נתון גרוע: כלכלת ישראל רשמה צמיחה שלילית ב-Q3 - איפה הצד החיובי?
המלחמה האחרונה בעזה נותנת את אותותיה על כלכלת ישראל: התמ"ג ירד ברבעון השלישי של השנה ב-0.4% - צמיחה שלילית שלא הייתה משנת 2009. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום. התמ"ג עלה ב-2.2% ברבעון השני וב-3.2% ברבעון הראשון של שנת 2014.
נתונים שליליים נוספים שפורסמו לגבי הפעילות הכלכלית ברבעון השלישי של השנה: ירידה של 1.4% בתמ"ג העסקי, ירידה של 4.4% ביצוא סחורות ושירותים (ללא יהלומים וללא חברות הזנק) וירידה של 3.6% בהשקעה בנכסים קבועים.
נתונים חיוביים שפורסמו: עלייה של 3.9% בהוצאה לצריכה פרטית ברבעון השלישי של השנה, עלייה של 3.1% בהוצאה לצריכה ציבורית ועלייה של 9.8% ביבוא סחורות ושירותים ללא יבוא בטחוני, אוניות ומטוסים ויהלומים.
במהלך מבצע "צוק איתן" נרשמה ירידה בתיירות הנכנסת לישראל ופגיעה קשה בעסקים רבים באזור הדרום.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים:
"בצד החיובי ישנם שלושה נתונים חזקים ברבעון השלישי: ההוצאה לצריכה פרטית שעלתה ב-3.9%, בנוסף, על אף ההיחלשות בשקל, בולטת העלייה החדה ביבוא הסחורות והשירותים של 16.2% ושלישית - יצוא הסחורות והשירותים עלה בשיעור של 2.8%. הפיחות החד של השקל מול הסל בחודשים האחרונים יחד עם מגמת ההתאוששות הצפויה בסחר העולמי, יתרמו לגידול משמעותי יותר ביצוא ברבעונים הבאים".
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הרכב הצמיחה ברבעון השלישי מצטרף למספר נתונים חיוביים שפורסמו בשבועיים האחרונים, ביניהם: עלייה בביקוש לדירות בספטמבר, הכנסות המדינה ממסים שרשמו עליה באוקטובר והשיפור באמון העסקים המקטינים את הסיכוי להורדת ריבית נוספת מצד בנק ישראל בחודש הקרוב. פעילות בנק ישראל בנושא המט"ח צפויה להתמיד".
עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות:
"לצמיחה השלילית במשק לראשונה משנת 2009: נתוני הצמיחה אינם מפתיעים בשל ההשפעה הצפויה של צוק איתן. עם זאת, הנתונים של השבועות האחרונים שמושפעים פחות מהמלחמה אינם מבשרים טובות ובזה צריך למקד את הדיון הכלכלי. הפיחות של השקל שמשפיע לחיוב על נתוני היצוא והתוצר, עלול ליצור אשליה שהחל במשק מחזור עסקים חיובי. אלא שמרבית הנתונים החרים שקשורים בהיקפי ההשקעות והתעסוקה מראים כי נתוני התוצר הבאים כנראה לא יהיו שליליים, אבל גם לא ישקפו צמיחה גבוהה".
משרד האוצר:
"משרד האוצר העריך כי תהיה פגיעה בצמיחה בשנת 2014 בעקבות מבצע צוק איתן. הכלכלה הישראלית נותרה יציבה בין היתר בשל הצעדים בהם נקט המשרד בשנים 2013-2014, ולכן להערכתנו מדובר בתוצאה נקודתית
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
ולא פגיעה שצפויה להיות ארוכת טווח. התחזיות של משרד האוצר לצמיחה ב-2014-2015 (2.4% צמיחה לשנת 2014, 2.8% צמיחה לשנת 2015) עדיין עומדות בעינן. התקציב שהוגש לאישור הכנסת הינו כזה שיביא להמשך
צמיחה ויציבות בכלכלה הישראלית".
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות וגיא בית אור, כלכלן שווקים גלובאליים במחלקת המאקרו של פסגות:
"למרות הצמיחה השלילית, חשוב לשים לב כי דווקא לא מדובר על נתונים שליליים כל כך. ראשית, מכיוון שנתוני הרבעונים הקודמים עודכנו משמעותית כלפי מעלה. שנית, מכיוון שעיקר הפגיעה במשק במהלך הרבעון היא תוצאה של השפעות 'צוק איתן'. השפעות אלה באו לידי ביטוי בעיקר בפגיעה בענף התיירות ובצריכה הפרטית. בעוד ענף התיירות צפוי להמשיך ולסבול גם במהלך החודשים הקרובים (לוקח זמן עד שאמון התיירים נבנה מחדש) הצריכה הפרטית צפויה לרשום תיקון ברבעון הרביעי, תיקון שסימנים ראשונים לו כבר ניתן לראות בנתונים השוטפים. לכן, בשורה התחתונה, נתוני הצמיחה אינם חלשים כלל על אף הצמיחה השלילית ומלמדים על איתנותו היחסית של המשק הישראלי".
אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי מיטב דש:
"צמיחה שלילית של 0.4% לרבעון השלישי אינה מפתיעה ואינה מעידה על התדרדרות במצבו של המשק. מדובר בחודשים בהם התרחש המבצע בעזה שהיה ממושך ונרחב יחסית מבחינת השפעה גיאוגרפית. מניסיון של מלחמות דומות בעבר, ידוע שברבעון מסוים הצמיחה עלולה להפוך לשלילית, אך תופעה זו הינה חולפת. בפרסום של הלמ"ס ניתן דווקא לזהות סימנים חיוביים לגבי עדכונים של נתוני הצמיחה לרבעונים הקודמים. כך, הצמיחה לרבעון השני עודכנה כלפי מעלה מ-1.9% ל-2.2% בגלל עלייה יחסית מהירה בצריכה הפרטית. אגב, באופן מפתיע גם ברבעון השלישי המלחמתי הצריכה הפרטית צמחה בקצב גבוה של 3.9%. "עקב אכילס" של המשק ממשיך להיות תחום ההשקעות והיצוא. אולם, בעקבות פיחות השקל, היצוא צפוי להתאושש. אנו מעריכים שברבעון הרביעי נראה נתוני צמיחה חזקים של כ-4%, כפיצוי על המלחמה. בסה"כ, המשק ממשיך לצמוח בקצב איטי, אך נראה שלעת עתה לא חלה האטה נוספת בפעילות לעומת המחצית הראשונה של השנה."
- 9.יהאיר 16/11/2014 22:17הגב לתגובה זומה אפשר כבר לצפות מהאפס הזה
- 8.ירון 16/11/2014 18:34הגב לתגובה זוהנתון לא נראה אמין. חצי מדינה הייתה משותקת בגלל המלחמה בעזה. איך הצריכה עלתה. מה קנו דרך האינטרנט ???
- 7.אלי 16/11/2014 17:15הגב לתגובה זוכמה אופייני! יושר והגינות מעולם לא איפיונו עורכי עיתונים ואתרי אינטרנט בישראל. אילו היה שדיפור בכלכלה ודאי הייתם מדגישים את תמונתו של הכלומניק לפיד - כפי שעושה מוזס בעיתונו לפידון! אבל עכשיו כשהכלכלה מתדרדרת אז משלבים את השניים.
- 6.רובין 16/11/2014 16:54הגב לתגובה זוהמדינה מעסיקה מאות אלפים פקידים מיותרים במשרדיה ומערכת הבטחון כולל צהל דבר שאוכל אותנו המדינה גם משלמת פנסיות תקציביות מוגזמות ללא כל בסיס כלכלי ישירות מתקציב המדינה, בדיוק כמו ביוון זה לא נקודתי זה לא צוק איתן, זוהי מגמה מסוכנת מאוד שתפסק רק אם יפוטרו אלפים בשרות הציבורי והפנסיות התקציביות יקוצצו באכזריות בדיוק כמו שנעשה (ויד האוצר עדיין נטויה) לפנסיה הצוברת. כמה יקוצצו? לפחות כמו שקוצץ המקדם, 165:225=27 אחוז
- 5.יגדיל את הגרעון - כל הכבוד ללפיד (ל"ת)מעמ 0 16/11/2014 15:43הגב לתגובה זו
- 4.בזכות ח״כ אורלי לוי אנחנו עוד נתגעגע להתכווצות כזאת. (ל"ת)יוני 16/11/2014 15:42הגב לתגובה זו
- 3.וגם נתון עגום זה לא מפיל את הבורסה (ל"ת)איציק 16/11/2014 15:29הגב לתגובה זו
- הבורסה 16/11/2014 15:43הגב לתגובה זותחסל את השורט שלך
- 2.אלי 16/11/2014 14:57הגב לתגובה זומקבלים משכורות נותנים תחזיות כמו לוטו וטו ואז שקורה משהוא הם מאשימים משהו אחר
- 1.פלג 16/11/2014 14:25הגב לתגובה זוזו התוצאה של שקל חדש מייצאים מקומות עבודה לארצות בהם המטבע המקומי חלש מייבאים מחוץ לארץ במקום לייצר בארץ מורידים משכורות לשכירים לפיד צודק ןהוא יותר חכם מפלוג חייבים להרחיב על חשבון הגדלת גרעון - חייבים להחליש את השקל
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
