המגמה נמשכת: לייטריקס הירושלמית מפטרת עובדים
חברת לייטריקס (Lightricks) הישראלית, המפתחת כלים ליצירה ועריכה של תוכן ויזואלי, תיפרד מכעשירית מכוח האדם שלה, רובו מישראל, כחלק מתוכנית התייעלות עליה החליטה ההנהלה. זאת, כחלק משורה של חברות היי-טק שנהנו מגיוסי ענק בשנים האחרונות, אך נאלצו להצטמצם נוכח המציאות הכלכלית.
ההודעה מגיעה לאחר שלפני פחות משנה סגרה החברה סבב גיוס משמעותי של 130 מיליון דולר, לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר (לפני הכסף). סיבוב הגיוס, כלומר 1.93 מיליארד דולר אחרי הכסף. הגיוס הרביעי של החברה הובל על ידי Insight Partners ו-Hanaco Ventures, ונערך בהשתתפות המשקיעים הקיימים בחברה שסמנכ"ל הכספים שלה הוא שאול מרידור, ראש אגף התקציבים לשעבר. בין המשקיעים הקיימים שהגדילו חשיפתם לחברה - גולדמן זאקס, כללטק, הראל ביטוח ופיננסים וגרייקרופט ואליהם הצטרפו משקיעים חדשים בהם מגדל, אלטשולר שחם ושביט קפיטל.
לייטריקס הירושלמית הוקמה בשנת 2013 על ידי ד"ר זאב פרבמן המכהן כמנכ"ל, ניר פוצ'טר, עמית גולדשטיין, ירון אינגר ואיתי צידון. לחברה 10 אפליקציות, שמנגישות עריכה מתקדמת של תמונות ווידאו. סך ההורדות של אפליקציות לייטריקס עמד נכון לשנה שעברה על יותר מחצי מיליארד הורדות ומספר המשתמשים הפעילים החודשיים עומד על כ-30 מיליון.
ההודעה של לייטריקס אינה מפתיעה נוכח המגמה העולמית של צמצומים מצד חברות טכנולוגיה שעד לא מזמן נהנו מהפריחה ומהביקוש חסר התקדים בשוק. על פי אתר layoffs.fyi העוקב אחר פיטורים בתחום היי-טק מאז תחילת מגיפה הקורונה, בחודש מאי נרשמו פיטורים של 20 אלף עובדים בתעשייה, הכי הרבה מאז מאי 2020. רק לאחרונה הודיעו חברות ענק כמו פייפאל ונטפליקס על פיטורי עובדים, וההערכות הן שהמגמה רק תימשך.
- סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
- הפסקת האש בין הקואליציה לאופוזיציה נגמרה: ח"כ גפני קורא: "גלו אחריות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המגמה לא פסחה על שוק ההיי טק הישראלי, כשחברת התוכנה אופן ווב המפתחת תוכנה לקיום שיח באתרי תוכן הודיעה על שינוי משמעותי בדרך פעולתה, הכוללת פיטורי עובדים בישראל, אך שכירת מקבילים בארצות הברית. החברה, שבגיוס האחרון הפכה ליוניקורן, מעסיקה 100 עובדים בישראל ותפטר 14 מתוכם, השאר יעברו לשבוע עבודה של 4 ימים בשבוע ושכרם יקוצץ (החברה קוראת לזה: "שינוי מבנה שכר"). החברה גם מעבירה את ההנהלה לארצות הברית.
חברת הסייבר קוגנייט שהתפצלה מוריינט בסוף שנת 2020 שלחה אף היא עשרות עובדים הבייתה. מיזם הסייבר ההתקפי של החברה לא זכה להצלחה. הלחץ הפוליטי בעקבות פרשת NSO הביא חברות רבות מהתתחום למצב בעייתי וכעת החליטה החברה לסגור את המחלקה. עוד בתחום הסייבר ההתקפי - חברת נמסיס המסתורית נסגרה לפני כחודשיים על רקע השינויים בתחום ומספר לא ידוע של עובדים פוטר.
הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
הממשל האמריקאי קיבל 70% הנחה על שירותי AI - והשאלה החשובה היא מתי גם אנחנו נזכה למחירים האמיתיים של הטכנולוגיה שעלות ייצורה כמעט אפסית
בינה מלאכותית חברת ServiceNow הודיעה לאחרונה על הסכם חסר תקדים עם הממשל הפדרלי האמריקאי: הנחה של עד 70% על חבילת שירותי AI מתקדמים. ההסכם, שנחתם עד ספטמבר 2028, הוא חלק ממאמץ רחב של ממשל טראמפ לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל זרועות הממשל. אבל מעבר לחדשות העסקיות, ההסכם חושף עובדה מטרידה: העלות האמיתית של שירותי AI נמוכה בהרבה ממה שרוב הלקוחות משלמים עליהם כיום.
השאלה המתבקשת היא פשוטה - אם הממשל האמריקאי מצליח לקבל את אותם שירותים מתקדמים במחיר של כמעט חינם, למה עסקים ומשתמשים פרטיים ממשיכים לשלם מאות ואלפי דולרים למשתמש?
מאחורי הקלעים של עסקת הענק
ServiceNow, ענקית האוטומציה האמריקאית שכבר משרתת 75% מהמשרדים הפדרליים, לא סתם מציעה הנחה אקראית. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להטמיע את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של החברה - אלו המבוססות על AI עמוק בלב הממשל האמריקאי. ההסכם נחתם דרך ה-GSA, מנהל השירותים הכלליים של ארה"ב, ומבטיח לחברה נוכחות דומיננטית במערכות הממשלתיות לשנים הבאות.
החברה מעריכה ששילוב הטכנולוגיות שלה יכול להעלות את היעילות הממשלתית ב-30% בתחומים כמו טיפול בתקלות IT, אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים וניהול משאבים. במילים אחרות, הממשל מצפה לקבל יותר תפוקה עם פחות עובדים ובעלות נמוכה משמעותית.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- נביוס מזנקת 45% בעקבות הסכם עם מיקרוסופט בהיקף 17.4 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביל מקדרמוט, מנכ"ל ServiceNow, הבהיר שההנחות נועדו לאפשר את האימוץ המהיר של המוצרים המתקדמים ביותר של החברה - אלה שמשלבים בינה מלאכותית מתקדמת. החברה מוכנה להפסיד כסף בטווח הקצר כדי להפוך לתשתית הבסיסית של הממשל האמריקאי, מה שיבטיח לה יתרון אסטרטגי לשנים קדימה.
לא רק ServiceNow - כל הענקיות במרוץ
האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות
חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.
קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.
OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.
הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.
- דרך ה-SharePoint: האקרים סינים חדרו כמעט עד לתכנית הגרעין האמריקאית
- האם האקר AI טוב יותר מהאקר אנושי? על הסטארט אפ שגייס 75 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.
