דרור אוהב ציוןדרור אוהב ציון
ראיוןTV

"מבצעי הקבלנים כאן להישאר; אזור יו"ש אטרקטיבי למשקיעים"

דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, מסביר מדוע מבצעי 10/90 אינם סיכון אלא מנגנון WIN-WIN לכל הצדדים, וכיצד עליית טראמפ והדיבורים על סיפוח מזרימים אדרנלין לשוק הנדל"ן ביו"ש


צחי אפרתי | (10)

המשקיעים חזרו לשוק על רקע מבצעי הקבלנים, זוגות צעירים מוותרים על ההמתנה לתוכניות הממשלתיות, ומבצעי המימון של הקבלנים משפיעים באופן משמעותי על הענף. דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן בראיון TV, מספק תמונת מצב של שוק הנדל"ן למגורים ומסביר כיצד התחדשות עירונית וההתפתחויות ביו"ש מציעות הזדמנויות מעניינות למשקיעים בתקופה הנוכחית.

 

מה המגמות שאתם מזהים כיום בשוק הדיור מבחינת הביקושים לדירות?

"המגמות ממשיכות מ-2024, המשקיעים חזרו לשוק בעיקר במסגרת מבצעי המימון של קבלנים וזה ממשיך גם השנה. ניכרת עלייה ברכישת דירות ראשונות על ידי זוגות צעירים בשוק החופשי – זוגות שהחליטו לא להמתין לתוכניות 'מחיר למשתכן' ו'מחיר מטרה'. הם מבינים שהזמן עובר והם מפסידים כסף כשנמצאים מחוץ לשוק. בנוסף, החל מאמצע 2024 נוכחות תושבי חוץ מורגשת יותר בשוק, ואנחנו מרגישים את זה בחברה שלנו בירושלים ובבית שמש, בעיקר ברכישות של יהודים דתיים מארצות הברית."

 

מבצעי הקבלנים 10/90 – מייצרים שיח ציבורי ער ולעיתים שנוי במחלוקת, אז בוא נבין מה הם באמת ואיך הם עובדים?

"מבצעי 20/80 תמיד היו קיימים – 20% בחתימה ו-80% במסירה. מספר העסקאות שמאשרים ליזם לעשות בפרויקט הוא מוגבל כי צריך כסף בתוך הליווי הבנקאי. חשוב לזכור שתקופת הבנייה התארכה – בעבר היינו מוכרים דירות לעוד שנתיים, והיום מוכרים דירות לעוד 3-5 שנים. קשה למכור בתנאי תשלום לינאריים, ולכן מבצעי המימון הם מהלך חכם מאוד.

"מבצע 10/90 פירושו שהלקוח משלם 10% תשלום ראשון, ואז היזם מפנה אותו לבנק למשכנתאות לקחת הלוואת בלון בגובה של 30%-20% משווי הדירה. הכסף מהלוואת הבלון נכנס לתוך הליווי והוא על האובליגו של הלקוח שלקח את ההלוואה. היזם משלם את ההצמדה וריבית מהוונת לבנק המשכנתאות, וכשמתקרב תאריך האכלוס, ההלוואה צריכה להיפרע על ידי הלקוח.

"זה .WIN WIN עבור הלקוח - הוא משלם 10% בהתחלה, להלוואה אין עלויות שוטפות, ואין ריבית והצמדה. מבחינתו זה 10/90. היזם, במקום לתת 20/80, רואה בתוך הליווי 40% הון שנכנס, וזה מחליף אשראי יקר על הקרקע באשראי זול. גם הבנק המלווה נהנה כי יש יותר כסף בתוך הליווי. בעצם, שלושת הגורמים מרוצים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"של מי הסיכון? של הבנק שנותן את הלוואת הבלון. אם הבנק עושה חיתום כמו שצריך ללקוח והוא רואה שיש לו את המקורות לפרוע את הלוואת הבלון - בכל העסקאות אנחנו מקפידים לפני חתימת חוזה לשלוח לחיתום בבנק, כי בלי זה אין עסקה. לכן, הדיבורים בתקשורת על 'סאב פריים' או 'בועה' פשוט אינם נכונים. הם לא מבינים את המנגנון שעובד נהדר".

   

אפשר להבין את השיח הציבורי והאי נוחות שקיימת סביב הנושא - למה בעצם שולחים הלקוח לקחת הלוואה עבור היזם הלוואה?

 

"האי נוחות נובעת מחוסר הבנה. לרוב האוכלוסייה שרוכשת דירה, זה מסייע מאוד – משקיעים לא צריכים להשקיע את כל כספם והם יכולים לעבוד עם יתרת הכסף בתקופה הזאת. זוגות צעירים לא יכולים לשלם שכר דירה ומשכנתא במקביל, וזה פותר להם את הבעיה. משפרי דיור לא ימכרו את דירתם 3-4 שנים לפני האכלוס, הם צריכים להמתין חצי שנה עד שנה לפני האכלוס, וזה מאפשר להם לעבור את תקופת הביניים ופותר המון בעיות.

"המבצעים סייעו לשוק הנדל"ן בשנה האחרונה ובאופן אישי אני סבור שהמבצע כאן וישאר כאן, אם כי לא תמיד באותן עוצמות. זה מנגנון שעובד וימשיך לעבוד."


 

כיצד ההתחדשות העירונית משפיעה על שוק הדיור בישראל?

"התחדשות עירונית - המשקל שלה הולך וגדל במונחי אספקת מלאי לשוק. בעבר נתח השוק של התחדשות עירונית היה כ-15%-10% מהשוק, והערכות של יזמים שתוך שנתיים היא תגיע ל-50% מהמלאי הדירות שלהם לשיווק. זה מחולל שינויים אדירים ומייצר שינוי בסטטוס ובפערי המחירים בין שכונות בעיר

לדוגמה, בירושלים יש עשרות אלפי יחידות דיור שרובן מגיעות מהתחדשות עירונית. בשכונות כמו קריית יובל מול רמת דניה, או תלפיות מול ארנונה, פערי המחירים בין השכונות מצטמצמים".


 

מתי נכון להיכנס לעסקאות האלה?

"משקיע פוטנציאלי יכול לבחור בשתי דרכים: האחת - לקנות דירה יד שנייה בשיכון ישן שהוא יודע בוודאות שהשכונה הולכת להתחדש במסגרת תהליכי התחדשות עירונית. כאן חשוב לבדוק שיש הסכם עם יזם ולוחות זמנים מוגדרים. הדרך הנוספת היא להיכנס לפרויקט חדש בשלב הפרי-סייל, שבו בדרך כלל היזם מוציא את הדירות במחירים נוחים ובתנאי תשלום מועדפים. כך המשקיע נהנה מהאפסייד ככל שהשכונה מתפתחת".

 

איזה אזורים כרגע מעניינים להשקעה?

"אלו המקומות שיש בהם התרחשות של פינוי-בינוי גדולה ומאסיבית – איפה שיש הקמה של שכונה גדולה יש פוטנציאל והזדמנות. את זה ניתן למצוא בגוש דן וגם בפריפריה. צריך לבדוק איפה השיכונים הישנים הופכים למגדלי יוקרה מודרניים.

דבר נוסף, הייתי הולך ומסתכל על צירי התנועה ומחפש את המקומות שיש בהם רכבת קלה ומטרו. דבר שלישי, הייתי מסתכל לכיוון יו"ש – זו הפריפריה המזרחית של ישראל שהקרובה ביותר למרכז ויש שם התרחשות גדולה".

 

כיצד מתפתח שוק הדיור ביו"ש מהפן הכלכלי?

"כל מה שקורה ביו"ש הוא מאוד מעניין. בעשור האחרון הרכישות באזור יו"ש על בסיס כלכלי הלכו וגדלו עם השנים. האידיאולוגיה תמיד הייתה קיימת, אבל אנשים נכנסו לאזור יו"ש גם מסיבה של רכישת בית וגינה במחיר טוב יותר בהשוואה לעיר סמוכה בתוך הקו הירוק. אנשים עברו מדירות לבתים פרטיים.

"השביעי באוקטובר עצר את הרכישות על בסיס כלכלי, וזה מובן. אולם במהלך השנה האחרונה, במיוחד אחרי עליית טראמפ, יש דיבורים על הפניית תקציבים ממשלתיים לתשתיות - מאות מיליונים. בנוסף, הדיבורים על סיפוח אפשרי - כל אלה מזרימים אדרנלין ומגבירים את ההתעניינות באזור".

 

אילו אזורים ביו"ש עשויים להיות מעניינים במיוחד למשקיעים בתקופה הנוכחית?

"יש את גוש עציון שהוא קרוב לירושלים ויש המון תב"עות במגוון יישובים שמתכננים התרחבות - מעלה עמוס ואפרת. צפונה לירושלים, לאורך כל ציר 60 שמגיע עד אריאל, יש יישובים כמו בית אל, שילה, שבות רחל ועלי. יש אלפי יחידות דיור מתוכננות בסך הכל לאורך הציר. כך גם באלפי מנשה באזור שגובל בכפר סבא.

"כל זה מעורר הרבה התעניינות ויש הזדמנויות של בתים ודירות במחירים הרבה יותר נמוכים, ולכן זה עדיין אטרקטיבי למשקיעים".

 

האם משקיע יכול להיכנס לכל אזור ביו"ש, או שיש מגבלות שחשוב להכיר?

"לא, יש מעמד קרקע אחר ביו"ש ויש הרבה יישובים שמוגדרים בר-רשות להבדיל מקרקע מנהל, מה שמייצר מגבלות ברכישה ובמכירה. יש חלק מהיישובים שעורכים ועדות קבלה וצריך מישהו שרוצה לגור שם, בר-רשות מגבילים את המכירה ל-5 שנים מהרכישה.

"אבל עדיין יש הרבה מקומות שאין בהם הגבלה ואתה יכול למכור ואין ועדות קבלה - מקומות גדולים כמו מעלה אדומים, אריאל, עלי, אלפי מנשה. אלו מקומות שמשקיעים יכולים לקנות ולמכור בבוא העת".


לראיון המלא:



תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ערן הכלכלן 05/03/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
    עד שזה יתפוצץ וימרח על כול הפנים.שוק הנדלן התנתק מכוח הקניה במחירים לא ריאלייםהקבלנים עושים שרירים אבל יקרסו כמו מגדל קלפים ביום בהיר
  • 7.
    התחדשות עירונית לתושבי יוש שאר הארץ בהזנחה מתמשכת. (ל"ת)
    אנונימי 04/03/2025 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נכון שהם כבר פאתטיים (ל"ת)
    קבלנים עלובים 02/03/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אין דבר כזה win win (ל"ת)
    חיים בסרט 02/03/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כלכלן 02/03/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
    ובאו עם הכסף הזה לעשות הזמנה אם הנגיד לא יתעורר מהר ויעצור את זה הבנקים בישראל יכולים להיות בסכנה אם התופעה תמשך לעוד זמן
  • גם אנחנו (ל"ת)
    כלכלן בכיר מאוד 04/03/2025 20:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהוואש 02/03/2025 10:09
    הגב לתגובה זו
    במקרה של פירוק התנחלויות בשומרון
  • 2.
    עם חברות תשתיות בבעלות דתית למגזר שטו. בשוק של מיליארדים. (ל"ת)
    ליטאי ג 02/03/2025 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 02/03/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    הנפילה תתחיל כשכל משפרי הדיור לא יצליחו למכור את הדירה הישנהגם משפרי הדיור חולמים על אקזיט שאיתו ישלמו לקבלן ...ומשקיעי הצעצוע ינסו לממש את האקזיט ....הונאת הפונזי בדרך להיתלגלות העם דורש ועדת חקירה ממלכתית דחוף
  • אנונימי 02/03/2025 19:21
    הגב לתגובה זו
    ואגב השופט עמית עם עבירות הבניה פסול מלהקים כזאת ועדה.
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.