הספין של כחלון: אני בעד הקנאביס, ארדן תוקע. מי באמת קובע?
בפרק החדש של סאגת אישור ייצוא הקנאביס, שר האוצר משה כחלון והשר לבטחון פנים גלעד ארדן, בחילופי מהלומות פוליטיות מתוקשרות, מאשימים אחד את השני בטרפוד אישור ייצוא הקנאביס מישראל. לא ברור האם שניהם באמת רוצים לזרז את המהלך, אולם דבר אחד בטוח, שניהם מבינים היטב שיש כאן ציבור גדול שמאמין כי הסחבת באישור הייצוא בממשלה עושה למדינה נזק כלכלי.
כחלון בתפקיד השוטר הטוב
במכתב ששלח כחלון למזכיר הממשלה צחי ברוורמן השבוע ואשר הודלף בצורה מוקפדת לתקשורת, הוא דרש לאפשר את תחילת היצוא תוך קידום החקיקה במקביל. "במהלך שנת 2018 הגיע משרד האוצר להסכמות עם משרדי הבריאות וביטחון הפנים לגבי תוספת המשאבים הנדרשת על מנת לבצע פיקוח ובקרה על הייצוא ולהבטיח את שלום ובריאות הציבור, וכן את איכות המוצרים הרפואיים שייוצאו. עם זאת, כבר יותר משישה חודשים מונע המשרד לביטחון פנים את העלאת הצעת ההחלטה לסדר יומה של הממשלה, ובעשותו כן פוגע בכלכלת ישראל, בציבור החקלאים ובתעשייה המקומית", כותב כחלון במכתבו.
כחלון אף מתריע כי במהלך חודשים אלה החלו מספר מדינות בעולם, ובהן אוסטרליה וקנדה, לפעול לייצוא של קנאביס רפואי, "מה שמעיד כ-1,000 עדים על הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום ועל הסכנה שבאובדן היתרון התחרותי הישראלי", כתב.
ארדן טוען שכחלון לא מבין על מה הוא מדבר
מנגד, טוען ארדן שכחלון לא ממש מבין על מה הוא מדבר במקרה הטוב, או מנסה לעשות סיבוב פוליטי על גבו. בתגובה רשמית של המשרד לבטחון פנים לפרסומים אודות המכתב האמור נכתב כך: "אנו מצטערים שפקידי האוצר כנראה משקרים לשר שלהם ומטעים אותו בקשר לסטטוס של נושא ייצוא הקנאביס. המשרד לבטחון הפנים אינו מחליט אילו נושאים עולים לדיון בממשלה ולכן ככל שיש טענה כזו היא אינה מובנת".
ארדן היום בטויטר. "גל פרסומים שקריים"
מנסים לשכנע את הציבור שמדובר בסמים מסוכנים
באשר לעצם העניין, כותבים במשרד הפנים "התנאי היחיד שמעכב כעת להבנתנו את אישור ההחלטה בממשלה הינו דרישתה המוצדקת של משטרת ישראל, לקבל אפשרות פיקוח, כניסה ואכיפה על חוות גידול הסמים, בכדי לוודא שהסמים בהיקף גדול שהן יגדלו, לא יזלגו ויציפו את מדינת ישראל בסמים ויגבירו השימוש האסור והמסוכן (למשל בכבישי ישראל). תמוה שמשרד האוצר מטרפד צורך כה ברור של משטרת ישראל שנועד להגן על הציבור".
ארדן בתפקיד השוטר הטוב (גם)
המשרד לבטחון הפנים וארדן טוענים כי תמכו ועדיין תומכים באישור ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים מישראל ומצער אותם שמשרד האוצר "עוסק בהאשמות מיותרות במקום להגיע להבנות הנדרשות ולצאת לדרך עם אישור הייצוא".
הכי בטוח: להאשים את החרדים
עוד טוענים במשרד לבטחון פנים כי חקיקת החוק שיסמיך את המשטרה לא יעכב את יישום הרפורמה ולו ביום אחד כיוון שניתן לחוקק אותו בלוח זמנים של כחודשיים ותחילת יישום הרפורמה מבחינת משרד הבריאות ממילא תיקח פרק זמן ארוך יותר, לכן חקיקת החוק לא תעכב דבר.
- 3.עידן נוריק 06/11/2018 01:36הגב לתגובה זוהוא רוצה לקבל תקציב למשרדו לפני שהוא יאשר את זה. תן לי ואתן לך ממש. ילדי ישראל יסתדרו עם קנאביס כמו שהסתדרו עד עכשיו. וממילא אין בו נזק אמיתי, אז מדוע להתנות את הייצוא בתקצוב המשטרה? אולי להתנות את התקצוב הנוסף למשטרה בעמידה בדרישות אמון ציבוריות מספיקות? האם ראוי לתקצב משטרה שהאמון הציבורי בה נמוך כל כך?
- 2.דב 05/11/2018 20:09הגב לתגובה זומה מפתיע בהודעה שלו? הרי לתפישתו, הוא עזר לייצר את השמיים ואת הארץ, וקבע שהשמש תזרח ממזרח.
- 1.תום 05/11/2018 16:16הגב לתגובה זובמקום שרים מקצועיים ממנים במדינת ישראל אנשים אפסים ללא כישורים אלה רק עם קשרים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
