נתון גרוע: כלכלת ישראל רשמה צמיחה שלילית ב-Q3 - איפה הצד החיובי?
המלחמה האחרונה בעזה נותנת את אותותיה על כלכלת ישראל: התמ"ג ירד ברבעון השלישי של השנה ב-0.4% - צמיחה שלילית שלא הייתה משנת 2009. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום. התמ"ג עלה ב-2.2% ברבעון השני וב-3.2% ברבעון הראשון של שנת 2014.
נתונים שליליים נוספים שפורסמו לגבי הפעילות הכלכלית ברבעון השלישי של השנה: ירידה של 1.4% בתמ"ג העסקי, ירידה של 4.4% ביצוא סחורות ושירותים (ללא יהלומים וללא חברות הזנק) וירידה של 3.6% בהשקעה בנכסים קבועים.
נתונים חיוביים שפורסמו: עלייה של 3.9% בהוצאה לצריכה פרטית ברבעון השלישי של השנה, עלייה של 3.1% בהוצאה לצריכה ציבורית ועלייה של 9.8% ביבוא סחורות ושירותים ללא יבוא בטחוני, אוניות ומטוסים ויהלומים.
במהלך מבצע "צוק איתן" נרשמה ירידה בתיירות הנכנסת לישראל ופגיעה קשה בעסקים רבים באזור הדרום.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים:
"בצד החיובי ישנם שלושה נתונים חזקים ברבעון השלישי: ההוצאה לצריכה פרטית שעלתה ב-3.9%, בנוסף, על אף ההיחלשות בשקל, בולטת העלייה החדה ביבוא הסחורות והשירותים של 16.2% ושלישית - יצוא הסחורות והשירותים עלה בשיעור של 2.8%. הפיחות החד של השקל מול הסל בחודשים האחרונים יחד עם מגמת ההתאוששות הצפויה בסחר העולמי, יתרמו לגידול משמעותי יותר ביצוא ברבעונים הבאים".
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הרכב הצמיחה ברבעון השלישי מצטרף למספר נתונים חיוביים שפורסמו בשבועיים האחרונים, ביניהם: עלייה בביקוש לדירות בספטמבר, הכנסות המדינה ממסים שרשמו עליה באוקטובר והשיפור באמון העסקים המקטינים את הסיכוי להורדת ריבית נוספת מצד בנק ישראל בחודש הקרוב. פעילות בנק ישראל בנושא המט"ח צפויה להתמיד".
עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות:
"לצמיחה השלילית במשק לראשונה משנת 2009: נתוני הצמיחה אינם מפתיעים בשל ההשפעה הצפויה של צוק איתן. עם זאת, הנתונים של השבועות האחרונים שמושפעים פחות מהמלחמה אינם מבשרים טובות ובזה צריך למקד את הדיון הכלכלי. הפיחות של השקל שמשפיע לחיוב על נתוני היצוא והתוצר, עלול ליצור אשליה שהחל במשק מחזור עסקים חיובי. אלא שמרבית הנתונים החרים שקשורים בהיקפי ההשקעות והתעסוקה מראים כי נתוני התוצר הבאים כנראה לא יהיו שליליים, אבל גם לא ישקפו צמיחה גבוהה".
משרד האוצר:
"משרד האוצר העריך כי תהיה פגיעה בצמיחה בשנת 2014 בעקבות מבצע צוק איתן. הכלכלה הישראלית נותרה יציבה בין היתר בשל הצעדים בהם נקט המשרד בשנים 2013-2014, ולכן להערכתנו מדובר בתוצאה נקודתית
- חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
ולא פגיעה שצפויה להיות ארוכת טווח. התחזיות של משרד האוצר לצמיחה ב-2014-2015 (2.4% צמיחה לשנת 2014, 2.8% צמיחה לשנת 2015) עדיין עומדות בעינן. התקציב שהוגש לאישור הכנסת הינו כזה שיביא להמשך
צמיחה ויציבות בכלכלה הישראלית".
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות וגיא בית אור, כלכלן שווקים גלובאליים במחלקת המאקרו של פסגות:
"למרות הצמיחה השלילית, חשוב לשים לב כי דווקא לא מדובר על נתונים שליליים כל כך. ראשית, מכיוון שנתוני הרבעונים הקודמים עודכנו משמעותית כלפי מעלה. שנית, מכיוון שעיקר הפגיעה במשק במהלך הרבעון היא תוצאה של השפעות 'צוק איתן'. השפעות אלה באו לידי ביטוי בעיקר בפגיעה בענף התיירות ובצריכה הפרטית. בעוד ענף התיירות צפוי להמשיך ולסבול גם במהלך החודשים הקרובים (לוקח זמן עד שאמון התיירים נבנה מחדש) הצריכה הפרטית צפויה לרשום תיקון ברבעון הרביעי, תיקון שסימנים ראשונים לו כבר ניתן לראות בנתונים השוטפים. לכן, בשורה התחתונה, נתוני הצמיחה אינם חלשים כלל על אף הצמיחה השלילית ומלמדים על איתנותו היחסית של המשק הישראלי".
אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי מיטב דש:
"צמיחה שלילית של 0.4% לרבעון השלישי אינה מפתיעה ואינה מעידה על התדרדרות במצבו של המשק. מדובר בחודשים בהם התרחש המבצע בעזה שהיה ממושך ונרחב יחסית מבחינת השפעה גיאוגרפית. מניסיון של מלחמות דומות בעבר, ידוע שברבעון מסוים הצמיחה עלולה להפוך לשלילית, אך תופעה זו הינה חולפת. בפרסום של הלמ"ס ניתן דווקא לזהות סימנים חיוביים לגבי עדכונים של נתוני הצמיחה לרבעונים הקודמים. כך, הצמיחה לרבעון השני עודכנה כלפי מעלה מ-1.9% ל-2.2% בגלל עלייה יחסית מהירה בצריכה הפרטית. אגב, באופן מפתיע גם ברבעון השלישי המלחמתי הצריכה הפרטית צמחה בקצב גבוה של 3.9%. "עקב אכילס" של המשק ממשיך להיות תחום ההשקעות והיצוא. אולם, בעקבות פיחות השקל, היצוא צפוי להתאושש. אנו מעריכים שברבעון הרביעי נראה נתוני צמיחה חזקים של כ-4%, כפיצוי על המלחמה. בסה"כ, המשק ממשיך לצמוח בקצב איטי, אך נראה שלעת עתה לא חלה האטה נוספת בפעילות לעומת המחצית הראשונה של השנה."
- 9.יהאיר 16/11/2014 22:17הגב לתגובה זומה אפשר כבר לצפות מהאפס הזה
- 8.ירון 16/11/2014 18:34הגב לתגובה זוהנתון לא נראה אמין. חצי מדינה הייתה משותקת בגלל המלחמה בעזה. איך הצריכה עלתה. מה קנו דרך האינטרנט ???
- 7.אלי 16/11/2014 17:15הגב לתגובה זוכמה אופייני! יושר והגינות מעולם לא איפיונו עורכי עיתונים ואתרי אינטרנט בישראל. אילו היה שדיפור בכלכלה ודאי הייתם מדגישים את תמונתו של הכלומניק לפיד - כפי שעושה מוזס בעיתונו לפידון! אבל עכשיו כשהכלכלה מתדרדרת אז משלבים את השניים.
- 6.רובין 16/11/2014 16:54הגב לתגובה זוהמדינה מעסיקה מאות אלפים פקידים מיותרים במשרדיה ומערכת הבטחון כולל צהל דבר שאוכל אותנו המדינה גם משלמת פנסיות תקציביות מוגזמות ללא כל בסיס כלכלי ישירות מתקציב המדינה, בדיוק כמו ביוון זה לא נקודתי זה לא צוק איתן, זוהי מגמה מסוכנת מאוד שתפסק רק אם יפוטרו אלפים בשרות הציבורי והפנסיות התקציביות יקוצצו באכזריות בדיוק כמו שנעשה (ויד האוצר עדיין נטויה) לפנסיה הצוברת. כמה יקוצצו? לפחות כמו שקוצץ המקדם, 165:225=27 אחוז
- 5.יגדיל את הגרעון - כל הכבוד ללפיד (ל"ת)מעמ 0 16/11/2014 15:43הגב לתגובה זו
- 4.בזכות ח״כ אורלי לוי אנחנו עוד נתגעגע להתכווצות כזאת. (ל"ת)יוני 16/11/2014 15:42הגב לתגובה זו
- 3.וגם נתון עגום זה לא מפיל את הבורסה (ל"ת)איציק 16/11/2014 15:29הגב לתגובה זו
- הבורסה 16/11/2014 15:43הגב לתגובה זותחסל את השורט שלך
- 2.אלי 16/11/2014 14:57הגב לתגובה זומקבלים משכורות נותנים תחזיות כמו לוטו וטו ואז שקורה משהוא הם מאשימים משהו אחר
- 1.פלג 16/11/2014 14:25הגב לתגובה זוזו התוצאה של שקל חדש מייצאים מקומות עבודה לארצות בהם המטבע המקומי חלש מייבאים מחוץ לארץ במקום לייצר בארץ מורידים משכורות לשכירים לפיד צודק ןהוא יותר חכם מפלוג חייבים להרחיב על חשבון הגדלת גרעון - חייבים להחליש את השקל

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.94% והכסף כסף 1.69% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
