איך בוחרים קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה וכל מכשיר פיננסי אחר? הבחירה בגוף שינהל עבורכם את הגמל, פנסיה, קרן נאמנות ועוד, היא עניין חשוב שלא תמיד מקבל את תשומת הלב הראויה. אתם מקבלים כיוון ועצה מיועץ ההשקעות, סוכני ביטוח, סוכנים פנסיונים, משווקי השקעות - לא תמיד האנשים שבאמת מבינים ומתמקצעים בנושא; אתם מסתכלים על טבלת התשואות ובוחרים. 

זה לא מספיק טוב כי התשואה במקרים רבים משקרת. כתבנו כבר מספר פעמים על העיוותים בתשואה שנעשים כשהגוף קטן. במצבים כאלו, אפשר לנפח תשואה דרך עסקאות שונות, לרבות השתתפות בהנפקה פרטית בתמחור נוח שמיד מציף ערך. כשאתה קטן, למשחקים-תרגילים האלו יש משמעות גדולה. אז אתם יכולים להגיד - 'מה אכפת לנו, זו תשואה אמיתית'. אבל זה לא מדויק. אם אתם משקיעים כשהגוף הקטן עושה את העיוותים האלו הרווחתם. אבל אם אתם משקיעים כמה שנים אחרי (וזה המצב עכשיו - הקטנים כבר גדלו), אז לגוף הזה - והכוונה בעיקר למור - אין את היתרון לקוטן. הבעיה שכשאתם מסתכלים על טבלת התשואות אתם רואים תשואה גבוהה כי התשואה של העבר משתקללת בתוך הנתונים. זו אחת הסיבות שגם תשואה לטווח קצר חשובה. הכי חשוב להסתכל על יכולת של גוף לייצר תשואה לאורך זמן, אבל גם לבחון את התקופה האחרונה. 

חשוב גם להבין מגמות. אפשר לזהות כמה חודשים לא מוצלחים בגוף מסוים, וזה יכול להיות רמז לשינוי אסטרטגיה לטוב ולרע. אפשר לזהות את התשואה של הקרן-קופה  שלכם, לעומת הגופים האחרים ולבחון אם הניהול משיג תשואה עודפת או תשואת חסר. אפשר לשגר ולשכוח, אבל בעולם הדינאמי, המשתנה, כדאי מדי פעם לעקוב אחרי השווקים, לערוך התאמות בהשקעות שלכם בהתאם למצב בעולם וגם למצבכם (אפיון הצרכים והסיכונים שלכם) ובכלל, להיות עם היד על הדופק ולבחון את הגוף שבו אתם מנהלים את הכספים שלכם. ההבדל בין בחירה טובה ללא טובה, יכול לעלות לכם הרבה מאוד כסף. הבדל של 1% שהולך לאורך שנים בחיסכון לטווח ארוך, זה לא אלפי שקלים וגם לא רבבות בודדות. זה גם מגיע למאות אלפים. 

איך לבחור נכון את הקרן?

הפעם נתייחס לקרנות השתלמות. המכשיר הזה הוא המכשיר הטוב ביותר מבחינה מיסויית ולכן קיימת  אליו נהירה גדולה. המוצר הזה מגלם הטבת מס בעת ההפקדה, פטור ממס לאורך החיסכון ומימוש הקרן ללא רווחי הון. זו הסיבה שלמרות שאפשר לשבור את החיסכון הזה אחרי 6 שנים, חלק הולך וגדל מהאנשים משאיר אותו לתקופה ארוכה מאוד, כסוג של תגבור לפנסיה. הם צודקים. 

• אלטשולר שחם מתרחבת “בונים תמהיל חדש - יותר רגליים שמייצרות יציבות”
• אלטשולר: ירידה במספר העמיתים, אך עלייה בהכנסות ובנכסים המנוהלים ויציבות ברווח הנקי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ועל רקע זה, עולה השאלה - איך בוחרים קרן השתלמות? בשלב הראשון צריך לבחור את המסלול המתאים. יש סיבות טובות לבחור קרן מנייתית ככל שאתם צעירים, אבל נתייחס לרוב הציבור - הרוב נמצא בקרנות כלליות שמגוונות בין אגרות חוב למניות. מניות זה הנתח הקטן יותר. כלומר, מדובר על סיכון ממוצע. 

מה זה נכסים לא סחירים ומדוע זה גורם סיכון נסתר לתיק שלכם?

במסלולים האלו, אתם בוחנים את התשואות ומקבלים-רואים דירוגים שוטפים. מסתבר שזה גורם השפעה דומיננטי על ההחלטה שלכם. אבל אנחנו רוצים לתת לכם ערך מוסף וגם להזהיר אתכם. כאמור בפתיח, התשואה משקרת בגלל הטייה למעלה אצל גופים שהיו קטנים. את הבעיה הזו אפשר כאמור לנטרל כשמסתכלים גם על הטווח הקצר. שנה אחורה ולא רק 3 או 5 שנים אחורה. אבל יש בעיה אחרת גדולה יותר וגם לה אפשר למצוא פתרון. העיוות הגדול בתשואות הוא בנכסים הלא סחירים. הסברנו בעבר שמדובר בפצצה מתקתקת והכוונה שיש גופים שלא משערכים נכון את הנכסים הלא סחירים. הנכסים האלו שהם למשל חברות טכנולוגיה צעירות, עסקי נדל"ן בארה"ב ועוד, איבדו בשנה האחרונה עשרות אחוזים מערכם. בשוק המניות, מניות הטכנולוגיה הצעירות איבדו  מעל 50%, ויש לא מעטות שגם 90%. אבל בשוק הלא סחיר, החברות האלו יחד עם המשקיעים, מחזיקים בכוח את השווי. הן דוחות את הקץ דרך קבלת הלוואה, מנגנון השקעה ב-SAFE (שבעצם לא מגדיר שווי) וכך מעבירות את הזמן, בתקווה שבהמשך יהיה טוב. המשחק הזה משרת את כולם - את הגופים המוסדיים, את קרנות ההון סיכון ואת החברות עצמן. ככה הם לא מציגים הפסדים. 

אבל מה זה אומר לגבי ההשקעות שלכם? זה אומר שבמקומות שיש נכסים לא סחירים הסיכון גדול יותר. ככל שבקרן, קופה, פוליסת חיסכון, פנסיה שלכם, יש יותר משקל לנכסים לא סחירים, בהגדרה יכולת התמרון של הגוף גדולה יותר. יש נכסים לא סחירים שמתומחרים בשוטף - הלוואות-אגרות חוב לא סחירות אמורות להיות מתומחרות באופן שוטף, אבל השקעות בסטארטאפים, השקעות בקרנות נדל"ן, קרנות השקעה ועוד, לא מתומחרות כראוי.

• קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה או פוליסת חיסכון איך לבחור נכון ולהרוויח יותר
• מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מס בדלת האחורית על קרנות השתלמות - ככה התכווצה ההטבה ב-33%

ואז אתם שואלים - "נניח שהגוף שאנחנו משקיעים בו מתמרן בתשואה. מה אכפת לנו אנחנו מקבלים תשואה טובה". זה אכפת לכם. נחזור לדוגמה לקרן השתלמות. ברגע שבקרן השתלמות שלכם יש נכסים שלא מתומחרים בערך הנכון, אלא בשווי גבוה יותר, יש בקרן שלכם הפסד שלא בא עדיין לידי ביטוי - הפסד עתידי. פצצה מתקתקת. אתם בעצם רוכשים משהו שלא שווה את המחיר שלו. המחיר יירד בהמשך. על פי הערכה גסה שלנו יש גופים שהשווי שלהם יירד ב-2%-4% רק בגלל הניפוח הזה. כשאתם משקיעים שם, אז כבר בהשקעה אתם מופסדים 2%-4% (בלי לדעת).

הנה החישוב בנטרול הנתח הלא סחיר - זה ייתן לכם אינדיקציה טובה למצב

ולכן, צריך מכשיר מדידה נוסף. מדידה של התשואות בנכסים הסחירים. אגב, נכסים סחירים הם הבסיס לעולם ההשקעות ובהגדרה לדעתנו, מנהל שלא יודע להשיג תשואה דרך נכסים סחירים ונעזר בגופים אחרים שינהלו בשבילו - נדל"ן, סטארטאפים ועוד, מעיד יותר מכל על ניהול חלש. נכון, יש מקומות שנכסים לא סחירים הם יתרון - למשל ניצול הזדמנויות כמו הענקת מימון באופן מהיר ובריבית טובה, רכישת נכסים בהזדמנות, או בניית מערך גדול ומיומן שיודע לייצר תשואה. אבל במכלול הסיכונים והסיכויים מהזווית של העמית-משקיע, זה מיותר. את רוב הנכסים הלא סחירים, אפשר "לשכפל" במכשירים של שוק ההון. אפשר לחסוך את המשאבים, את דמי ניהול הכפולים (דמי ניהול לקרנות המנהלות את הסטארטאפים, נדל"ן ועוד) וסיכוי טוב שהתשואה לא תיפגע. ולכן, אנחנו משיקים כאן לראשונה דירוג של הנכסים הסחירים. זה דירוג אמין יותר מהדירוג של התשואה כולה, זה דירוג שמראה את היכולת של מנהלי ההשקעות בהשקעות בבורסה. לא את יכולת התמרון שלהם בלהשאיר את הנכסים במחיר גבוה למרות שחווינו נפילה. 

בדקנו את הנתונים על פי מידע גולמי שקרנות ההשתלמות מפרסמות אחת לרבעון - מרכיבי התשואה (פורסמו הנתונים לדצמבר 2022) והגענו לתשובה מי מנהלי ההשקעות שיודעים לנהל את ההשקעות הסחירות בצורה הכי טובה. הנה הרשימה כשילין לפידות והפניקס מובילים:

הסיכון בנכסים הלא סחירים: אולי מחיקות בעתיד

מעבר למובילים, מעניין לראות שאלטשולר שחם לא במקום האחרון כפי שהיה בתשואות הכלליות-מצרפיות. דווקא אנליסט וגם מור בתחתית. מור איכשהו מצליחים לייצר תשואה חיובית בנכסים הלא סחירים וזה מביא אותנו לטבלה השנייה: הדירוג בנכסים לא סחירים. אבל מה בעצם אומר הדירוג הזה? האם זה טוב להיות ראשון בדירוג כזה? לא בטוח, כי זה דווקא אומר שלא היתה מחיקה גדולה בנכסים הלא סחירים ויש פתח למחיקות עתידיות. זו לא מסקנה ברורה וחותכת, זה תלוי כמובן בהרכב ואיפון של הנכסים הלא סחירים, אבל ככל שהרכב הנכסים הלא סחירים גבוה יותר וככל שהתשואה טובה יותר, כך העסק נראה לנו מסוכן יותר. ככל שהשיעור נכסים הלא סחירים קטן יותר וככל שהתשואה שלילית יותר, זה אומר שאתם צריכים להיות יותר רגועים - התמרון קטן והגוף רשם כבר הפסדים. במילים אחרות, דווקא האחרונים בטבלה יותר בטוחים:

מסקנת ביניים - ילין לפידות חזקים בתשואה של נכסים סחירים, וגם מחקו הרבה בנכסים לא סחירים. הפניקס במקום השני בתשואות ומחקו שיעור צנוע יחסית בנכסים הלא סחירים. 5 גופים מספקים בנכסים הסחירים תשואה מאוד קרובה -  6.5%-7.4% והשוני בתשואה המשוקללת נובע מהנכסים הלא סחירים. בכתבות המשך ננתח לעומק את הנכסים הלא סחירים, אבל בטבלאות הבאות, תוכלו לקבל תמונה מלאה על הרכי הנכסים של כל אחד מהגופים בתחום קרנות ההשתלמות - נכסים סחירים לעומת לא סחירים ואת התשואה שכל מרכיב הניב. בשורה התחתונה יש לכם - את התשואה בנכסים סחירים שזה לב העניין, את התשואה בנכסים לא סחירים שזה פקטור מאוד חשוב לאינדיקציה עתידית על מחיקות עתידיות, וגם יש לכם את שיעור הנכסים הלא סחירים בכל גוף וגוף. אנחנו נמשיך לנתח את נתוני הנכסים הלא סחירים ונרד לרזולוציות מדויקות יותר בהמשך.