מחזיקי האג"ח מתנגדים להסדר עם יואל גולדמן: האם הפרקליטות תחזור בה?
התנגדות חריפה להסכם עם בעל השליטה בחברת אולייר יואל גולדמן, האם הפרקליטות תבטל בעקבות זאת את ההסכם עם גולדמן? בשבוע שעבר פרסמנו כי פרקליטות מיסוי וכלכלה הגיעה להסדר עם יואל גולדמן בעל השליטה בחברת אולייר וחתמה עימו על סגירת תיק מותנית. במסגרת ההסדר הסכים גולדמן להודות בעובדות ללא הודאה בביצוע ההפרות ונטל על עצמו סנקציה כספית של 9 מיליון שקל, הימנעות מגיוס הון למשך 5 שנים והתחייבות שלא לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפקוח לתקופה של שנה. לאחר הפרסום בביזפורטל פנו מחזיקי האג"ח לפרקליטות והביעו את התנגדותם התקיפה להסדר.
המכתב נשלח לעו"ד יהודית תירוש, ועו"ד חנה קורין מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, בשם הנאמן למחזיקי אגרות החוב של החברה, משמרת חברה לנאמנות וחברי נציגות מחזיקי האג"ח.
במכתב טענו מחזיקי האג"ח, כי "נדהמו מעצם החתימה על ההסדר עם גולדמן ועוד יותר מתוכנו לרבות העובדה, כי ההסדר מתבסס, בין היתר, על מצגי שווא מטעם גולדמן, שניתן היה לבדוק אותם בנקל, לו הדבר היה נעשה מול הנאמן או חברי הנציגות לפני החתימה על ההסדר". לטענת מחזיקי האג"ח על הפרקליטות לחקור האם גולדמן עבר עבירות נוספות ורבות אחרות כגון זיוף מסמכים ומרמה.
במכתב מפורטים מעשים נוספים של גולדמן עליהם נודע לנאמן ולמחזיקי האג"ח. לטענתם גולדמן משך כספים מהחברה, שלא לצרכי החברה, בסכום כולל של 10 מיליון דולר ובנוסף העביר לשניים מחבריו סכום דומה. כמו כן נטען כי גולדמן הציג אישורי יתרות בנקים (בנק Connect ובנק UBS) בגובה של כ-35 מיליון דולר שאינם תואמים את היתרות כפי שהיו בבנקים באותה עת ולפיכך חשודים בזיוף.
עורכי הדין מפנים את חיצי הביקורת שלהם לפרקליטות אך השאלה היא האם לא היה פה כשל של גורמים רבים אחרים בדרך, בעיקר הרגולטרים שאיפשרו לגולדמן לעשות מה שרצה במשך תקופה ארוכה. ההסדר שנחתם עם גולדמן מתייחס רק לעבירות הדיווח שביצע גולדמן. עבירות בהם הצליחו להשיג ראיות משמעותיות כנגדו בניגוד לעבירות אחרות בהן נחשד. עבירות אלו כידוע אינן פליליות בארצות הברית אלא מנהלתיות. גולדמן כזכור הוא אזרח ארצות הברית. גם לו הייתה מוגשת בקשה הסגרה לארצות הברית כנגד גולדמן לא בטוח שהיא הייתה מוענקת, שכן החוק שונה והסגרה ניתנת במקרים בהם החוק זהה או כאשר במדינה אליה מוסגר החשוד החוק מקל יותר.
ביצע העדפת נושים
לטענתם לאחר מועד עצירת התשלום לכלל הנושים שינה גולדמן באופן חד צדדי את הרכב הדירקטוריון של החברה והעביר לנושה בודד סכום של 8.5 מיליון דולר תוך ביצוע העדפת נושים ברורה.
עוד טענות שהעלו מחזיקי האג"ח לפרקליטות מתייחסים לעובדה כי אושרו לגולדמן קווי אשראי על ידי מממנים שונים בחשבונותיו האישיים כנגד שעבוד פקדון כספי של החברה. לטענתם, בדו"חות הכספיים ובתשקיפים הוצגו נכסים מהותיים של החברה בשווי מנופח על בסיס הסכמי שכירות פיקטיביים.
עו"ד עופר צור, אמנון ביס ואמיר פלמר, החתומים על המכתב מונו על ידי בית המשפט של חדלות פירעון בארה"ב כמנהלי תביעות והם לטענתם עמלים על הכנת תביעה רחבת היקף, כנגד גולדמן. עורכי הדין מלינים על העובדה כי ההסדר שנחתם עם גולדמן, מבוסס על מצגי שווא מצידו השומטים את הבסיס החוקי לחתימת ההסדר ובשל כך יש לבטלו לאלתר.
לטענתם "הדברים אמורים בעיקר לגבי המצג שניתן על ידי מר גולדמן לפיו 'הוא מצוי במגעים עם הנאמן של סדרות אגרות החוב שהנפיקה החברה, במסגרתם נתן את הסכמתו, כי בכפוף להגעה להסכם כולל עם הנאמן ומחזיקי אגרות החוב, הוא ישלם למחזיקי אגרות החוב של החברה סכום של עשרות מיליוני שקל'. על כך טוענים עורכי הדין במכתבם לא דובים ולא יער". לטענתם לא התקיימו מגעים כלשהם עם גולדמן בקשר להסכמות כאלו ואחרות בינו לבין מחזיקי האג"ח, ואף המו"מ ההתחלתי שהתקיים מספר חודשים קודם לכן הופסק.
הצגה אחת גדולה
לטענתם של מחזיקי האג"ח "פנייתו של מר גולדמן לנאמן ולמחזיקים הייתה כל כולה 'הצגה' אחת גדולה שנועדה, כך מסתבר, לשרת את המשא ומתן עם הפרקליטות, ולצערנו – הייתה פנייה בלתי מחייבת ובלתי רצינית. כך או כך, במועד שבו נחתם ההסדר עם הפרקליטות לא התקיים משא ומתן וודאי שלא ניתנה הסכמה של מר גולדמן לפיצוי מחזיקי אגרות החוב בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כאמור ב'הואיל' השלישי להסדר עם גולדמן".
כמו כן הם טוענים כי "ההסדר עם גולדמן אינו משקף כלל ועיקר את חומרת מעשיו ובוודאי שנדרש היה לחייב את גולדמן לפצות את מחזיקי האג"ח בסכומים משמעותיים טרם שייחתם עמו הסדר כלשהו מטעם המדינה. בנוסף, דומה כי גם משיקולים נוספים כגון הרתעת נושאי משרה ובעלי שליטה בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח מלפעול שלא כדין, ראוי היה שלא לחתום עם מר גולדמן הסדר בתנאים שנחתמו עמו. מעבר לכך שההסדר פסול משפטית הוא פסול גם ציבורית וערכית".
עורכי הדין המייצגים את מחזיקי האג"ח חותמים את מכתבם לפרקליטות כי העובדה, "שגולדמן ישלם קנס של 9 מיליון שקל במזומן כתנאי לכניסתו לתוקף של ההסדר, מבלי שנבחנו כלל מקורותיו ומבלי שהמדינה ווידאה שיש לו כספים נוספים בכדי לשלם למחזיקי האג"ח את אותו פיצוי "של עשרות מיליוני שקלים" ובוודאי כאשר אין הוא מציע לשלם אותם במזומן, כפי שהוא הציע לשלם את התשלום למדינה. לכל הפחות היה מצופה, כי תנאי נוסף לכניסתו של ההסדר לתוקף הוא פיצוי בפועל של מחזיקי האג"ח עניין שלא ניתן לו ביטוי במסגרת ההסדר".
מחזיקי האג"ח דורשים מהפרקליטות לבטל את ההסדר עם מר גולדמן לאלתר, ובנוסף הם מאיימים כי "ככל ולא ייעשה כן, תכונס אסיפה של מחזיקי האג"ח שבה תעלה הצעת החלטה האם יש לנקוט בהליכים משפטיים בכדי להביא לביטול ההסדר אם לאו".
- 9.מוריה 07/08/2023 10:17הגב לתגובה זומרמה
- שניהם מנסים להתחמק (ל"ת)בת אל 07/08/2023 11:36הגב לתגובה זו
- 8.צודקים בהחלט עקיצה של מיליארדים תמורת 9 מיליון בתשלומים (ל"ת)דש 07/08/2023 07:15הגב לתגובה זו
- 7.חיים 07/08/2023 05:24הגב לתגובה זויותר לא עולה על הדעצ. תוהה האם כל המניעים לפרקליטות לחתום על הסדר זה... עוד מתחילת גיוס הכסף על ידי המוסדיים היה ברור שהחוב לא ישולם. רק מי שהיה לו אינטרס קנה את הזבל המצחין הזה.
- 6.אם לפחות היה שמה אישום על סיקור אוהד (ל"ת)אלון 07/08/2023 00:03הגב לתגובה זו
- 5.אבנר 06/08/2023 23:50הגב לתגובה זויש לדרוש מהחרדי פיצוי של 100 מיליון ש"ח.
- 4.מחזיק אגח אול יר 06/08/2023 22:07הגב לתגובה זוברור כי בוצעו מעשים פלילים ע"פ חוקי ארה"ב הטעיה , מירמה , רישום כוזב בתאגיד וכו . מי המציא את האימרה " לא פלילי בארה"ב ?" נראה כי עין אחת עצומה ועין פקוחה לחרדים בשילטון .
- 3.מחזיק אגח אול יר 06/08/2023 21:53הגב לתגובה זוגולדמן מהטל בבעלי האג"ח . בפרקליטות עוצמים עין אחת ופוזלים לקואליצה של החרדים . העובדות ברורות בארה"ב היה מקבל 150 שנות מאסר . מיליארדים נעלמו מהחברה .עד עתה גולדמן מערים קשיים ומסתיר רכוש .
- 2.אבנר 06/08/2023 20:37הגב לתגובה זובוזזים את הקופה
- 1.YL 06/08/2023 20:14הגב לתגובה זואסור להשקיע ב אגח שנים אני מזהיר משקיעים תבדקו כמה זכו קושי לקבל את חלקם בקרן לרוב מי שמנפיק אגח חושב על טובתו האישית בלבד ו בהרבה מקרים כבר בהנפקה מתחילים להעלם הכספים המוצהרים **ל איזו מטרה הם מיועדים וכמובן לא מגיעים *** לרוב הכל שקרים חברים תברחו ומקווה שתלמדו

הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...
הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.
בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.
העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.
אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים
מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
