דרור אוהב ציון
דרור אוהב ציון
ראיוןTV

"מבצעי הקבלנים כאן להישאר; אזור יו"ש אטרקטיבי למשקיעים"

דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, מסביר מדוע מבצעי 10/90 אינם סיכון אלא מנגנון WIN-WIN לכל הצדדים, וכיצד עליית טראמפ והדיבורים על סיפוח מזרימים אדרנלין לשוק הנדל"ן ביו"ש


צחי אפרתי | (10)

המשקיעים חזרו לשוק על רקע מבצעי הקבלנים, זוגות צעירים מוותרים על ההמתנה לתוכניות הממשלתיות, ומבצעי המימון של הקבלנים משפיעים באופן משמעותי על הענף. דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן בראיון TV, מספק תמונת מצב של שוק הנדל"ן למגורים ומסביר כיצד התחדשות עירונית וההתפתחויות ביו"ש מציעות הזדמנויות מעניינות למשקיעים בתקופה הנוכחית.

 

מה המגמות שאתם מזהים כיום בשוק הדיור מבחינת הביקושים לדירות?

"המגמות ממשיכות מ-2024, המשקיעים חזרו לשוק בעיקר במסגרת מבצעי המימון של קבלנים וזה ממשיך גם השנה. ניכרת עלייה ברכישת דירות ראשונות על ידי זוגות צעירים בשוק החופשי – זוגות שהחליטו לא להמתין לתוכניות 'מחיר למשתכן' ו'מחיר מטרה'. הם מבינים שהזמן עובר והם מפסידים כסף כשנמצאים מחוץ לשוק. בנוסף, החל מאמצע 2024 נוכחות תושבי חוץ מורגשת יותר בשוק, ואנחנו מרגישים את זה בחברה שלנו בירושלים ובבית שמש, בעיקר ברכישות של יהודים דתיים מארצות הברית."

 

מבצעי הקבלנים 10/90 – מייצרים שיח ציבורי ער ולעיתים שנוי במחלוקת, אז בוא נבין מה הם באמת ואיך הם עובדים?

"מבצעי 20/80 תמיד היו קיימים – 20% בחתימה ו-80% במסירה. מספר העסקאות שמאשרים ליזם לעשות בפרויקט הוא מוגבל כי צריך כסף בתוך הליווי הבנקאי. חשוב לזכור שתקופת הבנייה התארכה – בעבר היינו מוכרים דירות לעוד שנתיים, והיום מוכרים דירות לעוד 3-5 שנים. קשה למכור בתנאי תשלום לינאריים, ולכן מבצעי המימון הם מהלך חכם מאוד.

"מבצע 10/90 פירושו שהלקוח משלם 10% תשלום ראשון, ואז היזם מפנה אותו לבנק למשכנתאות לקחת הלוואת בלון בגובה של 30%-20% משווי הדירה. הכסף מהלוואת הבלון נכנס לתוך הליווי והוא על האובליגו של הלקוח שלקח את ההלוואה. היזם משלם את ההצמדה וריבית מהוונת לבנק המשכנתאות, וכשמתקרב תאריך האכלוס, ההלוואה צריכה להיפרע על ידי הלקוח.

"זה .WIN WIN עבור הלקוח - הוא משלם 10% בהתחלה, להלוואה אין עלויות שוטפות, ואין ריבית והצמדה. מבחינתו זה 10/90. היזם, במקום לתת 20/80, רואה בתוך הליווי 40% הון שנכנס, וזה מחליף אשראי יקר על הקרקע באשראי זול. גם הבנק המלווה נהנה כי יש יותר כסף בתוך הליווי. בעצם, שלושת הגורמים מרוצים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"של מי הסיכון? של הבנק שנותן את הלוואת הבלון. אם הבנק עושה חיתום כמו שצריך ללקוח והוא רואה שיש לו את המקורות לפרוע את הלוואת הבלון - בכל העסקאות אנחנו מקפידים לפני חתימת חוזה לשלוח לחיתום בבנק, כי בלי זה אין עסקה. לכן, הדיבורים בתקשורת על 'סאב פריים' או 'בועה' פשוט אינם נכונים. הם לא מבינים את המנגנון שעובד נהדר".

   

אפשר להבין את השיח הציבורי והאי נוחות שקיימת סביב הנושא - למה בעצם שולחים הלקוח לקחת הלוואה עבור היזם הלוואה?

 

"האי נוחות נובעת מחוסר הבנה. לרוב האוכלוסייה שרוכשת דירה, זה מסייע מאוד – משקיעים לא צריכים להשקיע את כל כספם והם יכולים לעבוד עם יתרת הכסף בתקופה הזאת. זוגות צעירים לא יכולים לשלם שכר דירה ומשכנתא במקביל, וזה פותר להם את הבעיה. משפרי דיור לא ימכרו את דירתם 3-4 שנים לפני האכלוס, הם צריכים להמתין חצי שנה עד שנה לפני האכלוס, וזה מאפשר להם לעבור את תקופת הביניים ופותר המון בעיות.

"המבצעים סייעו לשוק הנדל"ן בשנה האחרונה ובאופן אישי אני סבור שהמבצע כאן וישאר כאן, אם כי לא תמיד באותן עוצמות. זה מנגנון שעובד וימשיך לעבוד."


 

כיצד ההתחדשות העירונית משפיעה על שוק הדיור בישראל?

"התחדשות עירונית - המשקל שלה הולך וגדל במונחי אספקת מלאי לשוק. בעבר נתח השוק של התחדשות עירונית היה כ-15%-10% מהשוק, והערכות של יזמים שתוך שנתיים היא תגיע ל-50% מהמלאי הדירות שלהם לשיווק. זה מחולל שינויים אדירים ומייצר שינוי בסטטוס ובפערי המחירים בין שכונות בעיר

לדוגמה, בירושלים יש עשרות אלפי יחידות דיור שרובן מגיעות מהתחדשות עירונית. בשכונות כמו קריית יובל מול רמת דניה, או תלפיות מול ארנונה, פערי המחירים בין השכונות מצטמצמים".


 

מתי נכון להיכנס לעסקאות האלה?

"משקיע פוטנציאלי יכול לבחור בשתי דרכים: האחת - לקנות דירה יד שנייה בשיכון ישן שהוא יודע בוודאות שהשכונה הולכת להתחדש במסגרת תהליכי התחדשות עירונית. כאן חשוב לבדוק שיש הסכם עם יזם ולוחות זמנים מוגדרים. הדרך הנוספת היא להיכנס לפרויקט חדש בשלב הפרי-סייל, שבו בדרך כלל היזם מוציא את הדירות במחירים נוחים ובתנאי תשלום מועדפים. כך המשקיע נהנה מהאפסייד ככל שהשכונה מתפתחת".

 

איזה אזורים כרגע מעניינים להשקעה?

"אלו המקומות שיש בהם התרחשות של פינוי-בינוי גדולה ומאסיבית – איפה שיש הקמה של שכונה גדולה יש פוטנציאל והזדמנות. את זה ניתן למצוא בגוש דן וגם בפריפריה. צריך לבדוק איפה השיכונים הישנים הופכים למגדלי יוקרה מודרניים.

דבר נוסף, הייתי הולך ומסתכל על צירי התנועה ומחפש את המקומות שיש בהם רכבת קלה ומטרו. דבר שלישי, הייתי מסתכל לכיוון יו"ש – זו הפריפריה המזרחית של ישראל שהקרובה ביותר למרכז ויש שם התרחשות גדולה".

 

כיצד מתפתח שוק הדיור ביו"ש מהפן הכלכלי?

"כל מה שקורה ביו"ש הוא מאוד מעניין. בעשור האחרון הרכישות באזור יו"ש על בסיס כלכלי הלכו וגדלו עם השנים. האידיאולוגיה תמיד הייתה קיימת, אבל אנשים נכנסו לאזור יו"ש גם מסיבה של רכישת בית וגינה במחיר טוב יותר בהשוואה לעיר סמוכה בתוך הקו הירוק. אנשים עברו מדירות לבתים פרטיים.

"השביעי באוקטובר עצר את הרכישות על בסיס כלכלי, וזה מובן. אולם במהלך השנה האחרונה, במיוחד אחרי עליית טראמפ, יש דיבורים על הפניית תקציבים ממשלתיים לתשתיות - מאות מיליונים. בנוסף, הדיבורים על סיפוח אפשרי - כל אלה מזרימים אדרנלין ומגבירים את ההתעניינות באזור".

 

אילו אזורים ביו"ש עשויים להיות מעניינים במיוחד למשקיעים בתקופה הנוכחית?

"יש את גוש עציון שהוא קרוב לירושלים ויש המון תב"עות במגוון יישובים שמתכננים התרחבות - מעלה עמוס ואפרת. צפונה לירושלים, לאורך כל ציר 60 שמגיע עד אריאל, יש יישובים כמו בית אל, שילה, שבות רחל ועלי. יש אלפי יחידות דיור מתוכננות בסך הכל לאורך הציר. כך גם באלפי מנשה באזור שגובל בכפר סבא.

"כל זה מעורר הרבה התעניינות ויש הזדמנויות של בתים ודירות במחירים הרבה יותר נמוכים, ולכן זה עדיין אטרקטיבי למשקיעים".

 

האם משקיע יכול להיכנס לכל אזור ביו"ש, או שיש מגבלות שחשוב להכיר?

"לא, יש מעמד קרקע אחר ביו"ש ויש הרבה יישובים שמוגדרים בר-רשות להבדיל מקרקע מנהל, מה שמייצר מגבלות ברכישה ובמכירה. יש חלק מהיישובים שעורכים ועדות קבלה וצריך מישהו שרוצה לגור שם, בר-רשות מגבילים את המכירה ל-5 שנים מהרכישה.

"אבל עדיין יש הרבה מקומות שאין בהם הגבלה ואתה יכול למכור ואין ועדות קבלה - מקומות גדולים כמו מעלה אדומים, אריאל, עלי, אלפי מנשה. אלו מקומות שמשקיעים יכולים לקנות ולמכור בבוא העת".


לראיון המלא:



תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ערן הכלכלן 05/03/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
    עד שזה יתפוצץ וימרח על כול הפנים.שוק הנדלן התנתק מכוח הקניה במחירים לא ריאלייםהקבלנים עושים שרירים אבל יקרסו כמו מגדל קלפים ביום בהיר
  • 7.
    התחדשות עירונית לתושבי יוש שאר הארץ בהזנחה מתמשכת. (ל"ת)
    אנונימי 04/03/2025 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נכון שהם כבר פאתטיים (ל"ת)
    קבלנים עלובים 02/03/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אין דבר כזה win win (ל"ת)
    חיים בסרט 02/03/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כלכלן 02/03/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
    ובאו עם הכסף הזה לעשות הזמנה אם הנגיד לא יתעורר מהר ויעצור את זה הבנקים בישראל יכולים להיות בסכנה אם התופעה תמשך לעוד זמן
  • גם אנחנו (ל"ת)
    כלכלן בכיר מאוד 04/03/2025 20:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהוואש 02/03/2025 10:09
    הגב לתגובה זו
    במקרה של פירוק התנחלויות בשומרון
  • 2.
    עם חברות תשתיות בבעלות דתית למגזר שטו. בשוק של מיליארדים. (ל"ת)
    ליטאי ג 02/03/2025 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 02/03/2025 08:46
    הגב לתגובה זו
    הנפילה תתחיל כשכל משפרי הדיור לא יצליחו למכור את הדירה הישנהגם משפרי הדיור חולמים על אקזיט שאיתו ישלמו לקבלן ...ומשקיעי הצעצוע ינסו לממש את האקזיט ....הונאת הפונזי בדרך להיתלגלות העם דורש ועדת חקירה ממלכתית דחוף
  • אנונימי 02/03/2025 19:21
    הגב לתגובה זו
    ואגב השופט עמית עם עבירות הבניה פסול מלהקים כזאת ועדה.
דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן. 

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.