קרן ג'נריישן גייסה 215 מיליון שקל באג"ח להמרה
קרן ההשקעות ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.13% דיווחה כי השלימה בהצלחה את השלב המוסדי במסגרת הנפקה של סדרת אגרות חוב להמרה (סדרה ד'). במסגרת המכרז התקבלו ביקושים בהיקף של כ-600 מיליון שקל, מתוכם קיבלה החברה התחייבות מוקדמת לרכישת יחידות בסכום כולל של כ-215 מיליון שקל.
אגרות החוב להמרה הן שקליות (לא צמודות) והריבית האפקטיבית שנקבעה במכרז הינה בשיעור של כ-4.37%. אגרות החוב תפרענה בשני תשלומים בשנים 2028 ו-2029, והן ניתנות להמרה במחיר של 90 אגורות למניה עד ל-30 ביוני 2026, ולאחר מועד זה יעלה מחיר ההמרה ל-120 אגורות למניה.
ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל; קרדיט: אייל טואג
החברה ציינה כי תמורת הגיוס תשמש לפירעון חוב קיים תחת מסגרות האשראי של הקרן, מהלך שיוביל לגידול בהיקף המסגרות הפנויות לכ-400 מיליון שקל. הריבית שנסגרה במכרז המוסדי צפויה להוביל לחסכון בעלויות המימון של הקרן בסכום המוערך בכ-6 מיליון שקל בשנה.
- מדדי אג"ח נוספים: המדדים שעלו בכ-10% בשנה האחרונה או ב-30% בחמש שנים
- למה מניית פאגאיה צונחת ב-20%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״אנו רואים בהיקף הביקושים והגיוס הבעת אמון חשובה בקרן ובפעילותה", מסר ארז בלשה, מנכ"ל קרן ג'נריישן. "כניסתם של גופים חדשים רבים להשקעה בקרן, לצד הביקוש הגבוה מצד בעלי עניין ומוסדיים קיימים, משקפת את העניין הגובר של שוק ההון בג'נריישן, ואת ההבנה העמוקה של המשקיעים בנוגע לפוטנציאל הצמיחה העצום של הקרן ושל השקעותיה. התמחור הגבוה לרכיב האופציה מדגיש את האפסייד שהמשקיעים רואים במניה. גיוס האג״ח מהווה אבן דרך משמעותית ביישום תוכניתה האסטרטגית של הקרן לקידום השקעותיה העתידיות ולהמשך פיתוח הפורטפוליו. אנו מודים למשקיעים הרבים שלקחו חלק במכרז המוסדי וממשיכים לעבוד במרץ על מנת להניב ערך משמעותי למשקיענו".
הקרן עדיין מנסה למכור את חלקה בחברת התחבורה הבריטית פורטרברוק. לפני 3 חודשים דיווחה ג'נריישן על מגעים למכירת חלקה בחברת התחבורה הבריטית בתמורה ל-577 מיליון שקל אך בהמשך דיווחה שהרוכשת נתקלה בקשיים והחליטה לא להאריך את תקופת הבלעדיות בהסכם.
את הרבעון השלישי סיימה קרן ג'נריישן עם הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 117 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הסתכם ב-54 מיליון שקל לעומת 69 מיליון שקל ברבעון המקביל. מניית ג'נריישן נסחרת לפי שווי של 957 מיליון שקל אחרי 15.5% השנה ושל 44% בשנה האחרונה.

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות קופצת 7%, רמי לוי ב-4.9%; ברנד נופלת 9.6% - מגמה חיובית במדדים
נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה עולה במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי מזנקת כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור בתוצאות טובות - היום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי קרב אל קיצו - מי דיווחו ובמהלך הסופ"ש?
העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.4%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.1%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.3%. ת"א נפט וגז יורד 0.5%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.2% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.6%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא
יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על
אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון
במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין
כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי
עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.

