אשדוד היא העיר הידידותית ביותר לעסקים קטנים; רחובות במקום השני
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, פרסמה היום את מדד עשיית עסקים ברשויות מקומיות במסגרתו דורגו 75 הרשויות בישראל בהן מספר העסקים הגדול ביותר. העיר אשדוד נבחרה בפעם השלישית ברציפות לעיר הידידותית ביותר לעסקים קטנים. המדד מתבסס על מספר פרמטרים שנבחנים בכל רשות ובוחנים את רמת ה"ידידותיות" של הרשות לעסקים המצויים בתחומה.
אשדוד שוב קטפה את תואר "הידידותית", רמת גן ירדה למקום השמיני
שנחשבת לעיר הידידותית ביותר לעסקים קטנים ובינוניים. לעומתה, רמת גן ירדה מהמקום השני למקום השמיני, בת ים ירדה מהמקום הרביעי למקום השתיים עשרה ונתניה ירדה מהמקום החמישי למקום השלוש עשרה.
ירידה בדירוג אינה אומרת שהשירות לעסקים של הרשות התדרדר, ובמקרים רבים היא נובעת מכך שהשירות של רשויות אחרות לעסקים השתפר יותר והן עלו בדירוג, בשעה שהרשות שירדה בדירוג שיפרה פחות את השירותים שלה לעסקים. בין העולים בדירוג ניתן למצוא את פתח תקווה, שעלתה מהמקום השישי למקום השני, רחובות עלתה מהמקום השנים עשר למקום השלישי. תל אביב שירדה ב-2019 מהמקום הרביעי למקום האחד עשר שיפרה ב-2021 ועלתה למקום השישי, בעיקר הודות לעלייה משמעותית בציון שנתנו לה העסקים בסקר שביעות הרצון (בחלק זה עלתה תל אביב למקום הרביעי מהמקום ה-14).
שביעות רצון של העסקים
שביעות הרצון מהרשות נבדקה באמצעות סקר שערכה הסוכנות בקרב עסקים מקומיים. הסקר בחן את ההיבטים הבאים בהתנהלות הרשות המקומית: קידום עסקים, פיקוח ואכיפה, גבייה תשלומים ושילוט, ושירותים שהרשות מעניקה לעסקים.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במדד שביעות הרצון, מבין הרשויות בהן מעל 150 אלף תושבים, תל אביב וחיפה שיפרו את הדרוג שלהן מהמקומות האחרונים בדרוג ועברו לחמישייה השנייה. אשדוד, פתח תקווה ואשקלון שמרו על מקומן בחמישייה הראשונה. מבין הרשויות בהן 50 - 150 אלף תושבים, קריית גת ורמת השרון ירדו מהדירוג בחמישייה העליונה לחמישייה החמישית, עפולה ירדה במעט והשנה היא איננה בחמישייה הראשונה. קריית מוצקין שמרה על מקומה בחמישייה הראשונה אך עברה מקבוצת הרשויות בגודל של עד 50 אלף תושבים לקבוצת הרשויות בגודל 50 - 150 אלף תושבים. כפר סבא ורעננה שיפרו את הדרוג שלהן ב-5 עד 7 מקומות והן בחמישיה הראשונה.
ברשויות בהן עד 50 אלף תושבים גזר, גולן, גבעת שמואל, נס ציונה וחבל מודיעין הן חמש רשויות המדורגות במקומות הגבוהים, אך שלושת הדירוגים הראשונים הם של רשויות שנוספו ב-2021.
השנה נוספו לדירוג הידידותיות 13 רשויות שלא היה ניתן לדרג בשנים קודמות אולם השנה הן פרסמו יותר מידע וניתן היה לדרג אותן. המשמעות היא שהן מקבלות את הציון המלא (המקסימלי) במרכיב השקיפות. שיפור זה מצביע על פעולות שביצעו הרשויות לשיפור ההנגשה של הרכש שלהן לעסקים קטנים. הרשויות ששיפרו את מידת הנגישות שלהן הן: אום אל-פחם, באקה אל -גרבייה, טמרה, נצרת, סחנין, חבל מודיעין, כרמיאל, מטה אשר, נהרייה, נוף הגליל, קריית אתא, רמת השרון ורעננה.
- צה"ל הוזיל לכם את ביטוח הרכב ביותר מ-5% - האם זה הזמן לחדש פוליסה?
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
רחובות וחולון שיפרו באופן משמעותי את הדירוג שלהן במדד המכרזים, חולון עלתה מהמקום הארבע עשרה למקום השלישי ורחובות קפצה מהמקום השלוש עשרה למקום הראשון. ירושלים שהייתה בשנת 2019 במקום הראשון ירדה למקום השני.
נגישות המידע
דירוג זה מבוסס על היקף המידע המוצג לעסקים באתר הרשות, מידת הנוחות הכללית להגיע ולהבין אותו, ועל רמת הדיגיטציה של שירותי הרשות. מבין הערים הגדולות, בגודל מעל 150 אלף תושבים, תל אביב וחיפה שומרות על המקום הראשון והשני בדירוג זה בהתאמה. נתניה שהייתה בחמישיה הראשונה יורדת למקום העשירי וירושלים עלתה מהמקום התשיעי למקום השני. אשקלון ובאר שבע ירדו מהחמישייה הראשונה למקומות 13 ו-11 בהתאמה.
בקבוצת הרשויות המקומיות בגודל 50 - 150 אלף תושבים, רעננה נמצאת במקום הראשון בדומה לשנה הקודמת, אילת במקום השני נוף הגליל ויבנה במקום השלישי (עד 2019 יבנה הייתה חלק מקבוצת הרשויות מקומיות בגודל עד 50 אלף תושבים) ועכו במקום החמישי. כל הרשויות בחמישייה הראשונה, למעט רעננה, הן רשויות ששיפרו את הדרוג שלהן במדד נגישות המידע. בשנתיים האחרונות, בשל משבר הקורונה, רשויות היו צריכות להמשיך לתת שירות תחת המגבלות החדשות. מאחר וקבלת קהל פרונטלית כמעט ולא התאפשרה, הרשויות היו צריכות לשדרג את מערך השירות הדיגיטלי ולהגדיל את כמות הפעולות שניתן לבצע ללא הגעה פיזית למשרדי הרשות.
ברשויות הקטנות בגודל עד 50 אלף תושבים, בחמישייה המדורגת למעלה, נמצאות הרשויות: גדרה, יהוד-מונוסון, באר טוביה, עמק חפר וחוף השרון. שלוש מהרשויות הללו הן רשויות חדשות שנוספו ב-2021 ושתי הרשויות באר טוביה ועמק חפר שיפרו את הדרוג שלהן מהחמישייה השנייה לחמישייה הראשונה.
ארנונה
הדירוג נבנה באמצעות השוואה של ממוצע הארנונה העסקית ביחס ל-75 הרשויות המשתתפות במדד (הדירוג מתבסס על נתוני תעריפי ארנונה מתוך קובץ רשויות של הלמ"ס).
ברשויות הגדולות שבהן מעל 150 אלף תושבים, החמישייה הראשונה כמעט ואיננה משתנה, למעט חולון שעולה מהחמישייה השנייה לראשונה, ורחובות שיורדת מהחמישייה הראשונה לחמישייה השנייה. ברשויות בגודל 50 - 150 אלף תושבים שתי רשויות חדשות נכנסו לחמישייה הראשונה בדרוג: רהט ומטה בנימין. הדבר גרר מעבר של שתי רשויות מהחמישייה הראשונה לחמישייה השנייה: כרמיאל ונוף הגליל. ברשויות שיש להן עד 50 אלף תושבים ירדו 6 רשויות מהמדד (בגלל גודלן) ונוספו מרבית הרשויות החדשות שנכללו השנה במדד. חמשת הרשויות המדורגות במקומות הראשונים בקבוצה זו הן: שומרון, גולן, גלבוע, מרום הגליל ומטה אשר - כולן רשויות חדשות.
כל אחד מהדירוגים שהוצגו לעיל הנו דירוג נפרד, כך שלכל רשות יש ארבעה דירוגים נפרדים: שביעות רצון של עסקים, נגישות מידע, ארנונה ונגישות למכרזים. על סמך ארבעת הדירוגים נבנה דירוג סופי אשר בו כל אחד מהדירוגים קיבל משקל, לפי חשיבותו, באופן הבא: שביעות הרצון של העסקים 55%, תשלומי ארנונה 15%, נגישות המידע של אתרי האינטרנט ושירותים דיגיטליים 10%, וידידותיות המכרזים 20%.
קורונה
בנוסף למדד המתואר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ביצעה השנה גם דירוג מיוחד נוסף הבוחן את הפעילות של הרשויות המקומיות, לטובת העסקים, בזמן משבר הקורונה. דירוג זה מוצג למטה, אחרי הטבלות של המדד הרגיל לעשיית עסקים ברשויות המקומיות.
השנה עלתה כמות הרשויות המשתתפות במדד מ-60 רשויות בשנת 2019 ל-75 רשויות במדד זה (2021). כמו כן חודדו הקריטריונים להשתתפות במדד והם מבוססים כיום רק על גודל הרשות. בעקבות השינוי היה גם שינוי בין הרשויות המשתתפות במדד, נוספו לו 21 רשויות מקומיות ונגרעו ממנו 6 רשויות שהשתתפו בו בעבר. שינוי זה השפיע גם על מיקומן של כמה רשויות, שירדו במדד בשל דרוג גבוה יותר של רשויות שנכנסו למדד רק השנה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
