הממונה על התחרות מיכל הלפרין
צילום: דוברות הכנסת יצחק הררי

רשות התחרות ממליצה על יבוא חופשי - ככה תהיה הוזלה של המוצרים

לפי ההמלצה, היבוא יתאפשר על סמך הצהרת היבואנים שהמוצרים עומדים בתקנים הישראליים. כמו כן, יהיה צורך להקים מערך אכיפה תומך. ברשות טוענים שזה יוביל להוזלת סל המוצרים לצרכנים ויגביר את התחרותיות. האם באמת יהיה שינוי?
ארז ליבנה | (6)

רשות התחרות ממליצה להקל על תנאי היבוא שמוחלים על יבואנים, על מנת להגדיל את הכדאיות הכלכלית ליבוא, להוזיל עלויות ליבואנים ולפתוח את השוק לתחרות. לפי ההמלצה שפורסמה היום, ברשות התחרות רוצים לאפשר ליבואנים לייבא מוצרים על בסיס הצהרה לפיה המוצרים המיובאים עומדים בתקינה הישראלית.

 

בהינתן וזה יהיה כך, ההצהרה תהיה בעל משמעות חוקית-פלילית, כאשר ברשות מעוניינים להקים מערך אכיפה שיוודא שסוחרים אינם עוברים על החוק. לטענת הרשות ה"הקלה באופן אכיפת התקנים הרשמיים תוביל להוזלת מחירי המוצרים לצרכן, הגברת התחרות והעלאת מגוון המוצרים המיובאים לארץ".

משטר אכיפת התקנים הוא מתיש ונוקשה במקרה הקל. יש לכך סיבה כמובן, אבל לא תמיד היא רלוונטית. זה נועד לוודא שמוצרים שנכנסים לארץ אכן עומדים בתקנים הרשמיים החלים עליהם ובכך מסייע בשמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, הגנה על איכות הסביבה, הספקת מידע לצרכן ועוד. אבל דין חלב מקולקל, אינו דין של טלוויזיות באיכות ירודה.

 

כיום, כל מוצר מיובא עובר את מכון התקנים הישראלי (מת"י). כל דגם וכל מוצר חייב בתקינה חדשה. כלומר אם ייבאת שני מוצרי גינה מאותו המפעל, תצטרך תקינה נפרדת לכל אחד מהם – גם אם המפעל עומד בתקינה אירופאית.

 

השפעת המהלך על התחרות והמחירים

רשות התחרות בדקה את השפעת משטר אכיפת התקנים על היכולת של יבואנים לייבא מוצרים לארץ בקלות, בנוחות ובזול – שכללה שיחות עם יבואנים רבים ועם גורמים רלוונטיים אחרים כמו גם איסוף נתונים כמותיים ממכון התקנים.

 

לפי הרשות "משטר אכיפת התקנים בישראל משית על היבואנים עלויות משמעותיות הנחלקות לשני סוגים. האחד, עלויות ישירות שמשלם היבואן למעבדת הבדיקה עבור בדיקות הדגם, בדיקות המשלוח ובדיקות נוספות שנדרשות לעיתים. עלויות אלו מוערכות בכ-150 מיליון שקל בשנה.

 

"השני, עלויות עקיפות הנובעות ממשטר הבדיקות הקיים ובהן תשלומים שמשלם היבואן על אחסון המוצרים ממועד הגעתם לארץ ועד קבלת אישור המשלוח; עלויות שנובעות מהצורך של היבואן להחזיק מלאי גדול על מנת לצמצם את השפעת התמשכות הליכי הבדיקות; והימנעות מהזדמנויות עסקיות עקב חוסר וודאות בדבר מועד תחילת שיווק המוצר הנובע מזמני הבדיקה המשתנים", המשיכו ברשות והסיפו כי "עלויות אלו מתגלגלות בסופו של דבר לצרכן ומעלות את מחירי המוצרים בישראל".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

ברשות אומרים כי זה יחסוך גם בעלויות אחסון רבות אבל גם יקל על יבואנים גדולים להביא יותר מוצרים, לאחר שאלה לא יצטרכו לעבור על כל מוצר ומוצר. בנוסף זה יסיר חסמי כניסה והתרחבות עבור יבואנים קטנים פוגעים בצרכן הישראלי פעמיים: ראשית, הצרכן הישראלי אינו נהנה ממגוון מלא של המוצרים. שנית, הצרכן הישראלי לא זוכה ליהנות מתחרות המחירים שיכלה להתפתח אם יבואנים נוספים היו נכנסים לתחום.

 

לכן ברשות התחרות ממליצים "לשנות את אופן אכיפת התקנים הרשמיים מאכיפה מקדימה לאכיפה בדיעבד באמצעות מתן אפשרות ליבואנים לייבא מוצרים על סמך הצהרת יבואן שהמוצרים עומדים בתקן. שינוי זה יקל במידה משמעותית על יבוא מוצרים לישראל וצפוי להוזיל את מחירם של המוצרים המיובאים ולהרחיב את המגוון שלהם".

 

יחד עם זאת, במקביל לצמצום דרישות הרגולציה יש לחזק את מערך האכיפה וכוח ההרתעה של הממונה על התקינה. יצירת מערך אכיפה אפקטיבי שיוכל לפעול במהירות ובחומרה כנגד מי שישווק מוצרים שאינם עומדים בדרישות התקן יבטיח הקלה על הנטל הרגולטורי מחד והמשך שמירה על האינטרס הציבורי בבטיחות ובריאות הציבור מאידך.

 

יוזמה יפה – נראה מה יצא

היוזמה הזו של רשות התחרות היא מבורכת. סוף-סוף אחרי שליטה בלעדית של יבואנים על מערך הייבוא לישראל, יש סיבה לאופטימיות. אבל אל תתרגשו עדיין. פרט למה שבאמת הכרחי, כמו מזון או תרופות, היבוא, כרגע, בתחתית סדר העדיפויות.

 

בכל מקרה, מי שיצטרך לאשר כזה מהלך, להקים מערך אכיפה ולסגור את כל הקצוות, אלה הפוליטיקאים. עד היום, היבואנים הגדולים הצליחו לחסום בוועדות הכנסת את התחרות ובכך תרמו אפקטיבית למחירים הגבוהים שמשלם הצרכן הישראלי ביחס למוצרים מקבילים בכלכלות אחרות.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    גלעד 13/07/2020 07:53
    הגב לתגובה זו
    בזמן שמדינות אחרות חוסמות את היבוא, חלם!
  • רז 13/07/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
    כלכלה פרימיטיבית. זה מה שמכניס הרבה כסף לאוצר.
  • 3.
    רון 12/07/2020 23:44
    הגב לתגובה זו
    יפה שהרשות התקדמה בחומר הלימוד ...
  • 2.
    d 12/07/2020 23:06
    הגב לתגובה זו
    התקנים בעולם מספקים בטחון מלא. בארץ זה משכורת לבטלנים.
  • 1.
    חחח 12/07/2020 22:52
    הגב לתגובה זו
    לעולם מכון התקנים והיבואנים הגדולים לא יסכימו. מה שהיה הוא שיהיה המחירים בישראל פי 2 עד 8 מצחיקים בחול
  • רז 13/07/2020 13:42
    הגב לתגובה זו
    .
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).