מנכ"ל בי-קום: "אנו שחקנים לטווח ארוך, הירידה בבזק היא זמנית"

חברת בי קומיוניקיישנס המחזיקה בבזק סגרה את הרבעון עם הפסד חשבונאי של 66 מיליון שקל. החברה פרעה תשלומים לבנקים ולמחזיקי האג"ח וסך חובותיה מסתכמים ב-4.1 מיליארד שקל
תומר קורנפלד | (3)

חברת בי קומיוניקיישנס המחזיקה בכ-30% ממניות בזק פרסמה היום (ה') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה. חברת האחזקות של שאול אלוביץ' סגרה את הרבעון שחלף עם הפסד של 66 מיליון שקל, אך ההפסד הוא רובו חשבונאי בלבד.

ברבעון שחלף נהנתה בי קומיוניקיישנה מרווח של 129 מיליון שקל שזה חלקה ברווחי בזק ברבעון (415 מיליון שקל). רווחים אלו קוזזו על ידי הוצאות מימון בהיקף של 100 מיליון שקל והפחתות חשבונאיות הקשורות לרכישת בזק בהיקף של 95 מיליון שקל.

בהקשר זה מצייני בי קומיוניקיישנס כי עד כה הפחיתה החברה 48% מהנכסים הלא מוחשיים הקשורים ברכישת בזק. במחצית השנייה של השנה צפויות הפחתות בהיקף של 9% נוספים מההשקעה.

במהלך הרבעון הרביעי קיבלה בי קומיוניקיישנה 489 מיליון שקל כדיבידנד מחברת בזק. החברה ניצלה את הסכום שקיבלה כדי לשלם תשלומים למחזיקי האג"ח בהיקף של 254 מיליון שקל, הקדמת תשלום לבנקים בהיקף של 188 מיליון שקל והגדלת קופת המזומנים בהיקף של 47 מיליון שקל. נכון לסוף יוני בקופת המזומנים של החברה ישנם 400 מיליון שקל, וכנגדם יש התחייבויות בהיקף של 4.12 מיליארד שקל.

מנכ"ל החברה דורון תורג'מן ציין כי "אנחנו גאים שאנחנו יכולים להאיץ את תשלום החובות שלנו שבמהלכם שילמנו למעלה מ-2 מיליארד שקל בתוך שנתיים. במקביל אנחנו בונים רזרבות מזומנים. לההלוואות שלנו שאינם מותנות בקובננטים יש יתרון לחברה שלנו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    gil_33 03/08/2012 09:30
    הגב לתגובה זו
    הירידה בבזק היא פרמננטית, לא משנה כמה זמן תחכו, זמנה של בזק עבר מן העולם בצורתה המונופוליסטית. מציצת הדיבידנדים שלכם לצורך תשלומי החוב מונעת התפתחות והשקעה רצינית של החברה בתחומים חדשים ולכן אני מגיע למסקנה שמדובר לכל היותר בהשמדת ערך למשקיע הפרטי. תהנו לכם בטווח הארוך....
  • 2.
    אמיל 02/08/2012 20:33
    הגב לתגובה זו
    מה החברה הזאת מייצרת, איזה שירותים מעניקה ? חיפשתי ולא מצאתי, כלומר מצאתי מידע על בזק אבל זו חברה אחרת, לא ?
  • 1.
    מחזיקי האג"ח מודאגים ע"פ התשואות. (ל"ת)
    בן 02/08/2012 15:01
    הגב לתגובה זו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

תיק השקעות מסחר עצמאי ברוקר
צילום: standret

איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?

אתם צריכים להבין את שלושת המגמות שיניעו את השווקים לא רק בשנה הקרובה אלא גם בשנים שלאחריה - הריבית והאינפלציה חשובות אבל הבנה של תשתיות, ביטחון וגיאופוליטיקה חשובים יותר: מנהל ההשקעות הראשי של סיגמא-קלאריטי עם התחזיות שיעצבו לדעתו את השנים הקרובות

עידן אזולאי |
נושאים בכתבה סיגמא קלאריטי

כפי שמתרחש כבר לא מעט שנים (וליתר דיוק, במידה רבה מאז 2008), גם בשנת 2025, נתוני הכלכלה והמגמות של שוקי המניות והאג"ח היו ברובן שונות במידה לא מועטה מהתחזיות שניתנו בתחילתה. זוכרים שהקונצנזוס שהתגבש בתחילת אפריל עם הטלת המכסים של טראמפ, היה שאלו יאיצו את האינפלציה ויפגעו בסחר העולמי? המציאות התבררה כשונה לחלוטין. בשנת 2025 קיבלנו שיעור נוסף שלעיתים המציאות אינה "מתיישרת" עם התיאוריות ויש לה דינמיקה משלה. 

הדרך להתמודד עם האתגר הזה של הרכבת תיק השקעות במציאות היא לנסות לזהות את המגמות ארוכות הטווח שיניעו את הסקטורים והכלכלות השונות ופחות את התנודות קצרות הטווח. לשם דוגמה, האם יש השפעה רבה על תיק ממוצע אם האינפלציה תהיה בשנה הקרובה 1.9% או 2.4%? בשוליים בלבד. לעומת זאת, אם המגמה של עלייה במתח הגיאו-פוליטי בעולם תימשך, התעשיות הביטחוניות תמשכנה להיות מושפעות מכך במידה רבה. להלן שלוש מגמות מאקרו עיקריות שהשפעתן תורגש להערכתנו לא רק בשנה הקרובה, אלא לאורך זמן רב.

סחורות

אחרי תקופה ארוכה שבה שוק הסחורות התנהל באופן "רגוע" (הקלה בשרשראות אספקה, ירידת מחירי אנרגיה וחלק מהמתכות, והאטה בפעילות התעשייתית), נראה שמתחילים להצטבר התנאים שמאפיינים את תחילתו של מחזור עליות חדש. ראשית, ישנו האלמנט הטכני. מאחר ושוק הסחורות פיגר אחר ביצועי שוקי המניות, ההקצאה שניתנה לו בתיקי ההשקעות היתה קטנה למדי. משקיעים אוהבים "נכסים שעובדים". מצב כזה יוצר קרקע נוחה לשינוי כיוון. כל שיפור מתון בביקוש או כל זעזוע קטן בצד ההיצע עלול להתגלגל לתגובה חזקה במחיר מהסיבה הפשוטה שמעט מאוד משקיעים כבר נמצאים “בעמדה” ליהנות ממנו, והכניסה המאוחרת יוצרת גל קניות מצטבר.

הסיבה השניה שבגינה אנחנו סבורים ששוק הסחורות ראוי למקום ראוי בתיק ההשקעות היא הירידה בהיצע לצד עלייה בביקוש. דינמיקה כלכלית בסיסית. בניגוד למוצרים ושירותים, בהפקת נפט, בכרייה, בזיקוק ובהובלה אין “כפתור” להגדלת תפוקה מהירה. פרויקטים חדשים לוקחים שנים, אישורים לוקחים זמן, והעלות ההונית גבוהה. לכן, השנים האחרונות של השקעות חסרות בהרחבת היצע יצרו מצב שבו המערכת הגלובלית מגיבה לאט יותר לעלייה בביקוש. כשיכולת התגובה נמוכה, המחיר הוא שמאזן את השוק, הוא עולה עד שהביקוש מתמתן או עד שהיצע חדש באמת מגיע, ותהליך כזה, מטבעו, אינו אורך שבועות אלא של רבעונים ושנים.