הדולר נחלש מול השקל: ירד בשיעור של 0.1%, האירו התאושש ברקע לסיוע אפשרי ליוון
יום המסחר בגזרת המט"ח בעולם מתנהל בשעה זו בהתחזקות של המטבע האירופאי מול המטבעות המובילים בעולם וזאת ברקע לציפיות המשקיעים כי תתגבש בקרוב תוכנית כלכלית אשר תסייע לחלץ את כלכלת יוון מהמשבר הנוכחי. בהתאם לכך נסחר האירו בעליות מול השקל ושערו היציג תיקן ב-0.25% לרמה של 5.11 שקל. הדולר עם זאת רשם עוד יום של ירידות מול השקל ושערו היציג נקבע ברמה של 3.728.
ההתאוששות בשער האירו נובעת כאמור מהתחזקותו בעולם, בעיקר מול הדולר, כשהסיבה לכך נובעת מהערכות על פיהן האיחוד האירופאי יחליט השבוע על סיוע כלכלי ליוון כדי שזו תוכל לעמוד בתשלום התחייבויותיה ותימנע מפשיטת רגל. לחששות הכבדים מכלכלת יוון הקורסת הצטרפו לאחרונה גם ספרד ופורטוגל שהעלו את מחירי הביטוח כנגד פשיטת רגל לרמות שיא.
הפער על עסקאות החלף להגנה מפני חדלות פרעון (CDS) על אג"ח פורטוגלי ל-5 שנים עלה מ-227 נקודות ביום שישי ל-244.06 נקודות היום. כלומר עלות הביטוח של 10 מיליון דולר אג"ח של ממשלת פורטוגל הינה 244,060 דולר לשנה. הפער על CDS של אג"ח ספרדי עלה לשיא של 172.9 נקודות מ-166.5 ביום שישי האחרון. הפער של CDS יווני התרחב ל-426 נקודות מ-407.5.
היום בבוקר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בגרמניה את מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שנותר ללא שינוי בהשוואה לחודש הקודם ועמד על 0.8%. על פי ההערכות נדחף המדד מצד אחד מהעליות במחירי הנפט שנרשמו החודש כאשר מצד שני קוזז כתוצאה מהנפילה במחירי ההלבשה ומהסנטימנט הצרכני הכללי שהושפע משוק התעסוקה המדשדש.
כאמור, במסחר המתנהל בשעה זו בשער החליפין בעולם רושם האירו עליות בשערו מול המטבעות המובילים. מול הדולר רושם המטבע האירופאי התחזקות ונסחר ברמה של 1.376 לאחר שאתמול החליף ידים בשער של 1.364 דולר. גם הפאונד הבריטי מתאושש מול המטבע האמריקני ונסחר סביב שער של 1.563. מנגד נחלש היין מול הדולר לשער של 89.7.
בהתאם למגמה העולמית, מטפס האירו גם מול השקל ורושם עליות של 0.25%. המטבע האירופאי מתאושש מרמות השפל אליהם התדרדר ושערו היציג ננעל ברמה של 5.11. אתמול השיל האירו 0.7% מול השקל לשפל שנתי כאשר חצה את רמת ה-5.10 שקלים כלפי מטה ושערו היציג נקבע על 5.0964 שקלים.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
