נקמת הבנק הבינלאומי בלקוחה שהתראיינה לכתבה
הלקוחה התראיינה ב-2018 לכתבה בערוץ 10 בנוגע להלוואות בנקאיות, ובעקבות כך נקט הבנק הבינלאומי הראשון כמה פעולות חד צדדיות וללא התראה מראש: חייב אותה להחזיר הלוואות, ביטל את כרטיס האשראי שלה, החזיר צ'קים שנתנה ואף מנע ממנה גישה לחשבון
בית משפט השלום בכפר סבא, בראשות השופטת חגית בולמש, פסק פיצויים בסכום כולל של 30 אלף שקל ללקוחה של הבנק הבינלאומי הראשון. פסק הדין קובע שהבנק פעל בחוסר תום לב, בעקבות צעדים חד צדדיים שנקט כלפי הלקוחה לאחר שידור של כתבה בערוץ 10 (ערוץ 13 כיום), שבמסגרתה התראיינה הלקוחה ביחד עם בן זוגה.
המקרה החל ב-2018, כשהלקוחה, שניהלה את חשבונה בסניף הוד השרון של הבנק, התראיינה לכתבה בערוץ 10 בנושא הלוואות בנקאיות. בכתבה הציגה הלקוחה את ההתמודדות שלה עם הלוואות, וציינה כי בן הזוג שלה נמצא בהליכי פשיטת רגל. יום לאחר שידור הכתבה, פעל הבנק באופן חד צדדי, תוך שהוא מחייב את הלקוחה בהחזר הלוואות שנטלה, מבטל את כרטיס האשראי שלה, מחזיר הוראות קבע וצ'קים ללא הודעה מוקדמת - ואף מונע ממנה גישה לחשבונה. בין היתר, החזיר הבנק המחאה על סכום כולל של 2,000 שקל שניתנה עבור רכישת רכב, ביטל הלוואה שאושרה ללקוחה רק ארבעה ימים קודם לכן, ומשך סכום של 6,700 שקל מחשבונה ללא ידיעתה.
הבנק טען כי הכתבה הצביעה על כך שהלקוחה הציגה מצג שווא בעת פתיחת החשבון שלה. לטענת הבנק, הכתבה עוררה חששות בדבר מצבה הכלכלי של הלקוחה, לרבות הצגת העברות כספים מבני משפחה כהכנסות של משכורת. לדברי נציגיו, נורות אזהרה נדלקו בעקבות המידע החדש שהתפרסם בכתבה, והוא פעל בהתאם להסכמים שנחתמו עם הלקוחה, שמאפשרים לו לפעול במקרים חריגים ללא הודעה מוקדמת ובאופן חד צדדי.
הלקוחה טענה כי הבנק פעל נגדה בצורה בלתי מוצדקת וללא בירור מקדים. לדבריה, הפעולות של הבנק פגעו בשמה הטוב ובפרטיותה, וכן גרמו לה נזקים כלכליים משמעותיים ועוגמת נפש. היא ציינה כי מעולם לא היתה בהליכי פשיטת רגל, וכי הבנק היה יכול לפנות אליה לצורך בירור המידע שהוצג בכתבה במקום לפעול באופן חד צדדי.
- המחירים חזרו לעלות? הבינלאומי הכריז על הטבות לנוטלי משכנתאות
- מה זה פיקדון מובנה והאם כדאי להשקיע ב-500 S&P באמצעותו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת בולמש קבעה בפסק הדין שפרסמה כי הבנק התנהל בחוסר תום לב ובניגוד להוראות חוק החוזים וחוק הבנקאות (שירות ללקוח). השופטת הדגישה גם כי הבנק היה מחויב להודיע ללקוחה על צעדים חריגים שהוא מתכוון לנקוט ולתת לה הזדמנות להגיב למידע שהוצג בכתבה. בית המשפט קבע בפסקג הדין כי הבנק לא סיפק מסמכים או חוות דעת שהיו יכולים להצדיק את הפעולות המיידיות שנקט. בנוסף, התנהלותו כללה הפרות של חובות סודיות ושמירה על פרטיות הלקוחה, כשהעביר מידע על החשבון שלה לבנקים אחרים בקבוצה.
פרופ' יובל מלמד, שמונה על ידי בית המשפט כמומחה בתחום הבנקאות, ציין בחוות דעתו כי התנהלות הבנק היתה חריגה וחד צדדית. הוא גם הוסיף כי, "לא ניתן להצדיק את הפעולות שננקטו
בחשבונה של הלקוחה על סמך מידע שהתקבל מכתבה בלבד, ללא בירור נוסף וללא מתן אפשרות ללקוחה להציג את עמדתה".
בפסק הדין נקבע כי פעולות הבנק הפרו את חובותיו כלפי הלקוחה ופגעו בשמה הטוב ובפרטיותה. השופטת בולמש פסקה כי הבנק ישלם ללקוחה פיצויים בסכום כולל של 30 אלף שקל בגין לשון הרע, עוגמת נפש והפרת חובת סודיות. בנוסף, חויב הבנק לשלם את הוצאות המשפט של הלקוחה ושכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 10,000 שקל.
- הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
- מה קורה לרוכשים בפרויקטים שלא מגיעים לקו הסיום?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה...
פסק הדין מדגיש את חובתם של בנקים לפעול בזהירות ובתום לב כלפי לקוחותיהם, גם במקרים של חשש להתנהלות בלתי תקינה. התנהלות חד צדדית ללא בירור מוקדם עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בלקוחות ולהטלת סנקציות על הבנק. בכך מהווה פסק הדין תמרור אזהרה למוסדות פיננסיים בישראל ביחסם כלפי לקוחותיהם.
- 29.תעברו לוואן זירו אחלה בנק (ל"ת)... 15/01/2025 18:39הגב לתגובה זו
- 28.... 15/01/2025 18:39הגב לתגובה זולא מספיק הם עושים מיליארדים על חשבוננו גם מענישים
- 27.היא מסרה לכתבה מידע ואז התלוננה שהשתמשו בו (ל"ת)פשוט לא מסתדר 13/01/2025 13:11הגב לתגובה זו
- 26.ענת 12/01/2025 20:22הגב לתגובה זוחצופים הם לא יודעים שהם נוכלים ורודפי בצע ככה סותמים פיות. ככה זה התחיל בבנק בעבודה .ניקח לך נרמה ניגזול ואתם תישתקו. אנחנו פה בעךי הבית. ככה הם. התיאבון בא האוכל. חזירים.
- 25.אייל 12/01/2025 12:15הגב לתגובה זורק 30 אלף לשופט בטח יש חשבון בבנק הזה
- 24.אבי 12/01/2025 10:49הגב לתגובה זוהבנקים הגזלנים היה צריך לתת לה לפחות חצי מליון שקל כי הם עשו הכל נגד החוק בלשון המעטה.
- 23.חנן 12/01/2025 09:37הגב לתגובה זולמה לא מאה אלף שקל בושה לבנק
- 22.אזרח 12/01/2025 08:35הגב לתגובה זומערכת המשפט מראה סימני שחיתות בהרבה מקרים וזה אחד מהם. 30 אלף שח פיצוי על התעמרות מ 2018 בדיחה
- 21.הבינלאומי בנק גרוע עם שירות גרוע 12/01/2025 06:57הגב לתגובה זועברתי גיהנום ועדיין עובר עם הבנק הזההבינלאומי בנק שאני לא ממליץ להיות חלק ממנו.
- 20.נורי 12/01/2025 04:49הגב לתגובה זושתערער על הפסק דין הסכום הזה הוא בושה מזה 30000 למה שהבנק לא ימשיך בהתנהלות המגעילה שלו בשבילו זה גרעינים 3000000 היו עושים הבדל ואם אתם לקוחות של הבנק הזה תעשו חושבים אולי היגיע הזמן לעבור לבנק אחר
- 19.משה 11/01/2025 20:30הגב לתגובה זוזו בדיוק הסיבה לתמוך ברפורמה אפילו שאני רחוק מלהיות ימני מובהק. צר לי אבל רק מערכת מושחתת יכולה לפסוק סכום פיצוי מזערי כזה. עד שסוף סוף יש פסיקה נגד בנק על עוול כזה נותנים לו פשוט פרס
- איזה סלט עשית 22/01/2025 18:08הגב לתגובה זוהרס הדמוקרטיה. בטח לא פסיקות הוגנות יותר... שלא יטשטשו או ירדימו אף אחד
- טקלען 28/01/2025 02:03מה הקשר לרפורמה כל אחד חושב שהוא מבין פולט שטויות במקלדת.קודם כל שהמחוקק יעשה את העבודה שלו על ידי שינוי רף ענישה וכו .כל צד שהפסיד במשפט ייצא נגד מערכת המשפט ועדיין לא הייתי רוצה שפוליטיקאי מכל צד שהוא יהיה לו השפעה על השופטים... אחרת הלך עלינו האזרחים אנחנו הראשונים להיפגע...
- 18.מיכה 11/01/2025 18:47הגב לתגובה זואחלה בנק שבעולם. היום אפשר לעבור בנק בשניה אבל אני עדיין באותו סניף עשרים שנה כל דבר אפשר לסדר באפליקציה או בשיחת טלפון אחת בנקאי חוזר תוך רבע שעה.
- 17.שאול נעים 11/01/2025 17:17הגב לתגובה זוובזמן זה הבנק הרוויח לפחות חצי מיליון שקל ריביות מכל הלקוחות שלו . זה עונש שלא ירתיע שום בנק בישראל .
- 16.עומר 11/01/2025 14:30הגב לתגובה זוהתנהגות כוחנית ונקמנית של תאגיד צריכה לעלות לו הרבה יותר. הייתי מכפיל את הפיצוי פי 10 למען יראו וייראו.
- 15.אורי 11/01/2025 14:18הגב לתגובה זומההגנה שלה במשפט נשמע שהיא שיקרה בכתבה ללא כל גבולות מדוע
- 14.הבנק נהג בבריונות 30k זה פיצוי בדיחה (ל"ת)סו 11/01/2025 12:32הגב לתגובה זו
- 13.דני 11/01/2025 11:06הגב לתגובה זוראיתי שהבנק נתן לי 2 אחוז ריבית. 16 שקל על כמה שנים... שקרנים עבודה בעיניים.. חושבים שאני הלקוח לא רואה בין השורות...את הדוחות על חשבוני... בשעה שהם מקבלים מהמדינה 4.5 אחוז. ושתיי אחוז זה בכלל לא 2 אחוז
- נו ומה תעשה עם זה יא גיבור מקלדת! (ל"ת)שמפו 11/01/2025 16:41הגב לתגובה זו
- 12.בושה 30k זה מתנה לבנק (ל"ת)בית משפט 11/01/2025 10:47הגב לתגובה זו
- 11.אזרח 11/01/2025 09:58הגב לתגובה זובדרך כלל הבנקים יוצאים מבית המשפט מנצחים או נזק מועט לעומתם האזרחים בדרך כלל בנזק גדול. היה נכון לתת ללקוחה פיצויים גבוהים במיוחד פי 5 מהנזק ולא פחות מהנזק במקרה הזה שהבנק ישקול פעמיים לפני שמחליט להילחם בלקוחות.
- 10.יעקב 11/01/2025 09:56הגב לתגובה זוסכום כזה מצחיק כעונש לבנק זה זיכוי
- 9.חוסר כבוד כלפי הציבור 11/01/2025 09:02הגב לתגובה זו7 שנים בשביל משפט כזה ופיצוי של 30 אלף זה בזבוז כספי ציבור. הפיצוי ךא מוצדק כלפי הלקוח והזמן גם הוא. אחרי 7 שנים 30 אלף לא שווים כמו שהיו שווים לפני 7 שנים.
- אבי 12/01/2025 10:52הגב לתגובה זוהבנק בא עם סוללות עורכי דין והיא הפסידה ימי עבודה לכן תוצאה מגוחכת של רשעים ןלא שופטים.
- 8.ו 11/01/2025 07:07הגב לתגובה זובימש היה חייב לפסוק סכום של 6 ספרות כנגד הבנק.הרי הם עושקים את כל הלקוחות שנוטלים הלוואות כדי לשרוד ועושים תספורת ללקוחותשמניםטייקונים שממנפים הלוואותשבמקרים רבים מתברר שלא היה להם כיסוי.
- 7.פסק דין אחרי 7 שנים (ל"ת)פשוט הזיה 11/01/2025 06:05הגב לתגובה זו
- 6.פיצוי עלוב ולא ראוי (ל"ת)איל 11/01/2025 01:30הגב לתגובה זו
- 5.רררר 10/01/2025 22:04הגב לתגובה זומדינה בדיחה
- 4.טוב שיש בתי משפט לזהאבל 7 שנים בשביל משפט כזה (ל"ת)שי.ע 10/01/2025 21:03הגב לתגובה זו
- 3.ייצק 10/01/2025 19:48הגב לתגובה זובארצות הברית היה הבנק משלם מאות אלפים ואולי יותר. במדינת ישראל בית המשפט מגן על החזקים. הרגולציה שומרת על החזקים. אחד הסיבות כי השוק השחור פורח במדינה הוא נגזרת של חוסר אמונה במערכת ובדרך כסף קל.
- 2.שלמה גבע 10/01/2025 16:02הגב לתגובה זוהבנק בריון ןחזק עם סוללת עורכי דין חושב שהוא כל יכול
- 1.רוני 10/01/2025 15:20הגב לתגובה זופסיקות מנותקות מה זה 30000 בשביל בנק ! הזוי!
- נכון. השופט טעה היה צריך לפחות 200000 שח שילמד הבנק (ל"ת)מיאו 10/01/2025 17:21הגב לתגובה זו

הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
עסקת מכר לבית פרטי במיתר נהפכה למאבק משפטי ממושך, כשמוכרת דרשה מאות אלפי שקלים בטענה להפרת הסכם. היא צדקה, אבל...
הסיפור הבא התחיל, כמו לא מעט עסקות נדל"ן בישראל, ברצון למכור בית ולהמשיך הלאה. בית מגורים במיתר, עסקה שנחתמה בינואר 2022, סכום של יותר מ-3 מיליון שקל, לוח תשלומים מדורג, והתחייבות ברורה מצד המוכרים להעביר נכס נקי מעיקולים. אלא שמאחורי החתימות והסעיפים המשפטיים הסתתרה מציאות מורכבת יותר: חובות עבר, הליכי הוצאה לפועל, ועיקולים שהוטלו בזה אחר זה. כשהקונים עצרו את התשלומים, והמוכרת פנתה לבית המשפט בדרישה לפיצויים מוסכמים ולדמי שכירות, נדרש השופט יניב בוקר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, להכריע מי באמת הפר את ההסכם, ומתי.
בפסק דין מפורט, שניתן באחרונה, קבע בית המשפט כי המוכרת היא זו שהפרה את ההסכם באופן יסודי, כבר בשלב מוקדם, כשלא הסירה עיקול שהוטל על הנכס במועד שנקבע בהסכם. בעקבות כך, נקבע כי הקונים היו רשאים לעצור את התשלומים, ולא ניתן לחייבם בפיצויים או בדמי שכירות. התביעה נדחתה, וגם התביעה שכנגד של הקונים נדחתה, אך המוכרת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של עשרות אלפי שקלים.
העובדות עצמן לא היו שנויות במחלוקת. הצדדים חתמו ב-11 בינואר 2022 על הסכם מכר למכירת בית המגורים במיתר. המוכרים היו בני זוג לשעבר, והקונים - זוג שרכש את הבית במחיר שנקבע על 3.075 מיליון שקל. ההסכם כלל חמש פעימות תשלום, חלקן ישירות לבנקים ולנושים, וחלקן למוכרים עצמם. כבר במעמד החתימה היה ידוע על עיקול אחד, בסכום של כ-484 אלף שקל, והקונים שילמו אותו ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, כפי שנקבע בהסכם.
אלא שלאחר מכן, כך עלה מהראיות, הוטלו עיקולים נוספים על הנכס, בגין חובות של אחד המוכרים. כאן החל הסכסוך. המוכרת טענה כי הקונים חדלו לשלם את התמורה במשך כשנה, אף שתפסו בעלות על הבית והתגוררו בו, ולפיכך הפרו את ההסכם הפרה יסודית. היא דרשה פיצויים מוסכמים בסכום של יותר מ-300 אלף שקל, וכן דמי שכירות עבור תקופת המגורים בנכס.
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכניסה לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער נזקים
מנגד, הקונים טענו כי עצרו את התשלומים כדין, משום שהמוכרים הפרו את התחייבותם החוזית להסיר עיקולים בתוך פרק זמן קבוע. לדבריהם, ההסכם קבע במפורש כי אם יוטל עיקול על זכויות המוכרים בדירה, “הקונה יהא פטור מהמשך התשלומים על פי הסכם זה עד להסרתם”. עוד הם טענו כי כניסתם לבית נעשתה בהסכמה, כדי למזער את נזקיהם, לאחר שהמוכרים לא עמדו בהתחייבויותיהם.

מכתב אחד, טעות אחת - ופיצוי חלקי בערעור
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, שדחה תביעה בעקבות משלוח מכתב שגוי על תביעה למזונות, התקבל בחלקו במחוזי. בית המשפט קבע כי אף שהמוסד לביטוח לאומי אינו אחראי למריבה המשפחתית שפרצה בעקבות חשיפת המכתב בפני אשתו, עצם משלוח המכתב וקריאתו גרמו
לתובע עוגמת נפש המצדיקה פיצוי
בערב קיץ של יולי 2021 נפתח בתיבת הדואר האלקטרוני של מחמד אבו גריבה מכתב רשמי הנושא לוגו מוכר וכותרת מטלטלת: "תביעה למזונות". על פניו, מדובר במסמך שגרתי של רשות ציבורית, כזה שמגיע לאלפי אזרחים מדי שנה. אלא שבמקרה הזה, השורות היבשות נהפכו בן־רגע לזרז של סערה אישית ומשפחתית, שהובילה להליך משפטי ממושך, לדחיית תביעה בבית משפט השלום, ולבסוף גם לערעור שהתקבל בחלקו בבית המשפט המחוזי מרכז לוד.
המכתב, שנשלח על ידי המוסד לביטוח לאומי, נשא את שמו וכתובתו של המערער, וציין כי התקבלה "בקשה לתשלום עפ"י חוק המזונות", כולל מסמכים כמו "פרוטוקול דיון והחלטה מישיבת בית הדין או בית משפט לענייני משפחה". עבור אדם נשוי ואב לשלושה ילדים, שלא היה מעורב מעולם בהליך מזונות כלשהו, היה זה מסמך מבלבל ומטריד. ימים ספורים לאחר מכן, בעקבות פניותיו, נשלח אליו מכתב נוסף שבו הובהר כי מדובר בטעות, כי "התביעה לא הוגשה על ידך", וכי היא נמחקה ממערכות הביטוח הלאומי. "צר לנו על עגמת הנפש", נכתב באותו מכתב מתקן.
אלא שההתנצלות, כך טען המערער, הגיעה מאוחר מדי. לטענתו, קבלת המכתב השגוי הציתה מריבה קשה בינו לבין אשתו. הוא תיאר האשמות קשות, התעלפות, עזיבה של הבית עם הילדים, ואף מעורבות של בני משפחה נוספים. המכתב, לדבריו, לא נותר בין קירות הבית, אלא הועבר גם ליועץ המס שלו, שם הוא זכה להערות עוקצניות. מכאן קצרה היתה הדרך להגשת תביעה רחבת היקף, בסכום כולל של 135 אלף שקל, שנשענה על שורה ארוכה של עילות: לשון הרע, פגיעה בפרטיות, רשלנות, הפרת חובה חקוקה, פגיעה בכבוד האדם ועוד.
השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה, בחן אחת לאחת את העילות - ודחה את כולן. בפסק הדין נקבע כי יסוד הפרסום, שנדרש לצורך קיומה של עוולת לשון הרע, אינו מתקיים במקרה הזה. המכתב, כך נקבע, נשלח למערער בלבד, באמצעות מערכת מקוונת הדורשת קוד חד־פעמי לפתיחה, והמשיב לא פרסם אותו לאדם אחר מלבד הנפגע. העובדה שאשתו של המערער נחשפה לתוכן, נבעה מהתנהלותו שלו, ולא ממעשה של הביטוח הלאומי. "אין מקום לחייב את הנתבע על הסכמה זו של התובע אשר הוא בעצמו אפשר את פרסום המכתב לאשתו", כתב בית המשפט בהחלטתו.
- העבודה בחו"ל לא ביטלה את החוב שהצטבר בארץ
- מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא נמסר מידע אישי של המערער לאחרים
גם יתר העילות נדחו. נקבע כי לא הוכחה פגיעה בפרטיות, שכן לא נמסר מידע אישי של המערער לאחרים, וכי הטענות בדבר הפרת חוזה, פגיעה בכבוד האדם או הגנת הצרכן נטענו בדיעבד, ללא תשתית עובדתית מספקת. לעניין הרשלנות, אמנם הוכרה חובת זהירות מושגית של הביטוח הלאומי כלפי המבוטחים, אך בית המשפט קבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין הטעות לבין הנזקים הנטענים. בסופו של יום, נדחתה התביעה כולה, והמערער חויב בהוצאות משפט בסכום כל 6,000 שקל.
