שותפויות סקטור הגז והנפט במאגרי 'תמר' ו'לוויתן' נסחרות בתנודתיות חריפה בתקופה האחרונה, זאת על רקע אי הוודאות של המשקיעים לעניין מועד אישור מסקנות וועדת צמח לייצוא הגז ע"י הממשלה. עדכון רזרבות הגז ב'לוויתן' ל-18.9 TCF, כמו גם הצהרות שר האנרגיה סילבן שלום כי מסקנות ועדת צמח יידונו בממשלה בחודש הקרוב מפיחים תקווה חדשה בקרב משקיעי הסקטור. למרות אי הוודאות, האנליסטית אלה פריד מלאומי שוקי הון לא משתהה ובוחרת להעלות את המלצתה לכל השותפויות המחזיקות במאגרי הגז ל"תשואת יתר".

כך, בקרב שותפויות ומניות הגז, אבנר יהש מומלצת במחיר יעד של 2.91 שקל, אפסייד של 10% על מחיר הבסיס; דלק קידוחים יהש מומלצת במחיר יעד של 17.6 שקל, אפסייד של 15% על מחיר הבסיס; דלק אנרגיה מומלצת במחיר יעד של 2,024 שקל, אפסייד של 13% על מחיר הבסיס וישראמקו יהש מומלצת ובמחיר יעד של 71 אגורות, אפסייד של 11% על מחיר הבסיס.

הסיפור המעניין במסגרת הסקירה מיוחס דווקא לשותפות רציו יהש, עליה בוחרת האנליסטית אלה פריד להמליץ לראשונה ב"תשואת יתר", ובמחיר יעד של 40 אגורות, אפסייד של 22% על מחיר הבסיס של השותפות בבורסה, הגבוה ביותר בקרב שותפויות הגז. לדבריה, "הטריגרים העיקריים לעלייה של רציו, המהווה עדיין חשיפה כמעט טהורה ללוויתן, יהיו תלויים באימוץ מסקנות ועדת צמח וחתימה על החוזה עם וודסייד".

עם זאת, פריד מסייגת וקובעת כי "הסיכון ברציו עדיין גבוה ביחס לכל יתר המניות, אף כי אין ספק שהאפ-סייד הטמון בלוויתן, גבוה מהדאון-סייד. בטווח הקצר, במידה וחתימת החוזה עם וודסייד לא תצא לפועל מסיבות רגולטוריות, עלול הדבר לפגוע במניה".

פריד מציינת כי "לפריצת הדרך בלוויתן תהיה השפעה מהותית על אומדני השווי של ארבע השותפויות המובילות בישראל, ושל החברות השולטות בהן. שני גורמים ישפיעו השנה על אומדן זה: קידוח פרוספקט הנפט והכרעה על הקיף יצוא הגז הטבעי שייקבע על ידי הממשלה". לאומי שוקי הון לא מתמחרים בשלב זה את פרוספקט הנפט בלוויתן, שיתבצע בסוף שנת 2013.

באשר לתרחישי הייצוא מלוויתן, פריד מזכירה את הממצאים המאכזבים בקידוחי שרה, מירה ישי ושמשון שקיצצו את סך עתודות הגז בכ-130 BCM, אולם לדבריה, "עדכון הרזרבות ב'תמר' ו'לוויתן' ותוצאה חיובית בקידוח 'כריש' צפויים למתן את הירידה בספירת המלאי הלאומית".

פריד מניחה במסגרת התרחיש המרכזי ירידה של כ-8% במכסת היצוא לכ-350 BCM, אשר מתבסס על הנחת הייצוא הקודמת של כ-380 BCM שהיוותה בזמנו 80% מהמאגר, כאשר עדיין ישנה אי וודאות רבה ביחס לפלטפורמת היצוא (FLNG, צינור או מסוף הנזלה מלא). פריד אומדת בשלב זה את התזרים מ'לוויתן' בכ-6 מיליארד דולר, אך מעריכה כי חל שיפור בסיכוי היצוא מלוויתן, הן בשל התקדמות בטכנולוגיית ה- FLNG והן בשל החזקה של האלטרנטיבה הטורקית ובדיקת אפשרויות היצוא לירדן שאינה מקבלת גז ממצרים.

במקביל, פריד מעלה את אומדן השווי של מאגר 'תמר' (לפני תמלוגים) לכ-10.9 מיליארד דולר בשל עלייה בביקושים, הקדמת התזרים בשנה והוספה של הקונדנסט הדומה באופיו ובמחירו לנפט גולמי. פריד סבורה כי קיים פוטנציאל לתגליות נוספות שעשויות להגדיל את סך העתודות שהן רשיונות 'נטע' ו'רועי' המוחזקים ע"י רציו וקידוח 'כריש', המוחזק ע"י שותפויות קבוצת דלק ונובל אנרג'י.

למרות האופטימיות של פריד ביחס לטריגרים המיידיים של מאגר לוויתן, הראשונה עדיין סבורה כי דלק אנרגיה, דלק קידוחים ואבנר מספקות בתרחיש שמרני חשיפה לרוב האופציות המשמעותיות בסקטור, כאשר להערכתה "הפוטנציאל הטמון בקפריסין, בכריש, בתמר וכמובן בפיתוח לוויתן מצדיקות חשיפה באמצעות חברות קבוצת דלק".