אורנה ברביבאי
צילום: כנסת

אושרה הרפורמה לקיצור תהליכים בתעשייה

ההצעה לחיזוק התעשייה הישראלית בתחומי התכנון והבנייה, שמקדמים ראש הממשלה ושרת הכלכלה והתעשייה, נועדה להקל בתהליכי הבירוקרטיה והרגולציה בסקטור; משך הזמן להקמת מפעל בישראל יקוצר לשנתיים, ויוקם מרכז רישוי היתרים אשר יפחית את זמן הנפקת ההיתרים ב-50%
איתן גרסטנפלד | (2)

אושרה הצעת ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, לחיזוק התעשייה הישראלית בתחומי התכנון והבנייה. במסגרתה, יוקלו הבירוקרטיה והרגולציה בתחומי התכנון והבניה, ו"תקודם ודאות תכנונית לתעשייה בישראל".

 

ההחלטה היא פרי עבודתה של ועדה בין-משרדית, אותה הובילו משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד ראש הממשלה, יחד עם מינהל התכנון וגורמי מקצוע נוספים. על פי המצב הקיים היום, הליך הקמת מפעל בישראל אורך בין 4-5 שנים והוא נובע מהליך מורכב הכולל אישורים שונים של עשרות גורמים בממשלה וברשות המקומית, זאת לצד איתור קרקע זמינה לתעשייה. במסגרת פעילות הוועדה, נותחו הקשיים העומדים בפני היזמים המעוניינים להקים או לשדרג מפעל: איתור והקצאת קרקע, תכנון סטטוטורי וקבלת היתר בנייה.

 

ההחלטה כוללת פיילוט, במסגרתו יוקם מרכז רישוי היתרים ראשון מסוגו בצפון הארץ. פעילות המרכז צפויה להפחית את משך הזמן להוצאת היתר בנייה למפעלים חדשים וקיימים בכ-50% מהמצב כיום. במרכז יועסק כח אדם ייעודי, שיוקצה לטובת המהלך ויכלול את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציבות הכבאות ופיקוד העורף, בשיתוף עם הוועדות המקומיות מטעם השלטון המקומי. מדובר במודל ייחודי המביא את כלל גורמי הממשלה והשלטון המקומי לשתף פעולה ולעבוד יחד, באופן ששם את היזם במרכז וחוסך ממנו את ההתרוצצות בין הגורמים השונים, מצמצם עלויות מיותרות, מעניק ודאות ומקצר את לוחות הזמנים. מודל ייחודי זה יעסוק גם בזיהוי חסמים רוחביים בהליך היתר הבנייה לתעשייה, והמלצה לגורמים הרלוונטיים על פתרון החסמים.

 

מהלך נוסף שיקודם במסגרת הרפורמה הוא קידום תקנות פטור מהיתר בנייה לתעשייה. לצורך השקעה בחדשנות או התאמות ברגולציה, להן נדרשת התעשייה באופן תכוף, להבדיל מבניינים למגורים, יש צורך בייעול התהליך בכדי שהתעשייה תוכל להתאים עצמה בקלות ויעילות למציאות המשתנה.

 

תקנות הפטור יקצרו את משך הזמן של הוצאת היתר בנייה למספר עבודות מוגדרות, משנתיים לשלושה חודשים בלבד, ויתנו מענה לכ-30% מהבקשות בתעשייה. התקנות מאפשרות פטור מהליך הוצאת היתר עבור מתקנים שכיחים במפעלים כגון מחסנים, מתקנים טכניים, שטחי תפעול ועוד, ובכך לקצר את משך הזמן להתחלת הבנייה משנתיים לשלושה חודשים בלבד.

 

על מנת לשמור על האינטרס הציבורי, התקנות קובעות הליך דיווח לוועדה המקומית לפני ואחרי ביצוע, על מנת לוודא את יישום התקנות כראוי. כמו כן, ההליך שם דגש על נושאי בטיחות וסביבה, כך שמחד, ישנה הקלה ברגולציה על התעשייה ומאידך, נשמרת ההקפדה על הבטיחות ואיכות הסביבה.

 

עוד כוללת ההחלטה מסמך מדיניות לתכנון מפורט של אזורי תעשייה, המתמקדת בפתרון חסמים נפוצים בתכנון לתעשייה בישראל, בדגש על רגולציה סביבתית, התאמת התכנון הסטטוטורי לדרישות רישוי הבנייה, תחבורה ועוד. בנוסף, יכונס צוות עבודה לשיפור וליווי קבוע של סוגיות מקרקעין ותכנון ובנייה לתעשייה, אשר יורכב מנציגי משרד הכלכלה והתעשייה, רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון.

קיראו עוד ב"בארץ"

ראש הממשלה, נפתלי בנט: "בשורה נפלאה לענף התכנון והבנייה בישראל. כדי שהכלכלה תצמח והמשק ישגשג, המדינה צריכה לאפשר לבעלי העסקים לרוץ קדימה ולהפריע כמה שפחות. היזמים הם הרוח החיה ואנחנו צריכים לסייע להם, לא לעכב אותם בפרוצדורות מיותרות ומסובכות. במשך שנים המדינה הקשתה בהקשרים הללו, עכשיו אנחנו משחררים את הפקק ועושים צעד נוסף למען המגזר העסקי בישראל".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מנחם יחזקאלי 06/01/2022 14:47
    הגב לתגובה זו
    רפורמה חשובה ביותר מקווה מאוד שאכן יקוצרו הזמנים להקמת מפעלים
  • 1.
    ג'ק 02/01/2022 15:50
    הגב לתגובה זו
    צמצום בירוקרטיה ורגולציה זה אלף בית בייעול וניהול . האבל הגדול שמטריף את השכל בשביל מה צריך כל כך הרבה משרדי ממשלה שרים וסגני שרים . ההכל פוליטי מסריח ועולה למדינה מיליארדים . תתאפסו .
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל