ריטיילורס נופלת - למה זה היה צפוי?
המשך ההתרחבות של ריטיילורס בעיקר עם נייקי הביא לזינוק של 18% בהכנסות המגזר, אבל המכירות בחנויות זהות ממשיכות להישחק ופוגעות בשורה התחתונה של הקבוצה, כפי שכתבנו שצפוי להימשך השנה ואולי הופך את המניה ליקרה מדי; בשורה התחתונה נרשם בהפסד של 4.4 מיליון שקל לעומת רווח של 16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל; המניה נופלת
ריטיילורס ריטיילורס 0.24% ממשיכה להרחיב את הפעילות שלה עם נייקי: בתמורה ל-17.5 מ' אירו - ריטיילורס רוכשת 12 סניפי נייקי בצרפת, בהשקעה של עד 30 מ' אירו - ריטיילורס מתרחבת בגרמניה עם נייקי, זה דוחף למעלה את השורה העליונה אבל במקביל הירידה במכירות חנויות זהות שוחקת את הרווח. כתבנו רק לפני שבועיים על כך שזה צפוי להימשך השנה ושהמניה כנראה יקרה מדי, היום היא צוללת ב-15%, להרחבה: ריטיילורס יקרה מדי? היתרונות והחסרונות של הקשר עם נייקי.
ברבעון הראשון ההכנסות הכוללות של ריטיילורס עלו ב-17% ל-526 מיליון שקל, בעיקר עקב גידול של 18% במכירות נייקי שהסתכמו ב-339.5 מיליון שקל שנבעה מהכניסה של ריטיילורס כאמור לטריטוריות חדשות עם נייקי.
המכירות בחנויות זהות כאמור ירדו - אצל נייקי הייתה ירידה של 18% ל-203 מיליון שקל, בעוד אצל פוט לוקר הייתה ירידה של 9% ל-115 מיליון שקל. בסך הכל, ברבעון הראשון רשמה ריטיילורס הפסד של 4.4 מיליון שקל לעומת רווח של 16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון
של שנת 2025 הסתכם בכ-259.1 מיליון שקל (49.3% מהמחזור), בהשוואה לכ-230.6 מיליון שקל (51.3% מהמחזור) ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-12.3%. ריטיילורס ציינה כי גידול זה נובע מהגידול ברווח הגולמי של פעילויות נייקי ופוט לוקר. הרווח הגולמי בפעילות נייקי גדל בכ-13.2%
והסתכם בכ-177.7 מיליון שקל. הרווח הגולמי בפעילות פוט לוקר גדל בכ-3.5% והסתכם בכ-71 מיליון שקל.
- ריטיילורס עם הוצאות מימון ששחקו את השורה התחתונה
- עובר למתחרה - מייסד ריטיילורס (נייקי) יהיה שותף בזכיון של אדידס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2025 הסתכם בכ-4.1 מיליון שקל (0.8% מהמכירות) בהשוואה לרווח תפעולי בסך של כ-34.3 מיליון שקל (7.6% מהמכירות)
אשתקד, ירידה של כ-88%, אשר נובעת לדברי החברה מעלייה בהוצאות מכירה ושיווק עקב גידול בשטחי המסחר, מעלייה בהוצאות פחת עקב הפחתת עודפי עלות שנוצרו מרכישת קבוצת RPG, וכן עקב עלייה בהוצאות הנהלה וכלליות, כתוצאה מגידול בהוצאות שכר, בין היתר, עקב כניסה לטריטוריות
חדשות.
במהלך הרבעון שרפה ריטיילורס 42.3 מיליון שקל, כשהחברה ייחסה את התזרים השלילי להפסד הנקי של כ-4.4 מיליון שקל, לתזרים מזומנים שלילי בגין עליה בסעיפי הון החוזר של כ-108 מיליון שקל, ולתזרים מזומנים שלילי בגין תשלומים נטו בגין ריבית ומיסים בסך של כ-25.2 מיליון שקל, בניכוי תזרים מזומנים חיובי בגין התאמות לסעיפי רווח והפסד בסך של כ-95.3 מיליון שקל.
"גם בסביבה של שווקים משתנים, אנו פועלים מתוך ראייה ארוכת טווח, מזהים הזדמנויות מדויקות וממשיכים לחזק את השותפות עם נייקי,
מותג הספורט המוביל בעולם", מסר תומר צ'פניק, מנכ"ל ריטיילורס. "החברה דיווחה לאחרונה על כוונתה להתרחב בגרמניה, שוק בעל פוטנציאל צמיחה מהותי, שבמסגרתו צפויות להיפתח 15-30 חנויות בשלוש השנים הקרובות ומהווה שלב משמעותי נוסף בהתרחבות הגלובלית של החברה וביישום התוכנית
האסטרטגית שלנו. אנו ממשיכים לפעול בהתאם לתוכניות העבודה, הכוללות התרחבות לטריטוריות חדשות, העמקת הפעילות בשווקים הקיימים, חיזוק השותפויות האסטרטגיות ובחינה שוטפת של הזדמנויות נוספות ליצירת ערך, כחלק ממעמדנו כשחקן גלובלי מוביל בזירה הקמעונאית".
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- 1.אנונימי 21/05/2025 15:13הגב לתגובה זולצערי גם ויזל הולך בדרך הזו....
בנק פיקדון (דאלי)כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.
התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.
