חיסכון
צילום: רוי שיינמן

קרנות ההשתלמות שלכם איבדו ב-3 ימים מה שהרוויחו ב-3 חודשים - מה לעשות?

התנודתיות בשווקים משפיעה על קרנות ההשתלמות אשר מוטות לחו"ל, ונשענות בעיקר על ה-S&P 500; האם כדאי למשוך את הכסף? 
איתן גרסטנפלד | (9)

הירידות מיום חמישי ועד אמש בוול סטריט מחקו מהתשואה של קרנות ההשתלמות במסלול כללי כ-3%. בחודש יולי הקרנות האלו הניבו כ-1.1% ומתחילת השנה הן הניבו כ-6.5%. אחרי הירידה של הימים האחרונים התשואה המצטברת ירדה לכ-3.5%. 

קרנות ההשתלמות ביולי - 1.1%-1% במסלול כללי

המניה הזו בולטת מאוד בפנסיה שלכם - ואפילו לא ידעתם

האם להעביר את הקרן מסלול או למכור אותה? - התשובה הקבועה לחוסך לטווח בינוני וארוך היא לא. אתם לא יכולים לתזמן את השוק, לא בירידות ולא בעליות. אם משקיעים לטווח ארוך אז התשואה צפויה להיות חיובית משמעותית באפיק המנייתי מאשר בסולידי, אבל אם משקיעים לטווח קצר, אז כמובן שהכל יכול להתרחש. אם אתם משקיעים במסלול כללי אתם מקבלים כ-40% מניות לצד 60% אפיק סולידי ומסתבר שזו האלטרנטיבה המועדפת אצל רוב הציבור שמחזיק קרנות השתלמות.

 

הטייה ל-S&P 500

ההשקעה במניות בקרנות ההשתלמות ובכלל מוטה לוול סטריט. כל הגופים מוטים לוול סטריט, והבדל ביניהם הוא בשיעורי החשיפה השונים לשווקים בחו"ל. למעשה, המרכיב המנייתי במרבית הקרנות, מבוסס בעיקרו (כ-75%) על השקעה במניות בחו"ל, בזמן שההשקעה במניות בארץ יורדת בהתמדה (25%). הגופים מבצעים את ההשקעה במניות בחו"ל בעיקר באמצעות מכשירים אשר עוקבים אחר המדדים המובילים מעבר לים בדגש על ה-S&P 500.

 

האם אנחנו במפולת?

תשימו לב שלמרות הכל, ה-S&P 500 בעלייה מתחילת השנה. הוא היה כבר ב-19% עלייה וכעת הוא בעלייה של  8.7%. הכל פתוח. הכל לא בטוח.  אלו ימים תנודתיים, הפחד בשווקים עולה, החשש ממיתון מתגבר. כשביום אחד מדד הניקיי יורד ב-12% וביום הבא הוא עולה ב-12%, זה אולי משמח, ובצדק, אבל זה מעיד על רמת סיכון גדולה בשווקים, כשכל אירוע יכול להשפיע דרמטית. רמת הרגישות של השווקים עלתה ואתם אמורים לצפות לזעזועים למעלה ולמטה בהמשך. 

הירידות יכולות להתחזק, אבל היום כנראה יהיה סיבוב פרסה - הריבית אמורה לרדת בחדות בספטמבר וזה סימן חיובי כמובן לשוק המניות.

 

למה השוק יורד?

אין סיבה לכאורה אמיתית לירידות החזקות בימים האחרונים, בדיוק כמו שלא היתה סיבה להתרוממות במניות מתחילת השנה ולמעשה בשנה-שנתיים האחרונות. אמרו לנו שהעליות הן כתוצאה ממהפכת ה-AI שתרים את רווחי החברות, אבל זה ייקח זמן רב. המדדים מבטאים עדיין תמחור נדיב בהתייחסות היסטורית כשבוחנים מכפילי רווח נוכחיים ועתידיים בשוק האמריקאי.   

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

החשש הגדול הוא מהעדר - אותו עדר שהרים את המניות דרך רכישת מכשירים עוקבי מדדים עם דגש על ה-S&P 500 ושבע המופלאות, הוא העדר שמוכר כעת מניות בפניקה ומדי יום משנה את המהלכים שלו. הוא ייקבע את הכיוון בשווקים, אבל סטטיסטית, מי שמוכר בפניקה מפסיד. לא בטוח שזה יהיה נכון גם הפעם, אם כי, אף אחד לא יודע מה יהיה בהמשך.

מה שכן ידוע שכמו תמיד פיזור ומניות דפנסיביות עוזרות בתקופות כאלו. שימו לב למניות הנדל"ן בארץ - הן אפילו בעלייה כי הפחתת הריבית תעזור להן - שיעורי ההיוון ירדו וערך הנכסים יעלה. 

בחסכונת לטווח בינוני וארוך בכסף שהוא חשוב לכם לעתיד, כדאי וחשוב להשקיע בפיזור רחב יותר ועם מכשירים סולדים. ועדיין - לא בטוח כלל שאנחנו בעיצומה של מפולת. מה שחשוב לזכור זה שכאשר מתחילה טלטלה, היא מטלטלת את השווקים למעלה ולמטה, התנודתיות מייצרת פניקה ובריחה של "ידיים חלשות", והנפילה יכולה במהירות להתעצם כמו שאמירות של הממשל, הבנק המרכזי ועוד יכולים ברגע לייצב ולהעלות את השווקים. 

יכול להיות שנחזור מהר לשגרה של יציבות ועליות בשווקים. יכול להיות שאנחנו צופים בטריגר לירידות חדות, מה שבטוח שזה תמרור אזהרה לחוסכים ומשקיעים שלא לקחו איזונים. יש מעל 130 מיליארד שקל במכשיריי חיסכון עוקבי S&P 500, גידול של פי 5 מהמצב לפני שנתיים. אם ההשקעה הזו היא כמו שאנחנו שומעים ממשיקעים רבים - "הכל ב-S&P" אז זה מסוכן, אם זה חלק מהתיק זה כמובן יכול להיות בסדר (בהינתן רמת הסיכון והצרכים של כל משקיע).

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בארץ אין ירידות? 06/08/2024 17:27
    הגב לתגובה זו
    כאן המלחמה לא תיגמר כי בן גביר לא רוצה בארה"ב אין מלחמה לידיעתך בארה"ב יש מחזור כלכלי נורמאלי והנסיון מצביע על עליות בטווח הארוך שם
  • 5.
    דניז 06/08/2024 11:57
    הגב לתגובה זו
    לא מוכר אותן, ולא שם בבורסה בתל אביב שהכלכלה שלנו מתכווצת והגירעון רק הולך ועולה כאן. ישראל זו לא ארה"ב.
  • 4.
    גולדפינגר 06/08/2024 10:26
    הגב לתגובה זו
    ה S&P ירד ב-3% הדולר עלה ב-2.5% אז ההפסד לא כזה דרמטי
  • 3.
    לא אמור לעניין את מי שמשקיע ב S&P לטווח ארוך (ל"ת)
    דני 06/08/2024 10:10
    הגב לתגובה זו
  • Robin Hood 06/08/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
    מכר את אפל ישר לתוך הידיים של חסידיו השוטים שהאמינו שסבא טוב שייעץ להם לא למכור מניות לעולם באמת חפץ בטובתם
  • אבי 06/08/2024 12:00
    יש הבדל בין למכור מניה בודדת לבין למכור תעודת סל שקנית ב DOLLAR SUM AVERAGE לאורך שנים
  • בטווח ארוך אמריקה תיעלם (ל"ת)
    Ron DeSantis 06/08/2024 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי 06/08/2024 09:32
    הגב לתגובה זו
    אלה סוגי הכתבות והכותרות שגורמות לאנשים להפסיד הרבה כסף בטווח הארוך. קונים שגבוה ומוכרים שיורד בגלל פאניקה. רק DOLLAR SUM AVERAGE ולשכוח מהכסף - בטח בקרנות וקופות גמל
  • 1.
    משקיע 06/08/2024 08:16
    הגב לתגובה זו
    הנהלת כלל ביטוח לא מקצועית, מורכבת מפרוטקציונרים ומקורבים שמשפיעים על החלטות החברה.שומר נפשו ירחקראו הוזהרתם
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

קרן השתלמות היא מוצר עם תשואה אפקטיבית גבוהה מהתשואה ברוטו בזכות הטבות המס; זה מוצר ל"עובדים עשירים" שמפלה עוד יותר את העובדים החלשים. באוצר לא מצליחים למסות אותו, אבל יש "מיסוי שקט" - ככה זה עובד

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

קרן ההשתלמות נותרה אחד מכלי החיסכון הנפוצים בישראל ובטוח שהטוב בהם. הטבות המס על החיסכון בהשתלמות הופכות את המוצר לכזה שבעצם לא רק שאין עליו מסים, אלא יש הטבות - התשואה האפקטיבית למשקיעים גדולה מהתשואה ברוטו. בהפקדה אין מס ויש הטבת מס בשכר (מכירים בהפקדות כהוצאה שמקטינה את תשלום המס על השכר), בקרן עצמה אין מס על רווחים ובמשיכה אין מס על רווחים. גן עדן לחוסכים, צריך רק להזכיר שזה לא לכולם - קרן השתלמות היא מוצר ששכירים מקבלים רק אם המעסיק מסכים, בפועל זה מוצר לתפקידים ציבוריים ותפקידים מרמת ניהול מסוימת, וגם לעצמאים.

עבור שכירים ההטבות של הקרן השתלמות נשחקות בהדרגה. בעוד תקרות ההפקדה אצל עצמאים עולה בהתאם למדד כדי שההטבה לא תישחק, שכירים נתקעים עם תקרה קפואה מאז 2004, מה שמקטין את הפטור ממס על רווחים ומקטין בעצם את ההטבה הכוללת. השכר הממוצע כעת הוא באזור 15.6 אלף שקל (שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל) ובשכר הזה עדיין מקבלים הטבות מלאות, אבל קצת מעל, ויש תקרה. אם נניח שנתיים-שלוש של אינפלציה ועליית שכר של 2%-3%, נקבל עוד 3 שנים שכר ממוצע של כ-17.5 ותקרת הפקדה של 15.7 אלף שקל - כלומר כמות השכירים עם קרן השתלמות שנפגעת מהתקרה תגדל דרמטית. התקרה לשכירים קפואה זה שנים

התקרה לשכירים מבוססת על שכר חודשי מקסימלי של 15,712 שקל, עם הפקדה של עד 10% - 7.5% מהמעסיק ו-2.5% מהעובד. זה מגיע ל-18,854 שקל בשנה, סכום שמזכה בפטור מלא ממס רווחי הון. אך מאז 2004, התקרה לא עודכנה, בעוד האינפלציה הצטברה לכ-48% והשכר הממוצע זינק בשיעור דומה. שכיר שהרוויח 15.7 אלף שקל לפני 20 שנה קיבל הטבה מלאה - על כל השכר, אבל היום השכר שלו אמור להיות באזור 23 אלף שקל והוא מקבל רק על שני שליש הטבה - כלומר, ההטבה נשחקה בשליש. הפער מול עצמאים הולך וגדל

לעומת זאת, עצמאים נהנים מעדכון שנתי. בשנת 2025, תקרת הפטור ממס רווחי הון עלתה לכ-20,550 שקל, ועבור הטבת מס הכנסה – 4.5% מהכנסה עד כ-293 אלף שקל, כלומר עד 13.2 אלף שקל  מוכרים כהוצאה. זה מאפשר לעצמאים להגדיל הפקדות בהתאם לעליית המדד.

ביטול ההטבה בדלת האחורית

השחיקה הזו אינה מקרית. האוצר ניסה לבטל את ההטבה לשכירים מספר פעמים, בטענה נכונה שהיא רגרסיבית ומיטיבה עם בעלי שכר גבוה - כ-70% מההטבה זורמת ל-20% העליונים בהכנסות. אך הוא לא הצליח להעביר את זה מול לובי חזק וגדול של ההסתדרות. במקום ביטול, נבחרה שיטה שקטה: הקפאת התקרה  (הרחבה: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים)

חיסכון (בעזרת AI)חיסכון (בעזרת AI)

הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028

איך עובד המנגנון כיום ולמה הוא כל כך חשוב, מה האוצר רצה לשנות ואיך זה היה משפיע על החוסכים



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה חיסכון פנסיה


ועדת הכספים אישרה הארכה נוספת של הוראת השעה במנגנון הבטחת התשואה בקרנות הפנסיה עד סוף 2028. זו דחייה משמעותית של הרפורמה שמשרד האוצר ביקש להחיל על חלוקת רשת הביטחון הממשלתית לחוסכים. התכנון המקורי היה להתחיל ביישום המודל החדש בינואר 2025, אך זה נדחה תחילה לינואר 2026, וכעת שוב - לתקופה ארוכה בשלוש שנים נוספות.

הבטחת התשואה מהווה רכיב מרכזי ביציבות המוצר הפנסיוני בישראל, במיוחד עבור חוסכים קרובים לפרישה או אלו שכבר נמצאים בשלב קבלת הקצבה. המנגנון מפחית את התנודתיות בשווקים ומאפשר לקרנות לספוג תקופות חלשות מבלי לגרום לזעזוע חד בגובה הקצבה החודשית. בעוד השיח הציבורי מתמקד בדמי ניהול ובתשואות, חשיבות ההגנה הזו אינה נופלת מהם כלל.

המנגנון הנוכחי החליף את האג"ח המיועדות שהבטיחו בעבר ריבית קבועה של 4.86% לחוסכים. מאז 2023, הכספים מושקעים בשוק ההון הפתוח, אך המדינה מתחייבת להשלים תשואה של 5.15% בשנה על כ-30% מנכסי הקרן, אם התשואה בפועל נמוכה מכך. זהו מנגנון המפחית משמעותית את הסיכון בתקופות חלשות בשווקים, ובולט במיוחד אצל מקבלי קצבה חודשית, שם היעד המרכזי הוא לצמצם תנודתיות ולמנוע פגיעה ישירה בקצבה.

האם יש באמת הבטחת תשואה? תלוי בגיל שלכם

החלוקה הנוכחית של ההגנה בין קבוצות הגיל נותנת עדיפות את הפנסיונרים, שמקבלים הגנה על כ-60% מהנכסים שלהם. אצל שאר החוסכים, ההגנה מתחלקת באופן שוויוני יותר. קיים כאן עיוות מסוים, שכן נראה הגיוני שחוסך בן 30 יקבל פחות הגנה מחוסך בן 62, אך המנגנון הנוכחי מנסה לאזן בין הצרכים השונים של כל קבוצות הגיל.

האוצר קידם מודל שבו רק חוסכים מעל גיל 60 היו מקבלים הבטחת תשואה מוגדלת, עם הגנה על 40% מהחיסכון, בעוד חוסכים צעירים יותר היו נשארים עם הגנה נמוכה משמעותית. הבעיה המרכזית היא מבנית: במסלול השקעה אחד, כל העמיתים מחזיקים באותו סל נכסים בדיוק, ולא ניתן לתת השלמת תשואה שונה לאנשים שונים באותו מסלול.