מטוס בואינג
צילום: טוויטר

יכול להיות שבואינג משלמת היום על החלטות שהתקבלו לפני עשור?

בין 2010 ל-2023, בואינג הוציאה כ-70 מיליארד דולר על מו"פ בנוסף למפעלים וציוד חדש. ההוצאה הסתכמה בכ-6.2% בלבד מהמכירות במהלך אותה התקופה. המתחרה איירבוס, הוציאה לעומת זאת כ-93 מיליארד דולר, או 9.5% מהמכירות באותה התקופה
אדיר בן עמי | (2)

הבעיות האחרונות של ענקית התעופה עם מטוס ה-737 MAX הציתו ויכוח בין האנליסטים למשקיעים לגבי מי צריך לנהל חברת תעופה עולמית - מהנדס מוביל או מנהל מקצועי. כמובן, בואינג BOEING זקוקה לשניהם, אבל נראה שהבעיה שלה נוטה יותר לכיוון הניהול.

הבעיה היא בחלקה חלק מהאופי של עסקי התעופה והחלל, המאופיינים בהשקעות כבדות, רגולציה גבוהה ומחזורי מוצרים הנמדדים על גבי עשורים, מה שהופך בחירות אסטרטגיות לקריטיות לא פחות מהחלטות הנדסיות. לפי הערכות בוול-סטריט, הבלגן הנוכחי בו נמצאת בואינג נגרם בין היתר מהעובדה שהחברה השקיעה פחות במחקר ופיתוח, מפעלים וציוד חדיש מאשר יריבתה הראשית איירבוס. בין 2010 ל-2023, בואינג הוציאה כ-70 מיליארד דולר על מו"פ בנוסף למפעלים וציוד חדש. ההוצאה הסתכמה בכ-6.2% בלבד מהמכירות במהלך אותה התקופה. המתחרה איירבוס, הוציאה לעומת זאת כ-93 מיליארד דולר, או 9.5% מהמכירות באותה התקופה.

 

בואינג העדיפה לחלק דיבידנדים ולרכוש מניות

בואינג מובילה על איירבוס בכל הקשור להוצאות הקשורות לבעלי המניות. במהלך 10 השנים האחרונות, בואינג החזירה 59 מיליארד דולר לבעלי המניות, סכום המתחלק בין דיבידנדים בסך 20 מיליארד דולר לבין קנייה עצמית של מניות בסך 39 מיליארד דולר. החברה רכשה המון ממניותיה בין השנים 2014 ל-2018, מה שגרם למספר המניות הנסחרות בבורסה ליפול מ-751 מיליון בתחילת 2014 ל-568 מיליון מניות בסוף 2018. כיום, לבואינג יש 610 מיליון מניות הנסחרות בבורסה. איירבוס לעומת זאת לא הוציאה כלום על רכישה חוזרת של מניות והוציאה כ-10 מיליארד דולר על דיבידנדים במהלך העשור האחרון. 

החלטות לגבי תשואות הון והשקעות הן החלטות ניהוליות. ההחלטות הללו באות לידי ביטוי במקומות אחרים. איירבוס מחזיקה ב-62% מצבר ההזמנות של מטוסים בגודל של ה-737 ומסרה כ-57% מהמטוסים הללו במהלך 15 השנים האחרונות. נראה כי הדברים משתפרים לאט לאט עבור איירבוס.

עם זאת, בעלי המניות מחזיקים בחלק מהאשמה בכל הקשור להחלטות ההנהלה של בואינג. החברה תוגמלה בעליות במניה בתגובה למדיניות החזר ההון שלה. מסוף 2013 ועד סוף 2018 מניית בואינג עלתה בממוצע כ-20% בשנה. מניית איירבוס לעומת זאת עלתה ב-10%. אולם, מסוף 2018 המגמה החלה להשתנות ובואינג איבדה כ-7% בשנה בממוצע, בעוד מניית איירבוס עלתה ב-13%. נראה כי החלטות ההנהלה שהתקבלו לפני שנים מתבטאות במחיר המניה הנוכחי. במהלך 10 השנים האחרונות, בואינג עלתה ב-7.1% בממוצע בשנה כולל דיבידנדים שהושקעו מחדש, בעוד איירבוס עלתה ב-9.5% בממוצע. 

לפי המספרים, יכול להיות שלבואינג יש דרך לפתור המון מהצרות שלה: השקעות על מחקר ופיתוח, מפעלים וציוד שיהיו לפחות באותה רמה של איירבוס על מנת שתוכל לשמר את נתח השוק שלה. ההוצאה הזו יכולה ללכת בחלקה למטוסים חדשים שתוכננו בכדי להחליף חלק מסדרת ה-737 של בואינג. 

הדוחות האחרונים

בדוחותיה לרבעון הרביעי, שלא כללו את תקרית דלת המטוס שעפה בזמן הטיסה, ההכנסות של בואינג הסתכמו ב-22 מיליארד דולר בעוד ההפסד למנייה הסתכם ב-47 סנט, זאת לעומת צפי האנליסטים להכנסות של 21.1 מיליארד דולר והפסד למנייה של 76 סנט. תזרים המזומנים החופשי עמד על 3 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-2.1 מיליארד דולר. ברבעון המקביל אשתקד, בואינג דיווחה על הכנסות של 20 מיליארד דולר והפסד למנייה של 1.75 דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תחום המטוסים המסחריים שהניב לחברה הפסדים של מיליארדים כתוצאה ממשבר הקורונה וקרקועים נוספים שהיו בשנים 2019-2020, הניב רווח תפעולי של 41 מיליון דולר. בואינג מסרה 157 מטוסים, מתוכם 107 מטוסי MAX, לעומת 152 מטוסים ברבעון המקביל. בשנת 2023 כולה מסרה בואינג 528 מטוסים לעומת 480 מטוסים ב-2022.

בואינג לא סיפקה תחזיות לשנת 2024, אבל בוול סטריט צופים לחברה מסירות של 530 מטוסים לצד הכנסות של 89.47 מיליארד דולר ורווח למנייה של 3.68 דולר. האנליסטים צופים גם תזרים מזומנים חופשי של 5.8 מיליארד דולר, לעומת 4.4 מיליארד דולר עליהם דיווחה החברה ב-2023.

ענקית התעופה נסחרת לפי שווי 127.5 מיליארד דולר, זאת לאחר שמניית החברה ירדה ב-20% מתחילת השנה ועלתה ב-1.2% בלבד בשנה האחרונה כולה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    היסטוריה 07/02/2024 09:18
    הגב לתגובה זו
    עם הבעיה הייתה ליפני 10 שנים זה קל לבדוק מי המנהל היה והפלה ופלא זה לא מהנדס אלה איש ניהול מיצועי והכשלים הם הנדסיים ....
  • 1.
    ניר 07/02/2024 00:35
    הגב לתגובה זו
    במקום מהנדסים כפי שהיה עד אז, ואלו החליטו לשים במקום ראשון בקבלת עובדים, גיוון אתני ומיגדרי ופחות כישרון.
פירמת BDO (אתר החברה)פירמת BDO (אתר החברה)

פירמת BDO בארה"ב אישרה דו"חות רגע לפני הקריסה - מה שווה ביקורת רואי החשבון?

פירמת ראיית החשבון לא זיהתה התחייבויות בהיקף מיליארדים מחוץ למאזן - המסמכים שנחשפו לאחר הקריסה מציגים פער חריג בין המצג החשבונאי למציאות הפיננסית



רן קידר |
נושאים בכתבה BDO

קריסת ענקית חלקי הרכב First Brands מבטאת כשל גדול גם בתחום הביקורת החשבונאית הפיננסית. BDO USA, משרד רואי החשבון של החברה מאז 2020, אישר את הדו"חות הכספיים לשנת 2024 חודשים ספורים בלבד לפני ש‑First Brands קרסה והגישה בקשה לפשיטת רגל. ההליך לווה בהתפטרות המנכ"ל, חקירה פלילית מצד משרד המשפטים, והודאה של החברה בכך שכ‑2 מיליארד דולר מכספי משקיעים אינם ניתנים לאיתור.

הפער החמור בין הדו"חות החתומים לבין המציאות הכלכלית שהתגלה לאחר מכן, ממחיש את מגבלות הביקורת ואת הסיכון האמיתי למשקיעים ולשוק כולו כאשר מערכות בקרה מקצועיות נכשלות באיתור סימני אזהרה. דוח ביקורת של רואי חשבון הוא לא נקי מטעויות. הוא אמור לספק הגנה והבנה שנעשו כל המהלכים הנדרשים כדי "להניח את דעתו" של המבקר שהנתונים משקפים את מצב החברה, אבל זה לא בהכרח מעיד על אמינות הנתונים.

חובות מחוץ למאזן שלא קיבלו ביטוי בדו"חות

ההונאה החשבונאית במקרה הזה נמצאת במושג שנקרא בהתחייבויות Off-Balance-Sheet – התחייבויות כספיות מהותיות "מחוץ למאזן" שנעשו באמצעות מנגנוני מימון מתקדמים כמו מכירת חשבוניות (factoring), הלוואות כנגד שרשרת אספקה ומימון ספקים. החברה צברה התחייבויות כוללות של כ‑11.6 מיליארד דולר על פי הידוע כעת, בעוד הדו"חות המבוקרים לשנת 2024 כללו חוב של 5.2 מיליארד דולר בלבד.

בפועל, החברה הפעילה מנגנונים שבהם מכרה את חשבוניות הלקוחות שלה לגופים מממנים, אך התחייבה להעביר את הכסף בחזרה לאחר שיתקבל מהלקוחות כשבסופו של דבר, נוצר פער חמור של יותר מ‑2 מיליארד דולר בין התחייבויות בלתי מובטחות לבין הבטוחות שעמדו מולן. הפער הזה לא קיבל ביטוי בדו"חות ש‑BDO חתמה עליהם.

BDO מסרה בתגובה שהיא לא ביצעה ביקורת לישויות שבהן התבצעו עסקאות המימון, אך הקביעה הזו מעלה שאלות מהותיות: האם ייתכן שמשרד רואי החשבון אינו בודק את המקומות הקריטיים ביותר לפעילות הפיננסית של הלקוח? האם הגישה הקלאסית של ביקורת דוחות כספיים מספקת כשחברות פועלות דרך עשרות תאגידים ייעודיים, עסקאות עקיפות ומבנים משפטיים מתוחכמים?

סם אלטמן ואילון מאסק. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן ואילון מאסק. קרדיט: רשתות חברתיות

מאסק לסם אלטמן: "גנבת עמותה"

לאחר פוסט של סם אלטמן ובו מתוארת סאגת ביטול ההזמנה של הרואדסטר של טסלה שארכה 7.5 שנים, ומאסק הגיב בזעם והאשים את מנכ"ל OpenAI בכך ש“גנב עמותה”; העימות בין שני יזמי הטק גולש לאידיאולוגיה, אגו וכוח

רן קידר |

היריבות בין אילון מאסק לסם אלטמן, שניים מהאנשים המשפיעים ביותר בעולם הטק וה-AI, שוב מתפרצת - הפעם סביב החזר כספי של 50 אלף דולר על רכב שמעולם לא נמסר.

הכול החל כאשר אלטמן, מנכ"ל OpenAI, פרסם ברשת X סדרת צילומי מסך שכינה “סיפור בשלוש מערכות”. בצילומים נראה כי הוא הזמין את הרואדסטר כבר ב־2018, שילם פיקדון של 50 אלף דולר, ובשנים האחרונות ניסה לבטל את ההזמנה עקב עיכובים ממושכים. לדבריו, כששלח בקשה להחזר, האימייל של מחלקת ההזמנות של טסלה הוחזר עם הודעת כישלון במסירה. "באמת התרגשתי מהרכב", כתב אלטמן, "ואני מבין עיכובים, אבל 7.5 שנים זה כבר הרבה זמן לחכות". 

מאסק: "שכחת להזכיר את המערכה הרביעית"

כצפוי, מאסק, שמחזיק כיום בשליטה על פלטפורמת X, לא נשאר אדיש. בתגובה לפוסט של אלטמן הוא כתב: "שכחת להזכיר את המערכה הרביעית, שבה הנושא טופל וקיבלת את ההחזר בתוך 24 שעות. אבל זה בטבע שלך". בהמשך הוסיף תגובה נוספת, הפעם חריפה יותר: "גנבת עמותה". זו אינה הפעם הראשונה שמאסק מאשים את אלטמן "בגניבת עמותה", ביטוי שחוזר אצלו מאז פרישתו מ-OpenAI בשנת 2018. מאסק היה בין מייסדי הארגון ב-2015, כשהוקם כעמותה ללא מטרות רווח שמטרתה "להבטיח שבינה מלאכותית תשרת את טובת האנושות". אולם בהמשך דרכם נפרדו השניים, לאחר שמאסק התנגד למהלך שבו הפכה OpenAI לגוף רווחי חלקית הנתמך על ידי מיקרוסופט, ושבו לעמותה יש שליטה רגולטורית בלבד. לדברי מאסק, זהו שינוי יסודי של חזון החברה. לדבריו, "OpenAI הוקמה כדי להיות פתוחה, שקופה ונטולת אינטרסים,  והיא הפכה לכל מה שהתיימרה לא להיות".

המאבק הישן, הגרסה החדשה

מאז הפיצול ב-2018, היחסים בין מאסק לאלטמן הפכו לקרב מתוקשר ארוך־טווח. מאסק טוען כי אלטמן “סגר את הקוד” והפך את OpenAI לישות ממוקדת רווחים ולבת חסות של מיקרוסופט; אלטמן טוען בתגובה כי מאסק משתמש ב-X ובחברת הבינה המלאכותית שלו, xAI, כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו ולהחליש מתחרים. ישנם דיווחים שכבר ב-2018, מאסק ניסה למנוע מ־OpenAI לעבור למודל עסקי-מסחרי והציע למזג אותה עם טסלה, בטענה שטסלה תוכל לממן את מחקר ה-AI באופן עצמאי. כשההצעה נדחתה, מאסק עזב את הארגון, אך הסיפור לא הסתיים שם. בשנת 2024 הוא הגיש תביעה נגד OpenAI ומנהליה בטענה ש-"נטשו את הייעוד המקורי של החברה", אך מאוחר יותר משך את התביעה. באותה תקופה כבר הקים את xAI, שפיתחה את הצ’אטבוט Grok המשולב כיום בפלטפורמת X.

מחלוקת על עקרונות – או על שליטה?

בעוד מאסק מתעקש ש-xAI שומרת על שקיפות ואינה מתיימרת להיות גוף פילנתרופי, אלטמן מציג את המודל ההיברידי של OpenAI, שבו העמותה האם מחזיקה בשליטה על החברה המסחרית, כפתרון שמאפשר מימון חופשי וחדשנות מהירה, לצד שמירה על אחריות מוסרית. לדברי מאסק טוען כי אלטמן "שינה את החוקים באמצע המשחק" והפך את הארגון לישות רווחית שהשתלטה על כלכלת ה-AI, תוך ניצול המבנה של OpenAI כדי לעקוף רגולציה. מנגד, אלטמן מעדיף להתרחק מהעימות הציבורי ולא הגיב ישירות לדבריו של מאסק. אך מאחורי חילופי הדברים עומדת שאלה עמוקה יותר: מי שולט בעתיד הבינה המלאכותית, יזמים פרטיים או מוסדות ציבוריים? מאסק דורש שה-AI תישאר "בשליטה אנושית קולקטיבית", בעוד שאלטמן מאמין שהדרך הבטוחה לקדם אותה היא באמצעות חדשנות מסחרית מואצת, גם אם המשמעות היא ריכוז כוח כלכלי.