סטפק: "מנהלים לא יברחו לחו"ל אם יופחת שכרם - איש לא מחכה להם שם"

יו"ר מיטב דש יצא נגד המרוויחים הגדולים בוויעדת עדיף למוסדות פיננסיים. על שוק ההון אמר "הייתי נזהר מלקנות אגרות חוב"

היום נערכה ועידת עדיף למוסדות פיננסיים, שבמסגרתה התקיים פאנל של ראשי גופים מוסדיים. על הפרק עמדו נושאים כמו שכר הבכירים, הקונסולידציה הגוברת של הגופים המוסדיים וריכוז הכוח של הבנקים.

צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש, התייחס לסוגיית שכר הבכירים במשק, באומרו כי שכר הגבוה מ-10 מיליון שקלים הינו שערורייתי "אם המגזר העסקי ימשיך בעליות השכר הוא יביא על עצמו את הבעיות, וכבר היום אנחנו רואים חקיקה בכיוון. אם המגזר העסקי היה מתנהג בצורה נאורה זה לא היה קורה. הכיוון מפה והלאה יהיה הפחתה בשכר בכירים."

סטפק הוסיף ואמר כי "אף פעם לא קניתי את הטיעון שמנהלים יברחו לחוץ לארץ - אף אחד לא מחכה להם שם. המחאה החברתית לא הסתיימה ואי שוויון הוא אחת הבעיות העיקריות של המשק הישראלי".

"אנחנו חיים בתוך שוק קטן במונחים בינלאומיים"

בהקשר לבתי ההשקעות, אמר סטפק אמר: "אנחנו חיים בתוך שוק קטן במונחים בינלאומיים. הסיכוי להקים בית השקעות מצליח שואף לאפס והמפה הולכת להשתנות ותהיה דומה למערכת הבנקאות. בתי השקעות בגודל בינוני-קטן יתמזגו או ירכשו על ידי גורמים אחרים. יש יתרון משמעותי לגודל בשוק ההון. זה לא קורה כי שוקי ההון באופוריה במשבר הראשון התהליך יזורז".

בהתייחס למצב שוק ההון, אמר סטפק כי היה נזהר מלקנות אגרות חוב "כל משקיע צריך להחליט איזה אחוז הוא רוצה לסכן. לא הייתי משקיע במקום בו יש סיכון והסיכוי לתשואה נמוך. באגרות חוב ל-10 או 15 שנים רמת הסיכון דומה למניות והסיכוי נמוך מאוד. שוק האג"ח פועל היום כמו סוג של פרמידה, כאשר בתחתית נמצאות אגרות החוב של ארצות הברית. ברמה מעל אגרות החוב של מדינת ישראל ומעליהן אגרות חוב בנקים, אגרות חוב קונצרניות ואגרות חוב ללא דרוג. ככל שהנתונים בארצות הברית ישתנו - זה ישפיע על כל הפרמידה כולה".

"בנק ישראל אימץ תיזה לפיה צריך לחסל בנקים קטנים ובינוניים"

יו"ר בנק איגוד, זאב אבלס, אמר כי המצב המעוות של דואופול בענף הבנקאות הוא תוצר של הרגולטור והוא נשמר על ידו "באמצע שנות ה-70 התמוטט בנק ארץ ישראל בריטניה, ובנק ישראל אימץ תיזה לפיה צריך לחסל בנקים קטנים ובינוניים ולמזג אותם בבנקים הגדולים. המהלך הוביל לגידול הדרמטי של בנק הפועלים ובנק לאומי" אמר אבלס, "בסוף שנות ה-80 מדינת ישראל קיבלה לידיה את השליטה בבנקים, ובמקום לארגן מחדש את המערכת הבנקאית הנפיקו מחדש וזה סתם את הגולל על האפשרות לסדר את המערכת הבנקאית מחדש".

אבלס קרא לבנק ישראל ליצור בידול ברגולציה בין בנקים גדולים לבנקים בינוניים וקטנים "זוהי תפישה שקיימת בארצות הברית, כך שיש 3 רמות בנקים: אלה שנפילה שלהם תגרום לתגובת שרשרת בינלאומית, בנקים שנפילה שלהם תגרום לתגובת שרשרת ברמת המדינה ובנקים קטנים יותר. לכל אחד מהם יש רגולציה משלו", אמר אבלס, "יש רגולציה שמכבידה על הפעילות ויש רגולציה מוצדקת. יש במערכת הבנקאית כללים מוצדקים וכללים מיותרים. רגולטור נאור צריך לבחור ברגולציה מוצדקת".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לדעתי... 01/04/2014 15:03
    הגב לתגובה זו
    המדינה או מס-הכנסה , לא יכירו בכך כהוצאה מוכרת במס...כלומר על חשבון הרווחים , ולא כחלק מההוצאות ...כחלק מהשינוי של השיטה הרקובה !!!
  • 5.
    בוריס 01/04/2014 14:30
    הגב לתגובה זו
    לחברה יש יתרונות ברורים אבל לא אחד לא מתגלגל ללקוחות. בבית השקעות גדול הלקוח עוד מספר... אצל הקטנים לפחות מקבלים יחס והתייחסות פרטנית ולא רק קרנות של הבית.
  • 4.
    מיטב דש תיחלש. כמה אפשר לשרוד על וותק בלבד... (ל"ת)
    עופר 01/04/2014 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אחד 01/04/2014 12:54
    הגב לתגובה זו
    בחו"ל,אחד כמו ניר גלעד היה יושב בבית סוהר. מכר את בתי הזיקוק בנזיד עדשים בהיותו במשרד האוצר, ולאחר שנה מצא עצמו על כסא מנכל החברה לישראל בתנאים . האם צריך להיות גאון גדול בשביל להבין מה קורה פה ? אותו דבר כל השאר, מנהלים שמרוויחים שכר בלי פרופורציה לביצועים שלהם ושל החברות שהם מנהלים. וברגע שהם מנסים לפעול בחו"ל, נכשלים בגדול.
  • 2.
    אנונימי 01/04/2014 12:29
    הגב לתגובה זו
    מישהו באמת חושב שמחכים להם בנשימה עצורה בחו"ל, רק תבואו! תהיו רציניים.
  • 1.
    רינה 01/04/2014 12:27
    הגב לתגובה זו
    השכר צריך להיות נמוך ממליון אחד !!!!!!!!! כולם פשוט גנבים ששודדים את כספי כולנו. תתביישו לכם
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.53%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.