בית המשפט
צילום: Pixbay

בין הולנד לישראל: ביהמ"ש קובע כללים חדשים למיסוי קבוצות אחזקה

פסק דין תקדימי קובע כי אי אפשר להתעלם מחברות אחזקה בעת יישום אמנות מס; ערעור קבוצת גוטקס, שנדרשה לשלם מס דיבידנדים בשיעור 30% התקבל ובית המשפט פסק כי שיעור המס יעמוד על 5% בלבד

השופטת ירדנה סרוסי, פסקה פסק דין שעשוי להשפיע על אופן יישום דיני המס הבינלאומיים בישראל לשנים רבות קדימה. במרכז ההכרעה ניצבת קבוצת גוטקס, זכיינית המותגים המוכרים ZARA, PULL\&BEAR ו-Massimo Dutti, שבשנים האחרונות התנהלה מולה התדיינות ארוכה מול רשות המסים על אודות אופן המיסוי של רווחים שהועברו בין החברות בקבוצה.

הסיפור כולו מתחיל בשנת 2013, אז בוצע שינוי מבני בתוך קבוצת גוטקס. במסגרת המהלך, הועברה האחזקה בחברת גוטקס סווימוור ברנדס - אותה הגדירה השופטת בפסק הדין כ"החברה 'מטילת ביצי הזהב'" - מחברת אחזקה בשם פיינדינגס הרשומה בהולנד, לחברת אחזקה אחרת, בשם הולדינגס, הפועלת מישראל. 

אלא שבניגוד למה שנראה אולי כמהלך תאגידי שגרתי, רשות המסים טענה שמדובר בעסקה מלאכותית שנועדה לחמוק מתשלום מס אמת. פקיד השומה, במסגרת שומת ניכויים, קבע כי מאות מיליוני שקלים שהועברו במרוצת השנים באמצעות הלוואות שלא נפרעו מחברת סווימוור, יש לראותם כדיבידנדים שנמשכו בפועל בידי בעלי המניות ולכן יש למסותם בשיעור של 30%.

גישה זו של רשות המסים התבססה על הטענה כי החברות הזרות שבשרשרת האחזקה הן ישויות פורמליות בלבד שאין להן זכות "ביושר" לקבל את הדיבידנדים - ולכן אין להעניק להן את הקלות המס לפי האמנה בין ישראל להולנד. תחת גישה זו, טענה רשות המסים כי יש "לדלג" על אותן חברות זרות ולראות את בעלי המניות הפרטיים בישראל כמי שקיבלו בפועל את הכספים. לגישתה, אמנת המס לא חלה משום שהחברות שביניהן לבין המדינה לא מתקיימת זיקה כלכלית אמיתית.

מנגד, פרקליטיה של קבוצת גוטקס טענו כי מדובר בחברות אחזקה לגיטימיות, המנהלות את עסקיהן כחוק, גם אם אין להן עובדים. לשיטת הקבוצה, החברות אכן מהוות את "בעלי הזכות שביושר" על פי האמנה ולכן יש למסות את הדיבידנדים בשיעור מופחת של 5%, בהתאם להסכם למניעת כפל מס עם הולנד. הקו המנחה של הטיעון היה כי רשות המסים מנסה באופן מלאכותי להתעלם מישות משפטית קיימת, בניגוד לעקרונות דיני המס והחוק הבינלאומי.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת סרוסי, שהכריעה גם בסוגיה דומה ביחס לשנת 2012 באותו הליך, בחרה להעמיק בפרשנות המונח "Beneficial Owner" או בתרגום המשפטי, "בעל הזכות שביושר". לפי פסק הדין, מדובר ב"מונח יסוד בדיני המיסוי הבין-לאומי, שנועד למנוע ניצול לרעה של אמנות מס". המונח אומץ מהמודל של אמנת ה-OECD והפך במרוצת השנים לקריטריון מרכזי לקביעת תחולתן של הקלות מס במדינות החתומות על אמנות כאלו.

בית המשפט קובע כי לצורך תחולת ההקלה, יש להעניק את הטבת המס רק למי שמחזיק "בזכות השביושר" — קרי, לחברה שמחזיקה בשליטה החוקית-משפטית על הדיבידנד, לאו דווקא למי שנהנה ממנו כלכלית במובן הרחב. כפי שנכתב בפסק הדין: "עולם המשפט יודע להבחין היטב בין 'בעל זכות שביושר' לבין 'בעל זכות סופית' ואין לערבב ביניהם". כלומר, גם אם ברור שבעלי המניות שבקצה הם הנהנים מהכסף בסופו של דבר, אין בכך כדי לשלול את הסטטוס המשפטי של החברות הזרות כישויות בעלות זכות קניינית בדיבידנדים שהתקבלו.

קיראו עוד ב"משפט"

אחד הרגעים המכריעים בפסק הדין הוא ההבחנה שערך בית המשפט בין חברת אחזקות לגיטימית לבין חברת "צינור". בעוד שהאחרונה משמשת כאמצעי מלאכותי להעברת כספים בלבד, הראשונה היא ישות עצמאית בעלת תכלית מסחרית גם אם אין לה עובדים או פעילות עסקית רחבת היקף. על פי פסק הדין, "חברת אחזקות שבבעלותה מניות בחברות בנות ויש לה פעילות בתחום השקעותיה, אינה יכולה להיחשב כחברת 'צינור' רק בשל כך שאין לה עובדים".

לכן, קובעת השופטת סרוסי כי חברת פיינדינגס ההולנדית אינה "חברת צינור" אלא "חברת אחזקות מובהקת", אשר ניהלה החזקות רבות ונקטה בפעולות עסקיות ממשיות במסגרת ניהול נכסיה. בהתאמה, אין להתעלם מקיומה לצורכי החלת האמנה למניעת כפל מס, ויש להחיל עליה את שיעור המס המופחת הקבוע בה. "לא מצאתי בטיעוני המשיב כל הצדקה להתעלמות מהחברה ההולנדית", נכתב בפסק הדין, "הגם שאין לה עובדים — אין בכך כשלעצמו כדי להפקיע ממנה את זכותה לפי הדין".

המשמעות המעשית של פסק הדין לא מסתכמת רק בגוטקס. למעשה, מדובר בקביעה תקדימית של בית המשפט המחוזי שלראשונה בישראל מיישמת את עקרונות המסוי הבינלאומי בנושא זה, ולמעשה קובעת כי רשות המסים אינה רשאית להתעלם מחברות אחזקה זרות רק משום שאין להן עובדים או פעילות פיזית, כל עוד הן מקיימות תכלית כלכלית ממשית. במלים אחרות, הפתח שדרשה לעצמה רשות המסים לצורך "הרמת מסך" והתעלמות מיישויות משפטיות על בסיס טענה לניצול אמנות מס נסגר, לפחות לפי גישת בית המשפט.

ההשלכות של פסק הדין עשויות להדהד הרחק מעבר לגבולות התיק הספציפי. בתי השקעות, קבוצות אחזקה, וחברות בינלאומיות שעד כה נדרשו להתמודד עם אי-ודאות רגולטורית בתחום המיסוי על דיבידנדים, עשויות למצוא בו עוגן משפטי המעניק תחושת ביטחון. במיוחד משמעותי הדבר לחברות הפועלות באמצעות מבני אחזקה בינלאומיים, כאשר שאלת היישום של אמנות כפל מס נמצאת בלב מודל הפעולה שלהן.

מטעם רשות המסים הופיעה עו"ד גלית פואה מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), ומטעם קבוצת גוטקס ייצגו את הקבוצה צוות עורכי הדין ממשרד גורניצקי דניאל פסרמן, שלומי זידר, ליאור שרעבי ושמעון אפרתי.

סביר מאוד שפסק הדין הזה לא יהיה התחנה הסופית רשות המסים תוכל לבקש רשות ערעור לעליון, ולנוכח המשמעות הכלכלית הרחבה, ההערכה הרווחת היא כי התיק עוד עשוי להמשיך וללוות את המערכת המשפטית.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הזוי כל חברה ישראלית תעביר עכשיו את הרווחים דרך מכבסה הולנדית. (ל"ת)
    אלון 31/07/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
מיסים ומחשבון
צילום: freepik

בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על תושב המרכז שהפעיל במשך שנים מסעדה ללא דיווח לרשויות המס בגלילות, העלים הכנסות של יותר מ-2 מיליון שקל, ולא ניהל כלל ספרי חשבונות. השופטת ציפורה גילוני קיבלה את הסדר הטיעון שנחתם עמו, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות הקשות ובעובדה שהוא הודה ופעל להסדיר את המחדלים

עוזי גרסטמן |

המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.

בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.

באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.

מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.

מיסים ומחשבון
צילום: freepik

בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על תושב המרכז שהפעיל במשך שנים מסעדה ללא דיווח לרשויות המס בגלילות, העלים הכנסות של יותר מ-2 מיליון שקל, ולא ניהל כלל ספרי חשבונות. השופטת ציפורה גילוני קיבלה את הסדר הטיעון שנחתם עמו, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות הקשות ובעובדה שהוא הודה ופעל להסדיר את המחדלים

עוזי גרסטמן |

המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.

בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.

באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.

מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.