הבינלאומי
צילום: אייל טואג

נקמת הבנק הבינלאומי בלקוחה שהתראיינה לכתבה

הלקוחה התראיינה ב-2018 לכתבה בערוץ 10 בנוגע להלוואות בנקאיות, ובעקבות כך נקט הבנק הבינלאומי הראשון כמה פעולות חד צדדיות וללא התראה מראש: חייב אותה להחזיר הלוואות, ביטל את כרטיס האשראי שלה, החזיר צ'קים שנתנה ואף מנע ממנה גישה לחשבון

עוזי גרסטמן | (34)


בית משפט השלום בכפר סבא, בראשות השופטת חגית בולמש, פסק פיצויים בסכום כולל של 30 אלף שקל ללקוחה של הבנק הבינלאומי הראשון. פסק הדין קובע שהבנק פעל בחוסר תום לב, בעקבות צעדים חד צדדיים שנקט כלפי הלקוחה לאחר שידור של כתבה בערוץ 10 (ערוץ 13 כיום), שבמסגרתה התראיינה הלקוחה ביחד עם בן זוגה.




המקרה החל ב-2018, כשהלקוחה, שניהלה את חשבונה בסניף הוד השרון של הבנק, התראיינה לכתבה בערוץ 10 בנושא הלוואות בנקאיות. בכתבה הציגה הלקוחה את ההתמודדות שלה עם הלוואות, וציינה כי בן הזוג שלה נמצא בהליכי פשיטת רגל. יום לאחר שידור הכתבה, פעל הבנק באופן חד צדדי, תוך שהוא מחייב את הלקוחה בהחזר הלוואות שנטלה, מבטל את כרטיס האשראי שלה, מחזיר הוראות קבע וצ'קים ללא הודעה מוקדמת - ואף מונע ממנה גישה לחשבונה. בין היתר, החזיר הבנק המחאה על סכום כולל של 2,000 שקל שניתנה עבור רכישת רכב, ביטל הלוואה שאושרה ללקוחה רק ארבעה ימים קודם לכן, ומשך סכום של 6,700 שקל מחשבונה ללא ידיעתה.



הבנק טען כי הכתבה הצביעה על כך שהלקוחה הציגה מצג שווא בעת פתיחת החשבון שלה. לטענת הבנק, הכתבה עוררה חששות בדבר מצבה הכלכלי של הלקוחה, לרבות הצגת העברות כספים מבני משפחה כהכנסות של משכורת. לדברי נציגיו, נורות אזהרה נדלקו בעקבות המידע החדש שהתפרסם בכתבה, והוא פעל בהתאם להסכמים שנחתמו עם הלקוחה, שמאפשרים לו לפעול במקרים חריגים ללא הודעה מוקדמת ובאופן חד צדדי.



הלקוחה טענה כי הבנק פעל נגדה בצורה בלתי מוצדקת וללא בירור מקדים. לדבריה, הפעולות של הבנק פגעו בשמה הטוב ובפרטיותה, וכן גרמו לה נזקים כלכליים משמעותיים ועוגמת נפש. היא ציינה כי מעולם לא היתה בהליכי פשיטת רגל, וכי הבנק היה יכול לפנות אליה לצורך בירור המידע שהוצג בכתבה במקום לפעול באופן חד צדדי.




השופטת בולמש קבעה בפסק הדין שפרסמה כי הבנק התנהל בחוסר תום לב ובניגוד להוראות חוק החוזים וחוק הבנקאות (שירות ללקוח). השופטת הדגישה גם כי הבנק היה מחויב להודיע ללקוחה על צעדים חריגים שהוא מתכוון לנקוט ולתת לה הזדמנות להגיב למידע שהוצג בכתבה. בית המשפט קבע בפסקג הדין כי הבנק לא סיפק מסמכים או חוות דעת שהיו יכולים להצדיק את הפעולות המיידיות שנקט. בנוסף, התנהלותו כללה הפרות של חובות סודיות ושמירה על פרטיות הלקוחה, כשהעביר מידע על החשבון שלה לבנקים אחרים בקבוצה.



משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

פרופ' יובל מלמד, שמונה על ידי בית המשפט כמומחה בתחום הבנקאות, ציין בחוות דעתו כי התנהלות הבנק היתה חריגה וחד צדדית. הוא גם הוסיף כי, "לא ניתן להצדיק את הפעולות שננקטו בחשבונה של הלקוחה על סמך מידע שהתקבל מכתבה בלבד, ללא בירור נוסף וללא מתן אפשרות ללקוחה להציג את עמדתה".



בפסק הדין נקבע כי פעולות הבנק הפרו את חובותיו כלפי הלקוחה ופגעו בשמה הטוב ובפרטיותה. השופטת בולמש פסקה כי הבנק ישלם ללקוחה פיצויים בסכום כולל של 30 אלף שקל בגין לשון הרע, עוגמת נפש והפרת חובת סודיות. בנוסף, חויב הבנק לשלם את הוצאות המשפט של הלקוחה ושכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 10,000 שקל.

קיראו עוד ב"משפט"



פסק הדין מדגיש את חובתם של בנקים לפעול בזהירות ובתום לב כלפי לקוחותיהם, גם במקרים של חשש להתנהלות בלתי תקינה. התנהלות חד צדדית ללא בירור מוקדם עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בלקוחות ולהטלת סנקציות על הבנק. בכך מהווה פסק הדין תמרור אזהרה למוסדות פיננסיים בישראל ביחסם כלפי לקוחותיהם.


תגובות לכתבה(34):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 29.
    תעברו לוואן זירו אחלה בנק (ל"ת)
    ... 15/01/2025 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 28.
    ... 15/01/2025 18:39
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק הם עושים מיליארדים על חשבוננו גם מענישים
  • 27.
    היא מסרה לכתבה מידע ואז התלוננה שהשתמשו בו (ל"ת)
    פשוט לא מסתדר 13/01/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 26.
    ענת 12/01/2025 20:22
    הגב לתגובה זו
    חצופים הם לא יודעים שהם נוכלים ורודפי בצע ככה סותמים פיות. ככה זה התחיל בבנק בעבודה .ניקח לך נרמה ניגזול ואתם תישתקו. אנחנו פה בעךי הבית. ככה הם. התיאבון בא האוכל. חזירים.
  • 25.
    אייל 12/01/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    רק 30 אלף לשופט בטח יש חשבון בבנק הזה
  • 24.
    אבי 12/01/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    הבנקים הגזלנים היה צריך לתת לה לפחות חצי מליון שקל כי הם עשו הכל נגד החוק בלשון המעטה.
  • 23.
    חנן 12/01/2025 09:37
    הגב לתגובה זו
    למה לא מאה אלף שקל בושה לבנק
  • 22.
    אזרח 12/01/2025 08:35
    הגב לתגובה זו
    מערכת המשפט מראה סימני שחיתות בהרבה מקרים וזה אחד מהם. 30 אלף שח פיצוי על התעמרות מ 2018 בדיחה
  • 21.
    הבינלאומי בנק גרוע עם שירות גרוע 12/01/2025 06:57
    הגב לתגובה זו
    עברתי גיהנום ועדיין עובר עם הבנק הזההבינלאומי בנק שאני לא ממליץ להיות חלק ממנו.
  • 20.
    נורי 12/01/2025 04:49
    הגב לתגובה זו
    שתערער על הפסק דין הסכום הזה הוא בושה מזה 30000 למה שהבנק לא ימשיך בהתנהלות המגעילה שלו בשבילו זה גרעינים 3000000 היו עושים הבדל ואם אתם לקוחות של הבנק הזה תעשו חושבים אולי היגיע הזמן לעבור לבנק אחר
  • 19.
    משה 11/01/2025 20:30
    הגב לתגובה זו
    זו בדיוק הסיבה לתמוך ברפורמה אפילו שאני רחוק מלהיות ימני מובהק. צר לי אבל רק מערכת מושחתת יכולה לפסוק סכום פיצוי מזערי כזה. עד שסוף סוף יש פסיקה נגד בנק על עוול כזה נותנים לו פשוט פרס
  • איזה סלט עשית 22/01/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
    הרס הדמוקרטיה. בטח לא פסיקות הוגנות יותר... שלא יטשטשו או ירדימו אף אחד
  • טקלען 28/01/2025 02:03
    מה הקשר לרפורמה כל אחד חושב שהוא מבין פולט שטויות במקלדת.קודם כל שהמחוקק יעשה את העבודה שלו על ידי שינוי רף ענישה וכו .כל צד שהפסיד במשפט ייצא נגד מערכת המשפט ועדיין לא הייתי רוצה שפוליטיקאי מכל צד שהוא יהיה לו השפעה על השופטים... אחרת הלך עלינו האזרחים אנחנו הראשונים להיפגע...
  • 18.
    מיכה 11/01/2025 18:47
    הגב לתגובה זו
    אחלה בנק שבעולם. היום אפשר לעבור בנק בשניה אבל אני עדיין באותו סניף עשרים שנה כל דבר אפשר לסדר באפליקציה או בשיחת טלפון אחת בנקאי חוזר תוך רבע שעה.
  • 17.
    שאול נעים 11/01/2025 17:17
    הגב לתגובה זו
    ובזמן זה הבנק הרוויח לפחות חצי מיליון שקל ריביות מכל הלקוחות שלו . זה עונש שלא ירתיע שום בנק בישראל .
  • 16.
    עומר 11/01/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    התנהגות כוחנית ונקמנית של תאגיד צריכה לעלות לו הרבה יותר. הייתי מכפיל את הפיצוי פי 10 למען יראו וייראו.
  • 15.
    אורי 11/01/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
    מההגנה שלה במשפט נשמע שהיא שיקרה בכתבה ללא כל גבולות מדוע
  • 14.
    הבנק נהג בבריונות 30k זה פיצוי בדיחה (ל"ת)
    סו 11/01/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    דני 11/01/2025 11:06
    הגב לתגובה זו
    ראיתי שהבנק נתן לי 2 אחוז ריבית. 16 שקל על כמה שנים... שקרנים עבודה בעיניים.. חושבים שאני הלקוח לא רואה בין השורות...את הדוחות על חשבוני... בשעה שהם מקבלים מהמדינה 4.5 אחוז. ושתיי אחוז זה בכלל לא 2 אחוז
  • נו ומה תעשה עם זה יא גיבור מקלדת! (ל"ת)
    שמפו 11/01/2025 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בושה 30k זה מתנה לבנק (ל"ת)
    בית משפט 11/01/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אזרח 11/01/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל הבנקים יוצאים מבית המשפט מנצחים או נזק מועט לעומתם האזרחים בדרך כלל בנזק גדול. היה נכון לתת ללקוחה פיצויים גבוהים במיוחד פי 5 מהנזק ולא פחות מהנזק במקרה הזה שהבנק ישקול פעמיים לפני שמחליט להילחם בלקוחות.
  • 10.
    יעקב 11/01/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
    סכום כזה מצחיק כעונש לבנק זה זיכוי
  • 9.
    חוסר כבוד כלפי הציבור 11/01/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    7 שנים בשביל משפט כזה ופיצוי של 30 אלף זה בזבוז כספי ציבור. הפיצוי ךא מוצדק כלפי הלקוח והזמן גם הוא. אחרי 7 שנים 30 אלף לא שווים כמו שהיו שווים לפני 7 שנים.
  • אבי 12/01/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
    הבנק בא עם סוללות עורכי דין והיא הפסידה ימי עבודה לכן תוצאה מגוחכת של רשעים ןלא שופטים.
  • 8.
    ו 11/01/2025 07:07
    הגב לתגובה זו
    בימש היה חייב לפסוק סכום של 6 ספרות כנגד הבנק.הרי הם עושקים את כל הלקוחות שנוטלים הלוואות כדי לשרוד ועושים תספורת ללקוחותשמניםטייקונים שממנפים הלוואותשבמקרים רבים מתברר שלא היה להם כיסוי.
  • 7.
    פסק דין אחרי 7 שנים (ל"ת)
    פשוט הזיה 11/01/2025 06:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פיצוי עלוב ולא ראוי (ל"ת)
    איל 11/01/2025 01:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רררר 10/01/2025 22:04
    הגב לתגובה זו
    מדינה בדיחה
  • 4.
    טוב שיש בתי משפט לזהאבל 7 שנים בשביל משפט כזה (ל"ת)
    שי.ע 10/01/2025 21:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ייצק 10/01/2025 19:48
    הגב לתגובה זו
    בארצות הברית היה הבנק משלם מאות אלפים ואולי יותר. במדינת ישראל בית המשפט מגן על החזקים. הרגולציה שומרת על החזקים. אחד הסיבות כי השוק השחור פורח במדינה הוא נגזרת של חוסר אמונה במערכת ובדרך כסף קל.
  • 2.
    שלמה גבע 10/01/2025 16:02
    הגב לתגובה זו
    הבנק בריון ןחזק עם סוללת עורכי דין חושב שהוא כל יכול
  • 1.
    רוני 10/01/2025 15:20
    הגב לתגובה זו
    פסיקות מנותקות מה זה 30000 בשביל בנק ! הזוי!
  • נכון. השופט טעה היה צריך לפחות 200000 שח שילמד הבנק (ל"ת)
    מיאו 10/01/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
חוזה מכירת דירה CHATGPTחוזה מכירת דירה CHATGPT

ביהמ"ש החזיר את הגג לדיירים, ושינה את כללי המשחק בבניינים משותפים

החלטה חשובה קובעת כי הצמדת גג, חצר או קומת עמודים לדירה אחת ללא הסכמה מלאה של כל בעלי הדירות - אינה תקפה. בית המשפט המחוזי הבהיר מחדש את גבולות השימוש ברכוש המשותף, והחזיר את הכוח לידי דיירי הבניין. פסק הדין עשוי להשפיע על אלפי בתים משותפים ברחבי הארץ.  על פי ההכרעה, ייתכן שעברו שנים רבות שבהן המצב הוא כזה, אך עדיין ניתן להשיב את הרכוש המשוף לידי כלל הדיירים

עוזי גרסטמן |

דיירים מבניין משותף בירושלים, שכבר חשבו כי הגג והאזורים המיוחדים שבניין שייכים בדיעבד לבעל דירה אחת בלבד, מצאו את עצמם מתכנסים שוב יום אחד, לא כדי לחלק דירות, אלא כדי לברר מי שולט בגג, במרחבים שלא נראים מבחוץ, וייתכן שגם בעתיד לבנות עליו. מה שהחל כוויכוח בין שכנים, נהפך לערעור בבית-המשפט, והסתיים בפסק-דין עקרוני שעשוי להשפיע על רבים מבעלי דירות בבניינים משותפים ברחבי הארץ.

פסק הדין עוסק בחלקה שזוהתה בעבר כמחסן, שלה הוצמדו, לפי צו רישום הבית המשותף ותכנוני הרשמה, גם הגג, קומת העמודים, חלק מהמגרש, שטחים בקומה, או בקיצור אזורים שהחברה הקבלנית קיוותה כי יהיו פריבילגיה של הבעלים של אותה יחידה בלבד. כשעלו טענות מצד דיירי הבניין על כך ש"לא ידעו על כך", נדרש בית המשפט להכריע: האם אפשר לרשום חלק מהרכוש המשותף כך שהצמידות תאפשר לבעל הדירה לפעול - לבנות, למכור, להפריד - ללא הסכמת שאר הדיירים?

הבניין המדובר נבנה על ידי ירלון חברה לבניין, שהציעה לבעלי הדירות - בחוזים מוקדמים - כי כל החלקים שאינם דירות, בין אם חדר מדרגות, חצר, מקלט, מקומות אחסון וכו′, יהיו חלק מהרכוש המשותף. כך נרשם הבניין כבית משותף. עם זאת, החברה שמרה לעצמה זכויות על הגג ועל קומת העמודים, וזאת לפי סעיפי חוזה, ולפיהם החברה תהיה רשאית לבנות על הגג או על קומת העמודים, בתנאי שהמבנה ישמש למגורים, ובלבד שלא תהיה לכך השפעה או צורך בהסכמת יתר דיירי הבניין. 

על פי ההסכם: בעלי היחידה לא זקוקים להסכמת יתר בעלי הדירות

בצו רישום הבית המשותף נכתב כי חלקה 17/1 משמשת מחסן בשטח קרקע של כ-2 מ"ר, והוצמדו אליה 250/581 (לאחר תיקון: 242/587) חלקים מהרכוש המשותף, כולל הגג, המגרש, שטחים בקומה עליונה. בהסכם מיוחד, שנחתם בין החברה לבין הבעלים של חלקה 17/1, נקבע כי בעלי החלקה רשאים "לבנות ולהקים מבנים כראות עיניהם על הגג … על כל חלק הימנו … ובלבד שמבנים אלה יהיו מיועדים למטרת מגורים בלבד". עוד נקבע כי הם רשאים לעשות כן מבלי להיזקק להסכמת יתר בעלי היחידות בבניין. 

על סמך אותו הסכם ,כך טענה החברה, ניתן לראות בגג, בחצר, בקומת העמודים, שטח ששייך באופן בלעדי לחלקה 17/1. בעלי הדירות האחרים למדו על כך רק שנים לאחר מכן, והם ביקשו לצאת מנקודת הנחה: לא ייתכן ששטחים משמעותיים בבניין יהיו בשליטה פרטית של דייר אחד בלבד, מבלי שהותר להם אי פעם להביע את דעתם.

בדיקת כננת של ג'יפ צילום: ביזפורטלבדיקת כננת של ג'יפ צילום: ביזפורטל

בדיקה שגרתית הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?

גבר שביקש לוודא שהכננת בג’יפ החדש שלו פועלת כשורה לפני יציאה לטיול משפחות, נפצע קשה כשאצבעו נלכדה במנגנון ונקטעה. חברת הביטוח טענה כי מדובר בהכנה לגרירה שאינה מכוסה בפוליסה, אך בית משפט השלום ברמלה קבע כי מדובר בפעולת גרירה לכל דבר. השופטת חייּבה את חברת הביטוח בפיצוי של יותר ממיליון שקל, לאחר שקבעה כי הנפגע סובל מכאבים כרוניים ונכות תפקודית משמעותית

עוזי גרסטמן |

בסוף דצמבר 2019, ארבעה ימים בלבד לאחר שהתקין בג’יפ שלו כננת חשמלית חדשה, יצא התובע אל חניית ביתו עם תוכנית פשוטה: לוודא שהציוד החדש אמין לפני שהוא יוצא לטיול ג’יפים מתוכנן עם משפחתו. הכננת, כך סיפר האיש לבית המשפט, נועדה לשמש אותו לחילוץ ברכב בעת נסיעה בשטח. כדי לבדוק את תקינותה, הוא ביקש למשוך מעט את כבל הכננת, לחבר את וו הגרירה, ולבצע "ניסיון גרירה קטן" שיבטיח את מוכנותה. הפעולה, שלכאורה אינה יותר מצעד מקדים שגרתי לפני טיול, הסתיימה בפציעה קשה ובלתי הפיכה.

על פי עדותו, הכבל סירב להשתחרר כשהתובע משך אותו בידו, ולכן הוא חיבר את השלט והפעיל את הכננת. ברגע אחד, בעקבות חיבור הפוך, הכננת החלה למשוך את הכבל פנימה בעוצמה, לכדה את אצבעו של התובע וקטעה את קצה אצבע 2 בידו השמאלית - ידו הדומיננטית. פינוי מהיר לבתי החולים פוריה ולאחר מכן תל השומר, הוביל לניתוח שבו הושלמה הקטיעה עד למפרק ה-DIP. הפגיעה הותירה אותו עם נכות רפואית קבועה ועם כאבים כרוניים שאינם מרפים.

חברת הביטוח ש. שלמה, שביטחה את הרכב בביטוח חובה, סירבה בתחילה לשלם פיצוי וטענה כי האירוע כלל אינו נכנס להגדרת "תאונת דרכים". לטענתה, חיבור הוו ופתיחת הכבל הם פעולות הכנה בלבד, רחוקות מהפעולה המוגדרת בחוק כגרירה. מנגד, התובע טען כי מדובר בפעולה אינטגרלית מובהקת של גרירה, וכי כבר בשלב זה החל תהליך הגרירה בפועל. בית משפט השלום ברמלה, בפסק דין מקיף ומפורט של השופטת מיכל מועלם שיפרמן, הכריע כי גרסת התובע היא זו שמשקפת את המציאות התחבורתית והמשפטית. כפי שנכתב בהחלטה, "הפעולה של חיבור וו הגרירה לכבל הכננת הינה פעולה אינטגרלית לפעולת הגרירה… לפיכך, פעולת הגרירה כבר החלה באותה עת". עוד היא ציינה כי ללא שחרור הכבל וחיבור הוו לא ניתן לבצע גרירה כלל, ולכן מדובר בפעולה הנמצאת בלב ההגדרה החוקית של "שימוש ברכב מנועי".

ניסיונות חברת הביטוח להיתלות בפסיקה מצמצמת יותר לא הועילו

השופטת עמדה על כך שגם בפסיקה קודמת נקבע כי פעולות הכנה הגובלות בפעולת הגרירה עצמה נכנסות לגדר תאונת דרכים. בין היתר, היא הפנתה לפסק הדין בעניין כהן, שבו נפסק כי אפילו משחק של ילדים בכננת גרירה שהוביל לפציעה מהווה שימוש למטרות תחבורה, וכי "גם תאונות שיתרחשו במהלך פעולות ההכנה לגרירה יסווגו כ‘גרירה’ וכ‘שימוש ברכב מנועי’". מנגד, הניסיונות של חברת הביטוח להיתלות בפסיקה מצמצמת יותר לא הועילו. השופטת בחנה כל אחד מהפסקי־דין שהובאו לעיונה והסבירה מדוע נסיבותיהם שונות בתכלית. כך למשל, מקרה שבו נהג גרר נדחף ידנית את הרכב לפני הגרירה - פעולה שלא היתה קשורה לפעולת הגרירה המכנית - אינו דומה להפעלת כננת המחוברת ישירות למנוע הרכב, כפי שהיה כאן.

השופטת הוסיפה כי גם החזקה המרבה בדבר "ניצול הכוח המכני של הרכב" מתקיימת במקרה זה, שכן הכננת פועלת באמצעות כוחו המכני של הרכב, ומכיוון שהייעוד שלה - משיכת הרכב עצמו או רכב אחר - נחשב לייעוד מקורי של ציוד שהותקן כדין. בהקשר הזה ציינה השופטת בפסק הדין שפורסם כי, "התובע העיד כי הוא חיבר את השלט לכננת והפעיל אותו כאשר הרכב היה מונע… מדובר בסיכון ייעודי של משיכת מטען".