קרן ג'נריישן גייסה 215 מיליון שקל באג"ח להמרה
קרן ההשקעות ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 0.92% דיווחה כי השלימה בהצלחה את השלב המוסדי במסגרת הנפקה של סדרת אגרות חוב להמרה (סדרה ד'). במסגרת המכרז התקבלו ביקושים בהיקף של כ-600 מיליון שקל, מתוכם קיבלה החברה התחייבות מוקדמת לרכישת יחידות בסכום כולל של כ-215 מיליון שקל.
אגרות החוב להמרה הן שקליות (לא צמודות) והריבית האפקטיבית שנקבעה במכרז הינה בשיעור של כ-4.37%. אגרות החוב תפרענה בשני תשלומים בשנים 2028 ו-2029, והן ניתנות להמרה במחיר של 90 אגורות למניה עד ל-30 ביוני 2026, ולאחר מועד זה יעלה מחיר ההמרה ל-120 אגורות למניה.
ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל; קרדיט: אייל טואג
החברה ציינה כי תמורת הגיוס תשמש לפירעון חוב קיים תחת מסגרות האשראי של הקרן, מהלך שיוביל לגידול בהיקף המסגרות הפנויות לכ-400 מיליון שקל. הריבית שנסגרה במכרז המוסדי צפויה להוביל לחסכון בעלויות המימון של הקרן בסכום המוערך בכ-6 מיליון שקל בשנה.
- מדדי אג"ח נוספים: המדדים שעלו בכ-10% בשנה האחרונה או ב-30% בחמש שנים
- למה מניית פאגאיה צונחת ב-20%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״אנו רואים בהיקף הביקושים והגיוס הבעת אמון חשובה בקרן ובפעילותה", מסר ארז בלשה, מנכ"ל קרן ג'נריישן. "כניסתם של גופים חדשים רבים להשקעה בקרן, לצד הביקוש הגבוה מצד בעלי עניין ומוסדיים קיימים, משקפת את העניין הגובר של שוק ההון בג'נריישן, ואת ההבנה העמוקה של המשקיעים בנוגע לפוטנציאל הצמיחה העצום של הקרן ושל השקעותיה. התמחור הגבוה לרכיב האופציה מדגיש את האפסייד שהמשקיעים רואים במניה. גיוס האג״ח מהווה אבן דרך משמעותית ביישום תוכניתה האסטרטגית של הקרן לקידום השקעותיה העתידיות ולהמשך פיתוח הפורטפוליו. אנו מודים למשקיעים הרבים שלקחו חלק במכרז המוסדי וממשיכים לעבוד במרץ על מנת להניב ערך משמעותי למשקיענו".
הקרן עדיין מנסה למכור את חלקה בחברת התחבורה הבריטית פורטרברוק. לפני 3 חודשים דיווחה ג'נריישן על מגעים למכירת חלקה בחברת התחבורה הבריטית בתמורה ל-577 מיליון שקל אך בהמשך דיווחה שהרוכשת נתקלה בקשיים והחליטה לא להאריך את תקופת הבלעדיות בהסכם.
את הרבעון השלישי סיימה קרן ג'נריישן עם הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 117 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הסתכם ב-54 מיליון שקל לעומת 69 מיליון שקל ברבעון המקביל. מניית ג'נריישן נסחרת לפי שווי של 957 מיליון שקל אחרי 15.5% השנה ושל 44% בשנה האחרונה.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
