אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 

 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026

• פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
• הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה 8.13%  , מהחברות הגדולות בישראל בתחומי הנדל״ן המניב והדיור המוגן, חתמה על הסכם למתן שירותי דאטה סנטרס ללקוח טכנולוגי בינלאומי, באמצעות שתי חברות מוחזקות בעקיפין בבעלות מלאה. ההסכם מבוסס על הקמה של קמפוס חדש וייעודי בנורבגיה, שנבנה מראש לצרכים של הלקוח ולסטנדרטים של פעילות דאטה סנטרס בהיקפים גדולים, כחלק מהרחבת פעילות הקבוצה בתחום גם מחוץ לישראל.

ההתקשרות נחתמת בסוף דצמבר ומציבה לעזריאלי פעילות ארוכת טווח בתחום הדאטה סנטרס, שנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הקבוצה בשנים האחרונות. מדובר בפרויקט רחב היקף שמרחיב את הפריסה הגיאוגרפית של הפעילות ומכניס את הקבוצה לפעילות משמעותית גם בצפון אירופה.

היקף השירותים עומד על קיבולת כוללת של 80MW, כשהאספקה מתוכננת להתבצע במספר שלבים לאורך תקופה של כשנתיים וחצי ממועד ההתקשרות. בלוח הזמנים שנקבע, 20MW הראשונים אמורים להימסר בסוף מרץ 2027, והחברה מציינת כי קיימת אי ודאות מסוימת לגבי עמידה במועד, בין היתר בשל תלות בגורמים תפעוליים ותשתיתיים הנדרשים להקמת הפרויקט.

NOI שנתי של כ-117 מיליון אירו והשקעה של כמיליארד אירו

לפי הערכת החברה, בהנחה שמסופקת מלוא הקיבולת, ה-NOI השנתי הממוצע מהעסקה צפוי לעמוד על כ-117 מיליון אירו. ההכנסה נגזרת מחוזה ארוך טווח, עם מסירה מדורגת של הקיבולת, כך שהתרומה המלאה צפויה רק עם השלמת כלל השלבים.

• דנה עזריאלי: "עליתי לארץ כדי לבנות בישראל. בנורבגיה אני רוצה להצליח, אבל כאן המקום שלי"
• עזריאלי: ה-FFO ירד; חשש ממחיקות בהמשך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ-1,000 מיליון אירו, לא כולל עלויות מימון שמוערכות בכ-60 מיליון אירו. החברה מנהלת מגעים עם גופים מממנים בנוגע למימון הפרויקט, והמבנה הפיננסי הסופי צפוי להיקבע בהתאם לתנאים שייסגרו ולשלבי הביצוע בפועל.