הספין של כחלון: אני בעד הקנאביס, ארדן תוקע. מי באמת קובע?
בפרק החדש של סאגת אישור ייצוא הקנאביס, שר האוצר משה כחלון והשר לבטחון פנים גלעד ארדן, בחילופי מהלומות פוליטיות מתוקשרות, מאשימים אחד את השני בטרפוד אישור ייצוא הקנאביס מישראל. לא ברור האם שניהם באמת רוצים לזרז את המהלך, אולם דבר אחד בטוח, שניהם מבינים היטב שיש כאן ציבור גדול שמאמין כי הסחבת באישור הייצוא בממשלה עושה למדינה נזק כלכלי.
כחלון בתפקיד השוטר הטוב
במכתב ששלח כחלון למזכיר הממשלה צחי ברוורמן השבוע ואשר הודלף בצורה מוקפדת לתקשורת, הוא דרש לאפשר את תחילת היצוא תוך קידום החקיקה במקביל. "במהלך שנת 2018 הגיע משרד האוצר להסכמות עם משרדי הבריאות וביטחון הפנים לגבי תוספת המשאבים הנדרשת על מנת לבצע פיקוח ובקרה על הייצוא ולהבטיח את שלום ובריאות הציבור, וכן את איכות המוצרים הרפואיים שייוצאו. עם זאת, כבר יותר משישה חודשים מונע המשרד לביטחון פנים את העלאת הצעת ההחלטה לסדר יומה של הממשלה, ובעשותו כן פוגע בכלכלת ישראל, בציבור החקלאים ובתעשייה המקומית", כותב כחלון במכתבו.
כחלון אף מתריע כי במהלך חודשים אלה החלו מספר מדינות בעולם, ובהן אוסטרליה וקנדה, לפעול לייצוא של קנאביס רפואי, "מה שמעיד כ-1,000 עדים על הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום ועל הסכנה שבאובדן היתרון התחרותי הישראלי", כתב.
ארדן טוען שכחלון לא מבין על מה הוא מדבר
מנגד, טוען ארדן שכחלון לא ממש מבין על מה הוא מדבר במקרה הטוב, או מנסה לעשות סיבוב פוליטי על גבו. בתגובה רשמית של המשרד לבטחון פנים לפרסומים אודות המכתב האמור נכתב כך: "אנו מצטערים שפקידי האוצר כנראה משקרים לשר שלהם ומטעים אותו בקשר לסטטוס של נושא ייצוא הקנאביס. המשרד לבטחון הפנים אינו מחליט אילו נושאים עולים לדיון בממשלה ולכן ככל שיש טענה כזו היא אינה מובנת".
ארדן היום בטויטר. "גל פרסומים שקריים"
מנסים לשכנע את הציבור שמדובר בסמים מסוכנים
באשר לעצם העניין, כותבים במשרד הפנים "התנאי היחיד שמעכב כעת להבנתנו את אישור ההחלטה בממשלה הינו דרישתה המוצדקת של משטרת ישראל, לקבל אפשרות פיקוח, כניסה ואכיפה על חוות גידול הסמים, בכדי לוודא שהסמים בהיקף גדול שהן יגדלו, לא יזלגו ויציפו את מדינת ישראל בסמים ויגבירו השימוש האסור והמסוכן (למשל בכבישי ישראל). תמוה שמשרד האוצר מטרפד צורך כה ברור של משטרת ישראל שנועד להגן על הציבור".
ארדן בתפקיד השוטר הטוב (גם)
המשרד לבטחון הפנים וארדן טוענים כי תמכו ועדיין תומכים באישור ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים מישראל ומצער אותם שמשרד האוצר "עוסק בהאשמות מיותרות במקום להגיע להבנות הנדרשות ולצאת לדרך עם אישור הייצוא".
הכי בטוח: להאשים את החרדים
עוד טוענים במשרד לבטחון פנים כי חקיקת החוק שיסמיך את המשטרה לא יעכב את יישום הרפורמה ולו ביום אחד כיוון שניתן לחוקק אותו בלוח זמנים של כחודשיים ותחילת יישום הרפורמה מבחינת משרד הבריאות ממילא תיקח פרק זמן ארוך יותר, לכן חקיקת החוק לא תעכב דבר.
- 3.עידן נוריק 06/11/2018 01:36הגב לתגובה זוהוא רוצה לקבל תקציב למשרדו לפני שהוא יאשר את זה. תן לי ואתן לך ממש. ילדי ישראל יסתדרו עם קנאביס כמו שהסתדרו עד עכשיו. וממילא אין בו נזק אמיתי, אז מדוע להתנות את הייצוא בתקצוב המשטרה? אולי להתנות את התקצוב הנוסף למשטרה בעמידה בדרישות אמון ציבוריות מספיקות? האם ראוי לתקצב משטרה שהאמון הציבורי בה נמוך כל כך?
- 2.דב 05/11/2018 20:09הגב לתגובה זומה מפתיע בהודעה שלו? הרי לתפישתו, הוא עזר לייצר את השמיים ואת הארץ, וקבע שהשמש תזרח ממזרח.
- 1.תום 05/11/2018 16:16הגב לתגובה זובמקום שרים מקצועיים ממנים במדינת ישראל אנשים אפסים ללא כישורים אלה רק עם קשרים
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםגילת טלקום עם עסקה בשווי 5 מיליון שקל אחרי תקופה שקטה
הזמנה של כ-5 מיליון שקל לשנה מצטרפת לפעילות הלוויינית, בזמן שהחברה נשענת גם על מהלך גדול בשוק הסיבים עם בזק
גילת טלקום גילת טלקום , שמספקת שירותי תקשורת לוויינית ופתרונות תקשורת בישראל ללקוחות עסקיים, ממשלתיים וביטחוניים לצד פעילות קרקעית בשוק המקומי, מודיעה על התקשרות של חברה בת לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-5,000,000 ש"ח על פני 12 חודשים, החל מהחודש (ינואר). בהסכם קיימת אפשרות להתרחבות, כך שהסכום עשוי לגדול לכ-6,000,000 ש"ח, בהתאם למימוש אופציה מצד הלקוח.
מניית גילת טלקום מציגה בתקופה האחרונה ביצועים חזקים. מתחילת החודש היא עלתה בכ-18.33%, מתחילת השנה היא עם עלייה של קרוב ל-50%, וב-12 החודשים האחרונים מצטברת העלייה לכמעט 60%. שווי השוק של החברה עומד על כ-994 מיליון שקל, והמניה נסחרת במכפיל רווח של סביב 9, רמה שמשקפת תמחור מתון יחסית ביחס לביצועים בתקופה האחרונה.
בשוק מסתכלים
על זרם ההזמנות מהפעילות הלוויינית כי בתקופה האחרונה יש תחושה של שקט יחסי מהכיוון הזה. מעבר להזמנה אחת קטנה שנכנסת לא מזמן, לא היו הרבה כותרות סביב חוזים חדשים, ולכן כל הודעה מהסוג הזה מקבלת תשומת לב גם כשהמספרים לא ענקיים. ההתקשרות הנוכחית מחזירה את הפעילות
הלוויינית לשיח, אבל גם מדגישה את התמונה הרחבה יותר של החברה היום, שילוב בין פעילות תקשורת לוויינית לבין פעילות תקשורת קרקעית בישראל.
בין חוזה שנתי לנראות עסקית
כ-5 מיליון שקל לשנה לא משנים לבד את התמונה, אבל כן נותנים אינדיקציה על קצב עבודה בפעילות שמטבעה מגיעה בגלים. בעולם הלוויין הרבה מההכנסות תלויות בפרויקטים, בתזמון ובצרכים משתנים של לקוחות, ולכן חוזה שנפרס על פני שנה יכול לשפר את היכולת לתכנן קדימה.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האופציה להגדלה לכ-6 מיליון שקל מחדדת עוד נקודה של חברות שירות, חלק מהכסף יושב על המשך שימוש והרחבת נפחים מצד הלקוח. בפועל זה אומר שההשפעה על ההכנסות נקבעת גם לפי התפעול בשטח ולא רק לפי חתימה ראשונית.
