אב ובנו קיבלו במרמה מהמדינה מיליון שקל; מה העונש שגזר עליהם השופט?
לאחרונה עסקנו במקרים רבים בהם בעלי חברות לשיפוצים ועבודות עפר הצליחו לקבל במרמה מהמדינה מיליוני שקלים לאחר שהגישו חשבונות פיקטיביות. מקרה דומה נדון לאחרונה בבית המשפט השלום בבאר שבע, מקרה בו אב ובנו בעלי חברת עבודת עפר הגישו במרמה מסמכים לקבלת החזרי עודף על מס הבלו על סך מיליון שקל.
תחילתו של הסיפור, בשנת 1996, אז פתח הנאשם עוסק מורשה בתחום עבודות העפר והבנייה. הנאשם, בעל החברה העסיק בחברה את בנו. בתקופה שבין חודש אוגוסט 2018 עד חודש דצמבר 2020 הגישו הנאשמים 16 דו"חות תקופתיים לצורך החזר על מס הבלו על דלק בסך של 1,055,487 שקל מבלי שהיו להם מסמכים לתמיכה בדרישה זו כנדרש על פי חוק.
קיבלו במרמה מעל מיליון שקל. פועל בניה. צילום שלומי יוסף
בחודש נובמבר 2022 הגיעו הנאשמים להסדר טיעון לפיו בכפוף להודאתם בכתב אישום מתוקן, המדינה תגביל עצמה לעתור לעונש של 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודת שירות ביחס לבעל החברה, ולעונש של 10 חודשי מאסר בפועל ביחס לבנו, ורכיבי ענישה נלווים. הנאשמים הודו בכתב אישום מתוקן ולפיו ביצעו 16 עבירות לפי סעיף 26 א לחוק הבלו.
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה:
שיפוצניק ניכה חשבוניות פיקטיביות בסכום של כ-2.7 מיליון וירצה שנתיים מאסר
300 מיליארד שקל בהון שחור בישראל: רשות המסים החלה בפיילוט לדיווח על חשבוניות אונליין
שיפוצניק נעצר בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-123 מיליון שקל
קיראו עוד ב"משפט"
16 עבירות
לאחר מתן הכרעת הדין, הנאשמים הופנו לממונה על עבודות שירות והתקבלה חוות דעת לפיה הנאשמים מתאימים לריצוי עונש בדרך של עבודת שירות.
עורכי הדין מהפרקליטות טענו כי הנאשמים פגעו בערך המוגן, וביצעו מעשים חמורים במסגרת ביצוע עבירות מס, שעניינן פגיעה משמעותית וישירה בקופה הציבורית, כן פגעו בערך השוויון, בנטל המס ובאמון הציבור במוסדות המדינה האמונים על גביית המס.
נציגי הפרקליטות טענו כי מדובר ב-16 עבירות, וכי הנזק לקופה הציבורית עומד על סך של מעל מיליון שקל. המדינה אישרה כי הנאשמים פעלו והסירו את מחדלי כתב האישום במלואם. נציגי הפרקליטות טענו כי מתחם העונש הראוי בתיק שכזה הוא בין 6-18 חודשי מאסר בפועל, 2-8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, וקנס כספי בשיעור שבין 5-10% מסכום המחדל והתחייבות להימנע מעבירה דומה בעתיד.
הסירו את המחדלים
מנגד טענו הנאשמים כי המחדלים הוסרו במלואם עוד לפני הצגת הסדר הטיעון בין הצדדים. לטענתם, הבעלות על החברה שייכת גם לאחיו של בעל החברה, בשיעור של 49%, והוא כלל לא נחקר בתיק, הנאשמים ציינו כי הוא מצוי במצב רפואי קשה, אולם יש בנתון זה חוסר האכיפה כלפיו כדי להשפיע על מיצוי הדין ביחס לנאשמים האחרים מטעם של אכיפה בררנית, ומכאן שיש להקל בעונש שיוטל עליהם.
עוד טענו כי בעל החברה נטל על עצמו את ניהול החברה באופן בלעדי לרבות הדאגה לפרנסת אחיו ומשפחתו וכי הוא אחראי לפרנסתם של מעל 50 משפחות. לטענתם הבן שמועסק בחברה הוא ללא השכלה ולא הבין לעמק את מה שעשה. בנוסף טענו כי הם נעדרי עבר פלילי, וכי נטלו אחריות, והסירו את המחדל במלואו.
בנוסף הפנו לפסיקה בתיקי מע"מ ולאו דווקא מתחום הבלו על דלק, והצביעו כל כך כי בסכומים גבוהים יותר של ביצוע עבירות מס בחשבונות פיקטיביות נגזרו עונשים של עבודות שירות.
עבירות חמורות
סגן נשיא בית המשפט השלום בבאר שבע, השופט אבישי כהן ציין כי "נראה כי אין צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות המס. מדובר בעבירות אשר פוגעות פגיעה חמורה בערך השוויון. הקופה הציבורית נפגעת והדבר גורר גם פגיעה בכיסו של כל אזרח ואזרח".
השופט כהן הוסיף כי "נטל המס מוטל באופן גבוה יותר לשם מימון פעילות ציבורית ואף יכול ויחסרו שירותים ציבוריים שניתן היה לממן לו ההכנסות ממיסוי היו גבוהות יותר. הפגיעה בקופה הציבורית גוררת פגיעה קשה בכלכלה, במשק ואף גוררת פגיעה בעיקרון הסולידריות החברתית".
בית המשפט העליון הבהיר במספר פסקי דין את חומרת אישומי המס, "חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".
השופט כהן ציין כי בבואו לקבוע את גזר הדין, הוא מצא כי בעבירות דומות ובהיקפים כספיים דומים הוטלו עונשים במנעד רחב, התלוי בין היתר, בנסיבות ביצוע העבירות, בהיקף הכספי ובשאלת הסרת המחדל. השופט ציין כי "במקרה שבפני הוצג הסדר טווח, שהינו שונה מהותית מקביעת מתחם העונש ההולם. בהסדר טווח שהוצג על ידי הצדדים ניתן משקל למכלול השיקולים לרבות חומרת העבירות ושיקולים הקשורים בנסיבותיו האישיות של הנאשם, מה שאין כן בקביעת מתחם עונש הולם שהינו קביעה נורמטיבית של בית המשפט על סמך נתונים אובייקטיביים של העבירה, נסיבות ביצועה ומדיניות הענישה".
בין 18-6 חודשי מאסר
השופט ציין כי "בהתחשב באופי העבירות והיקפן אני סבור כי מתחם העונש הראוי נע בין 6 ועד 18 חודשי מאסר בפועל ולא מצאתי כי הסדר הטווח שהוצג על ידי המאשימה חורג ממתחם העונש ההולם. הסדר הטיעון שהוצג בין הצדדים ביחס לבעל החברה הינו הסדר מקל, אולם מצוי בתוך מתחמי הענישה ההולמים, אינו חורג ממתחם העונש ההולם באופן קיצוני ובוודאי לא מצדיק להתערב בו בשים לב לנסיבות האישיות הרפואיות של הנאשם, היעדר עבר פלילי, חיסכון בזמן שיפוטי והסרת המחדל באופן מלא.
השופט ציין כי הוא לא מצא מקום להיעתר לעתירת הנאשמים להטלת עונש צופה פני עתיד, שאין בו כדי להלום את חומרת המעשים והצורך בהרתעת היחיד והרבים. השופט קבע כי מצא לנכון לכבד את הסדר הטיעון לגבי על החברה לגבי בנו השופט קבע כי הוא מכבד את ההסדר אולם גוזר עליו עונש מאסר לתקופה שניתן יהיה לרצות העונש בדרך של עבודת שירות.
השופט קבע כי חלקו של הבן בעבירות לא שונה מהותית מחלקו של אביו, בנוסף לכך, לבן אין נסיבות רפואיות, המצדיקות התחשבות והקלה ומכאן שיש להחמיר את רף הענישה אולם סבורני כי החמרה במידת העונש כמו גם בסוג העונש מהווים החמרה בלתי מידתית, כאשר נתתי משקל לעובדה כי אחיו של בעל החברה כלל לא הועמד לדין.
השופט כהן קבע כי "לא מצאתי מקום להטלת עונש מאסר בפועל על הבן הנאשם השני בתיק, בשל העדר טעמים רפואיים, לאור נסיבותיו האישיות ונוכח העבירות בהן הורשע יש לגזור עונשו ברף הגבוה של מאסר בדרך של עבודת שירות. וזאת לאור החיסכון בזמן שיפוטי, נטילת האחריות, היעדר עבר פלילי והסרת המחדל.
השופט קבע כי הוא מקבל את עתירת המדינה להטלת קנס על החברה בשל היותה חברה פעילה. השופט קבע כי הוא גוזר על בעל החברה, 6 חודשי מאסר בפועל. כאשר המאסר ירוצה בדרך של עבודת שירות. בנוסף ל-7 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שלוש שנים כל עבירה מסוג פשע לפי חוק המע"מ או חוק הבלו. וכן 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה מסוג עוון לפי חוק המע"מ או חוק הבלו. בנוסף ישלם בעל החברה קנס כספי של 30,000 שקל או 3 חודשי מאסר במקום. כאשר הקנס ישולם בעשרה תשלומים.
כמו כן הנאשם יצהיר על התחייבות כספית של 10,000 שקל שלא לעבור במשך שנתיים, עבירה בה הורשע או כל עבירה על חוק מע"מ מסוג פשע.
9 חודשי עבודות שירות
על בנו נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל. כאשר גם כאן, המאסר ירוצה בדרך של עבודת שירות. בנוסף ל-7 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה מסוג פשע לפי חוק המע"מ או חוק הבלו. וכן 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור במשך שלוש שנים כל עבירה מסוג עוון לפי חוק המע"מ או חוק הבלו. בנוסף לקנס של 30,000 שקל או 3 חודשי מאסר במקום. הקנס ישולם בעשרה תשלומים. כמו כן, הנאשם יצהיר על התחייבות כספית על סך 10,000 שקל, שלא לעבור במשך שנתיים עבירה בה הורשע או כל עבירה על חוק מע"מ מסוג פשע. כמו כן קבע השופט כהן כי החברה תשלם קנס של 10,000 שקל, בחמישה תשלומים.
- 5.כל זה ולא החזירו את המיליון???? (ל"ת)אל קאפונה 12/01/2024 11:50הגב לתגובה זו
- 4.רשות המסים ולסמוטריץ 12/01/2024 11:11הגב לתגובה זופשוט בושה , בארצות הברית היו נכנסים ל 7 שנות מאסר ,לידעת כולם: רשות המיסים נמצאת במצב גרוע ביותר מזה 25 שנים ,כל מי שיכול עוזב ובורח ,אין מפקחים במשרדי השומה ,אין מבקרי חשבונות במשרדי מע"מ ,ערן יעקב בשלחיות מפלגת הפשע המתראת ליכוד הרס את את הרשות הזו , נשארו לעבוד רק מי שכבר כמה שנים לפני פנסייה או כאלו שאין להם ברירה , כל שימור הידע ברשות נעלם ,אין! ,מתקבלים לקורסי מפקחים אנשים עם רמה די בינונית -נמוכה גם מבחינה אישיץ גם מבחינת ידע והשכלה ,פשוט בושה . המדינה לא מצליחה להילחם בהון השחור ובעיקר בגלל שהמדינה עם 120 הכסילים בכנסת לא מבינים שייש לסגור מיד אבל מיד את כל משרדי ניכיון הצקים (צי'אנגים) שם מתבצעות כל עבירות המס והלבנת הון ,הרשות לא מצליחה להילחם וגם המשטרה לא, סתם המשטרה מפרסמת הודעות לעיתונות ,תראו איך התיקים נגמרים בבית משפט : צחוק מעבודה וביזיון
- 3.איתן 12/01/2024 10:52הגב לתגובה זומדינה גונבת אותנו ואנחנו עניים!!!רוב האנשים בשביל לשרוד מעלימים מס במס אמת הם לא אוכלים ,זה מדינה נאצית
- 2.אילן 11/01/2024 13:25הגב לתגובה זולא הבנתי.החזירו את הכסף ובנוסף הקנסות או רק הקנסות המצחיקים ועבודות שרות ? במדינת ישראל,גנב וטוב לו והישרים פריירים
- 1.מעלימי מס עלובים 11/01/2024 12:48הגב לתגובה זוחחחח
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםמהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקל
תאונת דרכים פשוטה נהפכה למאבק משפטי ממושך, לאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם פיצוי וטענה למרמה. השופט גיא אבנון דחה את הטענות של ליברה אחת לאחת, מתח ביקורת חריפה על התנהלות החברה וקבע כי נוהלה "הגנת סרק". התוצאה: פיצויים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין גבוהים
- ובית משפט שלא חסך מלים
בכביש 44, בסמוך לצומת פיקוד העורף, אירעה בשעת אחר צהריים שגרתית תאונת דרכים מהסוג שאמור להסתיים במהירות: פגיעה מאחור, אחריות ברורה, נזק לרכב ופנייה לחברת הביטוח. אלא שמבחינת שרה ג'נשווילי, בעלת הרכב שנפגע, האירוע הזה היה רק תחילתו של מסע ארוך ומעיק, שבסופו מצאה את עצמה מתדיינת בבית משפט מול חברת ביטוח גדולה, שמצדה עשתה כל שביכולתה כדי לא לשלם. בפסק דין חריג באורכו ובחריפותו, קבע שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, כי חברת הביטוח ליברה ניהלה הגנת סרק, פגעה גם במבוטח שלה וגם בנפגעת, וחייב אותה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות. כבר בפתח פסק הדין הבהיר השופט את עמדתו, כשכתב כי מדובר ב"אחד מאותם מקרים מקוממים".
הרקע להליך פשוט לכאורה. ב-18 בספטמבר 2024, בשעה 15:00 בערך, נהג בנה של התובעת ברכבה, ופנה ימינה בצומת מצליח. מאחוריו נסע רכב אחר, שנהגו לא שמר מרחק ופגע ברכב מאחור. אין מחלוקת על עצם התאונה, אין מחלוקת על האחריות, וגם לא על זהות הנהג הפוגע. הנתבע עצמו, אברהם אבירן אטיאס, הודה באחריות כבר בכתב ההגנה והבהיר כי האחריות לפיצוי מוטלת על חברת הביטוח שלו, ליברה חברה לביטוח.
אלא ששם, בנקודה שבה רוב תיקי הרכב מסתיימים, בחרה ליברה לסטות מהמסלול המוכר. במקום לשלם את הנזק לצד השלישי, היא טענה כי אין כיסוי ביטוחי כלל. לטענתה, הנהג המבוטח מסר לה מידע כוזב, שיבש חקירה, לא שיתף פעולה, ואולי אף מדובר בתאונה שמעולם לא התרחשה. בכתב ההגנה נכתב, במלים שלא הותירו מקום לספק, כי, "אין כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען שלא הוכח כלל כי אכן התרחש כמדווח".
הטענות האלה, שייחסו למעשה מרמה ברף פלילי, עמדו בלב ההליך. אלא שככל שהמשפט התקדם, כך התברר עד כמה הן נשענות על יסודות רעועים. דו"ח החקירה שעליו ביקשה ליברה להתבסס הוסתר תחילה, לאחר מכן התעכב, ולבסוף כלל לא הובא כראיה. השופט אבנון נדרש שוב ושוב להתנהלות החברה כבר בשלבים המקדמיים, והבהיר בהחלטותיו כי אין הצדקה לעיכוב גילוי המסמכים. באחת ההחלטות הוא כתב כי "לא שוכנעתי כי חשיפתו של הדו"ח תפגע בהגנתה של ליברה, לבטח אין בה כדי לסכל את חשיפת האמת".
- ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות
- אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנהלות מעוררת קושי של ליברה
גם לאחר שהדו"ח נחשף, המשיכה ליברה לנהל קו לוחמני. היא הגישה בקשות חריגות לצווים נגד התובעת והמבוטח שלה, לרבות דרישה לקבלת פירוט שיחות טלפון, איכוני סלולר ואיתור כלי הרכב - חודש לפני התאונה וחודש אחריה. הבקשות נדחו, והשופט קבע כי מדובר בצווים "גורפים באורח קיצוני", שפגיעתם בפרטיות גבוהה והם לא מבוססים על תשתית ראייתית כלשהי. הוא אף תהה על עיתוי הגשתם, בסמוך מאוד למועד הדיון, וציין כי ההתנהלות מעוררת קושי.
.jpg)