ההוצאה השנתית הממוצעת של משקי הבית על שירותי בנקאות עמדה בשנת 2021 על 9,300 שקלים, מתוכם 2,100 שקלים על עמלות ועוד 7,200 שקלים עבור ריביות - כך עולה מנתוני האוצר. על פי הנתונים האלו ובהינתן הריבית הנוכחית, הרי שההוצאות ב-2023 יהיו קרוב לכפולות - לפחות 2,100 שקל על עמלות כשעליית הריבית הכפילה את עלויות המימון הממוצעות של משפחה, כשבהערכה זה יגיע ל-14,000-15,000 שקל. 

מדובר בסכום פנומנלי שתמונת הראי שלו היא רווחי הבנקים. בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, מציעים להגביר את השקיפות בעמלות הבנקים וכן מוצע לבטל את ההוראה בעניין צמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים. ביטן הצביע על כך ש"כל פעם עושים רפורמה והבנקים רק מרוויחים יותר". 

רפרנט פיננסים באגף התקציבים באוצר, מיכאל בן דהן, הציג את ההצעות ואמר כי שוק הבנקאות הוא אחד המשמעותיים ביותר בישראל. בן דהן הוסיף כי המערכת הבנקאית בישראל היא ריכוזית גם בהשוואה בינלאומית, ואמר כי הבנקים הם נותני האשראי העיקריים למשקי הבית בישראל ומחזיקים ב67% מנתח השוק של אשראי צרכני ב-2021, כשהמוסדיים עם 18%, חברות כרטיסי האשראי עם נתח של 10% והאשראי החוץ בנקאי עומד על 2%. באשראי לעסקים קטנים הבנקים שולטים כמעט באופן מוחלט עם נתח של 93%, בעוד האשראי החוץ בנקאי הוא 6%.

על רקע זה התייחס בן דהן לתיקונים המוצעים בחקיקה, ואמר כי רוב האנשים לא יודעים כמה הם משלמים על השירותים הבנקאיים, ולכן מוצע שיקבלו פעם בחודש עדכון במסרון. דבר שני הוא צמצום ההטעיה בעמלת מינימום, שהלקוחות חושבים שאי אפשר לשלם פחות ממנה. היו"ר ביטן שאל כמה יופחתו העמלות אחרי אישור ההצעה, ואמר כי אם העמלות לא יופחתו אין טעם להצעה.

• הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בן דהן השיב כי קשה לתת מספר, אך הדבר יגביר מודעות של הלקוחות ויאפשר להם לחפש הצעות זולות יותר. ח"כ אליהו ברוכי אמר כי יותר מדי מסרונים עלולים לגרום לבלבול, והוסיף כי הבנק צריך להגיד ללקוח גם כמה הוא משלם ביחס ללקוחות אחרים. ח"כ אריאל קלנר אמר כי צריך לקדם צעדים נוספים שמגבירים תחרות על ליבו של הלקוח, כי שקיפות בשוק של דואופול לא תעשה שינוי דרמטי. ח"כ שלום דנינו הוסיף כי ללקוחות אין אלטרנטיבה ולכן צריך לשקול הגבלת עמלות. היו"ר ביטן אמר כי הבנקים ממציאים עמלות חדשות והרווחה נשאר.

יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, אמר כי המבחן הוא התחרות ובזה לא התקדמנו מספיק. הוא הוסיף כי מחוק ההסדרים יצאה הכוונה להרחיב את מאגר נתוני אשראי גם לעסקים קטנים, וצריך לקדם את זה ולדאוג שזה יקרה. נציגת לובי 99, אלה תמיר שלמה, אמרה כי אם יציגו ללקוח מספר אחד הוא לא יוכל לעשות עם זה שום דבר, ולא יוכל לעשות השוואה מול בנק אחר. לכן צריך לפרט את החיובים. חבר הנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות, יונתן ברלינר, אמר כי צריך שקיפות גם בריביות ועמלות פירעון מוקדם.

מנהלת הרגולציה של הבנק הדיגיטלי ONE ZERO, רחלי בינדמן, אמרה כי כשהבנק הודיע שיגבה 50 שקלים בחודש עבור כל השירותים הוא נתקל בכאלה שאמרו שהם משלמים פחות, אבל הם לא באמת יודעים כי לאף אחד אין מושג כמה הוא משלם, כמו למשל בעמלות המרה כשיוצאים לחופשה בחו"ל, או ערבות בנקאית לשוכרי דירה. "ברגע שיהיה מספר אחד ברור ומובהק הוא יעורר שאלות ואז הבנקים יצטרכו לפרט, ואז הלקוחות יוכלו להשוות", אמרה.

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

היו"ר ביטן היקש התייחסות לנושא העמלות ונציגת יחידת האסדרה הצרכנית בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, גרניט אופק, ציינה כי החוק הסמיך את הנגיד לקבוע רשימה של שירותים שרק בגינם הבנקים יכולים לגבות עמלות. לדבריה, הבנקים חייבים לדווח על המחירים ויש מקרים בודדים בהם בנק ישראל קובע את המחיר. בתגובה לכך ביקש היו"ר ביטן לבחון אפשרות שבנק ישראל יאשר את השינויים בעמלות, וללא אישור של בנק ישראל הבנקים לא יוכלו לשנות תעריפים.

נציגי בנק ישראל והאוצר הסתייגו מכך, וציינו כי פיקוח על מחירים זה הליך מורכב ובעייתי. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי למרות כל החוקים רווחי הבנקים רק עולים וזה לא עובד. "הבנקים עושים מה שהם רוצים ואני לא מוכן לזה, שקיפות לא תפתור את זה. אני לא מדבר על פיקוח מחירים וגם לא על הקפאת מחירים, אני רוצה שבנק ישראל שמייצג את הציבור יבדוק", אמר. נציגת רשות התחרות, עו"ד טובי האריס, אמרה כי פיקוח הוא לא פתרון והוא יכול להביא לפגיעה באיכות. בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי אם הרפורמה לא משרתת את הציבור אז לא צריך אותה. "אם כל החוקים היו עובדים לא היה צריך להביא עוד רפורמה, אל תקראו לזה רפורמה. עד הישיבה הבאה תביאו הצעה שבה יהיה פיקוח נאות על השינויים בעמלות", סיכם.

באשר לדיווח על העמלות והריביות ביקשו נציגי איגוד הבנקים שההוראה תיכנס לתוקף רק בעוד שנה וחצי, בטענה כי מדובר בצורך להקים מערכת ממוחשבת חדשה ומורכבת. מנגד, בן דהן אמר כי 3 חודשים זה זמן מספיק. היו"ר ביטן אמר כי אם הדבר יכנס לתוקף בעוד שנה וחצי אז לא צריך את החוק, והוסיף כי אפשר לתת 4 חודשי היערכות ולהסמיך את שר האוצר להאריך את המועד בצו באישור הוועדה, אם יראה צורך בכך.