על הקשר בין המגמה החיובית של הדולר והשקת מדד תל בונד ריבית משתנה
בשנים האחרונות ישנו קשר הפוך בין מחירי הסחורות לכיוון שער הדולר. כשזה האחרון נחלש בעולם, מחירי הסחורות נוטים להתחזק ולהפך. בתקופה האחרונה אנו נמצאים בחלק השני של המשוואה. כלומר, הדולר מתחזק והסחורות נחלשות.
לצורך המחשה, בשלושת החודשים האחרונים, התחזק הדולר בכ-8% מול האירו ובכ-10% מול הריאל הברזילאי. בנוסף, ישנה ירידה בצריכה העולמית - במקביל לעלייה חדה במלאים. כולם מדברים על יכולות הייצור של ארה"ב אשר משתפרות בקצב מהיר ומשאירות את הביקוש הרחק מאחור.
מבחינתנו, נוצר מצב מעניין - התחזקות הדולר תופסת משקיעים רבים ללא חשיפה למטבע והריבית המקומית בשפל. אם בעבר הגופים המוסדיים היו מוציאים חלק מההשקעות לחו"ל בכדי להקטין סטיית תקן ולהגדיל נזילות במחיר של ויתור על תשואה, הרי שהיום התשואה על איגרות החוב הדולריות גבוהה מהישראליות. סיטואציה זו מזמינה את הציבור לפזר קצת השקעות לחו"ל.
ממשלתיות בלבד או גם לקונצרניות?
באפיק הממשלתי התשואות בארה"ב גבוהות כמעט לאורך כל העקום. באפיק הקונצרני, אם נשתמש בסולם המרת דירוגי החוב המקומיים לבינלאומיים ונבצע השוואה, נראה כי מרווחי התשואה בחו"ל גבוהים מאלו המקומיים.
- קרטל OPEC+ צפוי להאריך את הקפאת הייצור בצל החשש מתקיפה באיראן
- טראמפ מאיים על איראן - הנפט בשיא של ארבעה חודשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה יש לנו כאן? מגמה עולמית של התחזקות הדולר, חולשה מסוימת של הכלכלה המקומית, תשואה ומרווחי תשואה גבוהים יותר בעולם. כך שלהערכתנו, בהחלט ראוי להקצות חלק מתיק ההשקעות לאיגרות חוב מפוזרות היטב בחו"ל. נציין כי פתיחת המרווחים בחלק מאיגרות החוב בארה"ב בחודש האחרון מייצרת לעניות דעתנו הזדמנות כניסה נוחה.
מהם השווקים העדיפים בחו"ל?
אנחנו מוצאים כי השוק המרכזי ממשיך להיות ארה"ב, אך בהחלט ניתן לגוון במניות של בנקים אירופיים שעשויים ליהנות מתכניתו של ה-ECB לרכישת איגרות חוב מגובות נכסים ולנקות את מאזניהם. בשווקים המתעוררים, שחלקם עברו מימוש די אגרסיבי בחודש וחצי האחרונים, נוצרו מחירים אטרקטיביים לצד בעיות מגוונות ושונות בכל מדינה.
הרציונל שמאחורי השקת מדד בריבית משתנה כשהריבית נמצאת בשפל,
מעבר לכך שהבורסה מעוניינת להגדיל סחירות ומחזורי מסחר, הינו ברמת השפל של הריבית שמייצרת תמונה די ברורה - לריבית אין הרבה לאן לרדת, ולכן עודף התשואה בין איגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה למק"מ מצטמצם ואיגרות החוב הקונצרניות אשר נסחרות במרווח תשואה מהאיגרות הממשלתיות נהנות פעמיים: פעם אחת מירידת התשואה של האג"ח הממשלתית, ופעם שנייה מהרצון של המשקיעים לגוון את תיק ההשקעות וליהנות מתוספת תשואה על האפיק הממשלתי - נקודה זו רלוונטית בעיקר כשהביקוש לאפיק גדול מההיצע.
- איך לאומי גייס אג"ח בריבית שקלית של 2.4% מתחת לריבית הגיוס של המדינה? ראיון
- כמה שווה ליאור רפאלוב? השכר, העסקים והנדל"ן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
בעוד הרציונל ההשקעתי ברור, רק 16 איגרות חוב צפויות להיכנס למדד, לעומת יותר מ-40 איגרות חוב בריבית משתנה בדירוג השקעה הנסחרות בבורסה. זאת היות ובחירת איגרות החוב מתבצעת ממאגר התל-בונד בלבד ובדירוג מינימלי של A- ומעלה. נציין שכמות המנפיקים במדד החדש תעמוד על 12 בלבד' והחשיפה לענף הבנקאות תהווה כ-60% מהמדד - מה שגורם לדירוג ממוצע גבוה.
אם נלמד מהתל בונד השקלי שהחל את דרכו עם 19 סדרות בלבד, אזי שסביר שבדומה למוצרים אחרים המתאפיינים בעודף ביקוש על היצע, נראה את המחירים של איגרות החוב מתנתקים מהשווי הכלכלי שלהם. דוגמא מצוינת לכך היא איגרת החוב השקלית של חברת שטראוס, אשר נסחרת במדד התל בונד שקלי.
בתחילת השנה הכיל המדד 38 איגרות חוב בלבד והשילוב בין ביקושים גדולים לאיגרות חוב קונצרניות, לתעודות סל העוקבות באופן פאסיבי אחר רכיבי המדד, העלה את מחירי האיגרות לרמות גבוהות במיוחד. שטראוס למשל, נסחרה ברבעון הראשון ללא מרווח תשואה מהממשלתית המקבילה - אפס עגול. מדובר בתופעה שאין מאחוריה שום הגיון, למעט העובדה שמשקיעים רכשו תעודות סל ונאלצו להזרים ביקושים על פי המשקלים במדד.
להערכתנו, מדובר בכמות נמוכה שאינה מייצרת את הפיזור המצופה מהשקעה בסל של איגרות חוב, ולכן החשיפה האידאלית אינה בהכרח באמצעות מוצרים עוקבים.
גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
