שחף שרגר מנכל הייפר גלובל
צילום: ענת קזולה
ראיון

מנכ"ל הייפר: "היה קשה לבצע רכישות בשנה האחרונה, אנחנו עובדים על זה"

הכנסות הייפר גלובל ירדו ב-4% ב-2024, והרבעון הרביעי הסתיים עם ירידה של 10%; המנכ"ל שחף שרגר מסביר: "חלק מהתעשיות עדיין לא חזרו לצמיחה", אך מציין שהתחום הביטחוני טס ומגיע כבר ל-21% מהמחזור; בתחום השבבים עדיין מורגש עיכוב, אך שרגר מאמין שבטווח הארוך הוא "חייב להתפוצץ", וגם - איך המכסים עלולים להשפיע על החברה?

רוי שיינמן |

הייפר גלובל הייפר גלובל 4%   שוב דיווחה על תוצאות פושרות שממחישות את ההאטה בפעילות. ב-2024 ההכנסות ירדו ב-4% וברבעון הרביעי ב-10%. הרווחיות הגולמית נשארה באזור ה-17% אבל בהתחשב בכך שההכנסות ירדו זה שיפור קל, אבל מה שהמספרים מראים זה שהייפר לא מצליחה לחזור לקצב. דוחות פושרים להייפר ברבעון הרביעי: ירידה של 10% בהכנסות


מנכ"ל החברה, שחף שרגר, מייחס את ההאטה הזו להאטה שיש בשווקי היעד של הלקוחות: "חלק מהתעשיות עדיין לא חזרו לצמיחה", הוא אומר בשיחה עם ביזפורטל.  הייפר בעצם מתמחה בתכנון, ייצור ואספקה של מערכות מיחשוב מותאמות אישית עבור חברות טכנולוגיות ובטחוניות, המפתחות מוצרי תוכנה מבוססי מיחשוב. לדוגמא – חברה המייצרת מכונות לבדיקות תקינות של ייצור שבבים, צריכה מערכת מיחשוב ייחודית למכונה שלה שמהווה למעשה את "המוח" שלה. מדובר במערכת מיחשוב מורכבת וייעודית שצריכה להיות מהירה ואמינה, כי כל תקלה קטנה עלולה לגרום לעיכוב בייצור ולהפסדים גדולים. הייפר גלובל מתכננת ומייצרת עבורן מערכות מיחשוב מותאמות אישית, מרכיבה אותן ודואגת לאינטגרציה של החומרה והתוכנה, כך שתתפקד באופן אופטימלי.


למעשה, החברה הראתה דוגמא לעסקה גדולה בתחום לפני בערך שנה וחצי כשחתמה על הסכם בהיקף של 35 מיליון דולר עם אנבידיה שהקימה בארץ את מרכז Israel-1 שלה. עם זאת, כפי שאומר שרגר, מאז הסנטימנט בתחום השבבים נרגע וחברות מקימות פחות מרכזים כאלה. מנוע הצמיחה השני של החברה הוא התחום הביטחוני, במיוחד על רקע הגדלת תקציבי הביטחון של מדינות בעולם, בעיקר באירופה: "יש לנו פעילות גדולה בשוויץ בתחום הזה, כמו גם בארה"ב וכמובן בישראל מול שלושת הגופים הגדולים", אומר שרגר.


לצד אלה, שרגר מדבר על כך שהחברה לא הצליחה ליישם את אסטרטגית הרכישות שלה כפי שציפתה, וגם על הסיכונים האפשריים כתוצאה מהמכסים ומלחמת הסחר שהולכת ומתפתחת בעולם.


מה הדגשים שלך לשנה האחרונה?

"זו הייתה שנה מאתגרת, מעבר למלחמה כאן בישראל. חלק מהתעשיות שאנחנו עובדים איתן עדיין לא חזרו לצמיחה. תחת הצל הזה עדיין הראינו שנה די יציבה עם שיפור ברווח. הפעילות בארה"ב התחזקה ובנוסף ראינו גם התחזקות משמעותית במגזר הביטחון, זה וקטור שטס לשמיים, בתוך ארה"ב יש לנו פעילות משמעותית בתחום באטלנטה, בארץ יש לנו פעילות מול 3 השחקנים הגדולים ובאירופה אנחנו פועלים בשוויץ. נתחיל לראות אספקות בתקופה הקרובה. הפיתרון שאנחנו נותנים בתחום הבטחוני יותר מורכב מבתחום האזרחי, אנחנו מגיעים בשרשרת עד לרמת הפיתוח, לכן הערך שלנו גם יותר גבוה שם. התחום הבטחוני כבר מהווה 21% מהמחזור".


מה לגבי מגזר השבבים? היה את ההסכם הגדול מאנבידיה אבל מאז לא היו עוד הודעות בנוגע לפעילות איתם.

"אלה שני דברים שונים - ההסכם עם אנבידיה היה במסגרת פריסת מחשב העל ה-Israel-1. לגבי תחום השבבים באופן כללי - הלקוחות שלנו הן חברות ששולחות את המוצרים שלהן לפאבים. הכלכלות בעולם עיכבו במהלך 2024 פתיחה של פאבים וזה גם לעיכובים גם אצל הלקוחות שלנו, לכן לא חזרנו עדיין להיקפים של 2022. הערך שאנחנו מביאים במגזר הזה יחסית גבוה והפתרונות כל הזמן הולכים ומתייקרים".


אתה צופה שהגדלת תקציבי הביטחון באירופה תגדיל את הנתח של המגזר הזה אצל הייפר על חשבון תחומים אחרים?

 "זה תחום שאנחנו מאוד מאמינים שיצמח, אבל המטרה היא שתהיה צמיחה בכל המקומות ולא יבוא על חשבון דברים אחרים.


מה הביא לשחיקה ברווחיות ברבעון?

"הייפר לא מייצרת רק מוצר אחד עם רווחיות מסוימת, אנחנו מייצרים הרבה מוצרים ולהרבה תחומים שונים ולכן הרווחיות שלהם שונה. כתוצאה מכך הרווחיות שלנו נובעת מתמהיל המוצרים, ואפשר לראות שב-2024 כולה הרווחיות השתפרה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מתי נשמע על עוד רכישות משמעותיות?

"אנחנו כבר שנתיים אומרים שמיזוגים ורכישות זה אחד הדברים החשובים לנו, ואני אומר בכנות - לא הצלחנו. הסנטימנט הישראלי בשנה האחרונה לא תרם לנו במובן הזה, היה קשה לרכוש בשנת 2024 חברות בחו"ל, אבל אנחנו נשקיע בזה יותר. אנחנו מתמקדים בעיקר בארה"ב, אנחנו טיפה בים שם ויש לנו לאן לצמוח. אנחנו בוחנים אפשרויות גם באירופה, ובפרט מערב אירופה, במדינות כמו גרמניה".


איך אתה רואה את התחרות?

"לא הרבה השתנה בשוק במובן הזה. בישראל זה עדיין שוק שמושפע על ידי 2-3 שחקנים דומיננטים וכמה שחקנים קטנים. בחו"ל זה תחום תוסס - יש עשרות עד מאות חברות בתחום".


איך המכסים עלולים להשפיע עליכם?

"אנחנו חושבים שרמת אי הוודאות משפיעה מאוד, המכסים יכולים להתגלגל אלינו, אבל זה סיכון בר שליטה. המקום ראשון שזה יכול לפגוש אותנו יכול להיות מגבלות על מכירת מעבדים גרפיים. ישראל היא מדינה צהובה, כלומר צריך לקבל אישור לעסקאות מעל רף מסוים. מאמין שלא ניתקע בקיר במובן הזה אבל זה סיכון  לכל שוק הישראלי. דבר שני - הפעילות שלנו בארה"ב קרובה ל-100 מיליון דולר והיא מייבאת חומרים מכל מיני מקומות, אז זה גם סיכון. יש אי ודאות גדולה מאוד".


מה אתה צופה להמשך? איך אתה רואה את תחום המוליכים למחצה והתחום הבטחוני?

"בטווח הארוך תחום המוליכים למחצה חייב להתפוצץ, ואנחנו עובדים עם החברות הכי רלוונטיות בתחום. התחום הביטחוני כבר מתפוצץ והוא צפוי להמשיך לגדול".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.