בצל האזעקות: המשקיעים שלוקחים סיכונים ורוכשים דירות בשלומי ונהריה
עד לפני חודשיים זה היה נראה כמו תסריט בלתי אפשרי, אבל היישוב הקטן והצנוע שלומי, שרק בשבוע שעבר חטף טיל נ"ט בפגיעה ישירה, ונמצא כעת, יחד עם יישובים אחרים בצפון - תחת סימן שאלה גדול בשל האיום האיראני, הוליד 3 עסקאות נדל"ן - האחרונה שבהן בסוף פברואר.
המחיר ליד הים עלה. נהריה (אפי קפיטל)
המשא ומתן המתקדם לשחרור החטופים והצפי לרגיעה באותה תקופה, הוביל לרכישת צמוד קרקע ב-2.3 מיליון שקל. זו עסקה שנראית חריגה בכל קנה מידה - מי קונה צמוד קרקע באחד היישובים הכי טראומטים בתקופה הזאת, ובטח במחיר של יותר משני מיליון שקל? מדובר בבית של 6 חדרים, 165 מ"ר - צמוד קרקע סטנדרטי שכולנו מכירים, רק עם "פרמיית סיכון הר דב", כפי שמכנים עסקאות מסוג זה באזור. העסקה הזאת מפתיעה ולא בגלל המחיר שלה, אלא בגלל המהות - רק לאחרונה סיפרו לנו מתווכים שהטלפון שלהם לא מפסיק לצלצל כי התושבים רוצים למכור ולברוח.
את המשקיעים שחזרו לשוק אפשר לזהות דרך עסקאות נוספות. ברחוב ניצן בשלומי, למשל, נעשתה לאחרונה עסקה למכירת דירת 3 חדרים במחיר של 1.13 מיליון שקל. המחיר הזה מגלם מחיר שוק. לעומת זאת, ברחוב הרב עוזיאל נעשתה עסקה לרכישת דירה ישנה, 3.5 חדרים, 69 מ"ר, במחיר מצחיק של 384 אלף שקל. עבור דירה כזו לא צריך משכנתא, אפשר לממן אותה גם בהלוואה לכל מטרה (ומתברר שהישראלים אוהבים אותה מאוד לאחרונה). כלומר, העובדה שהביקוש לדירות יד שנייה יורד במלחמה לא אומר שאי אפשר לזהות הזדמנויות בתקופה הזאת.
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- מנוע החיפוש המפורסם בעולם מגיע לנאסד"ק ומה קרה היום לפני 72 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פניו, המשקיעים שרוכשים דירות כאלה עשו שכל. הם מבינים שהזדמנות כזאת לא תחזור. לרכוש בית בלי ממ"ד בשלומי, מרחק יריקה מהגדר, זו כמעט התאבדות. אבל מצד שני, אתה מבין שמדובר במשקיע שמאמין שמחר, יום אחרי המלחמה, הוא יעשה אקזיט לא רע על הדירה הזאת.
שלומי היא רק חלק מתופעה. משקיעי הנדל"ן בצפון חזרו להשקיע בשבועות האחרונים, אבל עכשיו הם מהססים - מה יקרה בזירה מול איראן? האם האיום מלבנון יהיה משמעותי יותר, או שמא ייתכן שדווקא הזירה הצפונית תהיה דווקא בטוחה יותר והדרום יספוג את מרבית הטילים?
מלחמה פועלת בשני כיוונים, מקבילים יש לומר, בשעת מלחמה. מצד אחד היא גורמת לביקוש לרדת בצורה משמעותית. זה אמור להוביל לירידת מחירים. אבל מצד שני, יש מי שמזהה את ההזדמנות הזאת. משקיעי הנדל"ן למדו, בדרך הקשה אמנם, שגם מלחמה היא לא ערובה להורדת מחירים בטווח הארוך. הם מנסים לאתר דירות יד שנייה במחיר מציאה ולנצל את העובדה שיש מי שחושש מהמצב. איך זה משפיע? המשקיעים נוהרים למקומות המסוכנים ולכאורה מגדילים מעט את הביקוש, אבל לנוכח הירידה הדרמטית הם רק מתקנים חלק קטן מהירידה.
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
משקיעי הנדל"ן בנהריה היו בהייפ מסוים בשבועות האחרונים. הם ראו כיצד המכירות התחדשו והאמינו שהם עומדים לעשות הרבה מאוד כסף, אחרי שרכשו דירות בודדות בתחילת המלחמה. עכשיו, הם מתפללים שהמלחמה עם איראן תיפסק.
בפרויקט תמ"א 38 ברחוב סוקולוב 4, לא רחוק מהים, התבצעו בשבועות האחרונים לפחות 4 עסקאות שצריך לשים לב אליהן. 3 מהעסקאות הללו נעשו במחיר ממוצע של מעל 2.4 מיליון שקל. מדובר בדירות 4 חדרים שנמכרו במחיר ממוצע של כמעט 21 אלף שקל. איך זה קורה בנהריה ולמה אנשים רוכשים במחיר ממוצע גבוה מאוד ביחס לעיר? מדובר בדירות ליד הים. חוף גלי גליל נמצא במרחק מאות מטרים בלבד ואולי זו הסיבה למחיר. עסקה נוספת באותו בניין נעשתה בתחילת ינואר. מדובר בדירת 5 חדרים שנמכרה ב-28 אלף שקל למטר, בתקופת מלחמה ובריבית גבוהה. גם בפרויקט ברחוב רמז 13, שם היה בעבר משפחתון, לא מפסיק למכור. מתחילת השנה נמכרו שם 8 דירות, כשהמחיר הנמוך ביותר היה 2.3 מיליון שקל. רוב הדירות מכילות 5 חדרים, ועדיין - לשלם מעל 19,500 שקל וצפונה בנהריה - זה לא עניין של מה בכך.
השאלה היא איך המצב הנוכחי ישפיע. בשבוע שעבר נשמעה אזעקה בעיר אחרי חמישה חודשים של שקט. אתמול, האזעקות פעלו באזור רמת הגולן, אבל התמקדו דווקא באזור הדרום - ירושלים, באר שבע, דימונה וערד. אז מה יקרה עכשיו? שיחה קצרה עם מתווך מקומי מעלה סימני שאלה. לטענתו, הרוכשים שהיו על המדף ימתינו יומיים-שלושה כדי לבחון את המצב הביטחוני. אם לא תירשם הסלמה, הוא אומר, הביקושים ימשיכו לעלות.
- 1.דניאל 16/04/2024 06:01הגב לתגובה זונהריה לא בערי האימות כך שהמחירי הדירות לא ירדו

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.
בנייה. קרדיט: Xהקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור
בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.
ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.
לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.
בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).
- תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
- האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.
