הבינלאומי
צילום: אייל טואג

נקמת הבנק הבינלאומי בלקוחה שהתראיינה לכתבה

הלקוחה התראיינה ב-2018 לכתבה בערוץ 10 בנוגע להלוואות בנקאיות, ובעקבות כך נקט הבנק הבינלאומי הראשון כמה פעולות חד צדדיות וללא התראה מראש: חייב אותה להחזיר הלוואות, ביטל את כרטיס האשראי שלה, החזיר צ'קים שנתנה ואף מנע ממנה גישה לחשבון

עוזי גרסטמן | (34)


בית משפט השלום בכפר סבא, בראשות השופטת חגית בולמש, פסק פיצויים בסכום כולל של 30 אלף שקל ללקוחה של הבנק הבינלאומי הראשון. פסק הדין קובע שהבנק פעל בחוסר תום לב, בעקבות צעדים חד צדדיים שנקט כלפי הלקוחה לאחר שידור של כתבה בערוץ 10 (ערוץ 13 כיום), שבמסגרתה התראיינה הלקוחה ביחד עם בן זוגה.




המקרה החל ב-2018, כשהלקוחה, שניהלה את חשבונה בסניף הוד השרון של הבנק, התראיינה לכתבה בערוץ 10 בנושא הלוואות בנקאיות. בכתבה הציגה הלקוחה את ההתמודדות שלה עם הלוואות, וציינה כי בן הזוג שלה נמצא בהליכי פשיטת רגל. יום לאחר שידור הכתבה, פעל הבנק באופן חד צדדי, תוך שהוא מחייב את הלקוחה בהחזר הלוואות שנטלה, מבטל את כרטיס האשראי שלה, מחזיר הוראות קבע וצ'קים ללא הודעה מוקדמת - ואף מונע ממנה גישה לחשבונה. בין היתר, החזיר הבנק המחאה על סכום כולל של 2,000 שקל שניתנה עבור רכישת רכב, ביטל הלוואה שאושרה ללקוחה רק ארבעה ימים קודם לכן, ומשך סכום של 6,700 שקל מחשבונה ללא ידיעתה.



הבנק טען כי הכתבה הצביעה על כך שהלקוחה הציגה מצג שווא בעת פתיחת החשבון שלה. לטענת הבנק, הכתבה עוררה חששות בדבר מצבה הכלכלי של הלקוחה, לרבות הצגת העברות כספים מבני משפחה כהכנסות של משכורת. לדברי נציגיו, נורות אזהרה נדלקו בעקבות המידע החדש שהתפרסם בכתבה, והוא פעל בהתאם להסכמים שנחתמו עם הלקוחה, שמאפשרים לו לפעול במקרים חריגים ללא הודעה מוקדמת ובאופן חד צדדי.



הלקוחה טענה כי הבנק פעל נגדה בצורה בלתי מוצדקת וללא בירור מקדים. לדבריה, הפעולות של הבנק פגעו בשמה הטוב ובפרטיותה, וכן גרמו לה נזקים כלכליים משמעותיים ועוגמת נפש. היא ציינה כי מעולם לא היתה בהליכי פשיטת רגל, וכי הבנק היה יכול לפנות אליה לצורך בירור המידע שהוצג בכתבה במקום לפעול באופן חד צדדי.




השופטת בולמש קבעה בפסק הדין שפרסמה כי הבנק התנהל בחוסר תום לב ובניגוד להוראות חוק החוזים וחוק הבנקאות (שירות ללקוח). השופטת הדגישה גם כי הבנק היה מחויב להודיע ללקוחה על צעדים חריגים שהוא מתכוון לנקוט ולתת לה הזדמנות להגיב למידע שהוצג בכתבה. בית המשפט קבע בפסקג הדין כי הבנק לא סיפק מסמכים או חוות דעת שהיו יכולים להצדיק את הפעולות המיידיות שנקט. בנוסף, התנהלותו כללה הפרות של חובות סודיות ושמירה על פרטיות הלקוחה, כשהעביר מידע על החשבון שלה לבנקים אחרים בקבוצה.



משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

פרופ' יובל מלמד, שמונה על ידי בית המשפט כמומחה בתחום הבנקאות, ציין בחוות דעתו כי התנהלות הבנק היתה חריגה וחד צדדית. הוא גם הוסיף כי, "לא ניתן להצדיק את הפעולות שננקטו בחשבונה של הלקוחה על סמך מידע שהתקבל מכתבה בלבד, ללא בירור נוסף וללא מתן אפשרות ללקוחה להציג את עמדתה".



בפסק הדין נקבע כי פעולות הבנק הפרו את חובותיו כלפי הלקוחה ופגעו בשמה הטוב ובפרטיותה. השופטת בולמש פסקה כי הבנק ישלם ללקוחה פיצויים בסכום כולל של 30 אלף שקל בגין לשון הרע, עוגמת נפש והפרת חובת סודיות. בנוסף, חויב הבנק לשלם את הוצאות המשפט של הלקוחה ושכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 10,000 שקל.

קיראו עוד ב"משפט"



פסק הדין מדגיש את חובתם של בנקים לפעול בזהירות ובתום לב כלפי לקוחותיהם, גם במקרים של חשש להתנהלות בלתי תקינה. התנהלות חד צדדית ללא בירור מוקדם עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בלקוחות ולהטלת סנקציות על הבנק. בכך מהווה פסק הדין תמרור אזהרה למוסדות פיננסיים בישראל ביחסם כלפי לקוחותיהם.


תגובות לכתבה(34):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 29.
    תעברו לוואן זירו אחלה בנק (ל"ת)
    ... 15/01/2025 18:39
    הגב לתגובה זו
  • 28.
    ... 15/01/2025 18:39
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק הם עושים מיליארדים על חשבוננו גם מענישים
  • 27.
    היא מסרה לכתבה מידע ואז התלוננה שהשתמשו בו (ל"ת)
    פשוט לא מסתדר 13/01/2025 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 26.
    ענת 12/01/2025 20:22
    הגב לתגובה זו
    חצופים הם לא יודעים שהם נוכלים ורודפי בצע ככה סותמים פיות. ככה זה התחיל בבנק בעבודה .ניקח לך נרמה ניגזול ואתם תישתקו. אנחנו פה בעךי הבית. ככה הם. התיאבון בא האוכל. חזירים.
  • 25.
    אייל 12/01/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    רק 30 אלף לשופט בטח יש חשבון בבנק הזה
  • 24.
    אבי 12/01/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    הבנקים הגזלנים היה צריך לתת לה לפחות חצי מליון שקל כי הם עשו הכל נגד החוק בלשון המעטה.
  • 23.
    חנן 12/01/2025 09:37
    הגב לתגובה זו
    למה לא מאה אלף שקל בושה לבנק
  • 22.
    אזרח 12/01/2025 08:35
    הגב לתגובה זו
    מערכת המשפט מראה סימני שחיתות בהרבה מקרים וזה אחד מהם. 30 אלף שח פיצוי על התעמרות מ 2018 בדיחה
  • 21.
    הבינלאומי בנק גרוע עם שירות גרוע 12/01/2025 06:57
    הגב לתגובה זו
    עברתי גיהנום ועדיין עובר עם הבנק הזההבינלאומי בנק שאני לא ממליץ להיות חלק ממנו.
  • 20.
    נורי 12/01/2025 04:49
    הגב לתגובה זו
    שתערער על הפסק דין הסכום הזה הוא בושה מזה 30000 למה שהבנק לא ימשיך בהתנהלות המגעילה שלו בשבילו זה גרעינים 3000000 היו עושים הבדל ואם אתם לקוחות של הבנק הזה תעשו חושבים אולי היגיע הזמן לעבור לבנק אחר
  • 19.
    משה 11/01/2025 20:30
    הגב לתגובה זו
    זו בדיוק הסיבה לתמוך ברפורמה אפילו שאני רחוק מלהיות ימני מובהק. צר לי אבל רק מערכת מושחתת יכולה לפסוק סכום פיצוי מזערי כזה. עד שסוף סוף יש פסיקה נגד בנק על עוול כזה נותנים לו פשוט פרס
  • איזה סלט עשית 22/01/2025 18:08
    הגב לתגובה זו
    הרס הדמוקרטיה. בטח לא פסיקות הוגנות יותר... שלא יטשטשו או ירדימו אף אחד
  • טקלען 28/01/2025 02:03
    מה הקשר לרפורמה כל אחד חושב שהוא מבין פולט שטויות במקלדת.קודם כל שהמחוקק יעשה את העבודה שלו על ידי שינוי רף ענישה וכו .כל צד שהפסיד במשפט ייצא נגד מערכת המשפט ועדיין לא הייתי רוצה שפוליטיקאי מכל צד שהוא יהיה לו השפעה על השופטים... אחרת הלך עלינו האזרחים אנחנו הראשונים להיפגע...
  • 18.
    מיכה 11/01/2025 18:47
    הגב לתגובה זו
    אחלה בנק שבעולם. היום אפשר לעבור בנק בשניה אבל אני עדיין באותו סניף עשרים שנה כל דבר אפשר לסדר באפליקציה או בשיחת טלפון אחת בנקאי חוזר תוך רבע שעה.
  • 17.
    שאול נעים 11/01/2025 17:17
    הגב לתגובה זו
    ובזמן זה הבנק הרוויח לפחות חצי מיליון שקל ריביות מכל הלקוחות שלו . זה עונש שלא ירתיע שום בנק בישראל .
  • 16.
    עומר 11/01/2025 14:30
    הגב לתגובה זו
    התנהגות כוחנית ונקמנית של תאגיד צריכה לעלות לו הרבה יותר. הייתי מכפיל את הפיצוי פי 10 למען יראו וייראו.
  • 15.
    אורי 11/01/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
    מההגנה שלה במשפט נשמע שהיא שיקרה בכתבה ללא כל גבולות מדוע
  • 14.
    הבנק נהג בבריונות 30k זה פיצוי בדיחה (ל"ת)
    סו 11/01/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    דני 11/01/2025 11:06
    הגב לתגובה זו
    ראיתי שהבנק נתן לי 2 אחוז ריבית. 16 שקל על כמה שנים... שקרנים עבודה בעיניים.. חושבים שאני הלקוח לא רואה בין השורות...את הדוחות על חשבוני... בשעה שהם מקבלים מהמדינה 4.5 אחוז. ושתיי אחוז זה בכלל לא 2 אחוז
  • נו ומה תעשה עם זה יא גיבור מקלדת! (ל"ת)
    שמפו 11/01/2025 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    בושה 30k זה מתנה לבנק (ל"ת)
    בית משפט 11/01/2025 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אזרח 11/01/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל הבנקים יוצאים מבית המשפט מנצחים או נזק מועט לעומתם האזרחים בדרך כלל בנזק גדול. היה נכון לתת ללקוחה פיצויים גבוהים במיוחד פי 5 מהנזק ולא פחות מהנזק במקרה הזה שהבנק ישקול פעמיים לפני שמחליט להילחם בלקוחות.
  • 10.
    יעקב 11/01/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
    סכום כזה מצחיק כעונש לבנק זה זיכוי
  • 9.
    חוסר כבוד כלפי הציבור 11/01/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    7 שנים בשביל משפט כזה ופיצוי של 30 אלף זה בזבוז כספי ציבור. הפיצוי ךא מוצדק כלפי הלקוח והזמן גם הוא. אחרי 7 שנים 30 אלף לא שווים כמו שהיו שווים לפני 7 שנים.
  • אבי 12/01/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
    הבנק בא עם סוללות עורכי דין והיא הפסידה ימי עבודה לכן תוצאה מגוחכת של רשעים ןלא שופטים.
  • 8.
    ו 11/01/2025 07:07
    הגב לתגובה זו
    בימש היה חייב לפסוק סכום של 6 ספרות כנגד הבנק.הרי הם עושקים את כל הלקוחות שנוטלים הלוואות כדי לשרוד ועושים תספורת ללקוחותשמניםטייקונים שממנפים הלוואותשבמקרים רבים מתברר שלא היה להם כיסוי.
  • 7.
    פסק דין אחרי 7 שנים (ל"ת)
    פשוט הזיה 11/01/2025 06:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פיצוי עלוב ולא ראוי (ל"ת)
    איל 11/01/2025 01:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רררר 10/01/2025 22:04
    הגב לתגובה זו
    מדינה בדיחה
  • 4.
    טוב שיש בתי משפט לזהאבל 7 שנים בשביל משפט כזה (ל"ת)
    שי.ע 10/01/2025 21:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ייצק 10/01/2025 19:48
    הגב לתגובה זו
    בארצות הברית היה הבנק משלם מאות אלפים ואולי יותר. במדינת ישראל בית המשפט מגן על החזקים. הרגולציה שומרת על החזקים. אחד הסיבות כי השוק השחור פורח במדינה הוא נגזרת של חוסר אמונה במערכת ובדרך כסף קל.
  • 2.
    שלמה גבע 10/01/2025 16:02
    הגב לתגובה זו
    הבנק בריון ןחזק עם סוללת עורכי דין חושב שהוא כל יכול
  • 1.
    רוני 10/01/2025 15:20
    הגב לתגובה זו
    פסיקות מנותקות מה זה 30000 בשביל בנק ! הזוי!
  • נכון. השופט טעה היה צריך לפחות 200000 שח שילמד הבנק (ל"ת)
    מיאו 10/01/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
מלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicherמלון מלכת שבא באילת צילום: Dr. Avishai Teicher

העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא אילת

המאבק בין בעלי יחידות הנופש לבין הנהלת מלכת שבא מגיע שוב לבית המשפט, והעליון קובע: החוזה הוא סגור, ואין מקום להוסיף לו הבנות או מצגים חיצוניים. בעלי הזכויות ביקשו לכפות מינוי חברת ניהול בינלאומית ולשמר את דמי הניהול הישנים; ההנהלה טענה כי ההסכמות חוזיות בלבד. פסק הדין מספק הצצה לעולם החוזים המסחריים, למחירם של מצגים חוץ־חוזיים - ולגבולות תום הלב

עוזי גרסטמן |

בשעות הבוקר המאוחרות באולם בית המשפט העליון בירושלים, כשהצדדים שוטחים את הטענות האחרונות שלהם ורחש קל ממלא את החלל, נדמה היה כי הסכסוך רב־השנים סביב ניהול מלון מלכת שבא באילת עומד לקבל הכרעה סופית. מאחורי הדרמה המשפטית הסתתר סיפור מורכב על הבטחות, על הבנות שנולדו מחוץ להסכמים חתומים, ועל שורה של בעלי יחידות נופש שהרגישו כי ההנהלה חייבת להם יותר ממה שנכתב על הנייר. הם ביקשו שבית המשפט ייתן תוקף להבנות שלא נכנסו לחוזה, אך העליון קבע בפשטות כי החוזה הוא חוזה סגור, ואין להוסיף עליו דבר.

המערערים, קבוצת בעלי זכויות ביחידות הדיור שבמלון, טענו כי בעת שרכשו את היחידות הוצגו בפניהם מצגים ברורים וחד־משמעיים, שלפיהם המלון ינוהל תמיד בידי חברת ניהול בינלאומית כמו הילטון, ושדמי הניהול שעליהם לשלם יישארו קבועים - 3 דולרים למ"ר לחודש. לטענתם, מעבר ללשון הכתובה, הם הסתמכו על רוח הדברים, על דפוסי ההתנהלות בין הצדדים ועל תחושה שלפיה תנאים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מן העסקה.

ההנהלה, מצדה, טענה כי הכל מצוי במסמכים: שלושה הסכמים מפורטים שפורטו עד דק, המהווים מערכת חוזית סגורה, שאינה פתוחה לשינויים אלא בהסכמה בכתב. לטענתה, לאחר שהסתיימה התקשרותה עם הילטון לאחר 20 שנה, פג תוקפו של מנגנון דמי הניהול הישן, ויש להחיל את עקרון המשק הסגור: כל בעל יחידה נושא בחלקו היחסי בהוצאות הניהול בפועל, בהתאם לשטח היחידה. השופטים אלכס שטיין, נעם סולברג ויעל וילנר, שישבו בהרכב, הכריעו באופן חד וברור. אך כדי להבין את משמעות הכרעתם, חיוני להעמיק רגע במערכת היחסים המורכבת שהצדדים כרתו לפני שנים.

"מערכת חוזית מפורטת עד-דק"

העליון הדגיש כי במקרה זה קיימת מערכת חוזית סגורה, ברורה, מפורטת וממצה. השופט שטיין כתב כי המערערים, "חתמו על מערכת חוזים עסקית שפורטה לפרטי-פרטים", וכי לא יישמעו טענות בדבר מצגים חיצוניים או הבנות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהסכמים עצמם. הוא ציין במפורש כי, "אלה הן מושכלות היסוד" של דיני החוזים, ושכל ניסיון לסטות מהן פוגע ביציבות העסקית ובוודאות המשפטית.

ההסכמים - הסכם הרכישה, הסכם הניהול והסכם ההצטרפות למאגר - כולם כללו סעיפים ברורים המצהירים כי האמור במסמכים ממצה את כלל ההבנות בין הצדדים, וכי כל שינוי או תוספת מחייבים חתימה בכתב. כפי שמדגיש פסק הדין, בהסכם הרכישה נקבע כי הרוכש "אין הוא מושפע […] מכל פרסום, הצהרה, הבטחה, מצג או אמירה בע״פ או בכתב ואשר לא נכללו בהסכם זה". באותו קו נכתב גם כי כל שינוי בהסכמים "לא יעשו ולא יכנסו לתוקף אלא בכתב ובחתימת הצדדים".

בית המשפט
צילום: Pixbay

דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה

רשמת ההוצאה לפועל קיבלה בקשה חריגה שהגישה אשה בת 62, גרושה ואם לחמישה, שחיה במשך שנים ברחוב ועברה משברים אישיים וכלכליים קשים. לאחר שבחנה את מסלול חייה, עמידתה בצו התשלומים ושינויי החוק האחרונים, היאר החליטה להפחית את דמי הפיגורים ב-100% ואת תוספת הריביות ב-40%.  ההחלטה מבטאת גישה רחבה יותר כלפי חייבים בתיקים ותיקים שבהם הצטברו חיובים שאינם משקפים עוד את המציאות הכלכלית שלהם

עוזי גרסטמן |

בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא התייצבה יום אחד בפני הרשמת מיטל דלל־איינשטיין אשה שבמשך שנים ארוכות לא הצליחה להרים את ראשה מעל גובה המים. היא הגיעה לשם לא כדי להתחמק או לדחות את החוב שלה, אלא כדי לנסות להסביר מי היא היתה לאורך העשור האחרון, מה עבר עליה, וכיצד נהפך חוב קטן יחסית לתיק שגדל לממדים שלא תאמו את יכולותיה ואת נסיבות חייה. הסיפור שלה, כך עולה מההחלטה שניתנה באחרונה, הצליח לגעת בלבה של הרשמת, אך מעבר לכך, הוא הציג מקרה שבו החוק עצמו מאפשר לראות את החייב לא רק כנתון כלכלי אלא כאדם שלם שנושא עמו שנים של מצוקה.

על פי החלטת הרשמת, שמבוססת על תשתית עובדתית רחבה שהציגה החייבת, מדובר באשה בת 62, גרושה ואם לחמישה, שמוכרת כנכה ומתקיימת מקצבת נכות בלבד. מצבה הכלכלי והנפשי הידרדר לאורך השנים עד כדי כך שמ-2015 היתה, לדבריה, דיירת רחוב. היא תיארה בפני לשכת ההוצאה לפועל מציאות שבה נאלצה לחיות ללא קורת גג יציבה, תוך התמודדות עם קשיים נפשיים ופיזיים, ועם מציאות משפחתית קשה במיוחד. אחת מבנותיה נפטרה ב-2023 לאחר מאבק במחלה קשה, והותירה אחריה חמישה יתומים הזקוקים לסיוע - אחריות שהכבידה על האם החייבת עוד יותר. כפי שנכתב במסמכי ההחלטה: "החייבת בת 62, גרושה ואם לחמישה, הציגה לפני תמונה קשה של נסיבות חייה... אחת מבנותיה נפטרה בשנת 2023 לאחר מאבק במחלה קשה והותירה חמישה יתומים הזקוקים לתמיכת המשפחה",

תיק ההוצאה לפועל נפתח ב-2013 על סכום צנוע של 10,639 שקל בלבד. במשך שנים לא שילמה החייבת את חובה, אך לטענתה באותן שנים היא היתה שרויה במצוקה כה קשה, עד שלא היתה מסוגלת לנהל שום מערך כלכלי בסיסי. בתקופת הקורונה אף התקשתה עוד יותר לעמוד בהתחייבויותיה. אלא שבשנים האחרונות חל שינוי בהתנהלותה, כפי שהדגישה הרשמת. מ-2019 נקבע לה צו תשלומים על סכום של 150 שקל בחודש, ומ-2020, על פי לשון ההחלטה, היא עומדת בו בקפדנות. היא שילמה עד כה כ-11,550 שקל - סכום שגבוה מן הקרן המקורית של החוב. הנתון הזה שימש בסיס מרכזי בהחלטה של הרשמת, שהצביעה על שינוי חיובי ומובהק בהתנהלותה של החייבת. גם בהודעת הדוברות של רשות האכיפה צויין כי, "הרשמת קבעה כי החייבת הוכיחה שינוי חיובי ועקבי בהתנהלותה בשנים האחרונות, כאשר היא עומדת בצו התשלומים החודשי של 150 שקל מאז שנת 2019, ושילמה עד כה כ-11,550 שקל".

"השנים בהן לא שילמה החייבת תמו לפני שנים רבות"

הזוכה, מצדו, התנגד בתוקף לבקשה להפחתת הריביות. לטענתו, מדובר בחייבת שנמנעה במשך שנים מלשלם את חובה, הגישה התנגדויות שנדחו והעמיסה עליו פעולות גבייה רבות ומיותרות. לטענתו, העובדה ששילמה בשנים האחרונות אינה מוחקת את התנהלותה הקודמת, וכי החוק מאפשר לה לפנות להליכי חדלות פירעון במקום להפחית ריביות. אלא שהרשמת, בבואה לבחון את כלל הנתונים, סברה אחרת. היא הדגישה כי חלק מהשנים שבהן לא שילמה החייבת את חובה היו דווקא השנים שבהן חיה ברחוב, כשהיא שרויה במצוקה נפשית עמוקה. כפי שנכתב בהחלטה, "השנים בהן לא שילמה החייבת תמו לפני שנים רבות, כאשר מדובר על שנים בהן סבלה החייבת ממצוקה נפשית קשה ואף הגיעה לכדי דיירות רחוב".

הרשמת דלל־איינשטיין התרשמה עמוקות ממצבה האישי של החייבת כבר עם הובאתה בצווי הבאה בעבר. בפרוטוקולים נרשמה מצוקה ממשית, והדבר לא נעלם מעיניה בבואה להכריע בבקשה הנוכחית. החייבת אינה עובדת שנים רבות, מתקיימת מקצבת נכות זעומה, ומתגוררת כיום בחדר ששכרה ותלוי בסיוע בשכר דירה שהיא מקבלת. הנתונים האלה, לצד התשלום העקבי בחמש השנים האחרונות, נהפכו לבסיס לגיבוש עמדה שלפיה אין לראות בחייבת מי שמתעלמת מההליך, אלא מי שנאבקת לשמור על שגרת תשלומים בתוך מציאות כמעט בלתי אפשרית.