ביונד מיט
צילום: BEYOND MEAT

אחרי שהמניה צנחה ב-80%: זה המהלך שישקם את ההמבורגר של ביונד מיט?

אחרי שנה קשה, החברה של איתן בראון, שמייצרת תחליפי בשר, נכנסה לרשת הסיטונאות הגדולה בארה"ב קוסטקו, בניסיון לשקם את הנקניקיות והעוף המדומים שעברו טלטלה. האם זה יצליח?
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה ביונד מיט פוד טק

העולם השתנה בשנים האחרונות. המודעות למזון בריא, יחד עם תופעת הצמחונות שהולכת ומתפתחת בעולם, יצרו ביקוש למוצרים שמהווים תחליפי בשר. ביונד מיט היא חברה אמריקאית שמתמחה בעניין הזה - היא מייצרת תחליפי בשר המבוססים על צמחים. אחרי שהונפקה בנאסד"ק במאי 2019, היא שאפה להגדיל את נתח השוק שלה - מכרה מוצרים בסניפים של מקדונלדס ואפילו הכניסה לתפריט שלה קציצה צמחונית. אפילו סנופ דוג ולאונרדו דיקפריו הסכימו למתג אותה.

משהו קרה בשנה האחרונה. אבל גם אתמול. המניה של החברה עלתה ב-0.6% לאחר שהתברר שהמוצרים שלה נכנסים לרשת חנויות קוסטקו (Costco) - רשת הסיטונאות הכי גדולה בארצות הברית והתשיעית בגדולה בעולם. יש לה כיום מעל 700 סניפים, בעיקר באמריקה הצפונית אבל גם באוסטרליה, יפן, ספרד וקוריאה. כיום היא הרשת השניה בגודלה בעולם אחרי וולמארט. כעת היא תהיה זמינה ביותר מ-50 חנויות Costco (טיקר: COST) ברחבי ארהב: נבאדה, אריזונה, קולורדו, ניו מקסיקו ודרום קליפורניה, אחרי שמוקדם יותר השנה הושג בחנויות וולמארט וקרוגר. את המוצרים שלה תוכלו למצוא במקומות ספציפיים גם בישראל.

המניה עצמה נסחרה בעליות של עד 3% לאחר פתיחת השוק אתמול, אך הן דעכו בהמשך. במסחר המאוחר הוסיפה עוד כ-1% לערכה. מניית קוסטקו אגב ירדה אתמול 0.7% לאחר שהמשקיעים חשבו שהמחיר שלה יירד.

חשוב לציין: בשנה האחרונה ירדו המניות של ביונד מיט ב-81%. החברה הפסידה כסף וצברה חוב, כשהמייסד שלה איתן בראון, בן ה-51, ידע שהוא צריך לחשוב מחוץ לקופסה כדי שהעסק יתרומם חזרה, בעיקר כשהשחקנים הנוספים בשוק התחילו להרים ראש. האם זאת הזדמנות קניה? הסיבה לכך היא כנראה החששות שהאינפלציה תמנע מהצרכנים מלקנות חלופות בשר במחירים גבוהים יחסית.

ביונד מיט הוקמה לפני 13 שנה בלוס אנג'לס. היא התחילה למכור מוצרי עוף מדומה, פיתחה סדרת של מוצרים העשויים מנתח דמוי בקר וכבר מעל שש שנים שהיא משווקת את מרכולתה בעולם. המוצרים שלה מבוססי חלבון שעשויים בין היתר מתערובות אפונה, עמילן תפוח אדמה, חלבון אורז ועוד. המרקם המיוחד שלה נעשה באמצעות בישול באדים וכך מקבלים מרקם דמוי עוף.

עכשיו השאלה המרכזית היא האם החברה של בראון מסוגלת להתרומם אחרי שנה קשה - האם הכניסה לקוסטקו תעלה גם את מחיר המניה בטווח הארוך?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה יש קשר בין מכירות המוצר למחיר המניה? היום אולי כן (ל"ת)
    בשנה שעברה לא 07/01/2023 18:58
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?