ההזדמנות הגדולה באג"ח של אלביט מדיקל - יחס סיכון סיכוי חלומי
אתמול קרוב לחצות, פרסמה חברת אלביט מדיקל (אלביט מדיקל טכנולוגי'ס בע"מ) אלביט מדיקל טכנ 0% כוונה לבצע הצעת רכש לכמחצית מסדרת אגרות החוב שלה, בשער של 120 אג' לאג"ח. האג"ח המדובר של אלביט מדיקל מסדרה ג', הוא אג"ח להמרה ונסחר נכון למועד ההודעה בשער של 114 אגורות ובתשואה לפדיון שלילית של 5.4%-. תשואה שלילית לאג"ח אפשרית ואף הגיונית כאשר קיימת השפעה של מרכיב ההמרה.
אם נבחן את השפעת ההמרה למניות, נראה שלאותו אג"ח הנסחר ב 114 אגורות, יש יחס המרה של 1.47. דהיינו, ניתן להמיר 1.47 אג"חים במניה אחת, שנסחרה נכון ליום פרסום ההודעה בשער של 159.9 אגורות. נהוג לומר שלאג"ח להמרה זה, פרמיית המרה של 4.8%, פרמיה נמוכה המסבירה מדוע מחיר האג"ח עלה והתשואה לפדיון הפכה לשלילית.
נסביר מספרית. אם הבוקר החזקתי 147 אגרות חוב, שמחירן הוא 114 אג', הרי ששווי ההחזקה שלי הוא 167.6 שקל. אני יכול להמיר את החבילה הזו ל 100 מניות הנסחרת בשווי 159.9 שקל. וזה כמובן לא כדאי כרגע, הפער בין מחיר החבילה שביד שלי למחיר המניה שאקבל הוא הפרמיה של 4.8%, אך אם מחיר המניה יעלה מעבר לגובה הפרמיה, ההמרה הופכת לכדאית.
נסכם ונאמר שלמחזיקי האג"ח לא כדאי להמיר למניות והם יושבים על הגדר בנוחות ומחכים לרגע האחרון כדי להשתמש באופציה שבידם.
אם כך, על פניו הצעת הרכש לבעלי האג"ח, היא עסקה טובה לני"ע הנסחר בשער של 114 ומקבל מתנה בשווי של 5.3% מעל השווי של האג"ח בבורסה, אולם בין השורות מתגלה בעסקה זו סיפור שונה בתכלית.
- קרן ג'נריישן גייסה 215 מיליון שקל באג"ח להמרה
- מדדי אג"ח נוספים: המדדים שעלו בכ-10% בשנה האחרונה או ב-30% בחמש שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלביט מדיקל, נסחרת בבורסה בת"א לפי שווי של כ-137 מיליון שקל והיא נשלטת ע"י קרן השקעות זרה, בשם אקסיג'נט, המחזיקה בכ 70% ממנה. לחברה יש שתי החזקות עיקריות, בתחום מדעי החיים. הראשונה 3.1% מחברת אינסייטק הפרטית. אינסייטק פיתחה מערכת לביצוע צריבת רקמות בגלי אולטרסאונד ממוקדים בהנחיית MRI
אנו אומדים את שווי החזקה של אלביט מדיקל באינסייטק, ב 30-40 מיליון דולר (לפי סבב גיוס אחרון). ההחזקה השנייה, היא כ 3% בחברת גמידה סל, הנסחרת בנאסד"ק, לפי שווי של 380 מיל' דולר. גמידה סל, עוסקת במחקר ופיתוח של מוצרים רפואיים המבוססים על תאים, לטיפול בסרטן ובמחלות דם נדירות. שווי מניות גמידה סל, המוחזקות ע"י אלביט מדיקל מוערכים בכ-11 מיליון דולר.
כדי להבין את הסיפור שמתחבא בין השורות צריך לחזור שנה וחצי אחורה לסוף 2019. בשעתו, החזיקה אלביט הדמיה ב 62% מחברת אלביט מדיקל ואילו קרן אקסיג'נט, החזיקה רק כ 28% . אלביט הדמיה, חברת האם של אלביט מדיקל, נזקקה למזומנים כדי לפרוע חובות שלה. היא ביקשה לרתום את אלביט מדיקל למאמץ, אך אלביט מדיקל לא עמדה במבחני חלוקת דיבידנדים.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
נמצא מוצא אחר בו אלביט מדיקל מכרה את רוב החזקותיה באינסייטק למשקיע זר בעסקה שבה Koch industries הפכה לבעלת המניות הגדולה באינסייטק. לאחר המכירה, נשארה אלביט מדיקל עם קופת מזומנים, שתפחה ב 102 מיליון דולר ושתי מטרות עיקריות. הראשונה, לשרת את החוב של סדרה ג', נשוא כתבה זו והשנייה, להעביר מזומנים לחברת האם, אלביט הדמיה בדרך עוקפת דיבידנד.
התחליף לחלוקת דיבידנד, נמצא בדמות הצעת רכש, שביצעה אלביט מדיקל למניותיה שלה עצמה. אקסיג'נט שהחזיקה 28%, הודיעה מראש שלא תיענה להצעה ואילו אלביט הדמיה שהחזיקה 62% ממניות אלביט מדיקל, הודיעו שתענה באופן מלא.
בדרך זו מניות אלביט מדיקל שהוחזקו ע"י אלביט הדמיה, הפכו למזומן והגיעו ליעדן, בעלי החוב של אלביט הדמיה. כפועל יוצא של המהלך, הצטמצמו מאוד מספר המניות של אלביט מדיקל ובהתאמה הגדילה אקסיג'נט את חלקה היחסי באלביט מדיקל. בשנה וחצי שחלפו, אלביט מדיקל מממשת מניות גמידה סל וממשיכה לרכוש את המניות של עצמה ובדרך זו הגיעה אקסיג'נט, להחזקה נוכחית של כ 60 מיליון מניות מתוך 85 מיליון מניות קיימות, מה שמקנה לה החזקה של 70% בחברה.
לדעתנו, החלק היותר מעניין הוא דווקא הסיפור של אלביט מדיקל אג"ח ג'.
במקור עם סיום עסקת המכירה, ביקשה אלביט מדיקל לפרוע את האג"ח תמורת כ 38 מיליון $ אבל לדאבונם בשטר הנאמנות של האג"ח, יש "קנס". במידה והחברה מבקשת לפרוע את האג"ח בפדיון מוקדם, היא צריכה לשלם למשקיעים סכום משמעותי, כפיצוי עבור מרכיב האופציה באג"ח להמרה. אלביט מדיקל ביקשה להימנע מהתשלום הקנס לפירעון מוקדם של האג"ח, שהיה יכול להסתכם ב 35 מיל' שקל ולקחה את כל כספי האג"ח, כולל כל הריביות שעליה לשלם והפקידה אותו בבנק לטובת הנאמן של האג"ח.
לפיכך, נוצרה פה סיטואציה מעניינת מאוד.
החברות המוחזקות, על אף שהן ותיקות הן עדיין חברות "חלום" הפתרון של אינסייטק – ניתוחים לא פולשניים באמצעות אולטרסאונד ממוקד מונחה MRI לניתוחים בתוך הגולגולת לסרטן הערמונית ולטיפול בפרקינסון וליישומים אחרים יכול להפוך לפתרון פורץ דרך בתחום. הפיתוחים של גמידה סל בתחום תאי הגזע, גם הוא פורץ דרך.
עלינו לציין שניכר שאלביט מדיקל (או יותר נכון, אקסיג'נט בעלת השליטה) מאמינה יותר באינסייטק, שכן אלביט מדיקל מממשת מעת לעת את מניות גמידה סל ומציינת שתמשיך למכור מניות גם בעתיד.
הבעיה של אקסיג'נט הוא החלום של מחזקי אג"ח ג'
משקיעים בחברות ביומד, הם משקיעים שמבינים את הסיכון והסיכוי הגבוהים בתחום. בהומור נגיד, שלא ברור מה יותר כואב למשקיע בתחום, להיכשל בהשקעה, כאשר ניסוי נכשל ושווי החברה מתאדה או לא להשקיע במניית ביומד החביבה עליך, ולראות אותה נוסקת בעת הצלחתה.
בעלי אג"ח ג' של אלביט מדיקל, נמצאים בפוזיציה חלומית. אם אחת מהחברות שציינו תצליח בגדול, הם ימירו את האג"ח למניות ויגרפו רווח נאה. אם שתי החברות יכשלו, הם יסתפקו ב 110 אגורות שנמצאות ברגעים אלו בחשבון בנק תחת השגחתו של נאמן.
עכשיו נצבע את הבעיה של אקסיג'נט במספרים. כיום הקרן מחזיקה בכ 60 מיליון מתוך 85 מיליון מניות. אם יחוו הצלחה באינסייטק, כמו שבאקסיג'נט מקווים, הרי שבן רגע, יבקשו בעלי האג"ח להמרה לממש את אופציית ההמרה שברשותם ו 71 מיליון מניות חדשות, יכנסו לתמונה. פתאום הקרן תדולל מ70% ל 38% בלבד.
חשוב לשים לב, שהאג"ח יפדה במרץ 2022 ועד אז מחזיקי האג"ח יצטרכו להחליט האם הם בעלי מניות או סתם בעלי חוב.
בשורה התחתונה
אקסיג'נט היו שמחים להיפטר מבעלי האג"ח. הנה יושבים להם אנשים שלא לוקחים חלק בסיכון ורק רוצים להצטרף למסיבה. אקסיג'נט כאמור יכולה לכפות פירעון מוקדם של האג"ח שנסחר ב 114 אגורות וזאת בתמורה לכ 135-140 אגורות לכל אג"ח (תלוי נוסחה, הערכה של המחלקה הכלכלית באקורד). הקרן מחפשת דרכים זולות יותר לעשות זאת. אחת מהן, נעשתה באופן די אינטנסיבי - רכישה בשוק במחיר 114 (כבר נרכשו עשרות מיליוני ע.נ. באג"ח במחיר מתואם של 114). כעת היא מעלה מהלך ומציעה 120 אגורות לכל ע.נ.
כל משקיע בבואו לשקול את ההצעה, צריך לזכור שמצד אחד, רצפת השקעה של 110 אגורות כבר ממתינות עבורו בבנק ואילו מצד שני, הצלחה של אינסייטק לדוגמא, יכולה להפוך השקעה "משעממת" באג"ח לרווח נאה המתאים למניית חלום.
הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד ש.ק.ל.
- 6.איתן 02/07/2021 18:19הגב לתגובה זוגמידה רק מחממת מנועים, חבל שאלביט פראיירים
- 5.אבי 02/07/2021 12:31הגב לתגובה זואני נענה חצי כמןת .
- 4.רם 01/07/2021 18:13הגב לתגובה זואמור להיות איזה אירוע עד מרץ 2022 כגון אישור FDA כלשהו? או כל פריצת דרך אחרת בחברות הבנות?
- אף אחד לא יודע (ל"ת)דן 02/07/2021 12:29הגב לתגובה זו
- 3.בן 01/07/2021 17:58הגב לתגובה זוהעין החדה של קובי שגב
- 2.סיפור כלכלי מענין במיוחד (ל"ת)שמואל 01/07/2021 17:32הגב לתגובה זו
- 1.איך אפשר לדעת את הדברים האלה? (ל"ת)אברהם 01/07/2021 16:55הגב לתגובה זו

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
