הבינלאומי
צילום: אייל טואג

נקמת הבנק הבינלאומי בלקוחה שהתראיינה לכתבה

הלקוחה התראיינה ב-2018 לכתבה בערוץ 10 בנוגע להלוואות בנקאיות, ובעקבות כך נקט הבנק הבינלאומי הראשון כמה פעולות חד צדדיות וללא התראה מראש: חייב אותה להחזיר הלוואות, ביטל את כרטיס האשראי שלה, החזיר צ'קים שנתנה ואף מנע ממנה גישה לחשבון

עוזי גרסטמן | (34)


בית משפט השלום בכפר סבא, בראשות השופטת חגית בולמש, פסק פיצויים בסכום כולל של 30 אלף שקל ללקוחה של הבנק הבינלאומי הראשון. פסק הדין קובע שהבנק פעל בחוסר תום לב, בעקבות צעדים חד צדדיים שנקט כלפי הלקוחה לאחר שידור של כתבה בערוץ 10 (ערוץ 13 כיום), שבמסגרתה התראיינה הלקוחה ביחד עם בן זוגה.




המקרה החל ב-2018, כשהלקוחה, שניהלה את חשבונה בסניף הוד השרון של הבנק, התראיינה לכתבה בערוץ 10 בנושא הלוואות בנקאיות. בכתבה הציגה הלקוחה את ההתמודדות שלה עם הלוואות, וציינה כי בן הזוג שלה נמצא בהליכי פשיטת רגל. יום לאחר שידור הכתבה, פעל הבנק באופן חד צדדי, תוך שהוא מחייב את הלקוחה בהחזר הלוואות שנטלה, מבטל את כרטיס האשראי שלה, מחזיר הוראות קבע וצ'קים ללא הודעה מוקדמת - ואף מונע ממנה גישה לחשבונה. בין היתר, החזיר הבנק המחאה על סכום כולל של 2,000 שקל שניתנה עבור רכישת רכב, ביטל הלוואה שאושרה ללקוחה רק ארבעה ימים קודם לכן, ומשך סכום של 6,700 שקל מחשבונה ללא ידיעתה.



הבנק טען כי הכתבה הצביעה על כך שהלקוחה הציגה מצג שווא בעת פתיחת החשבון שלה. לטענת הבנק, הכתבה עוררה חששות בדבר מצבה הכלכלי של הלקוחה, לרבות הצגת העברות כספים מבני משפחה כהכנסות של משכורת. לדברי נציגיו, נורות אזהרה נדלקו בעקבות המידע החדש שהתפרסם בכתבה, והוא פעל בהתאם להסכמים שנחתמו עם הלקוחה, שמאפשרים לו לפעול במקרים חריגים ללא הודעה מוקדמת ובאופן חד צדדי.



הלקוחה טענה כי הבנק פעל נגדה בצורה בלתי מוצדקת וללא בירור מקדים. לדבריה, הפעולות של הבנק פגעו בשמה הטוב ובפרטיותה, וכן גרמו לה נזקים כלכליים משמעותיים ועוגמת נפש. היא ציינה כי מעולם לא היתה בהליכי פשיטת רגל, וכי הבנק היה יכול לפנות אליה לצורך בירור המידע שהוצג בכתבה במקום לפעול באופן חד צדדי.




השופטת בולמש קבעה בפסק הדין שפרסמה כי הבנק התנהל בחוסר תום לב ובניגוד להוראות חוק החוזים וחוק הבנקאות (שירות ללקוח). השופטת הדגישה גם כי הבנק היה מחויב להודיע ללקוחה על צעדים חריגים שהוא מתכוון לנקוט ולתת לה הזדמנות להגיב למידע שהוצג בכתבה. בית המשפט קבע בפסקג הדין כי הבנק לא סיפק מסמכים או חוות דעת שהיו יכולים להצדיק את הפעולות המיידיות שנקט. בנוסף, התנהלותו כללה הפרות של חובות סודיות ושמירה על פרטיות הלקוחה, כשהעביר מידע על החשבון שלה לבנקים אחרים בקבוצה.



משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

פרופ' יובל מלמד, שמונה על ידי בית המשפט כמומחה בתחום הבנקאות, ציין בחוות דעתו כי התנהלות הבנק היתה חריגה וחד צדדית. הוא גם הוסיף כי, "לא ניתן להצדיק את הפעולות שננקטו בחשבונה של הלקוחה על סמך מידע שהתקבל מכתבה בלבד, ללא בירור נוסף וללא מתן אפשרות ללקוחה להציג את עמדתה".



בפסק הדין נקבע כי פעולות הבנק הפרו את חובותיו כלפי הלקוחה ופגעו בשמה הטוב ובפרטיותה. השופטת בולמש פסקה כי הבנק ישלם ללקוחה פיצויים בסכום כולל של 30 אלף שקל בגין לשון הרע, עוגמת נפש והפרת חובת סודיות. בנוסף, חויב הבנק לשלם את הוצאות המשפט של הלקוחה ושכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 10,000 שקל.

קיראו עוד ב"משפט"



פסק הדין מדגיש את חובתם של בנקים לפעול בזהירות ובתום לב כלפי לקוחותיהם, גם במקרים של חשש להתנהלות בלתי תקינה. התנהלות חד צדדית ללא בירור מוקדם עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בלקוחות ולהטלת סנקציות על הבנק. בכך מהווה פסק הדין תמרור אזהרה למוסדות פיננסיים בישראל ביחסם כלפי לקוחותיהם.


תגובות לכתבה(34):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 29.
    תעברו לוואן זירו אחלה בנק (ל"ת)
    ... 15/01/2025 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 28.
    ... 15/01/2025 18:39
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק הם עושים מיליארדים על חשבוננו גם מענישים
  • 27.
    היא מסרה לכתבה מידע ואז התלוננה שהשתמשו בו (ל"ת)
    פשוט לא מסתדר 13/01/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 26.
    ענת 12/01/2025 20:22
    הגב לתגובה זו
    חצופים הם לא יודעים שהם נוכלים ורודפי בצע ככה סותמים פיות. ככה זה התחיל בבנק בעבודה .ניקח לך נרמה ניגזול ואתם תישתקו. אנחנו פה בעךי הבית. ככה הם. התיאבון בא האוכל. חזירים.
  • 25.
    אייל 12/01/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    רק 30 אלף לשופט בטח יש חשבון בבנק הזה
  • 24.
    אבי 12/01/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    הבנקים הגזלנים היה צריך לתת לה לפחות חצי מליון שקל כי הם עשו הכל נגד החוק בלשון המעטה.
  • 23.
    חנן 12/01/2025 09:37
    הגב לתגובה זו
    למה לא מאה אלף שקל בושה לבנק
  • 22.
    אזרח 12/01/2025 08:35
    הגב לתגובה זו
    מערכת המשפט מראה סימני שחיתות בהרבה מקרים וזה אחד מהם. 30 אלף שח פיצוי על התעמרות מ 2018 בדיחה
  • 21.
    הבינלאומי בנק גרוע עם שירות גרוע 12/01/2025 06:57
    הגב לתגובה זו
    עברתי גיהנום ועדיין עובר עם הבנק הזההבינלאומי בנק שאני לא ממליץ להיות חלק ממנו.
  • 20.
    נורי 12/01/2025 04:49
    הגב לתגובה זו
    שתערער על הפסק דין הסכום הזה הוא בושה מזה 30000 למה שהבנק לא ימשיך בהתנהלות המגעילה שלו בשבילו זה גרעינים 3000000 היו עושים הבדל ואם אתם לקוחות של הבנק הזה תעשו חושבים אולי היגיע הזמן לעבור לבנק אחר
  • 19.
    משה 11/01/2025 20:30
    הגב לתגובה זו
    זו בדיוק הסיבה לתמוך ברפורמה אפילו שאני רחוק מלהיות ימני מובהק. צר לי אבל רק מערכת מושחתת יכולה לפסוק סכום פיצוי מזערי כזה. עד שסוף סוף יש פסיקה נגד בנק על עוול כזה נותנים לו פשוט פרס
  • איזה סלט עשית 22/01/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
    הרס הדמוקרטיה. בטח לא פסיקות הוגנות יותר... שלא יטשטשו או ירדימו אף אחד
  • טקלען 28/01/2025 02:03
    מה הקשר לרפורמה כל אחד חושב שהוא מבין פולט שטויות במקלדת.קודם כל שהמחוקק יעשה את העבודה שלו על ידי שינוי רף ענישה וכו .כל צד שהפסיד במשפט ייצא נגד מערכת המשפט ועדיין לא הייתי רוצה שפוליטיקאי מכל צד שהוא יהיה לו השפעה על השופטים... אחרת הלך עלינו האזרחים אנחנו הראשונים להיפגע...
  • 18.
    מיכה 11/01/2025 18:47
    הגב לתגובה זו
    אחלה בנק שבעולם. היום אפשר לעבור בנק בשניה אבל אני עדיין באותו סניף עשרים שנה כל דבר אפשר לסדר באפליקציה או בשיחת טלפון אחת בנקאי חוזר תוך רבע שעה.
  • 17.
    שאול נעים 11/01/2025 17:17
    הגב לתגובה זו
    ובזמן זה הבנק הרוויח לפחות חצי מיליון שקל ריביות מכל הלקוחות שלו . זה עונש שלא ירתיע שום בנק בישראל .
  • 16.
    עומר 11/01/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    התנהגות כוחנית ונקמנית של תאגיד צריכה לעלות לו הרבה יותר. הייתי מכפיל את הפיצוי פי 10 למען יראו וייראו.
  • 15.
    אורי 11/01/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
    מההגנה שלה במשפט נשמע שהיא שיקרה בכתבה ללא כל גבולות מדוע
  • 14.
    הבנק נהג בבריונות 30k זה פיצוי בדיחה (ל"ת)
    סו 11/01/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    דני 11/01/2025 11:06
    הגב לתגובה זו
    ראיתי שהבנק נתן לי 2 אחוז ריבית. 16 שקל על כמה שנים... שקרנים עבודה בעיניים.. חושבים שאני הלקוח לא רואה בין השורות...את הדוחות על חשבוני... בשעה שהם מקבלים מהמדינה 4.5 אחוז. ושתיי אחוז זה בכלל לא 2 אחוז
  • נו ומה תעשה עם זה יא גיבור מקלדת! (ל"ת)
    שמפו 11/01/2025 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בושה 30k זה מתנה לבנק (ל"ת)
    בית משפט 11/01/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אזרח 11/01/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל הבנקים יוצאים מבית המשפט מנצחים או נזק מועט לעומתם האזרחים בדרך כלל בנזק גדול. היה נכון לתת ללקוחה פיצויים גבוהים במיוחד פי 5 מהנזק ולא פחות מהנזק במקרה הזה שהבנק ישקול פעמיים לפני שמחליט להילחם בלקוחות.
  • 10.
    יעקב 11/01/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
    סכום כזה מצחיק כעונש לבנק זה זיכוי
  • 9.
    חוסר כבוד כלפי הציבור 11/01/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    7 שנים בשביל משפט כזה ופיצוי של 30 אלף זה בזבוז כספי ציבור. הפיצוי ךא מוצדק כלפי הלקוח והזמן גם הוא. אחרי 7 שנים 30 אלף לא שווים כמו שהיו שווים לפני 7 שנים.
  • אבי 12/01/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
    הבנק בא עם סוללות עורכי דין והיא הפסידה ימי עבודה לכן תוצאה מגוחכת של רשעים ןלא שופטים.
  • 8.
    ו 11/01/2025 07:07
    הגב לתגובה זו
    בימש היה חייב לפסוק סכום של 6 ספרות כנגד הבנק.הרי הם עושקים את כל הלקוחות שנוטלים הלוואות כדי לשרוד ועושים תספורת ללקוחותשמניםטייקונים שממנפים הלוואותשבמקרים רבים מתברר שלא היה להם כיסוי.
  • 7.
    פסק דין אחרי 7 שנים (ל"ת)
    פשוט הזיה 11/01/2025 06:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פיצוי עלוב ולא ראוי (ל"ת)
    איל 11/01/2025 01:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רררר 10/01/2025 22:04
    הגב לתגובה זו
    מדינה בדיחה
  • 4.
    טוב שיש בתי משפט לזהאבל 7 שנים בשביל משפט כזה (ל"ת)
    שי.ע 10/01/2025 21:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ייצק 10/01/2025 19:48
    הגב לתגובה זו
    בארצות הברית היה הבנק משלם מאות אלפים ואולי יותר. במדינת ישראל בית המשפט מגן על החזקים. הרגולציה שומרת על החזקים. אחד הסיבות כי השוק השחור פורח במדינה הוא נגזרת של חוסר אמונה במערכת ובדרך כסף קל.
  • 2.
    שלמה גבע 10/01/2025 16:02
    הגב לתגובה זו
    הבנק בריון ןחזק עם סוללת עורכי דין חושב שהוא כל יכול
  • 1.
    רוני 10/01/2025 15:20
    הגב לתגובה זו
    פסיקות מנותקות מה זה 30000 בשביל בנק ! הזוי!
  • נכון. השופט טעה היה צריך לפחות 200000 שח שילמד הבנק (ל"ת)
    מיאו 10/01/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
מאפייה לחם  בגט
צילום: Istock

“שש שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת

ויקטוריה בלייבה עבדה לילות ארוכים במאפייה בדרום, בלי תלושי שכר אמיתיים, בלי פנסיה ובלי תוספת שכר עבור עבודתה בלילה. אחרי שש שנים של עבודה מפרכת, היא הגישה מכתב התראה והתפטרה. בית הדין קבע: מדובר בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה יותר מ-390 אלף שקל. “התובעת הועסקה שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות”, כתבה השופטת רינת סיני־אלוש בהכרעתה

עוזי גרסטמן |

היא עלתה לישראל מאוקראינה בסוף 2016, מצאה עבודה במהרה במאפייה קטנה בדרום, והחלה לעבוד לילות שלמים כדי לפרנס את עצמה. במשך שש שנים עבדה ויקטוריה בלייבה במאפייה שבבעלות עשהאל ידאעי - 12 שעות במשמרת, לעתים יותר, כמעט בלי ימי חופשה, בלי הפקדות לפנסיה ובלי תשלום על שעות נוספות. רק כשהיא הבינה שדבר לא עומד להשתנות, היא שלחה מכתב התראה, ובחלוף שבוע גם מכתב התפטרות. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי מדובר למעשה בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה פיצויים נרחבים על עוולות שנמשכו שנים. פסק הדין, שניתן בידי השופטת רינת סיני־אלוש ביחד עם נציגי הציבור עינב מורדוך ויפה פחימה, מתפרש על פני עשרות עמודים ומתאר סיפור של עובדת שנוצלה בעבודה ממושכת בתנאים קשים, תוך הפרה בוטה של חוקי העבודה הבסיסיים ביותר.

בית הדין קבע כבר בתחילת פסק הדין כי תלושי השכר שהונפקו לבלייבה “חסרי כל ערך”. השופטת סיני־אלוש ציינה כי הם לא שיקפו את תנאי עבודתה או את השכר ששולם בפועל, וכי הנתבע עצמו הודה שהתלושים נערכו “מטעמים שאינם קשורים לתכלית שלשמה הם נועדו - שעניינם התחמקות משתלום מס”. בעדותו בבית הדין, אמר ידאעי במפורש כי, “חטאתי כלפי רשויות המס, נכון, מוכן לתת על זה את הדין”. בפועל בלייבה קיבלה את שכרה השבועי במזומן - 2,000 שקל בתחילת תקופת עבודתה, ו-900 שקל בשבוע בתקופה המאוחרת יותר. “אופן תשלום השכר אינו שנוי במחלוקת”, כתבה השופטת, “והנתבע הודה כי תשלום השכר חושב לפי דו"חות נוכחות שנערכו בזמן אמת, בהתאם לתעריף שנקבע בכל תקופה”.

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו במהלך המשפט נגעה לשאלה אם העסק של ידאעי נחשב מאפייה או רק מקום לשיווק מאפים, שכן על פי ההגדרה המשפטית לכך תלוי גם תחולתו של צו ההרחבה בענף האפייה. בלייבה טענה שעבדה במאפייה עצמה, ליד התנור, כשהיא לשה בצקים ואופה פיתות. מנגד, הנתבע טען שעיקר עבודתה היה באריזה ובניקיון. בית הדין בחן את העדויות וקבע כי, “המסקנה היא שעבודתה של התובעת היתה בייצור פיתות, לרבות אפייתן בתנור ואריזתן”. בהתאם לכך, נקבע כי צו ההרחבה בענף האפייה חל על יחסי העבודה, וכפועל יוצא - בלייבה זכאית לתוספת לילה ולגמול שעות נוספות לפי ההסדרים הקבועים בצו.

“עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות"

בלייבה העידה כי עבדה שישה ימים בשבוע, במשמרות שנמשכו בין 12 ל-13 שעות ביום, כמעט תמיד בלילות. היא סיפרה שהיתה מגיעה לעבודה בין 22:00 ל-2:00 בלילה, ועובדת עד שעות הבוקר. בית הדין קבע כי אכן כך היה: “אין חולק שהתובעת הועסקה בשעות נוספות ובשעות לילה, מבלי שקיבלה תגמול על כך". הנתבע לא חלק על כך, ואף הודה כי שולם לה שכר אחיד לכל שעות העבודה, בלי גמול על עבודה מעבר לשמונה שעות ביום. השופטת הדגישה כי הנתבע אף לא הציג את כל דו"חות הנוכחות, אף שהודה כי הם קיימים. “עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות... והדו"חות המצויים ברשותו לא הוגשו לתיק", נכתב בהכרעת הדין. בהתאם לכך, חישב בית הדין את גמול השעות הנוספות ותוספת הלילה לפי דו"חות שנמצאו, ופסק לבלייבה סכום של 82,809 שקל עבור שעות נוספות ו-163,461 שקלים כתוספת לילה.

בלב פסק הדין עומדת ההכרעה הדרמטית: האם מדובר בהתפטרות רגילה, או בהתפטרות בדין מפוטרת, המזכה בפיצויי פיטורים. בלייבה טענה כי אחרי שנים שבהן הופרו זכויותיה, היא שלחה לנתבע מכתב התראה וביקשה להסדיר את התשלומים בתוך שבעה ימים, אך הוא התעלם ממנה והשיב לה בזלזול. רק אז היא שלחה מכתב נוסף, ובו הודיעה על התפטרותה. ידאעי טען מצדו כי בלייבה תכננה לעזוב ממילא, משום שהתכוונה לעבור דירה ולעזוב את בן זוגה. אבל בית הדין לא קיבל את גרסתו. השופטת סיני־אלוש קבעה כי, “אין חולק כי נסיבות העניין עונות על התנאי הראשון, בדבר נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו. התובעת הועסקה משך שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות". עוד היא הוסיפה כי, “התובעת הוכיחה כי בזמן אמת לא היה בכוונת הנתבע לפעול לתיקון ההפרות. אי מתן התראה סבירה אינו שולל את זכאותה לפיצויי פיטורים". בהתאם לכך, נקבע כי יש לראות בהתפטרותה של בלייבה כפיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, והיא זכאית לפיצויים בסכום כולל של 44,254 שקל.

שטרות כסף מזויפים
צילום: דוברות המשטרה

בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות

פרשת זיוף השטרות שהחלה במכירה חשאית לסוכן משטרתי מסתיימת בפסק דין אזרחי נוקב. השופטת מיקה בנקי הטעימה כי כל צד של שטר מהווה יצירה עצמאית המוגנת בזכות יוצרים, וכי פעולות הזיוף פגעו בליבת תפקידו של הבנק. בהליך שנגרר מהכרעת הדין הפלילית, נפסק כי הנתבע ישלם לבנק ישראל פיצוי גבוה ללא צורך בהוכחת נזק. היקף התהליך היצירתי וההשקעה בעיצוב השטרות עמדו במרכז טענות התובע, ובית המשפט קיבל אותן במלואן

עוזי גרסטמן |

הבוקר שבו נתפסו השטרות המזויפים היה שגרתי לחלוטין עבור בתי העסק שקיבלו אותם. רק בהמשך התברר כי אותם פיסות נייר צבעוניות, שנראו כמו שטרות רשמיים לכל דבר, היו למעשה פרי מלאכתו של אדם אחד, יוסף דהן, שבמשך חודשים ייצר, העתיק, הדפיס ומכר שטרות מזויפים בערכים שונים. המקרה, שהחל כסיפור פלילי של זיוף כסף ושימוש בו, הוביל כעבור זמן מה גם לתביעה אזרחית חריגה: בנק ישראל, הגוף היחיד במדינה שמוסמך להנפיק שטרות, דרש פיצוי כספי בשל הפרת זכויות היוצרים על השטרות עצמם.

בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בירושלים על-ידי השופטת מיקה בנקי, נקבע כי דהן יידרש לשלם לבנק ישראל פיצוי בסכום כולל של 240 אלף שקל, במסגרת תביעה נגררת לפלילים שנולדה לאחר שהוא הורשע בתיק הפלילי (ת"פ 37293-06-18). ההרשעה, על-פי הודאתו, כללה זיוף שטרי כסף, החזקת חומר לזיוף שטרות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. מדובר בתביעה מסוג שאינו שכיח: פיצוי סטטוטורי לפי חוק זכות יוצרים, ללא צורך בהוכחת נזק ממשי.

כבר בראשית פסק הדין הובהר כי, "התביעה האזרחית הכספית נגררת לפלילים לאחר הרשעת הנתבע בזיוף שטרות כסף ושימוש בהם". למעשה, שאלת האחריות כלל לא התעוררה בהליך האזרחי, שכן סעיף 42ד' לפקודת הראיות קובע שממצאי ההליך הפלילי מחייבים גם בהליך האזרחי. דהן הודה בעובדות כתב האישום, הורשע על פי הודאתו, ולא ביקש לסתור דבר. בית המשפט הבהיר כי בנסיבות האלה ההתמקדות היחידה שנותרה היא בשאלת שיעור הפיצויים. ההליך האזרחי עצמו נוהל בנסיבות מורכבות. דהן התייצב לשני דיונים ללא ייצוג משפטי, טען שהוא ממתין למינוי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, אך בפועל לא הגיש את ראיותיו ולא את סיכומיו. לבסוף, לאחר דחיות והתראות, החליטה השופטת בנקי כי אין מנוס ממתן פסק דין על בסיס החומר הקיים בלבד.

תהליך "מורכב ועתיר משאבים"

מרכז הכובד של התביעה היה הטענה כי בנק ישראל הוא בעל זכויות היוצרים בשטרות הכסף, וכי זיופם מהווה פגיעה בזכות זו. בנק ישראל הציג בהליך תשתית נרחבת ומפורטת על תהליך עיצוב השטרות, תהליך שלדברי הבנק היה "מורכב ועתיר משאבים". בתצהירו של מנהל היחידה לתפעול מזומנים בבנק ישראל, רועי גרוס, פורט כי עיצוב השטרות נבחר במסגרת תחרות פומבית שבה השתתפו יותר מ-80 אמנים ומעצבים גרפיים, שהגישו יותר מ-100 הצעות. לאחר בחירת העיצובים, עברו השטרות התאמות מקצועיות, שילוב אמצעי ביטחון ואלמנטים ויזואליים, עד שאושרו על-ידי המועצה המנהלית של הבנק וממשלת ישראל.

בנקודה הזו הדגישה השופטת כי הזכויות הקנייניות, לרבות זכות היוצרים בעיצוב, שייכות לבנק ישראל בלבד - הן מכוח החוק והן מכוח ההתקשרות עם המעצבת. לכן, עצם העתקת העיצוב והדפסתו מהווה הפרת זכות היוצרים, ללא קשר לעבירת הזיוף הפלילית.