הירשמו
  1. ראשי
  2. אג"ח
אגח
צילום: ביזפורטל
פרשנות

שוק האג"ח משתנה - המדינה תגייס יותר, חלק מהחברות יתקשה למחזר ולגייס חוב

שוק האג"ח הקונצרני חשוב למשק - הנגיד צריך להפחית ריבית ולרכוש אגרות חוב גם קונצרניות כדי להקל על גיוסי החוב העתידיים

יניב פגוט | (5)
נושאים בכתבה אגח אגח קונצרני חרבות ברזל שוק ההון

מלחמת חרבות ברזל היכתה בחברות הציבוריות בבורסת תל אביב בתזמון גרוע. בשנה החולפת החברות הציבוריות נאלצו להתאים את מקורות המימון שלהן לזינוק החד והמהיר בריבית בנק ישראל וזאת במקביל לטלטלה הכלכלית והחברתית מתחילת השנה על רקע הרפורמה המשפטית שהובילה, בין היתר, לעלייה במרווח הסיכון הקונצרני, כפועל יוצא מפדיונות ענק של הציבור בשוק ההון הישראלי והסטת כספים לשוק ההון האמריקני ולקרנות כספיות. 

סיכום ביניים מעודכן של גיוסי החוב הקונצרנים מלמדים כי שוק איגרות החוב הקונצרניות מתפקד באופן תקין ואולם אין בכך בכדי ללמד על העתיד הקרב ובא, בו גיוסי המדינה צפויים לגדול באופן מהותי ולדחוק את החוב הקונצרני זאת בנוסף לתיאבון הסיכון שמצוי בנסיגה.

 

אגרות חוב לא מדורגות - תקופה מאתגרת לגיוסים

היקף הגיוס בשוק איגרות החוב הקונצרניות הסתכם בחודשים ינואר-אוקטובר בכ-64.6 מיליארד שקל לעומת כ-71.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בנטרול גיוסי הסקטור הפיננסי הסתכם היקף הגיוס בכ-43.1 מיליארד שקל  לעומת כ-44.7 מיליארד שקל  בתקופה המקבילה אשתקד. תמונת הגיוסים אינה מספרת את הסיפור של המגייסים בעלי הפרופיל הפיננסי החלש יחסית. חלקן של איגרות החוב הלא מדורגות בתמהיל הגיוס מתחילת שנת 2023 עמד על כ-6% בלבד בהשוואה לכ-10% בתקופה המקבילה אשתקד, כלומר המגייסים החלשים יותר פעלו בתנאי שוק חוב מורכבים כבר ערב המלחמה. 

יניב פגוט, סמנכל מחקר בבורסה

   יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

תפקוד השוק הקונצרני בבורסת תל אביב הוא קריטי כדי לגוון את מקורות המימון של החברות שאינן יכולות להסתמך רק על מימון בנקאי. תפקידה של הבורסה המקומית כפלטפורמת מימון עבור מדינת ישראל והחברות הישראליות מעולם לא היה גדול יותר. 

 

קרנות הנאמנות הסיטו כספים לחו"ל על חשבון אג"ח קונצרני 

שווי השוק של איגרות החוב הקונצרניות בבורסת תל אביב עומד על כ-416 מיליארד שקל לעומת כ-409 מיליארד שקל בסוף שנת 2022. כ-33.4% ממלאי איגרות החוב הקונצרניות הסחירות מוחזק על ידי תעשיית קרנות הנאמנות. תעשיית קרנות הנאמנות מחזיקה רק כ-4.7% ממלאי החוב הממשלתי הסחיר ולכן השפעתה על תמחור החוב הממשלתי הסחיר זניחה, בעוד בשוק החוב הקונצרני הסחיר מדובר בשחקן המרכזי ביותר והוא מצוי בדעיכה תקופה ארוכה.

פדיונות הענק בתעשיית קרנות הנאמנות האקטיבית בשנה החולפת והסטת חלק גדול מהנכסים אל מעבר לים הקטינו חדות את כוח הקניה הפוטנציאלי של קרנות הנאמנות, ומנהלי קרנות הנאמנות יתקשו לנצל הזדמנויות תמחור בשוק ההון בתרחיש של פדיונות מתמשכים. השוני הגדול בהרכב המחזיקים בין איגרות החוב הממשלתיות הסחירות לאיגרות החוב הקונצרניות הסחירות הוא בעובדה שהמשקיעים הזרים המחזיקים בכ- 15.2% מהחוב הממשלתי הסחיר, מחזיקים בנתח זעום של כ-0.8% ממלאי החוב הקונצרני הסחיר.

קיראו עוד ב"אג"ח"

יתר על כך, הבנקים ובנק ישראל שמחזיקים כ-22.2% וכ-12.5% מהחוב הממשלתי הסחיר בהתאמה, מחזיקים יחד רק  כ-1.4% ממלאי החוב הקונצרני הסחיר. על מנת להבין את הפרופורציה החריגה של תעשיית קרנות הנאמנות בשוק הקונצרני הסחיר, נציין כי המשקיעים המוסדיים המנהלים את חסכונותינו לטווח ארוך ומנהלים כספים בהיקף גבוה פי שש מזה המנוהל בתעשיית קרנות הנאמנות, מחזיקים כ-28.6% בלבד ממלאי החוב הקונצרני הסחיר. הגדלת חשיפה מהותית של החיסכון ארוך הטווח לשוק הקונצרני הסחיר יסייע באופן מהותי למיתון פתיחת המרווחים ועל מדינת ישראל לעודד זאת כבר כיום בדרכים יצירתיות. בנוסף לאמור הציבור מחזיק ישירות כ-19.1% מהיקף החוב הקונצרני הסחיר ובהינתן הפגיעה הקשה בתיאבון הסיכון, מדובר במשענת מימונית חלשה בימים קשים אלו. 

 

עלייה מתונה במרווח הסיכון

מרווח הסיכון של מדד תל בונד 60 הוא מדד יחס אפקטיבי המאפשר לאמוד את התיאבון לסיכון של המשקיעים בשוק הקונצרני המקומי. מרווח חוב זה טיפס מרמת שפל של 0.79% ב-15/10/2019 לרמה של 1.61% ב-07/11/2023, כשבמקביל התשואה הריאלית של המדד טיפסה מרמה של מינוס 0.93% בתאריך ה-14/10/2019 לרמה של 3.07% ב-07/11/2023. הנתונים הללו מלמדים כי בעוד תשואת המדד טיפסה מתחילת 2022 ב-4% אזי העלייה במרווח הסיכון הייתה מתונה ועמדה על 82 נקודות בסיס בלבד.

מתחילת המלחמה זינק מרווח הסיכון של מדד תל בונד 60 ב-17 נקודות בסיס בלבד, כלומר באופן מפתיע עיקר פתיחת המרווחים בשוק הקונצרני התרחשה בימי המחלוקת המשפטית ולא בימי המלחמה. 

נכון לכתיבת שורות אלו מרבית הנזק למחזיקים באיגרות חוב קונצרניות בשנה האחרונה אינו פועל יוצא של עלייה בפרמיית הסיכון אלא עלייה בעקום החוב הממשלתי, אשר שרשרה לפגיעה קשה במחזיקי החוב הקונצרני והביאה להתייקרות חדה בעלויות המימון של החברות. קצב הפדיונות המתון יחסית בתעשיית קרנות הנאמנות מאז פרוץ המלחמה מאפשר למנהלי קרנות הנאמנות וליועצי ההשקעות בבנקים לנהל את צרכי הנזילות באופן מבוקר ואחראי ולא למכור חוב קונצרני מכל הבא ליד ובכך נמנע לפי שעה זינוק התשואות לרמות גבוהות כפי שנצפה במשברים קודמים. לשם ההשוואה נציין כי ב-28/12/2008, בשיא משבר הסאבפריים, עמד מרווח הסיכון של מדד תל בונד 60 ברמה של 7.46% ואילו התשואה ברוטו של המדד עמדה על 10.18%. נתונים אלו ממחישים כי אנו רחוקים בנקודת הזמן הנוכחית מרמות תשואה הסוגרות את שערי השוק הקונצרני בפני גיוס ומחזור חוב. 

במשבר הקורונה נקט בנק ישראל בפעולה מונעת דרמטית של הרחבה כמותית הן בשוק הממשלתי והן בשוק הקונצרני, פעולה שגרמה לכך שמרווח הסיכון המקסימלי של מדד תל בונד 60 הגיע ל-330 נקודות בסיס בלבד ולא זינקה לרמות בלתי נסבלות כמו במשבר הסאבפריים. נציין כי מדד תל בונד 60 הוא המדד של החברות הגדולות והחזקות במשק, כך שפגיעה בנגישות שלהן לשווקי החוב מלמדת כי כל שאר החברות הציבוריות תהיינה מודרות משוק ההון ותלויות תלות מוחלטת במימון של המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית. 

 

מרווח הסיכון באג"ח יעלה

מלחמה ארוכה צפויה לגבות מחיר כבד מהחברות וניצנים לכך כבר ניתן לראות מידיעות בתקשורת ביחס להוצאות עובדים רבים לחופשה ללא תשלום. במציאות שכזו מרווח הסיכון בשוק החוב צפוי לגדול הן בשל הסיכון העסקי והן בשל מיעוט קונים. בנתונים אלו בנק ישראל נדרש ליטול סיכונים בזירה המוניטרית, להפחית את הריבית ולהודיע על הרחבה כמותית משולבת בחוב ממשלתי וחוב קונצרני אותה יממש בהתאם לתנאים בשוק. 

יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כלכלן 08/11/2023 08:09
    הגב לתגובה זו
    בנק מרכזי תפקידו יצוב מחירים!!! לא תהיה הורדת ריבית משמעותית לפני שנראה עליה באבטלה!! או נחיתה קשה בצמיחה או שניהם יחד!!!
  • משמעת תקציבית 08/11/2023 19:15
    הגב לתגובה זו
    כלומר ביטול התקציבים הקואליציוניים לפרזיטים
  • המגיב 08/11/2023 23:46
    בפנסיה התקציבית. 20 מיליארד כל שנה, ורק עולה.
  • 2.
    שמעון 08/11/2023 07:42
    הגב לתגובה זו
    ומה יקרה לשער הדולר אם המפקח יוריד את הריבית?
  • 1.
    מבין2 08/11/2023 07:31
    הגב לתגובה זו
    מי מנפיק אג''ח? הבנקים ששוחטים את הציבור, חברת החשמל של המדינה ועוד כמה אג''ח זבל של חברות אחרות.
קתי וודקתי ווד

קתי ווד תוקפת שוב: ARK Invest עם 40% תשואה ב-2025 - והימורים אגרסיביים על קריפטו וסין

קרנות ההשקעה של קתי ווד, ARK Invest, ממשיכות להוביל את השוק גם ב-2025, עם ביצועים מרשימים שעוקפים בשיעורים ניכרים את מדד ה-S&P 500

רן קידר |
נושאים בכתבה קתי ווד Ark Invest S&P500

קרנות ההשקעה של קתי ווד, ARK Invest, ממשיכות להוביל את השוק גם ב-2025, עם ביצועים מרשימים שעוקפים בשיעורים ניכרים את מדד ה-S&P 500. במהלך השנה, קרן ARK Innovation ETF עלתה בכ-40%, ובדומה לה, קרן ARK Next Generation Internet ETF הציגה עלייה זהה. לעומת זאת, מדד ה-S&P 500 רשם רווח של כ-18% בלבד. זוהי כבר השנה השלישית ברציפות שהקרן המתמקדת באינטרנט הדור הבא ומציגה תשואות גבוהות יותר מהמדד המרכזי, מה שמבליט את ההצלחה המתמשכת של אסטרטגיית ההשקעה של ווד.

בין החזקות המובילות של הקרנות ניתן למצוא חברות כמו טסלה, רוקו, AMD, שופיפיי, רובינהוד ו-קוינבייס - חברות שנתפסות כחלוצות בתחומי החדשנות הטכנולוגית.


50 מיליון דולר בקריפטו: ARK מנצלת את הצניחה

למרות שקתי ווד מכרה לאחרונה מניות של טסלה, מדובר בשינויים קטנים ובפעולות ניהול תיקים סטנדרטיות, ולא בשינוי אסטרטגי מהותי. לעומת זאת, רכישות משמעותיות בתחומי הקריפטו ובשוק הסיני מראות את האמון של ARK בהתאוששות והתפתחות של תחומים אלו לקראת 2026.

בחודש דצמבר, הקרן רכשה מניות של חברות עם חשיפה לקריפטו בשווי של כ-50 מיליון דולר, לאחר ירידה חדה בשוק המטבעות הדיגיטליים. מחיר הביטקוין צנח מכ-126 אלף דולר באוקטובר לכ-88 אלף דולר לקראת סוף השנה, ירידה של כ-30%. בין הרכישות הבולטות ניתן למנות מניות ב-קוינבייס, סירקל (חברת סטייבלקוין), Bullish (המחזיקה באתר Coindesk) ו-Bitmine Immersion Technologies (שותפות את'ריום). במקביל, נרכשו גם מניות של רובינהוד, שירדה בכ-13% במהלך דצמבר.

חזרה לסין: עליבאבא, באידו ורובוטקסי

התמקדות נוספת היא בשוק הטכנולוגיה הסיני. ARK רכשה מניות של עליבאבא לראשונה מאז 2021, מהלך שהניב עלייה של כ-8% במניות ADR של החברה בתוך יומיים, אם כי מאז ירדו המניות בכ-14%. בנוסף, הקרנות הגדילו את החזקותיהן ב-באידו ובחברת הרובוטקסי WeRide, ושיקמו את הפוזיציות לאחר מכירת מרבית המניות הסיניות ב-2021 בעקבות לחץ רגולטורי מקומי.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מחשב קוונטי מניות טכנולוגיה

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.15%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.11%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.04%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

להמשך הכתבה לחץ כאן