הבינה המלאכותית מגיעה לסמארטפונים - מה צפוי להיחשף בכנס בברצלונה?
הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות לכל מקום וכעת היא מגיעה לסמארטפונים. ה-AI, איך לא, צפוי לעמוד במוקד כנס המובייל והתקשורת בברצלונה כאשר היצרנים יציגו את הבינה המלאכותית כדבר הבא בעולם המובייל.
סמסונג
יצרנית האייפון, אפל APPLE , צפויה להיעדר מכנס ה-MWC שכן היא שומרת את ההכרזות על מוצרים חדשים לכנס המפתחים שלה בחודש יוני. בשנה שעברה, חברת האלקטרוניקה הדרום קוריאנית סמסונג, איבדה את מקומה כיצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם לאפל וכעת היא פועלת לנסות ולחזור להובלה עם מכשיר ה-Galaxy S24 Ultra, שנחשף כבר בחודש ינואר עם חבילת יישומי בינה מלאכותית.
ה-S24 Ultra כבר זמין למכירה ברחבי העולם, כאשר סמסונג ציינה כי היא רשמה עלייה דו ספרתית במכירות המקודמות בהשוואה לדגם הקודם. ב-MWC צפויה החברה להציג יכולות בינה מלאכותית כמו תרגום בלייב שיעשה באמצעות המכשיר החדשני שלה, בניסיון לשכנע חברות בעולם לרכוש את הסמארטפון לעובדיהם.
לפי חברת המחקר Canalys, נתח הסמארטפונים בעלי יכולות AI צפוי לגדול בשוק הגלובלי מ-5% ב-2024 ל-45% בשנת 2027.
גוגל GOOGLE
ענקית החיפוש לא צפויה לחשוף מכשירים חדשים בכנס בברצלונה, לאחר שהציגה את ה-Pixel 8 באוקטובר האחרון. עם זאת, החברה צפויה לספק תובנות נוספות לגבי אסטרטגיית הבינה המלאכותית של גוגל, כאשר מנכ"ל גוגל DeepMind - חטיבת ה-AI של החברה, יופיע בכנס.
גוגל כבר שילבה יכולות בינה מלאכותית במכשיר החדש שלה, והקטינה את מודל ה-AI שלה - ג'ימיני - לגרסת "ננו" על מנת שהמודל יוכל לעבוד ביעילות על ה-Pixel 8 ולספק יכולות חדשניות כמו סיכומים של שיחות מוקלטות. כדאי לציין כי מודל הננו של גוגל מניע חלק גדול מיכולות ה-AI בסדרת ה-S24 של סמסונג. בוול-סטריט מחכים לראות האם גוגל וסמסונג יספקו עדכון לגבי שיתוף הפעולה בין החברות והאם הן ירחיבו אותו למכשירים נוספים.
Honor של וואווי
חברת Honor הסינית פוצלה מוואווי ב-2020, צמחה בקצב מהיר והפכה מספר פעמים למותג הסמארטפונים הסיני הנמכר ביותר. מכשיר ה-Magic 6 Pro של החברה צפוי להיות מושק לשוק העולמי בכנס בברצלונה, לאחר שהושק בסין בחודש ינואר. הסמארטפון מגיע עם מודל AI הנחשב יחסית למורכב לשוק הסמארטפונים ומכיל 7 מיליון פרמטרים. המודל מסוגל לייצר סרטונים קצרים באמצעות תמונות וקטעים המאוחסנים בסמארפון, באמצעות הנחיות קוליות.- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- רשת הפיצות המערבית פותחת סניף ראשון בלב הכלכלה הסובייטית ומה קרה היום לפני 45 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היבט חשוב נוסף הוא שב-Honor טוענים כי מערכת ההפעלה המונעת בינה מלאכותית של המכשיר שלה מסוגלת לחזות פעולות שהמשתמש הולך לבצע ולאפשר לו לעבור בין יישומים בהחלקה אחת. לדוגמה, העברת כתובת שהתקבלה בהודעה לאפליקציית נסיעות בצורה חלקה.
"הפיתוח מצביע על סמארטפונים עתידיים המצוידים ביכולות בינה מלאכותית שמשנות את חווית המשתמש ואת הדינמיקה בין יצרני הסמארטפונים ומפתחי האפליקציות", כתבו ב-Counterpoint Research.
קוואלקום QUALCOMM INC 0.68%
- בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
- איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
יצרנית השבבים המפעילה את הסמארטפונים החדשניים של סמסונג ו-Honor עם המעבד Snapdragon 8 Gen 3 שלה, אומנם לא מייצרת מכשירים באופן ישיר אבל כן משתפת פעולה עם דויטשה טלקום הגרמנית, בעלת המניות הגדולה ביותר ב-T-Mobile, ותציג סמארטפון ללא אפליקציות בכנס בברצלונה. האפליקציות צפויות להיות מוחלפות על ידי עוזרת בינה מלאכותית הנשלטת על ידי קול וטקסט.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבבין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
רשות החדשנות השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.
וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
בינה מלאכותית דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.
