זה המכשול שלכם - הון עצמי ממוצע של מיליון וחצי שקל לדירת 4 חדרים
אם רציתם לקנות דירה וחשבתם שזה יהיה קשה בגלל הריביות הגבוהות או המחירים המאמירים, אין לכם מושג עד כמה אתם צודקים. המצב הקשה בשוק הדיור מקבל גושפנקא נוספת בכל הקשור ליכולת הפיננסית האיתנה איתה צריכים לבוא הרוכשים. הפתרון כנראה הוא שכירות לרוב הצעירים. גרף שהציגה חברת הנדל"ן מגוריט מגוריט -1.09% במצגת מצביע על העלייה החדה בהחזר הממוצע למשכתנא, החזר שגדל כזכור בעיקר לאור העלאות ריבית בנק ישראל בחלק מהמאבק באינפלציה. אלו הנתונים שסיפק ד"ר דני בן שחר ממכון אלרוב.
עפ"י מגוריט, החזר המשכנתא הממוצע לדירת 4 חדרים טיפוסית טיפס מ-6,500 שקל ב-2021 ליותר מ-11,000 שקל במהלך 2023 אם כי כעת ירד ההחזר הממוצע מעט מתחת לרף ה-11,000.
נתונים אלו מלמדים על הקושי הרב של נוטלי המשכנאות לעמוד בחזרים החודשיים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעצמאיים שיצאו למילואים בעקבות המלחמה ושחוו פגיעה כלכלית גדולה בעסק שלהם ללא פיצוי הולם מהמדינה.
אם לא די בכך, ההון העצמי הדרוש לנוטלי המשכנתאות עלה גם הוא ויותר מהכפיל את עצמו מסכום ממוצע של כ-700 אלף שקל ב-2021 לכ-1.6 מיליון שקל ב-2023 לדירת 4 חדרים טיפוסית. מדובר בגידול חד יותר מהגידול בהחזר הממוצע למשכנתא שמעיד בהכרח על חזרת הביקושים לדירות ועל עלייה חדה במחירי הדירות.
- 0% הון עצמי לרכישת דירה בתל אביב: איפה זה והאם יש כאן קאץ'?
- מחירות לעבדות: האם באמת אפשר לרכוש דירה עם הון עצמי של 300 אלף שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, מגמת עליית ההון העצמי הממוצע הדרוש עבור נוטלי המשכנתאות נבלמה קלות בשנה האחרונה ברוב הארץ מלבד בערים כמו ירושלים, חיפה ובני ברק. ובכל זאת, תל אביב עדיין ניבת בראש רשימת הערים בהן צריך את ההון העצמי הגבוה ביותר עם כ-2.9 מיליון שקל לדירת 4 חדרים טיפוסית, רמת גם הם הון עדצמי דרוש של 1.75 מיליון שקל ואילו בתחתית הרשימה ניתן למצוא את חיפה עם הון עצמי דרוש של חצי מיליון שקל ואת באר שבע עם כ-200 אלף שקל בלבד.
- 9.ממשיכים לחרטט על "עליית מחידי הנדל"ן"- בפועל: התרסקות (ל"ת)מתווך - ת"א 08/04/2024 08:26הגב לתגובה זו
- 8.רוסלן 06/04/2024 22:57הגב לתגובה זוערך משקנתה + ריבית גבוהה - שילוב קטלני
- 7.רוסלן 06/04/2024 22:52הגב לתגובה זוקרוב לוודאי, כותב מתכוון על ערך של משכנתא (70% ערך דירה) ולא ערך הון עצמי 643000 (30% ערך הדירה). בסך הכול ערך דירה 4 חדרים 2143000 ממוצע. זה מחיר קרוב לאמת. לפי דבריו של כותב : הון עצמי 1500000 - 30% ערך דירה + 3500000 של משכנתה - 70% ערך דירה. בסך הכל ערך דירה 4 חדרים ממוצע 5000000 שלא מציותית לאמת. בקיצור כותב התבלבל. בקותרת מדובר על הון עצמי אבל בכתבה עצמה ערך החזר חודשי של משכנתה. לסיכום : קשיים אמתיים לא הון עצמי אבל בגדל משכנצה, החזר חודשי
- 6.אל תבלבלו את המציאות 06/04/2024 10:09הגב לתגובה זואם אין יכולת לרכוש שזו המסקנה בכתבה- הרי שהמחירים שנופחו בריבית ע|י הבנקים והקבלנים והממשלה כבר לא ישימים ולא יכולים להישאר, אלא חייבים לצנוח, אם הריבית לא תרד מהר וחזק (והיא לא..) ולכן הם מכשול בפני המוכרים, ובעיה שלהם, וממש לא של הקונים, שרק צריכים סבלנות:)
- 5.חחחחחחח 04/04/2024 23:46הגב לתגובה זוניפוח! הלוואות! פיצוץ הבועה מתקרב? הולך להיות מעניין?
- 4.ישראלי מודאג 04/04/2024 22:19הגב לתגובה זואם כן אז אפשר לזרוק את הכתבה לפח, מה שקרה זה שהזוגות לא קונים ומי שנשאר זה משפרי הדיור בלבד ואז ברור שההון העצמי שלהם מוגדל כי הם מכרו דירה..
- חצי אמת 05/04/2024 08:16הגב לתגובה זומשקיעים לא נכנסים לשוק הזה כי יש רווח אלטרנטיבי בכפולות של בין 1.5 ל2. צעירים לא נכנסים כי זה כבר שיגעון ואין לרובם כסף, או רצון להשתעבד. מי שקונה זה רק מי שחייב, גירושין וכו'. כל השאר מחוץ למשחק וגם לא בלחץ. אנחנו מגיעים לתקופה שמוכרים יצטרכו לשנות תפיסה, בינתיים קבלנים מתחילים להבין, אחריהם יד שניה. עדר מטומטמים שהריץ את מחירי הדיור, חושבים שהתעשרו בפועל צריך לתת יותר עזרה לכל ילד ולגרום לו להתחייב עד גיל 100. המרוויחים הגדולים - רשות המיסים והבנקים. כל השאר תפאורה
- 3.זאב 04/04/2024 15:27הגב לתגובה זודירה בתל אביב עולה 2.9 מליון הון עצמי 30% יוצא 870 אלף ולא 1.6 מליון.
- הכוונה היא שנדרש הון עצמי של 2.9 מיליון ולא מחיר הדירה (ל"ת)יורם 06/04/2024 11:02הגב לתגובה זו
- 2.תמיר 04/04/2024 13:20הגב לתגובה זומי אתם אנשים שמשלמים כל חודש 12,000 שקלים על החזריי הלוואות? זה הפך את האדם הממוצע לעני, תוך שנה, מבלי שהוא שם לב. 12,000 בחודש זה כמעט משכורת שלמה.
- 1.כלכלן 04/04/2024 13:10הגב לתגובה זובמקום שהאנושות יאלצו להשמיד אותם כפי שכבר ניסתה
- עם מופלא, מנהיגות חרא (ל"ת)אתה הראש, אתה אשם 07/04/2024 20:24הגב לתגובה זו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה
הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה
הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות -0.47% מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -2.77% , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ.
במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות.
מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.
הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים.
- הכשרה התחדשות: ההכנסות זינקו פי 4; ההפסד הסתכם בכ-3.7 מיליון שקל
- היתר רביעי בתוך חודש: הכשרה התחדשות תקים 27 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.