הספין של כחלון: אני בעד הקנאביס, ארדן תוקע. מי באמת קובע?
בפרק החדש של סאגת אישור ייצוא הקנאביס, שר האוצר משה כחלון והשר לבטחון פנים גלעד ארדן, בחילופי מהלומות פוליטיות מתוקשרות, מאשימים אחד את השני בטרפוד אישור ייצוא הקנאביס מישראל. לא ברור האם שניהם באמת רוצים לזרז את המהלך, אולם דבר אחד בטוח, שניהם מבינים היטב שיש כאן ציבור גדול שמאמין כי הסחבת באישור הייצוא בממשלה עושה למדינה נזק כלכלי.
כחלון בתפקיד השוטר הטוב
במכתב ששלח כחלון למזכיר הממשלה צחי ברוורמן השבוע ואשר הודלף בצורה מוקפדת לתקשורת, הוא דרש לאפשר את תחילת היצוא תוך קידום החקיקה במקביל. "במהלך שנת 2018 הגיע משרד האוצר להסכמות עם משרדי הבריאות וביטחון הפנים לגבי תוספת המשאבים הנדרשת על מנת לבצע פיקוח ובקרה על הייצוא ולהבטיח את שלום ובריאות הציבור, וכן את איכות המוצרים הרפואיים שייוצאו. עם זאת, כבר יותר משישה חודשים מונע המשרד לביטחון פנים את העלאת הצעת ההחלטה לסדר יומה של הממשלה, ובעשותו כן פוגע בכלכלת ישראל, בציבור החקלאים ובתעשייה המקומית", כותב כחלון במכתבו.
כחלון אף מתריע כי במהלך חודשים אלה החלו מספר מדינות בעולם, ובהן אוסטרליה וקנדה, לפעול לייצוא של קנאביס רפואי, "מה שמעיד כ-1,000 עדים על הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום ועל הסכנה שבאובדן היתרון התחרותי הישראלי", כתב.
ארדן טוען שכחלון לא מבין על מה הוא מדבר
מנגד, טוען ארדן שכחלון לא ממש מבין על מה הוא מדבר במקרה הטוב, או מנסה לעשות סיבוב פוליטי על גבו. בתגובה רשמית של המשרד לבטחון פנים לפרסומים אודות המכתב האמור נכתב כך: "אנו מצטערים שפקידי האוצר כנראה משקרים לשר שלהם ומטעים אותו בקשר לסטטוס של נושא ייצוא הקנאביס. המשרד לבטחון הפנים אינו מחליט אילו נושאים עולים לדיון בממשלה ולכן ככל שיש טענה כזו היא אינה מובנת".
ארדן היום בטויטר. "גל פרסומים שקריים"
מנסים לשכנע את הציבור שמדובר בסמים מסוכנים
באשר לעצם העניין, כותבים במשרד הפנים "התנאי היחיד שמעכב כעת להבנתנו את אישור ההחלטה בממשלה הינו דרישתה המוצדקת של משטרת ישראל, לקבל אפשרות פיקוח, כניסה ואכיפה על חוות גידול הסמים, בכדי לוודא שהסמים בהיקף גדול שהן יגדלו, לא יזלגו ויציפו את מדינת ישראל בסמים ויגבירו השימוש האסור והמסוכן (למשל בכבישי ישראל). תמוה שמשרד האוצר מטרפד צורך כה ברור של משטרת ישראל שנועד להגן על הציבור".
ארדן בתפקיד השוטר הטוב (גם)
המשרד לבטחון הפנים וארדן טוענים כי תמכו ועדיין תומכים באישור ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים מישראל ומצער אותם שמשרד האוצר "עוסק בהאשמות מיותרות במקום להגיע להבנות הנדרשות ולצאת לדרך עם אישור הייצוא".
הכי בטוח: להאשים את החרדים
עוד טוענים במשרד לבטחון פנים כי חקיקת החוק שיסמיך את המשטרה לא יעכב את יישום הרפורמה ולו ביום אחד כיוון שניתן לחוקק אותו בלוח זמנים של כחודשיים ותחילת יישום הרפורמה מבחינת משרד הבריאות ממילא תיקח פרק זמן ארוך יותר, לכן חקיקת החוק לא תעכב דבר.
- 3.עידן נוריק 06/11/2018 01:36הגב לתגובה זוהוא רוצה לקבל תקציב למשרדו לפני שהוא יאשר את זה. תן לי ואתן לך ממש. ילדי ישראל יסתדרו עם קנאביס כמו שהסתדרו עד עכשיו. וממילא אין בו נזק אמיתי, אז מדוע להתנות את הייצוא בתקצוב המשטרה? אולי להתנות את התקצוב הנוסף למשטרה בעמידה בדרישות אמון ציבוריות מספיקות? האם ראוי לתקצב משטרה שהאמון הציבורי בה נמוך כל כך?
- 2.דב 05/11/2018 20:09הגב לתגובה זומה מפתיע בהודעה שלו? הרי לתפישתו, הוא עזר לייצר את השמיים ואת הארץ, וקבע שהשמש תזרח ממזרח.
- 1.תום 05/11/2018 16:16הגב לתגובה זובמקום שרים מקצועיים ממנים במדינת ישראל אנשים אפסים ללא כישורים אלה רק עם קשרים

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91% ומג'יק מג'יק 1.76% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
אחים חג'ג. קרדיט: קבוצת חג'ג'קפיצה במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
בחודשיים האחרונים מכרה חג'ג' עשרות דירות, בעיקר בפרויקט FIRST שמוקם בשדה דב - מהלך שהוביל לירידה משמעותית בסיכון הפיננסי ולעלייה בשולי הרווח הגולמי. עם זאת, ההכנסות מתחילת השנה נותרו יציבות יחסית, והרווח הגולמי עלה במעט לעומת אשתקד. החברה גם צמצמה את
התלות בתל אביב, ורשמו מכירות גם בקריית אונו, פתח תקווה ויבנה
קבוצת חג'ג' פרסמה אמש לבורסה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, כשהנתונים משקפים תחושת הקלה מסוימת, בייחוד לעומת השנה הקודמת, שהיתה מאתגרת. לפי הדו״חות, החברה הצליחה למכור ברבעון זה 112 יחידות דיור בשווי כולל של כ-896 מיליון שקל כולל מע״מ - קפיצה חדה לעומת 21 יחידות בלבד בשווי של כ-145 מיליון שקל כולל מע״מ בתקופה המקבילה אשתקד. הנתון הנוכחי מצביע על התאוששות מהירה ומיסוד מחדש של קצב מכירות.
בסיכום של תשעת החודשים הראשונים של השנה, היקף השיווק של החברה הגיעה ליותר מ-2.1 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.55 מיליארד שקל מרכישת דירות במתחם שדה דב, וכ-450 מיליון שקל ממכירות בפרויקטים אחרים שמקדם הקבוצה. יתרת הסכום מיוחסת לחברת ההתחדשות העירונית שבבעלותה. מתוך ההיקף הכולל, כ-1.5 מיליארד שקל מגיעים מהסכמי מכר חתומים ומחייבים; ושאר ההכנסות צפויות להתממש בקרוב, אם יוסמכו כראוי.
אחד הנתונים הבולטים בדו״ח היה העלייה בשולי הרווח הגולמי. ברבעון השלישי שיעור הרווח הגולמי הסתכם ב-41%, ובתשעת החודשים הראשונים של 2025 הגיע הנתון הזה לכ-43%. אלה עליות ניכרות לעומת כ-36% ו-39 בהתאמה בתקופה המקבילה אשתקד. אף שההכנסות הכוללות באותה תקופה - 287 מיליון שקל - כמעט זהות לאלה של 2024 (313 מיליון שקל), הרווח הגולמי כמעט לא השתנה - 122 מיליון שקל ב-2025 לעומת 124 מיליון שקל בשנה הקודמת. הנתונים מעידים על שיפור באפקטיביות התפעולית, אולי כתוצאה ממיקוד בפרויקטים רווחיים יותר, כמו שדה דב.
החברה מדגישה בדיווח שלה כי העובדה שכבר חלק נכבד מהדירות בפרויקט FIRST שדה דב נמכרו, מהווה עדות ל"ביקוש גבוה ויכולת לממש רווחים משמעותיים". לדברי החברה, מהפרויקט הזה צפוי להגיע רווח גולמי של מאות מיליוני שקלים, והיקף גדול ממכירותיו סייע להקטין את הסיכון הפיננסי. מעבר לכך, קבוצת חג'ג' מעריכה כי בפרויקטים שהיא מקימה כיום - כ-11 פרויקטים בשלבי הקמה או תכנון שונים - מצטבר רווח שלא הוכר עדיין ושמגיע לכ-2.7 מיליארד שקל; רווחים אלה עשויים להתבטא בדו"חות בשנים הקרובות.
- עידו חג'ג': "קצב המכירות הגבוה - תוצאה של האסטרטגיה שלנו"; החברה מכרה 166 דירות בשדה דב
- מגורים, מסחר ומלונאות: חג'ג' נדל"ן מרחיבה את הפורטפוליו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד אמרו בחברה כי השנה הם לא הסתמכו רק על תל־אביב: מכירות כבר נרשמו בערים כמו קריית אונו, פתח תקווה, יבנה ואפילו בשכונת הדר-יוסף בתל-אביב, במסגרת פעילות ההתחדשות העירונית של החברה הבת. עם זאת, קשה להתעלם מהעבודה שההכנסות הכוללות לא צמחו, והרווח הנקי של תשעת החודשים לא עולה בצורה חדה. כלומר למרות ניצחון במכירות, לא כל הפרויקטים תורגמו לשורת הכנסה נרחבת.
