובה זוהודעה שלוקחת את החברה למקום אחר וזה בנובף להצטרפותו של ממציא הקנאביס רפי משולם. 250 מיליון שווי אחרי הכל זה מעט לעומת הרודיום וויטסמוק וכל אלו ששוות אחרי הקצאה פי 3-4.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 0% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון 0% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

הבורסה מחפשת כיוון - האם אנחנו בדרך למימוש?
על המניות הפיננסיות, הנדל"ן והשבבים ועל עדכון המדדים
אתמול מניות הנדל״ן קיבלו ״ברייקס״. אחרי עליות יפות בשעות הראשונות של יום המסחר התהפכה המגמה, והמדדים עברו לירידות: ת״א נדל״ן סגר בירידה של 1.7%, ות״א בנייה איבד 0.9%. זה קרה זמן קצר אחרי שבנק ישראל פרסם הבהרה כי לא תתקבל החלטת ריבית “מחוץ למניין” כלומר, לא תהיה שום הורדה ספונטנית עד החלטת הריבית הקבועה שתתקיים רק ב-24 בנובמבר.
הנגיד רצה לעצור גל של הערכות על הורדה מיידית בעקבות סיום המלחמה ובמקום לקרוא את המפה - אינפלציה שכבר בתוך היעד, התקררות של הביקושים ושוק עבודה חזק - הוא העדיף להפריך כל הערכה שהוא יגלה אומץ.
אבל כנראה שהנגיד לא היה צריך באמת להפריך צעד ספונטני ״מחוץ למניין״ אף אחד לא באמת חשב שתהיה הפחתה כזו. אף פעם מעולם לא בוצעה בישראל הורדת ריבית “מחוץ למניין”, אם כבר זה הגיע לכיוון השני עם העלאה כצעד ריסון חריג ב-2002 אז הנגיד דוד קליין הקפיץ את הריבית במכה אחת של 1.5% (לרמה של 7.1%) גם סטנלי פישר, בשיא המשבר של 2009, פעל רק בתוך מועדי ההחלטות. לכן עצם ההודעה נראית יותר כתגובה ללחץ חיצוני מאשר לציפייה אמיתית.
במובן מסוים, הנגיד רק חיזק את התחושה שהוא מנותק. השוק כבר מתמחר שתי הפחתות
ריבית עד סוף השנה, ומסתכל סביב ורואה מציאות שונה מזו שבבנק ישראל מתעקשים לראות: אינפלציה שכבר בתוך היעד, ירידה במחירי הדירות, ביקוש קטן לאשראי וביקושים צרכניים שמצטננים. בשלב הזה, המשק לא צריך עוד "הבהרות" הוא צריך הקלה. ואם הנגיד ימתין עד נובמבר רק כדי לא
להיראות לחוץ, הוא עלול למצוא את עצמו מגיב בדיעבד למציאות שכבר הקדימה אותו.
- השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומנדל״ניות לחברות הביטוח - מניות הביטוח איבדו אתמול מעל 3%, ואלמלא הדואליות הבורסה היתה יורדת. מניות הביטוח עדיין גבוהות. הן לכאורה נסחרות במכפילי רווח של 10-14, אבל אם מורידים את רווחי הנוסטרו החריגים ואם מנרמלים את רווחי הביטוח מקבלים שזה מכפיל רווח של 15 עד 20 ומעלה (ממוצע של כ-18) . אז נכון, כנראה לא נחזור למכפיל של עד 10, אבל גם מכפיל 13-15 כמייצג מבטא ירידה מהשערים הנוכחיים. כדי להגיע ל-15 יש להם ירידה נוספת של מעל 15%.