אי.די.בי אחזקות מסכמת את 2012: רווח רבעוני של 13 מיליון ש', הפסד שנתי

בד בבד, אי.די.בי פיתוח רשמה במהלך הרבעון רווח של 47 מיליון שקל. למאזן הרבעוני תרמה דסק"ש רווח של 186 מיליון שקלים, כלל החזקות תרמה הפסד של 40 מיליון שקלים וקרדיט סוויס תרמה רווח של 177 מיליון שקלים
יואב כהן | (2)

אי.די.בי אחזקות של איש העסקים נוחי דנקנר, וחברת הבת שלה, אי.די.בי פיתוח, דווחה היום (ו') על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2012 ולשנה כולה.

במהלך הרבעון, אי.די.בי אחזקות רשמה רווח של 13 מיליון שקל וסיימה את שנת 2012 בהפסד של 960 מיליון שקל. עלות שכרו של נוחי דנקנר באי.די.בי אחזקות עמדה על 2.74 מיליון שקל ב-2012 כאשר החל מספטמבר, האחרון הודיע על הפחתת 50% משכרו החודשי.

בד בבד, אי.די.בי פיתוח רשמה במהלך הרבעון רווח של 47 מיליון שקל לעומת הפסד של 103 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2011. נציין כי את שנת 2012 סיימה בהפסד של 746 מיליון שקלים.

כידוע, עקב צרכי מימון ופירעון ההתחייבויות על ידי חברות הקבוצה בוצעה מכירת כל אחזקות אי.די.בי בקבוצת כלל תעשיות בשני שלבים. בשלב ראשון נמכרה השליטה (49.9%) לקבוצת ACCESS שבשליטת לן בלווטניק תמורת 1.27 מיליארד שקל כאשר בשלב שני נמכרה היתרה (10.6%) לגורמים מוסדיים תמורת 223 מיליון שקל.

מכירת כת"ש הזרימה לקופת אי.די.בי פיתוח כ-1.5 מיליארד שקל, והוציאה מפורטפוליו החברות שלה בין השאר את מפעל המלט נשר, נייר חדרה, רשת גולף, קבוצת כלל ביוטכנולוגיות, אחזקת מיעוט ביפאורה.

נציין כי למאזן הרבעוני תרמה דסק"ש רווח של 186 מיליון שקלים, כלל החזקות תרמה הפסד של 40 מיליון שקלים וקרדיט סוויס תרמה רווח של 177 מיליון שקלים. סלקום תרמה רווח של 43 מיליון שקלים ומכתשים אגן תרמה הפסד של 35 מיליון שקלים.

לאחר שבקבוצה בוצעה תוכנית קיצוצים שכללה הורדה בכוח האדם, מתוכנן קיצוץ משמעותי נוסף אשר יכלול קיצוץ בשטח משרדי ההנהלה בבניין עזריאלי והפחתה בעלויות השכירות, התייעלות נוספת בכוח אדם והפחתות בתגמול בחברות הקבוצה השונות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    tate 26/03/2013 01:37
    הגב לתגובה זו
    .Eduardo Elstein wants to take control I think IDB Holdings with upside 80%
  • 1.
    שטיינר 25/03/2013 09:41
    הגב לתגובה זו
    אולי נק מפנה לשינוי מגמה במניה?
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים