מנכ"ל משרד האוצר אישר סיוע בסך 2 מיליארד דולר לחברת החשמל
סוכם מתווה הסיוע לחברת החשמל. תתבצע דחיית תשלומים והפקדות של החברה לרשות המיסים ולרשויות אחרות בכפוף לאישורן
בהמשך לדיונים שנערכו בין משרד האוצר להנהלת חברת החשמל, הודיע היום מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, על מתווה הסיוע שאישר לחברה לאור המצוקה התזרימית בה היא נתונה.
בהתאם למתווה, תפעל המדינה למתן ערבות לחברת החשמל בסך 1.5 מיליארד שקלים באופן מיידי, ועד 500 מיליון נוספים בחודש נובמבר, ככל שיידרש, להנפקת אג"ח, והכל בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת. יודגש כי כ- 100 מיליון מתוך הסכום האמור הינם שארית הגיוס הקודם של חברת החשמל.
יתר על כן, תתבצע דחיית תשלומים והפקדות של החברה לרשות המיסים ולרשויות אחרות בכפוף לאישורן. החברה גם תפעל כמיטב יכולתה להעמדת מקורות מימון נוספים במסגרת פעילותה השוטפת באופן שלא יפגע בצרכי המשק.
- 3.קמפיין שקע ותקע - מליוני שקלים מבוזבזים (ל"ת)אייל 17/08/2012 15:20הגב לתגובה זו
- 2.אייל 17/08/2012 15:08הגב לתגובה זומחלקים לעצמם חשמל חינם על חשבון הציבור, נקלעים לחובות, ואז מבקשים עזרה מהציבור, ומנכל משרד האוצר מאשר על חשבוננו! אני מהמר שכשיסיים את תפקידו באוצר ילך לעבוד בחברת החשמל בתור בכיר-שקר-כלשהו. הם יזכרו לו את הטובה הזו. אתם עוד תראו.
- 1.אולי עדיף לצמצם את החשמל חינם של עובדי חברת החשמל? (ל"ת)* הדוקטור * 17/08/2012 10:47הגב לתגובה זו
מיכאל שראל מסמן את הבעיה מס' 1 של הכלכלה הישראלית
הכלכלן הבכיר "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך"
הכלכלן הראשי באוצר לשעבר, ד"ר מיכאל שראל, דיבר ביום חמישי בכנס החירות של "מרכז איין ראנד" ו"התנועה הליברלית החדשה", שנערך במרכז "נא לגעת" ביפו ועסק בחירויות הפרט בישראל. שראל ניפץ סדרה של מיתוסים הקשורים בכלכלה הישראלית, וחשף כי המצב בישראל שונה בתכלית מן המצטייר בשיח הציבורי.
כך לדוגמה סתר ד"ר שראל את ההנחה כי שיעור ההשתתפות בתעסוקה בישראל נמוך: "אנחנו מכירים את האמירה ששיעור ההשתתפות במשק הוא נמוך. למעשה, כיום גם המצב בשוק העבודה השתפר ואנחנו די דומים לעולם, אנחנו מעל הממוצע ב-OECD ומעל הממוצע בארה"ב. אנחנו רואים גידול ניכר בהשתתפות בשוק העבודה, שם הקבוצות החלשות הרוויחו יותר מההשתלבות שלהם בשוק התעסוקה".
"השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט"
ד"ר שראל הסביר כי המצב החדש מקטין את אי השוויון במשק: "המצב הזה מצמצם אי שיוויון אבל מעשית הוא מקטין את השכר הממוצע במשק ויוצר מראית עין כאילו הנתון עמד במקום. זוהי התפתחות חיובית דווקא שניתן להסביר אותה כך: לפניכן מי שהיה בשוק העבודה היו אנשים בעלי פיריון גבוה. כעת נכנסו קבוצות רבות של אנשים שהשכר שלהם יותר נמוך לכן, כאשר מתבוננים בשכר הממוצע מגיעים למסקנה המוטעית שהשכר עמד. וזו טעות. השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט" עוד הוסיף שראל כי גם את הנתון של אי הגידול בשכר הריאלי יש לראות בצורה שונה "השכר הריאלי למשרת שכיר הוא שכר ראלי ברוטו. אבל ב- 10-15 שנים האחרונות ירד באופן משמעותי שיעור המס. כך שאם השכר הריאלי ברוטו נשאר אותו הדבר, הנטו דווקא עלה. אם מסתכלים על ההכנסה נטו של משק בית רואים עלייה משמעותית בהשתכרות".
"הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין"
בנושא אי השיוויון הסביר שראל כי מצב אי השיוויון בישראל השתפר בשנים האחרונות וכעת ישראל עומדת במקום בו היתה באמצע שנות התשעים, בתקופת ממשלת רבין, בה נתוני אי השיוויון היו נמוכים במיוחד: "מצב אי השיוויון גם הוא השתנה. הפערים החברתיים בישראל אכן השתנו. עד שנת 2006 אכן ראינו עלייה ניכרת באי השיוויון, שנבע מסיבות גלובליות וקרה בכל העולם. אבל דווקא בישראל בשבע השנים האחרונות ירד מצב אי השוויון למה שהיה באמצע שנות התשעים. למעשה הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין. עם זאת, ישראל היא אכן אחת המדינות ב-OECD האי שיוויוניות, ונמצאת במקום הרביעי אחרי צ'ילה, טורקיה וארה"ב, אבל גם המצב הזה ניתן להסברה על ידי מספר הילדים ואם משקללים את מספר הילדים הממוצע ישראל מגיעה לאמצע הרשימה".
הדרך העיקרית להעלאת הפריון - השכלה
עם זאת, מנה שראל מספר בעיות קשות בכלכלה הישראלית: "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך. בנתון זה ישראל נמוכה מאוד, מתחת לממוצע ה-OECD ומתחת לארה"ב, כאשר הדרך להוריד את יוקר המחיה ולהגיע למחירי מדינות אחרות הוא העלאת הפיריון" שראל מנה את הפתרונות האפשריים למצב "הפתרונות הם ראשית השכלה - אנחנו מאוד נמוכים בחינוך בהשוואה בינ"ל. ויותר מזה, חלק גדול התלמידים, כמו למשל התלמידים החרדים כלל לא נבחנים, כך שברור שמצבנו אפילו גרוע יותר. אמנם העלנו את שכר המורים, אבל עדיין אין אפשרות לפטר מורים גרועים או לתמרץ מורים טובים".
שראל ביקר את הרגולציה הכבדה בישראל: "יש בישראל חסמים מאוד גדולים ביזמות - יש בישראל עודף רגולציה והרגולציה עצמה מאוד מורכבת ומאוד קשה ליזמים להתמודד איתה. גם המעורבות הממשלתית היא מעל ומעבר למה שאנחנו רואים במדינות אחרות. שכר מינימום שגם הוא סוג של רגולציה, גבוה מאוד בהשוואה בינ"ל כבר עכשיו, ולאחר העלייה המתוכננת יציב את ישראל אולי כמובילה בגובה שכר המינימום".