
המלצת מכירה למיטב השקעות? בעלי העניין מממשים במאות מיליונים
המניה של מיטב השקעות זינקה כמעט פי 6 בתוך שנה וחצי, ושווי ההחזקות של משפחות סטפק וברקת נסק במיליארדים; כעת הם מממשים לראשונה חלק קטן מהמניות אחרי החזקה ממושכת, האם זה נורת אזהרה למשקיעים?
גם בעלי המניות המרכזיים בבית ההשקעות מיטב מיטב השקעות -1.88% מצטרפים לחגיגת המימושים של בעלי העניין בבורסה, כאשר ניצלו את הזינוק החריג במניית החברה ובחרו לממש חלק קטן מהחזקותיהם, בעסקה מחוץ לבורסה תמורת כ-200 מיליון שקל בדיסקאונט של כ-3% ממחיר השוק, לגוף מוסדי גדול. לביזפורטל נודע כי מדובר בחברת ביטוח גדולה שביצעה השקעה ראשונה בחברה.
מדובר במהלך ראשון מסוגו מצד שתי קבוצות בעלי השליטה, BRM פיננסים שבשליטת האחים ברקת ומאיה אחזקות שבשליטת משפחת סטפק, שמעולם לא מכרו מניות מיטב בשוק מאז שנכנסו להשקעה.
מאחורי העסקה עומד סיפור הרבה יותר גדול: בשנתיים האחרונות נסק שווי ההחזקה של המשפחות במאות אחוזים, ובמספרים מוחלטים, מדובר ברווח מצטבר על הנייר של מעל 1.3 מיליארד שקל לכל אחת מהמשפחות מאז תחילת 2024.
ריצה היסטורית במניה
בתי ההשקעות הפכו לכוכבות של הבורסה, כאשר הן מציגות זינוקים של מאות אחוזים. הריביות הגבוהות, עליות המדדים וחזרת המשקיעים לבורסה יצרו קפיצה בהכנסות, בגידול הנכסים המנוהלים ובפעילות הברוקראז'. מניות כמו מיטב, איביאי, אנליסט ואטראו, שנסחרו במכפילים נמוכים במשך שנים, נחשפו סוף סוף, כשהדוחות האחרונים הצביעו גם על קרב גובר על לקוחות פרטיים והתרחבות לאלטרנטיבות. מה למדנו השבוע: בתי השקעות הן אופציה על שוק המניות; תשואה של מאות אחוזים בשנה
- "המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
- החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העליות כאמור לא פסחו על מיטב. מתחילת 2024 ועד היום עלתה המניה בכ-480%, משווי שוק של כ-1 מיליארד שקל בתחילת שנת 2024 לכ-5.8 מיליארד שקל נכון להיום. רק מתחילת 2025 רשמה מניית מיטב זינוק נוסף של כ-150%, כששווי החברה זינק מכ-2.3 מיליארד שקל ל-5.8 מיליארד שקל בתוך כחצי שנה.
אם נקיש מהנתונים האלה על שווי ההחזקות של בעלי העניין נראה רווחי הון מרשימים במיוחד:
החזקות משפחת סטפק דרך מאיה החזקות עמדו עד לאחרונה על כ-27.82% מהחברה, ובתחילת 2024 היו שוות כ-278
מיליון שקל. אלו זינקו לכ-640 מיליון שקל בתחילת 2025, וכיום מוערכות בכ-1.6 מיליארד שקל.
החזקות האחים ברקת (28.38%) דרך BRM היו שוות בתחילת 2024 כ-284 מיליון שקל, עלו לכ-652 מיליון שקל בתחילת 2025, וכיום מוערכות בכ-1.65 מיליארד שקל.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
כלומר, עבור משפחת סטפק מדובר ברווח על הנייר של כ-1.33 מיליארד שקל מאז תחילת 2024, מתוכם כ-970 מיליון שקל רק ב-2025. עבור האחים ברקת מדובר ברווח של כ-1.37 מיליארד שקל מאז תחילת 2024, שמתוכם כ-1 מיליארד שקל נוספו השנה.
מכירה ראשונה אחרי עשרות שנים
למרות
הרווחים העצומים, עד כה אף אחד מהבעלים המרכזיים לא מימש את ההשקעה. משפחת סטפק, שהחזיקה תמיד במניות מאז הקים צבי סטפק את בית ההשקעות לפני יותר מ-45 שנה, לא מכרה מעולם. גם האחים ברקת, שנכנסו להשקעה לפני כ-15 שנה באמצעות BRM פיננסים, לא מכרו אף מניה עד כה.
עם שווי חברה שנסק כאמור לכ-5.8 מיליארד שקל, בחרו בעלי הבית למכור יחד כ-3.5% מהחברה בהפצה מחוץ לבורסה, במחיר של כ-72.5 שקל למניה (כ-3% הנחה על מחיר השוק), תמורת כ-200 מיליון שקל. BRM מכרה כ-2.5% מהחברה (כ-1.97 מיליון מניות), ומאיה אחזקות מכרה כ-1%
(כ-790 אלף מניות). לאחר העסקה נותרו BRM עם החזקה של כ-25.9% ומאיה אחזקות עם כ-26.8%.
לביזפורטל נודע כי ההשקעה בוצעה על ידי חברת ביטוח גדולה, כזו שמשקיעה בחברה לראשונה. גורמים בשוק מציינים כי מוסדיים בישראל ממשיכים לחפש עסקאות גדולות דווקא בתחום הפיננסים והשוק ההון, שנהנים מהסביבה המאקרו כלכלית הנוכחית, ריבית גבוהה, מרווחים פיננסיים רחבים, והזרמת כספים רציפה לשוק החיסכון ארוך הטווח. את ההפצה ניהלו ווליו בייס חיתום ומיטב ברוקראז'.
בשורה התחתונה
קשה לבוא בטענות לבעלי הבית של מיטב על כך שבחרו לממש חלק קטן מהחזקותיהם, אחרי שהחזיקו במניות במשך עשרות שנים, וראו את שווי ההחזקה מזנק בתוך כשנה וחצי ב-1.3 מיליארד שקל נוספים לכל אחת מהמשפחות. מהצד השני, עבור המשקיעים זה עשוי להיות תמרור אזהרה, כאשר גם בעלי השליטה הוותיקים בוחרים סוף סוף לממש קצת מהחגיגה, אולי זה זמן טוב למשקיעים לשאול את עצמם איפה נמצאת המניה היום, וכמה מהפוטנציאל והצמיחה כבר מתומחרים.
מניית מיטב נסחרת לפי שווי שוק של כ-5.8 מיליארד שקל לאחר שזינקה בכ-370% ב-12 החודשים האחרונים. מכפיל הרווח של החברה המייצג לרבעון הראשון עומד על כ-14
- 6.עוד דוגמה להרצת מניות קנה ממני ב10תמכור לי ב10.5 אקנה ממך ב 11 וכיוב (ל"ת)מיה 14/07/2025 14:30הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 14/07/2025 14:08הגב לתגובה זולא מאמין שהם לא עשו ניתוח מדוקדק. מניה שעלתה המון מעיד על העתיד לא בטוח.
- 4.לרון 14/07/2025 11:11הגב לתגובה זוועכשיו 7300.מיטב זו אופציה על השוק.....והשוק בשמיים
- 3.אנונימי 14/07/2025 11:06הגב לתגובה זואיך אפשר שלאיש כזה יהיה ממש אכפת מיוקר המחייה. גם אם אכפת לו זה לא בוער בעצמותיו. הוא שוחה בכסף. כדי להילחם ביוקר המחייה צריך מישהו שגדל במחסור.
- צודק בגלל זה הוא כזה גרוע! (ל"ת)אנונימי 15/07/2025 11:18הגב לתגובה זו
- 2.לרון 14/07/2025 11:04הגב לתגובה זווברורות מאליהן.השוק גבוההההההההההההההה.כשקרן 8020 עולה בשלשה חודשים 20% המצב מובן מאין כמוהו.75 FEAR AND GREED למכור לפחות חלק
- 1.אנונימי 14/07/2025 10:37הגב לתגובה זומה השורה התחתונה

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.