מיוחד

הנפקות - מתי להיכנס ומתי לברוח?

מה אפשר ללמוד מעמלת החתמים בהנפקה על כדאיות ההשתתפות בהנפקה; מה זאת הצעת מכר בהנפקה, והאם היא מרמזת על כדאיות ההשתתפות בהנפקה
מערכת Bizportal | (2)

במהלך השנה הושלמו, הנפקות ראשוניות (IPO) של נובולוג, אירונאוטיקס, טלרד, לסיכו, מנרב פרויקטים, רציו פטרוליום, ריט מניבים כשבקנה, חברות נוספות לרבות הולמס פלייס,  אלמור, האחים, יעקובי, רימון, SK, עדיקה ועוד.

ההנפקות האלו מוצעות לציבור כולו, אך בפועל משתתפים בהם בעיקר הגופים המוסדיים והמשקיעים המתוחכמים. הציבור הרחב כמעט ולא משקיע בהנפקות, וזה ברור - הוא הרי לא נמצא בשוק המשני (המסחר השוטף בבורסה), על אחת כמה וכמה ששוק ההנפקות גדול עליו. אלא שזה לא מדויק - הציבור הרחב אמנם לא משתתף בהנפקות באופן ישיר, אבל הוא חשוף להנפקות דרך הגופים המוסדיים שהם אלו שמנהלים לציבור את הכסף.

הנפקות כרמז לנפילות בבורסה

הנפקות של חברות חדשות בבורסה הן הכרחיות לשוק ההון. למעשה, מדובר באחת מהמטרות העיקריות של הבורסה - להשיג מימון לחברות, ובפועל הן מגוונות את יכולת ההשקעה של השחקנים בשוק.

אלא שהנפקות מבשרות, לפחות בהסתמך על העבר, את המשבר בשווקים. כמעט תמיד לפני נפילה בבורסות היה גל גדול של הנפקות, וההסבר לכך הוא פשוט - רמת המחירים בשווקים היא כזו שקורצת לבעלי הבית לצאת בהנפקה. הרי הכל זה עניין של מחיר, וכשהמחיר גבוה בעלי הבית מוכנים להיות מדוללים. מנגד, אגב, כאשר בעלי המניות קונים זו אינדיקציה להערכתם שהמחיר טוב.

אז אולי אנחנו לא בגל גדול של הנפקות, אבל קצב ההנפקות גדל וזה יותר מרמז על הצפי של בעלי העניין - הרי המטרה שלהם היא למכור ביוקר ולקנות בזול. אין פה הרבה חוכמות, ולכן הנפקה ומכירה היא בעצם הבעת עמדה.

בעלי העניין יגידו לנו שזה לא ממש כך, שהם רוצים שאחרי ההנפקה הציבור ירוויח, שהם לא מנפיקים בשיא, שיש הרבה יתרונות בלהיות חברה נסחרת, שהם צריכים את הגיוס עצמו. הכל יכול להיות נכון, אבל הם לא היו עושים את זה במחיר שלא היה מתאים הם לאקזיט.

הנפקות שבהם כסף נכנס לחברה ובעלי הבית מדוללים יוצרים ערך לחברה - היא תשתמש בכסף הזה לצמוח ולהתרחב (יותר נכון, אמורה להשתמש בכסף הזה לצמוח ולהתרחב), אבל יש הנפקות רבות שבהם במקביל לכסף שנכנס לחברה, יש הצעת מכר של הבעלים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פעם, וזה לא היה מזמן, השוק לא קיבל הנפקות כאלו - הצעת מכר היתה סימן לשוק לא להתקרב להנפקה. הרי זה לא רק שהבעלים מדולל (כמו בהנפקה רגילה) הוא עצמו מוכר מניות ונפגש עם כסף. במילים אחרות, בעל הבית מוכר, האם אתם תקנו שבעל הבית מוכר?

והפלא ופלא - ההנפקות האלו מצליחות. הסיבה פשוטה, יש יותר מדי כסף נזיל במערכת שמחפש תשואה כי הציבור רוצה לקבל יותר מריבית האפס שהוא מקבל בבנק. הציבור קונה קרנות נאמנות, קופות גמל, ומכשירים נוספים ומנהלי ההשקעות בגופים האלו - רוכשים, כי אין להם ברירה. הם לא יכולים להיות מחוץ למשחק. זה פשוט שוק של מוכרים - מוכרי ההנפקות מחוזרים על ידי קונים רבים.

הבעיה שלפעמים מנפיקים לנו חברות בערכים לא ריאליים. הולמס פלייס היתה אמורה לצאת לגיוס לפי שווי של 320 מיליון שקל - מתחנו על כך ביקורת גדולה, ולבסוף החברה בעצת החתמים המלווים את הגיוס הורידו את השווי ל-227 מיליון שקל במקביל להפחתה של הצעת המכר. 

עמלת החתמים - מה ניתן ללמוד ממנה

מעבר להצעת המכר שמרמזת על כדאיות ההשתתפות בהנפקה, חשוב גם לבחון את עמלת החתמים. ככל שעמלת החתמים גבוה יותר המשמעות היא שהחברה מוכנה לתגמל יותר את החתם על הצלחה, כי פשוט זה לא טריוויאלי להנפיק במחיר הזה, משהו בסגנון - "אם תצליח לגייס לפי שווי כזה, תקבל עמלה שמנה". מנגד, ככל שעמלת החתמים נמוכה יותר המשמעות שקל להנפיק את החברה המסוימת ולכן התשלום בהתאמה הוא נמוך. אז תיזהרו מעמלות גבוהות, זה לא סתם שהחברה מוכנה לשלם כל כך הרבה כסף.

ומי הם בעצם החתמים? החתמים הם כל יכול בהנפקות - הם אלו שמביאים את החברה הפרטית והופכים אותה לחברה ציבורית. הם בעצם מכירים אותה לאנשי שוק ההון, הם קובעים את המחיר, מקבלים אינדיקציות מהשוק ויוצאים להנפקה ברגע שהם מרגישים נוח עם המחיר (נוח מהבחינה שיהיה לסחורה ביקוש). הם אלו שעומדים מאחורי ההנפקה אם היא לא תצליח. במצב כזה הם יקלטו את הסחורה, אבל אל דאגה, זה שוק שבו יד רוחצת יד - הם יעזרו לחתם אחר בהנפקה אחרת  וזה יעזור להם בהנפקה הזו. כל אחד עוזר לשני כדי למכור סחורה (לא כל כך טובה) לגופים מוסדיים שהם בעצם אתם, הציבור.

כן, זה משחק כזה שבו  החתמים מרוויחים ( עמלות שמנות מאוד), החברה נהנית (מקבלת הזרמת הון), הבעלים נהנים (תג מחיר גבוה לחברה שלהם ועל הדרך במקרים רבים הם מוכרים מניות), אבל...הציבור לא ממש נהנה.

וחשוב לסייג - זה לא אומר שאין הנפקות טובות שיצרו למשקיעים תשואה. יש, אבל הרוב הוא הנפקות של מניות שבמקרה הטוב מדשדשות ובמקרה הרע יורדות.

עמלות חיתום דוגמאות

הולמס  פלייס, רשת משועדוני הכושר, הפחיתה כאמור את מחיר ההנפקה שלה משמעותית. הנה נתונים על תמורת ההנפקה (ברוטו) ועמלות החיתום:

הצעת המכר בהנפקה (של בעלי השליטה) - 28.4 מיליון שקל

התמורה הצפויה לחברה - 56.8 מיליון שקל

הוצאות ריכוז הנפקה 3.8 מיליון שקל

הוצאות אחרות (מוערך) 1.6 מיליון שקל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 08/12/2017 11:02
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד עכשיו נותר רק להראותו לשלמה גרינברג שישנן שוב את החומר בענין מחיר וריבית
  • 1.
    נחום 08/12/2017 09:00
    הגב לתגובה זו
    כתבה נכונה - הנפקות זה הגל שלפני המפולת במיוחד שההנפקות יקרות
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.