ארז בלשה
צילום: אייל טואג

קרן ג'נריישן גייסה 215 מיליון שקל באג"ח להמרה

הריבית האפקטיבית שנקבעה לאג"ח היא 4.37%, כאשר הן יהיו ניתנו להמרה במחיר של 90 אגורות למניה עד לחודש יולי 2026, שער המניה היום עומד על 75 אגורות
רוי שיינמן |

קרן ההשקעות ג'נריישן קפיטל  ג'נריישן קפיטל -0.62% דיווחה כי השלימה בהצלחה את השלב המוסדי במסגרת הנפקה של סדרת אגרות חוב להמרה (סדרה ד'). במסגרת המכרז התקבלו ביקושים בהיקף של כ-600 מיליון שקל, מתוכם קיבלה החברה התחייבות מוקדמת לרכישת יחידות בסכום כולל של כ-215 מיליון שקל.

אגרות החוב להמרה הן שקליות (לא צמודות) והריבית האפקטיבית שנקבעה במכרז הינה בשיעור של כ-4.37%. אגרות החוב תפרענה בשני תשלומים בשנים 2028 ו-2029, והן ניתנות להמרה במחיר של 90 אגורות למניה עד ל-30 ביוני 2026, ולאחר מועד זה יעלה מחיר ההמרה ל-120 אגורות למניה.

ארז בלשה, מנכ

ארז בלשה, מנכ"ל ג'נריישן קפיטל; קרדיט: אייל טואג

החברה ציינה כי תמורת הגיוס תשמש לפירעון חוב קיים תחת מסגרות האשראי של הקרן, מהלך שיוביל לגידול בהיקף המסגרות הפנויות לכ-400 מיליון שקל. הריבית שנסגרה במכרז המוסדי צפויה להוביל לחסכון בעלויות המימון של הקרן בסכום המוערך בכ-6 מיליון שקל בשנה.

״אנו רואים בהיקף הביקושים והגיוס הבעת אמון חשובה בקרן ובפעילותה", מסר ארז בלשה, מנכ"ל קרן ג'נריישן. "כניסתם של גופים חדשים רבים להשקעה בקרן, לצד הביקוש הגבוה מצד בעלי עניין ומוסדיים קיימים, משקפת את העניין הגובר של שוק ההון בג'נריישן, ואת ההבנה העמוקה של המשקיעים בנוגע לפוטנציאל הצמיחה העצום של הקרן ושל השקעותיה. התמחור הגבוה לרכיב האופציה מדגיש את האפסייד שהמשקיעים רואים במניה. גיוס האג״ח מהווה אבן דרך משמעותית ביישום תוכניתה האסטרטגית של הקרן לקידום השקעותיה העתידיות ולהמשך פיתוח הפורטפוליו. אנו מודים למשקיעים הרבים שלקחו חלק במכרז המוסדי וממשיכים לעבוד במרץ על מנת להניב ערך משמעותי למשקיענו".

הקרן עדיין מנסה למכור את חלקה בחברת התחבורה הבריטית פורטרברוק. לפני 3 חודשים דיווחה ג'נריישן על מגעים למכירת חלקה בחברת התחבורה הבריטית בתמורה ל-577 מיליון שקל אך בהמשך דיווחה שהרוכשת נתקלה בקשיים והחליטה לא להאריך את תקופת הבלעדיות בהסכם.

את הרבעון השלישי סיימה קרן ג'נריישן עם הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 117 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הסתכם ב-54 מיליון שקל לעומת 69 מיליון שקל ברבעון המקביל. מניית ג'נריישן נסחרת לפי שווי של 957 מיליון שקל אחרי 15.5% השנה ושל 44% בשנה האחרונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית ג'נריישן קפיטל בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?