צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

הגירעון החודשי גדל ב-19.8 מיליארד שקל; עומד על 2.6% מהתוצר

כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, הגירעון החודשי גדל בצורה משמעותית; ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-47.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה קיים גירעון מצטבר של כ-27 מיליארד שקל
רוי שיינמן | (3)

מלחמת חרבות ברזל ממשיכה להראות את השפעותיה על הכלכלה הישראלית - החשב הכללי באוצר מפרסם היום נתונים המעידים על הגדלת הגירעון בצורה משמעותית, שעומד כעת על 2.6% מהתוצר. בחודש אוקטובר נרשמו הוצאות גבוהות במיוחד של כ-54.9 מיליארד שקל. הגידול בהוצאות נובע בחלקו מהוצאות בגין המלחמה והקדמות תשלומים לספקים, רשויות מקומיות ואזרחים, וזאת כחלק מהתמיכה בפעילות המשק. הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-398.3 מיליארד שקל, לעומת כ-363 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

התפתחות העודף / גירעון, ההוצאות וההכנסות כאחוז מהתוצר

החודש נרשמו הכנסות של כ-32 מיליארד שקל. הכנסות אלו משקפות דחיה בהכנסות ממיסים המוערכות בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, וקיטון בהפקדות של ביטוח לאומי בהיקף של כ-3.2 מיליארד שקל. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-371.2 מיליארד שקל, ביחס לכ-393.1 מיליארדי שקל בתקופה המקבילה אשתקד .

סך הוצאות הממשלה בחודש אוקטובר עמדו על כ-54.9 מיליארד שקל לעומת 41.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה היקף ההוצאות, כולל הוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי – משבר הקורונה, הסתכם בכ-398.3 מיליארד שקל לעומת 363 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, המשקף גידול של כ-9.7% למול התקופה המקבילה אשתקד. שיעור הגידול בנטרול הוצאות תוכנית הסיוע עמד על כ-11.5% ביחס לגידול מתוכנן של כ-7.6%. שיעור הגידול המצטבר בהוצאות מערכת הביטחון עלה לרמה של 12.9% לעומת 7.3% בחודש שעבר.

הכנסות המדינה ממסים הסתכמו ב-29.1 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית לכך היא הצעדים שנעשו בכדי להקל על עסקים בתקופת המלחמה כמו: דחיה של חודשיים של חלק מתשלומי המסים, דחיה של כלל תשלומי המסים הישירים עד ל-26.10, אי הטלת קנסות על איחור של 30 יום במועד תשלום המע"מ לעסקים עם מחזור שנתי של עד 50 מיליון שקל, דחיה של חודשיים בתשלום האגרה בגין רישיון רכב לחודשים אוטובר-נובמבר ועוד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עמך 08/11/2023 15:53
    הגב לתגובה זו
    החמדנים ושות׳ לא רואים את עם ישראל רק את עצמם. דם ילדינו לא נספר אנחנו מקיזים אף את דם ילדינו בשמירה על רכושם של חמדנים
  • המגיב 09/11/2023 00:01
    הגב לתגובה זו
    20 מיליארד שקל פנסיה תקציבית, כל שנה, וזה רק עולה ועולה.
  • 1.
    ממשלת החושך (ל"ת)
    מארקו 08/11/2023 14:27
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.