הוועדה המוניטרית הפתיעה את השוק ובחרה להוריד את הריבית לשפל היסטורי של 0.25%. החלטה זו אינה מנותקת מהמציאות, אך בכל זאת מפתיעה. ייתכן כשנראה את הפרוטוקולים להחלטת הריבית, נגלה כי לא היה קונצזוס מלא להורדת הריבית, מה עוד שככל הנראה שלבנק ישראל לא נשארו יותר מדי שפנים בכובע.

בנקודה זו חשוב לציין שאמנם הצמיחה ברבעון השני הייתה נמוכה מדי (וזה עוד לפני ההשלכות ממבצע "צוק איתן"), אך מהצד השני חשוב לא להיכנס להיסטריה מוגזמת. צמיחה של 1.7% ברבעון השני הינה רק הקריאה הראשונה, ויתכן תיקון משמעותי כלפי מעלה בקריאה השנייה, בעיקר כאשר השלכות המבצע הצבאי על רמת הצריכה והמצב בשוק העבודה יתפוגגו בהדרגה עם סיומו.

להערכתנו, דווקא הגרעון הוא שצפוי לגדול, וריבית כל כך נמוכה בזמן הזה ניראית כצעד מיותר ואפילו מסוכן. מדוע מסוכן? נתחיל בכך שבחודש האחרון הדולר התחזק ביותר מ-3.5%, ונצרף את מחירי הדירות הנראים כרצים המתכוננים ליריית הזינוק בכדי לתת מהלך נוסף כלפי מעלה, זאת עוד טרם הורדת הריבית האחרונה.

לאחר הורדת הריבית לשפל היסטורי, נראה כי בנק ישראל עשה כבר כמעט כל שיכול היה בכדי להתמודד עם האינפלציה הנמוכה, במסגרת הכלים המוניטאריים הרגילים. תקווה קטנה יכולה להגיע מהתחזקות הדולר, שיכולה לגרור מדדים מעט יותר גבוהים. כמו כן, יש לזכור שאוטוטו מסתיימת לה עונת המדדים הגבוהים, והחל מספטמבר תחל עונת המדדים הנמוכים - מה שממשיך להוריד את האטרקטיביות בצמודים.

• כצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%; הפד׳ יעצור את צמצום המאזן בדצמבר
• כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עד כה, האינפלציה מתחילת השנה עומדת על 0.1% בלבד, לכן העדיפות לשקלים הינה ברורה, אך יש לבחון גם את נושא המח"מ. התשואות במק"מים עומדות סביב 0.45% בלבד, ואילו התשואות לעשר שנים, אומנם נמוכות ביחס למה שהורגלנו, אך גבוהות משמעותית מהמק"מ ועומדות על כ-2.65%. מצד שני, גם סטיית התקן בהן גבוהה ואינה מתאימה לכל אחד. אז מה עושים? נראה שהכי נוח לקנות אג"ח במח"מ בינוני.

לכאורה, מפתה לרכוש אג"ח שקלית במח"מ בינוני. זה קל, נותן תשואה עודפת על המק"מ וחוסך את סטיית התקן של הארוכים. אבל כמו הרבה דברים בחיים, גם כאן, הפתרון הקל שמתאים לאותו הרגע, לא תמיד טוב לטווח הארוך. בכדי להמחיש כמה הטווח הבינוני יקר, בחנו מהי הריבית שמגלם השוק בישראל בעוד שנתיים וכמה מגלם שוק האג"ח באותה תקופה בארה"ב. מצאנו כי השוק הישראלי מגלם ריבית של 1.25% בעוד שנתיים, בעוד איגרות החוב המקבילות של ארה"ב גוזרות ריבית של כ-2% לתקופה זו. כלומר, הפסימיות כאן קיצונית או שישנו עיוות בתמחור.

כל הנכתב מוביל לכך שאנו מעדיפים השקעה בחלק הקצר באג"ח ממשלתיות בריבית משתנה המעניקות תשואה של כ-0.55%-0.6%, כלומר כ-10-15 נקודות בסיס מעל המק"מ, תוך כדי תיבול במח"מ ארוך, כך שניתן לקבל מח"מ בינוני סינטטי של 2-5 שנים, בהתאם למבנה העקום וצרכי המשקיעים.

• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
• סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

מבחינת חשיפה למטבעות, אנו מעדיפים חשיפה לדולרים. לעניות דעתנו, שתי הכלכלות החשובות, ארה"ב ואירופה, הולכות בכיוונים מנוגדים. ארה"ב מתאוששת ומנסה לצמצם את הפעילות המרחיבה, בעוד אירופה נמצאת בהאטה ובמגמת הרחבה. בנוסף, המדיניות של בנק ישראל גם היא הופכת למרחיבה יותר והריבית במגמת ירידה. אם נוסיף לכך את המצב הביטחוני והגידול בגירעון הצפוי, יתקבלו כוחות התורמים להתחזקות הדולר גם ללא התערבות של בנק ישראל.