הספין של כחלון: אני בעד הקנאביס, ארדן תוקע. מי באמת קובע?
בפרק החדש של סאגת אישור ייצוא הקנאביס, שר האוצר משה כחלון והשר לבטחון פנים גלעד ארדן, בחילופי מהלומות פוליטיות מתוקשרות, מאשימים אחד את השני בטרפוד אישור ייצוא הקנאביס מישראל. לא ברור האם שניהם באמת רוצים לזרז את המהלך, אולם דבר אחד בטוח, שניהם מבינים היטב שיש כאן ציבור גדול שמאמין כי הסחבת באישור הייצוא בממשלה עושה למדינה נזק כלכלי.
כחלון בתפקיד השוטר הטוב
במכתב ששלח כחלון למזכיר הממשלה צחי ברוורמן השבוע ואשר הודלף בצורה מוקפדת לתקשורת, הוא דרש לאפשר את תחילת היצוא תוך קידום החקיקה במקביל. "במהלך שנת 2018 הגיע משרד האוצר להסכמות עם משרדי הבריאות וביטחון הפנים לגבי תוספת המשאבים הנדרשת על מנת לבצע פיקוח ובקרה על הייצוא ולהבטיח את שלום ובריאות הציבור, וכן את איכות המוצרים הרפואיים שייוצאו. עם זאת, כבר יותר משישה חודשים מונע המשרד לביטחון פנים את העלאת הצעת ההחלטה לסדר יומה של הממשלה, ובעשותו כן פוגע בכלכלת ישראל, בציבור החקלאים ובתעשייה המקומית", כותב כחלון במכתבו.
כחלון אף מתריע כי במהלך חודשים אלה החלו מספר מדינות בעולם, ובהן אוסטרליה וקנדה, לפעול לייצוא של קנאביס רפואי, "מה שמעיד כ-1,000 עדים על הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום ועל הסכנה שבאובדן היתרון התחרותי הישראלי", כתב.
ארדן טוען שכחלון לא מבין על מה הוא מדבר
מנגד, טוען ארדן שכחלון לא ממש מבין על מה הוא מדבר במקרה הטוב, או מנסה לעשות סיבוב פוליטי על גבו. בתגובה רשמית של המשרד לבטחון פנים לפרסומים אודות המכתב האמור נכתב כך: "אנו מצטערים שפקידי האוצר כנראה משקרים לשר שלהם ומטעים אותו בקשר לסטטוס של נושא ייצוא הקנאביס. המשרד לבטחון הפנים אינו מחליט אילו נושאים עולים לדיון בממשלה ולכן ככל שיש טענה כזו היא אינה מובנת".
ארדן היום בטויטר. "גל פרסומים שקריים"
מנסים לשכנע את הציבור שמדובר בסמים מסוכנים
באשר לעצם העניין, כותבים במשרד הפנים "התנאי היחיד שמעכב כעת להבנתנו את אישור ההחלטה בממשלה הינו דרישתה המוצדקת של משטרת ישראל, לקבל אפשרות פיקוח, כניסה ואכיפה על חוות גידול הסמים, בכדי לוודא שהסמים בהיקף גדול שהן יגדלו, לא יזלגו ויציפו את מדינת ישראל בסמים ויגבירו השימוש האסור והמסוכן (למשל בכבישי ישראל). תמוה שמשרד האוצר מטרפד צורך כה ברור של משטרת ישראל שנועד להגן על הציבור".
ארדן בתפקיד השוטר הטוב (גם)
המשרד לבטחון הפנים וארדן טוענים כי תמכו ועדיין תומכים באישור ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים מישראל ומצער אותם שמשרד האוצר "עוסק בהאשמות מיותרות במקום להגיע להבנות הנדרשות ולצאת לדרך עם אישור הייצוא".
הכי בטוח: להאשים את החרדים
עוד טוענים במשרד לבטחון פנים כי חקיקת החוק שיסמיך את המשטרה לא יעכב את יישום הרפורמה ולו ביום אחד כיוון שניתן לחוקק אותו בלוח זמנים של כחודשיים ותחילת יישום הרפורמה מבחינת משרד הבריאות ממילא תיקח פרק זמן ארוך יותר, לכן חקיקת החוק לא תעכב דבר.
- 3.עידן נוריק 06/11/2018 01:36הגב לתגובה זוהוא רוצה לקבל תקציב למשרדו לפני שהוא יאשר את זה. תן לי ואתן לך ממש. ילדי ישראל יסתדרו עם קנאביס כמו שהסתדרו עד עכשיו. וממילא אין בו נזק אמיתי, אז מדוע להתנות את הייצוא בתקצוב המשטרה? אולי להתנות את התקצוב הנוסף למשטרה בעמידה בדרישות אמון ציבוריות מספיקות? האם ראוי לתקצב משטרה שהאמון הציבורי בה נמוך כל כך?
- 2.דב 05/11/2018 20:09הגב לתגובה זומה מפתיע בהודעה שלו? הרי לתפישתו, הוא עזר לייצר את השמיים ואת הארץ, וקבע שהשמש תזרח ממזרח.
- 1.תום 05/11/2018 16:16הגב לתגובה זובמקום שרים מקצועיים ממנים במדינת ישראל אנשים אפסים ללא כישורים אלה רק עם קשרים
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
