בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון, נחשפה פרשה חמורה של תרמית שבה נפל קורבן איש עסקים, שמשמש גם רב של מועצה אזורית. הסיפור, שראשיתו בעסקת הלוואה לכאורה, התגלה כשפרשיית מרמה מתוחכמת שכללה זיופים, הונאות וניצול לרעה של אמון. השופט הדגיש את אחריותם של המעורבים המרכזיים בפרשה, שחלקם בחרו לא לשתף פעולה עם בית המשפט.

המקרה החל ב-2018, כשהרב פנה להעניק הלוואה בסכום כולל של 1.2 מיליון שקל. ההלוואה, כך נטען בפניו, נועדה לסייע לקרוב משפחה של הנתבעת שנקלע לחובות כבדים בשוק האפור. לפי הפרטים שהוצגו בפניו אז, ההלוואה תובטח באמצעות רישום משכנתה על מקרקעין בבעלות הלווה, והמנגנון של ההלוואה נראה, לפחות על פניו, אמין.

המסמכים שהוצגו לתובע היו מזויפים צילום: Pixabay

על פי המסמכים שהוצגו לתובע, הוסדרו התנאים המשפטיים להלוואה, כולל ייפוי כוח נוטריוני שהוסמך לכאורה לפעול בשם הבעלים של המקרקעין. ההסכם נחתם בפגישה מתוכננת בביתו של אחד המעורבים המרכזיים בפרשה. שם, לכאורה, אושרו כל פרטי העסקה.

ייפוי הכוח שעליו התבסס ההסכם התגלה כזיוף מתוחכם

• המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
• יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במהלך התביעה התברר שהמסמכים שהוצגו לתובע אז היו מזויפים לחלוטין. ייפוי הכוח, שעליו התבסס כל ההסכם, התגלה כזיוף מתוחכם. גם רישום המשכנתה בלשכת רשם המקרקעין, שהיה הבטוחה להלוואה, נעשה בהתבסס על מסמכים מזויפים.

השופט מוטי פירר כתב בפסק הדין שפרסם כי, "ייפוי הכוח אשר שימש לביצוע העסקה כולו היה זיוף, תוך שימוש בפרטים כוזבים. המסמכים שהוצגו כבטוחות לא שיקפו את המציאות המשפטית או העובדתית".

כתוצאה מכך, כספי ההלוואה הועברו לגורמים עלומים מבלי שהיתה לתובע בטוחה ממשית כלשהי להשבתם. הכספים, שחלקם נמשכו בצ'קים פתוחים, הועברו לידיים שונות - בעיקר לגורמים בשוק האפור - ונעלמו מבלי להשאיר עקבות.

• כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
• חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

במרכז הפרשה עמד מתווך עסקים שהציג את עצמו כאיש קשר אמין בין התובע לבין המעורבים האחרים. המתווך הזה יצר את החיבור בין התובע לבין גורמים אחרים, ביניהם עורך דין שהציג את עצמו כמורשה לפעול בשם הלווה. המתווך אף הוביל את התובע להאמין שהמקרקעין הועמדו כבטוחה, תוך הצגת אישורים כוזבים.

השופט פירר ציין את תפקידו המרכזי של המתווך, וכתב כי, "אין ספק כי דמות המפתח בפרשה זו הייתה המתווך, אשר יצר את כל הקשרים בין הצדדים וניהל את המהלך כולו, תוך הסתרת המידע האמיתי מהתובע".

לאחר שנרשמה המשכנתה לכאורה, החל התובע להעביר את כספי ההלוואה בשלבים, בהתאם להסכם. חלק מהכספים הועברו לחשבונות של גורמים שונים, וחלקם נמסרו בצ'קים פתוחים שהגיעו לידיים לא ידועות. במקביל, נמסרו לתובע אישורים חתומים לכאורה על ידי עורכי הדין המעורבים, המאשרים את קבלת הכספים.

בהמשך, כשהחל לחשוד, גילה התובע שהמסמכים שעמדו בבסיס העסקה היו מזויפים לחלוטין. הוא פנה לערכאות משפטיות במטרה להשיב את כספו, אך התברר שהכספים כבר גולגלו הלאה, ובמקרים מסוימים לא היה ניתן לאתר את מקבלי התשלום.

בית המשפט קבע כי יש להטיל אחריות על המעורבים המרכזיים בפרשה, בהם עורכי דין שחתימותיהם זויפו או פעלו ברשלנות. על פי פסק הדין: "רשלנותם של חלק מהמעורבים, לצד פעולות זדון מכוונות מצד אחרים, הובילה להפסד כספי כבד לתובע".

חלק מהנתבעים נעלמו במהלך הדיונים

לאורך הדיונים בבית המשפט הוצגו ראיות חדשות, כולל חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד, שקבע כי חלק מהחתימות על המסמכים היו מזויפות, בעוד שאחרות בוצעו על ידי גורמים שהתחזו למורשים. כמו כן, קבע בית המשפט כי היו נתבעים שבחרו שלא לשתף פעולה או נעלמו במהלך הדיונים - דבר שחיזק את הטענות נגדם.

בסופו של דבר, פסק בית המשפט כי על המעורבים להשיב לתובע חלק מהכספים שהפסיד, בסכום של 90 אלף שקל. עם זאת, הובהר כי חלק ניכר מהסכום, שהתגלגל לעסקות בשוק האפור, אבוד כנראה. התובע זכה בפיצוי על הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו, כולל הוצאות משפט בסכום של 40 אלף שקל ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 70 אלף שקל.

פסק הדין מדגיש את הצורך בזהירות יתרה בכל עסקה פיננסית, בייחוד כשמדובר בסכומים גבוהים ומעורבים בה גורמים מרובים. השופט כתב כי, "על אף האמון שהוענק על ידי התובע, לא ניתן להתעלם מהצורך בבדיקות מקיפות ושימוש באפיקים משפטיים ברורים על מנת למנוע תרגילי עוקץ שכאלו בעתיד".