הספין של כחלון: אני בעד הקנאביס, ארדן תוקע. מי באמת קובע?
בפרק החדש של סאגת אישור ייצוא הקנאביס, שר האוצר משה כחלון והשר לבטחון פנים גלעד ארדן, בחילופי מהלומות פוליטיות מתוקשרות, מאשימים אחד את השני בטרפוד אישור ייצוא הקנאביס מישראל. לא ברור האם שניהם באמת רוצים לזרז את המהלך, אולם דבר אחד בטוח, שניהם מבינים היטב שיש כאן ציבור גדול שמאמין כי הסחבת באישור הייצוא בממשלה עושה למדינה נזק כלכלי.
כחלון בתפקיד השוטר הטוב
במכתב ששלח כחלון למזכיר הממשלה צחי ברוורמן השבוע ואשר הודלף בצורה מוקפדת לתקשורת, הוא דרש לאפשר את תחילת היצוא תוך קידום החקיקה במקביל. "במהלך שנת 2018 הגיע משרד האוצר להסכמות עם משרדי הבריאות וביטחון הפנים לגבי תוספת המשאבים הנדרשת על מנת לבצע פיקוח ובקרה על הייצוא ולהבטיח את שלום ובריאות הציבור, וכן את איכות המוצרים הרפואיים שייוצאו. עם זאת, כבר יותר משישה חודשים מונע המשרד לביטחון פנים את העלאת הצעת ההחלטה לסדר יומה של הממשלה, ובעשותו כן פוגע בכלכלת ישראל, בציבור החקלאים ובתעשייה המקומית", כותב כחלון במכתבו.
כחלון אף מתריע כי במהלך חודשים אלה החלו מספר מדינות בעולם, ובהן אוסטרליה וקנדה, לפעול לייצוא של קנאביס רפואי, "מה שמעיד כ-1,000 עדים על הפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחום ועל הסכנה שבאובדן היתרון התחרותי הישראלי", כתב.
ארדן טוען שכחלון לא מבין על מה הוא מדבר
מנגד, טוען ארדן שכחלון לא ממש מבין על מה הוא מדבר במקרה הטוב, או מנסה לעשות סיבוב פוליטי על גבו. בתגובה רשמית של המשרד לבטחון פנים לפרסומים אודות המכתב האמור נכתב כך: "אנו מצטערים שפקידי האוצר כנראה משקרים לשר שלהם ומטעים אותו בקשר לסטטוס של נושא ייצוא הקנאביס. המשרד לבטחון הפנים אינו מחליט אילו נושאים עולים לדיון בממשלה ולכן ככל שיש טענה כזו היא אינה מובנת".
ארדן היום בטויטר. "גל פרסומים שקריים"
מנסים לשכנע את הציבור שמדובר בסמים מסוכנים
באשר לעצם העניין, כותבים במשרד הפנים "התנאי היחיד שמעכב כעת להבנתנו את אישור ההחלטה בממשלה הינו דרישתה המוצדקת של משטרת ישראל, לקבל אפשרות פיקוח, כניסה ואכיפה על חוות גידול הסמים, בכדי לוודא שהסמים בהיקף גדול שהן יגדלו, לא יזלגו ויציפו את מדינת ישראל בסמים ויגבירו השימוש האסור והמסוכן (למשל בכבישי ישראל). תמוה שמשרד האוצר מטרפד צורך כה ברור של משטרת ישראל שנועד להגן על הציבור".
ארדן בתפקיד השוטר הטוב (גם)
המשרד לבטחון הפנים וארדן טוענים כי תמכו ועדיין תומכים באישור ייצוא קנאביס לצרכים רפואיים מישראל ומצער אותם שמשרד האוצר "עוסק בהאשמות מיותרות במקום להגיע להבנות הנדרשות ולצאת לדרך עם אישור הייצוא".
הכי בטוח: להאשים את החרדים
עוד טוענים במשרד לבטחון פנים כי חקיקת החוק שיסמיך את המשטרה לא יעכב את יישום הרפורמה ולו ביום אחד כיוון שניתן לחוקק אותו בלוח זמנים של כחודשיים ותחילת יישום הרפורמה מבחינת משרד הבריאות ממילא תיקח פרק זמן ארוך יותר, לכן חקיקת החוק לא תעכב דבר.
- 3.עידן נוריק 06/11/2018 01:36הגב לתגובה זוהוא רוצה לקבל תקציב למשרדו לפני שהוא יאשר את זה. תן לי ואתן לך ממש. ילדי ישראל יסתדרו עם קנאביס כמו שהסתדרו עד עכשיו. וממילא אין בו נזק אמיתי, אז מדוע להתנות את הייצוא בתקצוב המשטרה? אולי להתנות את התקצוב הנוסף למשטרה בעמידה בדרישות אמון ציבוריות מספיקות? האם ראוי לתקצב משטרה שהאמון הציבורי בה נמוך כל כך?
- 2.דב 05/11/2018 20:09הגב לתגובה זומה מפתיע בהודעה שלו? הרי לתפישתו, הוא עזר לייצר את השמיים ואת הארץ, וקבע שהשמש תזרח ממזרח.
- 1.תום 05/11/2018 16:16הגב לתגובה זובמקום שרים מקצועיים ממנים במדינת ישראל אנשים אפסים ללא כישורים אלה רק עם קשרים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
