סטפק: "מנהלים לא יברחו לחו"ל אם יופחת שכרם - איש לא מחכה להם שם"

היום נערכה ועידת עדיף למוסדות פיננסיים, שבמסגרתה התקיים פאנל של ראשי גופים מוסדיים. על הפרק עמדו נושאים כמו שכר הבכירים, הקונסולידציה הגוברת של הגופים המוסדיים וריכוז הכוח של הבנקים.

צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש, התייחס לסוגיית שכר הבכירים במשק, באומרו כי שכר הגבוה מ-10 מיליון שקלים הינו שערורייתי "אם המגזר העסקי ימשיך בעליות השכר הוא יביא על עצמו את הבעיות, וכבר היום אנחנו רואים חקיקה בכיוון. אם המגזר העסקי היה מתנהג בצורה נאורה זה לא היה קורה. הכיוון מפה והלאה יהיה הפחתה בשכר בכירים."

סטפק הוסיף ואמר כי "אף פעם לא קניתי את הטיעון שמנהלים יברחו לחוץ לארץ - אף אחד לא מחכה להם שם. המחאה החברתית לא הסתיימה ואי שוויון הוא אחת הבעיות העיקריות של המשק הישראלי".

"אנחנו חיים בתוך שוק קטן במונחים בינלאומיים" בהקשר לבתי ההשקעות, אמר סטפק אמר: "אנחנו חיים בתוך שוק קטן במונחים בינלאומיים. הסיכוי להקים בית השקעות מצליח שואף לאפס והמפה הולכת להשתנות ותהיה דומה למערכת הבנקאות. בתי השקעות בגודל בינוני-קטן יתמזגו או ירכשו על ידי גורמים אחרים. יש יתרון משמעותי לגודל בשוק ההון. זה לא קורה כי שוקי ההון באופוריה במשבר הראשון התהליך יזורז". בהתייחס למצב שוק ההון, אמר סטפק כי היה נזהר מלקנות אגרות חוב "כל משקיע צריך להחליט איזה אחוז הוא רוצה לסכן. לא הייתי משקיע במקום בו יש סיכון והסיכוי לתשואה נמוך. באגרות חוב ל-10 או 15 שנים רמת הסיכון דומה למניות והסיכוי נמוך מאוד. שוק האג"ח פועל היום כמו סוג של פרמידה, כאשר בתחתית נמצאות אגרות החוב של ארצות הברית. ברמה מעל אגרות החוב של מדינת ישראל ומעליהן אגרות חוב בנקים, אגרות חוב קונצרניות ואגרות חוב ללא דרוג. ככל שהנתונים בארצות הברית ישתנו - זה ישפיע על כל הפרמידה כולה".

• צבי סטפק מציע פתרון לעושק העו"ש וסבור שהרפורמה במכשירי החיסכון תביא להוזלה בדמי הניהול
• "וול סטריט לקראת תיקון, ת"א תעלה בשנה הבאה בשיעור חד ספרתי גבוה"

"בנק ישראל אימץ תיזה לפיה צריך לחסל בנקים קטנים ובינוניים" יו"ר בנק איגוד, זאב אבלס, אמר כי המצב המעוות של דואופול בענף הבנקאות הוא תוצר של הרגולטור והוא נשמר על ידו "באמצע שנות ה-70 התמוטט בנק ארץ ישראל בריטניה, ובנק ישראל אימץ תיזה לפיה צריך לחסל בנקים קטנים ובינוניים ולמזג אותם בבנקים הגדולים. המהלך הוביל לגידול הדרמטי של בנק הפועלים ובנק לאומי" אמר אבלס, "בסוף שנות ה-80 מדינת ישראל קיבלה לידיה את השליטה בבנקים, ובמקום לארגן מחדש את המערכת הבנקאית הנפיקו מחדש וזה סתם את הגולל על האפשרות לסדר את המערכת הבנקאית מחדש".

אבלס קרא לבנק ישראל ליצור בידול ברגולציה בין בנקים גדולים לבנקים בינוניים וקטנים "זוהי תפישה שקיימת בארצות הברית, כך שיש 3 רמות בנקים: אלה שנפילה שלהם תגרום לתגובת שרשרת בינלאומית, בנקים שנפילה שלהם תגרום לתגובת שרשרת ברמת המדינה ובנקים קטנים יותר. לכל אחד מהם יש רגולציה משלו", אמר אבלס, "יש רגולציה שמכבידה על הפעילות ויש רגולציה מוצדקת. יש במערכת הבנקאית כללים מוצדקים וכללים מיותרים. רגולטור נאור צריך לבחור ברגולציה מוצדקת".