הדמיית מתחם גת רימון וויי בוקס
צילום: אלכס לובימוב

וויי-בוקס מוכרת שטחי משרדים בפרויקט גת רימון ב-52 מיליון שקל

העסקה כוללת כ-1,900 מ"ר משרדים וארבע חניות כחלק מפרויקט עירוב שימושים הכולל גם מגורים, מסחר ומלונאות; התמורה תשולם לפי אבני דרך ובהתאם להתקדמות הבנייה

אביחי טדסה |

חברת וויי-בוקס נדל"ן וויי בוקס 7.42%   מדווחת על מכירת שטחי משרדים בפרויקט הדגל שלה - גת רימון בתל אביב, תמורת סכום כולל של כ-52 מיליון שקל (בתוספת מע"מ). ההסכם נחתם בין חברה בת של וויי-בוקס לבין רוכש שאינו קשור לחברה או לבעלי השליטה בה. המכירה כוללת כ-1,900 מ"ר שטחים עיקריים המיועדים לשימוש משרדי, לצד ארבע חניות וחלק מהרכוש המשותף.


התשלום יבוצע בארבעה שלבים, כאשר הראשון שולם כבר עם החתימה, והיתרה תועבר בהתאם לעמידה באבני דרך, כולל קבלת היתר בנייה, השלמת שלד עד קומה 15, ומסירת החזקה. בהסכם ניתנת לשני הצדדים האפשרות לבטל את העסקה אם לא יתקבל היתר בנייה עד ל-30 ביוני 2026, עם מנגנון להארכת התקופה בארבעה חודשים בכל פעם.


מגמה מתרחבת בענף: עירוב שימושים כמודל מוביל


פרויקט גת רימון נבנה על קרקע בשטח של כ-2,800 מ"ר, בפינת הרחובות דרך יפו וגת רימון בתל אביב. מדובר במגדל מעורב שימושים הכולל מגורים, משרדים, מסחר ומלונאות. לדברי החברה, העבודות באתר כבר החלו, כולל חפירה, ובמקביל נחתם הסכם ליווי פיננסי עם בנק לאומי ובנק מרכנתיל. נכון למועד פרסום ההודעה, וויי-בוקס מכרה כבר 15 יחידות דיור מתוך הפרויקט, והיא ממשיכה לקדם את קבלת היתר הבנייה הכללי. החזקה בשטחי המשרדים שנמכרו תועבר לרוכש בתוך 54 חודשים ממועד קבלת ההיתר בכפוף להוראות ההסכם. העסקה מצטרפת לשורת מהלכים שמבצעת החברה בתקופה האחרונה לקידום מימוש נכסים ותזרים עתידי, במסגרת הפיתוח האינטנסיבי של פרויקט גת רימון, אחד מהפרויקטים המשמעותיים שלה בלב תל אביב.


פרויקט גת רימון משתלב במגמה מובהקת בשוק הנדל"ן העירוני, הקמה של מבנים המשלבים שימושים שונים כמו מגורים, משרדים, מסחר ולעיתים גם מלונאות, במתחם אחד. מודל זה מאפשר ניצול יעיל של הקרקע והמשאבים, ומספק מענה לצרכים משתנים של אוכלוסייה עירונית, שמעדיפה לחיות ולעבוד באותו מרחב גאוגרפי, עם גישה נוחה לתחבורה ושירותים. 

דוגמה בולטת למגמה זו היא הפרויקט המשותף של ישראל קנדה וצ'ק פוינט במתחם קרמניצקי בתל אביב, קרקע בת 13.5 דונם שנרכשה במסגרת מכרז שפרסמו עיריית תל אביב וחברת החשמל. ישראל קנדה אחראית על הקמת 302 יחידות דיור ושטחי מסחר, ואילו צ’ק פוינט מקימה מבני משרדים בשטח של כ-60 אלף מ"ר. מדובר בפיתוח משולב המתבצע תוך תיאום בין שני הגופים, במטרה לשמור על רצף תכנוני ואדריכלי. השילוב של מגורים, תעסוקה ומסחר הופך למרכיב מרכזי באסטרטגיית פיתוח עירונית בערים צפופות כמו תל אביב, שבהן הקרקע מוגבלת והביקוש לתכנון חכם הולך וגובר. פרויקטים כמו גת רימון וקרמניצקי מבטאים את השינוי בגישת היזמים, המעדיפים תמהיל גמיש ומרובה שימושים, שמותאם לעיר של המחר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה- תוכנית רחוב שלם רמת גן. קרדיט: אלישע רובין אדריכלים בע"מהדמיה- תוכנית רחוב שלם רמת גן. קרדיט: אלישע רובין אדריכלים בע"מ

התחדשות עירונית נוספת בר"ג: 460 יחידות דיור בשכונות הגפן ורמת השקמה

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב אישרה להפקדה שתי תוכניות משמעותיות להתחדשות עירונית ברמת גן, בהיקף כולל של 459 יחידות דיור חדשות

רן קידר |

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב אישרה להפקדה שתי תוכניות נרחבות להתחדשות עירונית בעיר רמת גן, בהיקף כולל של 460 יחידות דיור חדשות, לצד שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור. מדובר בשני פרויקטים המיועדים לשכונות שונות בעיר, אשר צפויים לשנות את פניהן באופן דרמטי ולחזק את תהליך הציפוף העירוני, תוך יצירת תמהיל מגורים מגוון ושיפור המרחב הציבורי.

התוכנית הראשונה מתוכננת ברחוב אבא הלל 76–78, בשכונת הגפן, ביוזמת חברות יורובילדינג ומטרופוליס. כיום ניצבים במתחם שני מבני מגורים ישנים בני 2-3 קומות, הכוללים 41 דירות בלבד. על פי התוכנית, יוקם במקום מגדל מגורים מודרני בן 35 קומות ובו 129 דירות חדשות, מתוכן כ-25 דירות קטנות, המיועדות לתת מענה לצעירים וזוגות בתחילת דרכם. בקומת הקרקע יוקם שטח מסחרי בהיקף של כ-400 מ"ר, שיתרום להחייאת הרחוב, ויוקמו כיכר עירונית חדשה והרחבת רחוב חרות, במטרה לחזק את הקשר שבין המתחם לבין המרקם העירוני הקיים.




תוכנית אבא הלל 76-78 בשכונת הגפן. קרדיט: ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים בע"מ

התוכנית השנייה ממוקמת ברחוב שלם 20-30, בשכונת רמת השקמה, ביוזמת עיריית רמת גן וחברת אקרו התחדשות עירונית. המתחם, המשתרע על פני כ-12.8 דונם, כולל כיום ארבעה מבני מגורים ישנים בני 4 קומות ובהם 103 דירות בלבד. על פי התוכנית, יוקמו במקום שני מגדלי מגורים בני 36 קומות כל אחד, הכוללים יחד 330 דירות חדשות, מתוכן כ-66 דירות קטנות. בנוסף, ישולבו שטחי מסחר ותעסוקה, וכן יוקמו מבני ציבור בהיקף של כ-6.4 דונם, כ־50% מכלל שטח המתחם. מהלך זה צפוי להעניק לשכונה תשתית ציבורית מחודשת, הכוללת שירותי חינוך, קהילה ותרבות.

מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, אדר' ארז בן אליעזר : "שתי התוכניות מדגישות את החשיבות שבפיתוח העירוני הממוקד, תוך יצירת תמהיל מגוון של יחידות דיור והגדלת השטחים לטובת הציבור, ובכך תורמות לשיפור איכות החיים בעיר תוך ציפוף והעצמתה".

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה

המדינה גובה מעל 50 מיליארד שקל מדי שנה משוק הדיור, והופכת את הזכות הבסיסית לדירה ובית עבור האזרחים - לפרה החולבת של קופת האוצר; כל זאת על חשבון הזוגות הצעירים, הקבלנים והיזמים 

רוני בריק |

בהמשך לטור של צלי אהרון רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80 - אוסיף ואציין כי בהמשך להסבר על שוק הדיור וכיצד חלק ניכר ממחיר הדירה נגזר מהחלטות המדינה ולא רק מעלות הקרקע, החומרים או העבודה. אני מוסיף את עמדתי בתור מי שעומד בראש התאחדות הקבלנים בוני הארץ. המסר לי הוא שידע כל זוג צעיר שרוכש דירה חדשה שממשלת ישראל לוקחת לכיס מעל 50% מהמחיר שהוא ישלם. כל דירה שנמכרת בישראל מושפעת ישירות מכמות הכסף שדורשת המדינה עבורה. 

בטור הדעה כאמור נאמר בין היתר כי בענף הנדל"ן מתגלעת בימים אלו מחלוקת חריפה סביב חיובי מע"מ בעסקאות דירות עם מבצעי מימון. מדובר במבצעים נפוצים מהשנים האחרונות – 80/20, 90/10 ודומיהם - שבהם הרוכש משלם חלק קטן ממחיר הדירה עם החתימה, ואת היתרה רק במסירה. יזמים טוענים כי המחיר האמיתי של העסקה נמוך מהמחיר הנקוב, משום שהם למעשה סיפקו "הנחה מימונית" לרוכש. 

רשות המסים מנגד דורשת לגבות מע"מ על מלוא המחיר הרשום בחוזה, כולל רכיב ההנחה המימונית - כאילו מדובר בהכנסה רגילה של היזם. לטענת יזמים, ובראשם חברת אפגד שהגישה תביעה ייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל, מדובר באפליה. זאת משום שבעסקאות "הלוואת קבלן" – שבהן המימון ניתן ישירות על ידי הבנק ומגובה בידי היזם – רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. אבל כאשר היזם עצמו מעניק לרוכש את פריסת התשלומים, רשות המסים מחשיבה את הריבית הגלומה כחלק ממחיר העסקה. 

המשמעות היא שהיזם נושא במס גבוה יותר על רכיב שאינו מהווה מבחינתו רווח אמיתי.ההיקף הכלכלי של המחלוקת עצום: קרוב ל־30 אלף דירות נמכרו בשנים האחרונות במבצעי מימון כאלה. אם עמדת רשות המסים תתקבל, המשמעות היא חיוב מס נוסף של מאות מיליוני שקלים על יזמים, דווקא בתקופה שבה השוק נמצא בקיפאון ומכירות הדירות בירידה. היזמים טוענים כי מדובר במצב פרדוקסלי: ככל שהם מעניקים לרוכשים תנאי מימון נוחים יותר, כך נוצר להם חיוב מס גבוה יותר.

הפרה החולבת של האוצר

לכן חשוב לי להדגיש כי שוק הדיור הפך ל'פרה החולבת' של קופת האוצר על גבם של רוכשי הדירות ובעלי חברות הבנייה, קבלנים ויזמים. המדינה גבתה בשנים האחרונות יותר מ-50 מיליארד שקל בכל שנה, משוק הדיור במיסים ומכירת קרקע, היא זו שמעלה בלי הספק את מחירי הקרקעות ויוצרת שרשרת שמגיעה לכל בית בישראל תרתי משמע. מעל חצי ממחיר כל דירה חדשה בישראל זורם ישירות לקופת המדינה. נכון, לכאורה זו הזדמנות לשפר את מצבה של הקופה הציבורית אבל כאן האבסורד.