שר האוצר משה כחלון במימונה
צילום: אלעד מלכה

הספין של כחלון: אני בעד הקנאביס, ארדן תוקע. מי באמת קובע?

לא ברור האם השרים באמת רוצים לזרז אישור ייצוא הקנאביס, אולם דבר אחד בטוח, הם מבינים היטב שיש כאן ציבור גדול שמאמין כי הסחבת עושה למדינה נזק כלכלי
ערן סוקול | (3)

בפרק החדש של סאגת אישור ייצוא הקנאביס, שר האוצר משה כחלון והשר לבטחון פנים גלעד ארדן, בחילופי מהלומות פוליטיות מתוקשרות, מאשימים אחד את השני בטרפוד אישור ייצוא הקנאביס מישראל. לא ברור האם שניהם באמת רוצים לזרז את המהלך, אולם דבר אחד בטוח, שניהם מבינים היטב שיש כאן ציבור גדול שמאמין כי הסחבת באישור הייצוא בממשלה עושה למדינה נזק כלכלי. כחלון בתפקיד השוטר הטוב במכתב ששלח כחלון למזכיר הממשלה צחי ברוורמן השבוע ואשר הודלף בצורה מוקפדת לתקשורת, הוא דרש לאפשר את תחילת היצוא תוך קידום החקיקה במקביל. "במהלך שנת 2018 הגיע משרד האוצר להסכמות עם משרדי הבריאות וביטחון הפנים לגבי תוספת המשאבים הנדרשת על מנת לבצע פיקוח ובקרה על הייצוא ולהבטיח את שלום ובריאות הציבור, וכן את איכות המוצרים הרפואיים שייוצאו. עם זאת, כבר יותר משישה חודשים מונע המשרד לביטחון פנים את העלאת הצעת ההחלטה לסדר יומה של הממשלה, ובעשותו כן פוגע בכלכלת ישראל, בציבור החקלאים ובתעשייה המקומית", כותב כחלון במכתבו. כחלון אף מתריע כי במהלך חודשים אלה החלו מספר מדינות בעולם, ובהן אוסטרליה וקנדה, לפעול לייצוא של קנאביס רפואי, "מה שמעיד כ-1,000 עדים על הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום ועל הסכנה שבאובדן היתרון התחרותי הישראלי", כתב. ארדן טוען שכחלון לא מבין על מה הוא מדבר מנגד, טוען ארדן שכחלון לא ממש מבין על מה הוא מדבר במקרה הטוב, או מנסה לעשות סיבוב פוליטי על גבו. בתגובה רשמית של המשרד לבטחון פנים לפרסומים אודות המכתב האמור נכתב כך: "אנו מצטערים שפקידי האוצר כנראה משקרים לשר שלהם ומטעים אותו בקשר לסטטוס של נושא ייצוא הקנאביס. המשרד לבטחון הפנים אינו מחליט אילו נושאים עולים לדיון בממשלה ולכן ככל שיש טענה כזו היא אינה מובנת". ארדן היום בטויטר.  "גל פרסומים שקריים" מנסים לשכנע את הציבור שמדובר בסמים מסוכנים באשר לעצם העניין, כותבים במשרד הפנים "התנאי היחיד שמעכב כעת להבנתנו את אישור ההחלטה בממשלה הינו דרישתה המוצדקת של משטרת ישראל, לקבל אפשרות פיקוח, כניסה ואכיפה על חוות גידול הסמים, בכדי לוודא שהסמים בהיקף גדול שהן יגדלו, לא יזלגו ויציפו את מדינת ישראל בסמים ויגבירו השימוש האסור והמסוכן (למשל בכבישי ישראל). תמוה שמשרד האוצר מטרפד צורך כה ברור של משטרת ישראל שנועד להגן על הציבור". ארדן בתפקיד השוטר הטוב (גם) המשרד לבטחון הפנים וארדן טוענים כי תמכו ועדיין תומכים באישור ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים מישראל ומצער אותם שמשרד האוצר "עוסק בהאשמות מיותרות במקום להגיע להבנות הנדרשות ולצאת לדרך עם אישור הייצוא". הכי בטוח: להאשים את החרדים  עוד טוענים במשרד לבטחון פנים כי חקיקת החוק שיסמיך את המשטרה לא יעכב את יישום הרפורמה ולו ביום אחד כיוון שניתן לחוקק אותו בלוח זמנים של כחודשיים ותחילת יישום הרפורמה מבחינת משרד הבריאות ממילא תיקח פרק זמן ארוך יותר, לכן חקיקת החוק לא תעכב דבר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עידן נוריק 06/11/2018 01:36
    הגב לתגובה זו
    הוא רוצה לקבל תקציב למשרדו לפני שהוא יאשר את זה. תן לי ואתן לך ממש. ילדי ישראל יסתדרו עם קנאביס כמו שהסתדרו עד עכשיו. וממילא אין בו נזק אמיתי, אז מדוע להתנות את הייצוא בתקצוב המשטרה? אולי להתנות את התקצוב הנוסף למשטרה בעמידה בדרישות אמון ציבוריות מספיקות? האם ראוי לתקצב משטרה שהאמון הציבורי בה נמוך כל כך?
  • 2.
    דב 05/11/2018 20:09
    הגב לתגובה זו
    מה מפתיע בהודעה שלו? הרי לתפישתו, הוא עזר לייצר את השמיים ואת הארץ, וקבע שהשמש תזרח ממזרח.
  • 1.
    תום 05/11/2018 16:16
    הגב לתגובה זו
    במקום שרים מקצועיים ממנים במדינת ישראל אנשים אפסים ללא כישורים אלה רק עם קשרים
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

בועז לוי, מנכ״ל התעשייה האווירית IAI. קרדיט: IAIבועז לוי, מנכ״ל התעשייה האווירית IAI. קרדיט: IAI
דוחות

התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד שקל

התעשייה האווירית סוגרת רבעון עם צמיחה דו ספרתית בהכנסות ושיפור ברווחיות, אך מוקד הדוח הוא זינוק בצבר ההזמנות שחצה 26.5 מיליארד דולר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (תע"א) מסכמת את הרבעון השלישי של 2025 עם צמיחה בפעילות, אבל הסיפור הגדול באמת נמצא קדימה, בצבר ההזמנות, שממשיך לתפוח ומסמן אופק עבודה ארוך לשנים הבאות ואת עוצמת התחום הביטחוני בישראל.

צבר ההזמנות

הסיפור המרכזי של הדוח הוא צבר ההזמנות של החברה. נכון לסוף הרבעון השלישי, צבר ההזמנות טיפס ל-26.53 מיליארד דולר, לעומת 24.95 מיליארד דולר בסוף 2024, גידול של כ-1.6 מיליארד דולר בתשעה חודשים. הצבר ברבעון הקודם עמד על 25.7 מיליארד דולר. 

הצבר פרוס לשנים ארוכות: כ-1.6 מיליארד דולר אמורים להתבצע ברבעון האחרון של 2025, כ-6.3 מיליארד דולר ב-2026, כ-5.9 מיליארד ב־2027 וכ-4.7 מיליארד ב-2028, בעוד יתרה משמעותית של כ-8.0 מיליארד דולר נדחית ל-2029 ואילך.

הגידול בצבר מתבטא גם בגידול בהתחייבויות הכוללות מקדמות מלקוחות, בעיקר בחטיבת מערכות טילים וחלל, מה שמעיד על המשך זרימת חוזים חדשים ותזרים מזומנים קדימה.