האם איחוד של דירות מוביל לקבלת שתי דירות אחרי פינוי בינוי?
סכסוך שנמשך יותר מ-40 שנה הגיע לסיומו השבוע עם פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט ארז יקואל. המחלוקת עסקה בשאלה אם לתובעים, שחכרו נכס בשנות ה-70 מהחברה הציבורית עזרה ובצרון, מגיעות זכויות חכירה על שתי דירות נפרדות או דירה מאוחדת אחת בלבד. פסק הדין, שכולל מאות עמודים של ראיות ועדויות, הכריע לטובת התובעים.
ב-1979 חכרו התובעים שתי יחידות דיור בבניין בשכונת תל אביב. לטענתם, הם רכשו באמצעות הסכם חכירה בתחילה דירה אחת, ובתוך כמה חודשים חתמו על הסכם נוסף לרכישת הדירה הסמוכה (גם כן באמצעות חכירה). לטענת התובעים, הם חיברו את שתי הדירות לדירה אחת לצורך שימושם הפרטי, אך הדגישו שמבחינה משפטית מדובר בשתי דירות נפרדות.
לטענת עזרה ובצרון, במשך שנים שולם חשבון ארנונה אחד עבור הנכס צילום: ביזפורטל
מנגד, הנתבעת, עזרה ובצרון, טענה כי כבר בחתימת העסקה הראשונה, שתי היחידות אוחדו לנכס אחד, ולכן יש להתייחס אליהן כדירה אחת. הנתבעת טענה כי התובעים לא הציגו את הסכמי החכירה המקוריים שתמכו בטענותיהם, וכי במשך שנים שולם חשבון ארנונה אחד בלבד עבור הנכס.
"מדובר בזכויות כלכליות משמעותיות"
- רוטשטיין תקדם פרויקט פינוי בינוי במערב נתניה
- פרויקט תמ״א 38 ייצא לדרך: "לא הוכחה פגיעה ממשית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במוקד המחלוקת עמדה תוכנית פינוי-בינוי שמיועדת לבניין, שבה יש חשיבות למספר היחידות הרשומות על שם הדיירים. התובעים טענו כי אם זכויותיהם יירשמו כדירה אחת, הם ייפגעו מבחינת התמורות שיקבלו בפרויקט, למשל מספר הדירות החדשות או גודלן. "לא מדובר רק בשאלה משפטית טכנית, אלא בזכויות כלכליות משמעותיות שנפגעות בשל עמדת הנתבעת", הם טענו בבית המשפט.
במהלך המשפט הוצגו מסמכים רבים, כולל מזכרים פנימיים של הנתבעת מאותה התקופה, שבהם צוין כי התובעים קיבלו לחזקתם שתי דירות נפרדות. כך למשל, במזכר מ-1979 ששלחה הנתבעת לעיריית תל אביב, נכתב כי, "הנדון: דירות מס' 28-27... אנו מאשרים בזאת כי הדירות הועברו לחזקת התובעים בתאריכים נפרדים". בנוסף, מסמך נוסף, מ-1980, ציין מפורשות כי שתי היחידות הן "דירות בנות חדר אחד כל אחת".
עם זאת, הנתבעת הציגה מסמכים סותרים, כמו תשריט של הדירות המאוחדות ומסמכים שבהם הוגדר הנכס כדירה אחת. בתגובה, טענו התובעים כי האיחוד הפיזי אינו משנה את המעמד המשפטי של שתי היחידות הנפרדות.
- אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה
- האם מסירת פרטים מצדיקה קבלת הודעות שיווקיות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
השופט יקואל הכריע לטובת התובעים. "מזכרים מזמן אמת שערכה הנתבעת, תשריט הבניין ותכנונו הכולל – מהווים ראיות חיצוניות מהימנות התומכות בגרסת התובעים שלא נסתרה", כתב השופט בפסק הדין שפרסם. הוא הוסיף כי יש להתייחס לדירות כמופרדות מבחינה משפטית, גם אם בפועל הן חוברו.
בהחלטתו, התייחס השופט גם לחריגות הבנייה בבניין, שבו נבנו 29 דירות במקום 28 שאושרו בתוכנית המקורית. לדבריו, "נחזה כי ניסיון הנתבעת להתעקש על רישום דירה אחת בלבד נועד להתאים את רישום הבניין לתוכנית המקורית, אך אין בכך כדי לגרוע מזכויותיהם של התובעים".
זכויות החכירה של התובעים יירשמו בשתי דירות נפרדות
בית המשפט הורה על רישום זכויות החכירה של התובעים בשתי דירות נפרדות, אך הדגיש כי המהלך יתבצע בהתאם לתנאים התכנוניים. "רישום זכויות במרשם המקרקעין ייעשה במנותק משאלת חוקיות הבנייה מבחינה תכנונית", ציין השופט יקואל. הוא גם הוסיף כי על הנתבעת לוודא שהרישום יבוצע בהתאם לכללים.
ההחלטה עשויה להעניק לתובעים יתרונות משמעותיים בפרויקט הפינוי-בינוי. במקום לקבל פיצוי עבור דירה אחת, ייתכן שהם יהיו זכאים לשתי יחידות דיור חדשות, או לתמורה כספית מוגדלת.
פסק הדין מסמן ניצחון חשוב לתובעים, אך גם מהווה תזכורת לחשיבות ניהול מסודר של רישומים והסכמים בנוגע לנכסים. "הוכח כי לתובעים זכות חכירה בשתי דירות בבניין", סיכם השופט, והורה לנתבעת לשלם להם גם הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל.
- 1.ישי 17/12/2024 22:22הגב לתגובה זואין ספק שהתובעים מבקשים תמורה מלאה לקיום המציאות אשר כל דירה נרכשה בתקופה אחרת, באשר לנוחות המשפחה, אוחדו לרווחת השוכנים בה. העוול נראה לא אחת כאשר מתקיים הליך של פינוי בינוי ולא ברור למה עו"ב קופצת על המציאה שהנה עכשיו תפסנו דג שמן ליתרת חשבון הבנק של החברה, תשתדלו להיות מוסריים ואנושיים למשפחות חלשות בדוגמא שכאן. עצוב מאוד שהייתם צריכים לגזול ממשפחה חלשה זו את לחמה לחיים מעט טובים יותר.
הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו
לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל
אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.
הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.
במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.
ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.
הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו
לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל
אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.
הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.
במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.
ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.
