יהודה מורגנשטרן
צילום: ניר קידר

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "עלות התחדשות כל המבנים הישנים עומדת על 7 מיליארד שקל"

המשנה ליועמ"שית - "עולם היטלי השבחה הוא מערב פרוע שיגיע לפסיקה של בית משפט העליון"; מנכ"ל מנהל התכנון - "ניסע במטרו בעוד עשור"; מנהל רמ"י - "על מנת לעודד את היזמים לגשת למכרזים הצענו דחיה ופריסה של התשלומים"

דור עצמון | (4)

"לא קשה לראות שאני חרדי, אבל אני אמון בתפקידי לדאוג למדיניות הדיור של כלל הציבור במדינת ישראל. אני לא חושב שגם השר דואג רק לחרדים, נהפוך הוא. אולי בעת הזו כדאי שהחברה הישראלית תבין שאין הבדל בינינו, כי לא נגיע לשום מקום אם נמשיך כך", כך אמר יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בכנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן.

על השאלה מה האירוע שיגרום למדינה לתקצב חיזוק מבנים אמר כי "אנחנו בעולם של משאבים מוגבלים, אם היה לנו כסף להכל היינו פותרים הרבה בעיות במדינה. המנכ"ל הקודם עבד על דו"ח בנושא רעידות אדמה ופתרון של התחדשות עירונית, שמצא כי יש כ-30 אלף יח"ד שצריכות לעבור חיזוק, כאשר העלות ליחידה היא כ-650 אלף שקל, אם מחשבים את התוספת לבניינים ההערכה היא תקציב של 7 מיליארד שקל - זה הרבה מעבר ליכולת של משרדי".

לדבריו, "בתכנית העבודה הגדלנו את התקציב לחיזוק מבנים ונראה בעתיד את התוצאה של צעד זה, אבל כשהאוצר והמדינה מקבלת החלטות בעולם של משאב מוגבל, 7 מיליארד זה המון וזו לא החלטה שנמצאת בידי משרדי. נציג בקרוב הצעה לממשלה שתכלול מיליארדי שקלים לטובת כך. אני לא חושב שבפריפריה הססמית הפתרון הוא התחדשות עירונית מבלי להביא כסף (קרקע או מיסוי). המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולגייס את כל הממשלה לדבר הזה עם תכנית לעשור, כאשר יוקצו מיליארד או שניים לכל שנה לטובת כך".

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד כרמית יוליס אמרה כי "בשנתיים האחרונות עשינו כמעט את כל החקיקה האפשרית בתחום ההתחדשות העירונית. בסוף אנחנו יושבים על המקום הכי רגיש שמצד אחד יש בו את הצורך לפתור את משבר הדיור לצד העובדה שהרבה פעמים האוכלוסיות שאנו מתמודדים איתן הן חלשות וזה מערב שיקולים חברתיים. החקיקה מוצאת את האיזונים הרלוונטיים. נתקלנו בהמון מקרים בהם דיירים לא מבינים על מה הם חותמים ומפה הולכים להסדרה שתגיד מה חייב להיות בעסקה. לכאורה מדובר על פרטים אלמנטריים שלא יחדשו שום דבר ליזמים, אבל במקביל תהיה שם התייחסות מיוחדת שדייר שצריך לחתום על העסקה צריך להיות לידו עורך דין שיסביר לו מה המהות ועל מה הוא חותם". 

בהתייחסות לפלונטר של היטלי ההשבחה בקרב הרשויות, אומרת יוליס, כי היא בטוחה שהנושא יגיע לבית המשפט העליון. לדבריה, "עולם היטלי ההשבחה הוא סוג של מערב פרוע. החוק מאוד ארכאי וקשה להלביש עליו את המציאות המתפתחת של תמ"א 38 והעסקאות מורכבות של ההתחדשות העירונית. אין ספק שהחוק לא לקח זאת בחשבון. הדבר מוביל 'לבית חרושת' שתמיד מייצר עמדות לגבי היטלי השבחה. יש חוסר וודאות גדול בין רשויות. מדובר על מס כבד ומשמעותי. בחוות הדעת שהוצאנו רצינו להביא אמות מידה אבל מדובר על מאות מיליונים וזה יגיע לפסיקה של בית משפט עליון".

רפי אלמליח מנכ"ל מנהל התכנון, אמר בכנס כי "הובלנו תהליכים מאוד משמעותיים של קיצור הליכים - אישרנו השנה 60 אלף יח"ד בהתחדשות עירונית. זה שיא כל הזמנים וגם הרשות להתחדשות עירונית מגיעה  לה שאפו. בעניין המטרו יש לנו את תמ"א 70 שנמצאת בסיום התהליך. אנחנו לא מדברים על 500 אלף יח"ד שיצאו לשוק מחר בבוקר, חלק נכבד יהיו בקרבת תחנות מטרו, חלקם יהיה ניתן לקדם לפני כן.  150 אלף יח"ד ניתן יהיה בשלבים עד שהמטרו יגיע, גם הרכבת הקלה תיתן מענה ביניים - הכל תלוי בזמינות הקרקע כל תחנה עם התנאים שלה". 

ינקי קווינט מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, התייחס לסוגיית הקרקע המשלימה "במסגרת חוק ההסדרים האוצר ניסה לצמצם את שיעור הקרקע המשלימה ואנחנו התנגדנו. אנו חושבים שזה נכון שיהיה את האיזון והאוצר עדיין לא ויתר. המסקנות מהפיילוט שהחל לפני שנתיים עדיין לא הוסקו".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"אנו מקדמים כיום פיילוט במספר ערים לתכנון מחדש של מרכזי הערים -  בינוי – פינוי – בינוי ופיצוי , כלומר פינוי התושבים תמורת פיצוי נאות ולאחר מכן שיווק הקרקע מחדש לטובת פינוי בינוי. הדבר יצריך חקיקה אך זה ייתן מענה גם לאוכלוסייה הוותיקה וגם לחידוש מרכז העיר - זה ייתן פתרון לכל צרה שלא תבוא. התהליך מקודם גם על ידי הרשות להתחדשות העירונית". על תוכנית מחיר מטרה אמר כי "צריך לתת הטבה גדולה יותר בפריפריה ומצומצמת יותר במרכז. רואים מכרזים שנכשלים, אין ערך קרקע, הוצאות הפיתוח לוקחות את הכל וקשה יותר לתת הנחה גבוהה.  במשרד השיכון הסכימו לתת סבסוד כדי שהמכרזים יצליחו וגם לתת את ההנחה, אך ההנחות צריכות להיות סבירות. רואים את המגמה והשינויים אצל הקבלנים עצמם שמעריכים את מחירי הדירות כשהם ימכרו".

עו"ד אלעזר במברגר, יו"ר הרשות להתחדשות עירונית, אמר כי "אנחנו על סף קידום החלטת ממשלה שבה נביא תוכנית משמעותית לפריפריה שהולכת בעקבות אותן המלצות שפרסמנו יחד עם משרד השיכון, דו"ח של ועדה ממשלתית, משרד הביטחון, מנהל התכנון וכל השחקנים הממשלתיים שניסחו את קידום ההתחדשות בפריפריה. לעשות את מה שהיה צריך לעשות מזמן - מיפוי של כל הערים בסיכון סיסמי מוגבר בשלב הראשון. מיפוי - לזהות את מתחמי פינוי בינוי הכי קרובים לכלכליות ולתכנן אותן בתכנון מפורט של פינוי בינוי ולגבות את זה במהלך ממשלתי של כסף, של תקציב מדינה שמאפשר להם כלכליות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    התחדשות עירונית 28/03/2023 09:04
    הגב לתגובה זו
    וגב כלכלי איתן כמובן, בתור השקעה בסיכון גבוה.יותר מידי פרוייקטים נתקעים בגלל פשיטת רגל קבלנים, או שבכלל ברח עם הכסף, בעיות וליקויי בניה חמורים, ושלא לדבר על רעידת אדמה שעלולה להסתיים באסון הרבה יותר גדול מהפל קל...
  • 3.
    ינקלה 28/03/2023 07:50
    הגב לתגובה זו
    בעצם היותו חרדי, הוא קודם כל מחוייב לרבנים, להלכה ולדין תורה. מכאן נובעת הבעיה.
  • 2.
    אלי וילנ 28/03/2023 07:36
    הגב לתגובה זו
    שר חרדי אומר בניה רק לחרדים. יהוא אליו רב יגיד לו מה לעשות והוא לא רק ישכח כל מה שהוא הבטיח פה אלא יעשה הףוך בפול גז
  • 1.
    ג'ניפר 28/03/2023 04:23
    הגב לתגובה זו
    אם כל כך "אכפת" לכם מאזרחי ישראל איך תסביר מאות אזרחים מיעוטי יכולת נכים ששירתו בצבא שהצביעו לממשלה שלכם קיבלו צווי פינוי מדירות ציבוריות להיכן נכה או אם חד הורית אמורים ללכת???? הדיירים האלה עם תעודות זכאות לקבלת דיור ציבורי.
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות. 

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.