גבי פורטנוי מערך הסייבר הלאומי
צילום: רועי ברנשטיין, יחצ הספרייה העסקית

מערך הסייבר הלאומי יקים פורום עם התעשייה כדי להתמודד מול איראן

נתנאל אריאל | (1)

"ברור לי שיש איראנים בצד אחד ואזרח בצד שני או פושעים בצד אחד ואזרח בצד השני. הבעיה היא שכשיש פשיעה אז יש משטרה שמגיעה לטפל. אבל כשזה איראני, מי יגיע? צבא, שב"כ או מוסד? בסייבר זה עוד יותר מסובך - איראני לוחץ על כפתור ומגיע לכל אחד ואחד מפה. זה משהו שהייתי שמח לפצח ביחד", כך אמר גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, והוסיף כי הוא רוצה לייצר שיתוף פעולה עם ראשי חברות הסייבר וההיי טק על מנת להתמודד עם אתגרים ביטחוניים.

"אני רוצה לגייס אתכם לפורום משותף, שאנחנו נספר לכם על הצרות של מדינת ישראל ועל האתגרים העומדים בפנינו. ואני בטוח שהמוח שיש פה ישרת אותנו נאמנה" אמר בכנס ההשקה לספר 'ההגנה הטובה ביותר' של אלון ארבץ בהוצאת הספרייה העסקית.

פורטנוי אמר כי המערך, בראשו הוא עומד בעשרת החודשים האחרונים יתגמש מול צורכי החברות: "לפעמים הממשלה היא זאת שצריכה לכוון ולקבל את ההחלטות, ולפעמים היא צריכה ללכת אחורה ולתת לתעשייה לקפוץ קדימה. לא הכול זה כסף, חברות רוצות לעשות טוב".

ראש המערך הלאומי התייחס גם לפער בין יוצאי יחידות המודיעין למשרתים בשאר חילות הצבא בכניסה לתחום ההיי-טק: "הייתי רוצה לתת ללוחמים יכולת הכשרה להיכנס לעולם הסייבר. אנחנו הולכים לפצח את זה. לא לעולם חוסן. זה באמת נדרש".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רמי ארמה 21/01/2023 16:24
    הגב לתגובה זו
    אוי לאותה בושה שמר נתניהו לא יודע את מי למנות ו....לאיזה תפקיד
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.