בגלל רוחב הכביש: רשות הכבאות לא מאשרת פרויקטי תמ"א 38

ענת דניאלי | (3)

פרויקטים רבים של התחדשות עירונית לא מקבלים אישורים ובעצם 'נתקעים' כי אינם מקבלים את אישור רשות הכבאות, משום שכביש הגישה לבניין צר, ורוחב הדרך פחות מ-4 מטר, כך הסתבר היום בדיון ועדת המשנה לשירותי כבאות בראשות ח"כ נאוה בוקר, יו"ר הוועדה: "המצב בלתי נסבל. חטא על פשע. אין מענה בזמן חירום ומונעים קידום פרויקטים חיוניים לשכבות חלשות ולמעמד הביניים. לרבים הפרויקטים האלה הם הסיכוי היחיד לרכוש דירה".  בעקבות הדיון הוחלט כי בעוד כשבועיים יתקיים דיון נוסף ועד אז נדרשו רשות הכבאות ונציגי התאחדות בוני הארץ להגיע להבנות בעניין. 

חיים תמם, ראש אגף בטיחות אש ברשות הכבאות אמר בדיון: "אנחנו חייבים להבטיח שרכב כיבוי יוכל להגיע לבניין. הכנו את התקנה יחד עם הקבלנים. הגדרנו מה צריך. ככל שיחזקו מבנים זה יתרון. רידדנו את הדרישות. אנחנו מסתפקים בחדר מדרגות קיים".

 

עו"ד אמיר הלר, התאחדות בוני הארץ: "מינהל התכנון כותב שהפרשנות שלכם לרוחב כביש הגישה לא נכונה, שהכוונה רק לגישה בתוך המגרש ולא לרחובות שמובילים לבניין, ואתם ממשיכים לפרש פרשנות מחמירה. אתם גוף מנהלי ולא יכולים לעשות מה שנראה לכם. בבניין החדש יתקינו ספרינקלרים ויקבלו פתרונות כיבוי הרבה יותר טובים". תמם הגיב על כך, "אבל הכבאית צריכה להגיע מתחנת הכיבוי לבניין".

עו"ד רועי שובל, התאחדות בוני הארץ: "באים לדיירים שגרים בבניין לא בטוח ואומרים להם שהם לא יכולים לחזק את הבניין כי הדרך הציבורית לבניין שלהם הוא פחות מ-4 מטר. אין להם איך להשפיע על הדרך הציבורית בצומת. מנגד יש הערכות אפוקליפטיות על עשרות אלפי הרוגים ברעידת אדמה. צריך להכיר בכך שהפרויקטים להתחדשות עירונית משפרים מצב קיים מבחינה בטיחותית".

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רמת גני 11/01/2017 10:39
    הגב לתגובה זו
    האיום והסכנה ברורים. אתם מהמעטים שפועלים כדי להציל חיים ללא תמורה בטובות הנאה. אל תיכנעו ללחצים והבטחות. הפקקים המטורפים הם עוד מכשול בדרך להגעה ליעד . ככה שרוחב כביש מתאים הוא הכרחי. אל תתנו למושחתים ומוטי הכסף להוביל את דרככם. הציבור מאמין בכם ומעריך. אל תוותרו.
  • 2.
    חנה 10/01/2017 22:25
    הגב לתגובה זו
    מקווה מאוד שהרשויות..כיבוי אש..ומהנדס העיר יקפידו על "בניה עפ"י דרישות הבטיחות המחמירות..בין אם בהתחדשות עירונית או תמ'א ולא להקל ראש מדובר בנושאים מצילי חיים !!!
  • 1.
    הפרוייקטים האלה הם הסיכוי היחיד לרכוש דירה??? (ל"ת)
    נאוה בוקר-הכל בסדר?? 10/01/2017 17:12
    הגב לתגובה זו
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?