אגרות החוב של פטרוכימיים עשויות להיות השקעה מעניינת
חברת פטרוכימיים מחזיקה במניות של בזן ומול המניות האלו יש לה חוב - אגרות חוב לציבור. החברה כבר עברה הסדר חוב ועכשיו היא בסוג של "חצי הסדר". המניות בבזן משועבדות למחזיקי החוב. מה הדאונסייד ומה האפסייד באגרות החוב?
קצת רקע - בעלת השליטה בחברת פטרוכימיים היא משפחת פדרמן. החברה השלימה הסדר חוב בשנת 2015 ומאז נשענת על תקבולים מבזן לטובת תשלום חובותיה. בעלי השליטה מחויבים להשתתפות בהוצאות החברה במסגרת הסדר החוב.
לחברה אין פעילות עסקית משמעותית מלבד אחזקתה ב-15.46% ממניות בזן. מנגד, החברה בעלת חוב של כ-1.5 מיליארד שקל למחזיקי אגרות החוב.
השפעת הקורונה - במשבר הקרונה אירעה צניחה משמעותית בשער בזן ממחיר של 180-160 אגורות לסביבת מחיר של 80-60 אגורות. בנוסף בזן עצרה את חלוקת הדיבידנדים כחלק מהיערכותה לקורונה.
מצב זה גרם לכך שלפטרוכימים אין מקורות לעמוד בתשלומי הריבית ובפועל אינה יכול לבצע את התחייבויותיה כלפי מחזיקי האג"ח. בסוף 2020 החברה ביקשה דחייה בתשלומים מתוך תקווה להתאוששות בבזן.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה עדכנה כי טרם ביצעה רכש של ביטוח נושאי משרה ודירקטורים בעקבות קושי לחדש במסגרת המשבר בו היא מצויה.
בסוף ינואר, בעלי השליטה הודיעו כי הם אינם מוכנים לעמוד בהתחייבויותיהם לשלם חלק מההוצאות השוטפות של החברה והציעו מתווה חדש לטובת תשלומים אלו.
נאמני האג"ח כינסו אסיפת התייעצות ועדכון במהלכה נסקר מצב העניינים בחברה, הוחלט על קידום תהליך מינוי נציגות למחזיקים ובחינת העמדת האג"חים לפירעון מיידי. מחזיקי האג"ח מינו נציגות ונראה שישנן מספר אפשרויות מרכזיות ליציאה מהפלונטר.
סדרות האג"ח
כלל מניות בזן שבידי פטרוכימיים משועבדות לאגרות החוב (ישנו הבדל בין הסדרות, חלק מהשעבודים ישירים וחלקם משותפים)
פטרוכימיים בעלת זכות למינוי 4 דירקטורים בבזן שמקבלים שכר של כ-1.1 מיליון שקל בשנה. ישנה הצעה של בעלי השליטה להעביר את כלל התקבולים לחברה (בניכוי 15K לחודש לכל דירקטור).
תלות גדולה בבזן
בסיכומו של דבר, אגרות החוב בחברה פטרוכימיים (מניות החברה בשלב זה אינם שוות דבר ושייכות בפועל לבעלי אגרות החוב) תלויות במצב העסקים בבזן. בזן מושפעת מ"מרווח הזיקוק" שמשפיע על הרווח שלה מפעילות הזיקוק השוטפת, כמו כן ישנה השפעה של מחירי הנפט ומוצרים נוספים על עלות רכש המלאי ועל הצגתו בדוחות החברה. נראה שגרוע יותר מהרבעונים האחרונים בגלל הקורונה כבר לא יהיה בבזן, אבל זה עדיין לא מתבטא במחיר המניה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
נקודה מעניינת לגבי ערך בזן היא שהחברה לישראל לא ביצעה מחיקות בספריה למרות הירידה בשווי הסחיר של מניות בזן. העניין מהווה אינדיקציה מסוימת לכך שאין פגיעה מהותית בפעילות העסקית של בזן בהתייחסות לטווח ארוך.
מחיר בזן עדיין משקף את שיא משבר הקורונה, ובדוחות הבאים נגלה האם אכן זה המצב, להערכתנו? ממש לא
ישנם 4 סדרות של אגרות חוב, אג"ח 1, ב', ג', ח'. כלל הסדרות נסחרות בתשואות גבוהות במיוחד והשוק מעריך כי לחברה אין המקורות לביצוע התשלום. לאחרונה בוצעה הצבעה והוחלט שלא להעמיד את כלל החוב לפרעון מיידי וכן למנות נציגות של מחזיקי האג"ח לטובת קבלת החלטות וביצוע פעולות לטובת המחזיקים.
סדרות האג"ח
אג"ח 1 – ריבית 6.3% לא צמודה (מס 15%) פדיון סופי - 31.12.2023
אג"ח ב' – ריבית 5.1% צמודה (25% מס) פדיון סופי - 31.12.2023
אג"ח ג' – ריבית 6.7% לא צמודה (15% מס) פדיון סופי - 31.12.2023
אג"ח ח' – ריבית 6.6% לא צמודה (15% מס) פדיון סופי - 31.9.2021
תשלומי ריבית שוטפת: החל מינואר 2017 משולמת באופן שוטף רק מחצית מהריבית השנתית בסדרות 1, ב', ג' והיתרה נדחית לתאריך הפדיון הסופי. לחברה לא היו את המקורות לתשלום הריביות האחרונות, בסדרה ח' תשלום הריבית האחרון נדחה למועד הפדיון הסופי של האג"ח.
בטחונות ושעבודים: לכל סדרה ישנם מניות בזן המשועבדות לה באופן ישיר. בנוסף ישנו "פול" של 56,977,300 מניות בז"ן המשועבדות לסדרות 1, ב', ג'. החלוקה של מניות ה"פול" הינה על פי האחוז היחסי של יתרת החוב הלא מבוטח, לאחר ניכוי השעבודים של כל סדרה. נשמע מסובך אבל בפשטות מרביתם המוחלטת של ה"פול" שייכים לאג"ח מסדרה 1.
בנוסף ככל שמחיר בזן עולה גם החלק במניות גדל, לכן שווי הבטוחות של אג"ח 1 עולה ביותר מאשר העלייה הישירה במניות בזן.
סדרה ח': מועד הפרעון של סדרה ח' הינו בתאריך 30.9.2021 ומדובר בסדרה בעלת שעבוד על 271,774,526 מניות בזן ולסדרה ח' אין זכויות ב"פול המשותף".
במידה ויהיו עודפים מהמניות המשועבדות לסדרה ח' העודף עתיד להתחלק עם שאר הסדרות, כדי להגיע למצב של עודפים על מניית בזן להיות בשער 136. המניות המשועבדות לסדרה ח' כפופות להיתר השליטה מהמדינה, משמעות הדברים שלא ניתן למכור אותם בבורסה בצורה פשוטה אלא רק כ"חבילה" לרוכש שקיבל היתר שליטה.
סיכונים
- תלות מוחלטת במניית בז"ן לטובת כיסוי החוב.
- השפעה שלילית על מניית בז"ן במקרה של מימוש בבורסה/חלוקה בעין.
- הוצאות שוטפות של החברה עשויות להגיע על חשבון בעלי האג"ח.
- סיכון גבוה לאי עמידה בפרעון הצפוי של אג"ח ח'.
- סחירות נמוכה בחלק מסדרות האג"ח מה שיוצר לעיתים קושי במכירה ופערים בתמחור בין הסדרות השונות.
סיכויים
- ההון העצמי בבז"ן משקף שער של 121.5 (ע"פ הדו"ח האחרון)
- בז"ן רשומה בספרי החברה לישראל שמחזיקה בשער של 153.1 ובדו"ח האחרון לא נדרשה לביצוע מחיקות.
- העסקים בבז"ן הינם מחזוריים וישנה הערכה (הגיונית למדי..) כי אנו אחרי המשבר בתחום הזיקוק שהגיע בעקבות הקורונה והשפיע על מרווח הזיקוק ונראה כי אנו לקראת שלב של שיפור בעסקים מסוג זה.
גם למחזיקי אג"ח ח' ישנו אינטרס מרכזי לשיפור מצבם והמתנה להתאוששות במניית בז"ן.
הנאמנים של בעלי האג"ח מנוסים במיוחד ומכירים היטב את החברה, הפרטים והיתרונות והחסרונות השונים במצב המורכב של החברה כעת.
אגרות החוב של פטרוכימיים מהוות בפועל חלופה ייחודית לרכישת מניית בזן. מחיר סדרות 1 ב ו-ג נגזר מהבטוחות הישירות לכל סדרה ובנוסף ישנו פוטנציאל לקבלת עודפים מהמניות המשועבדות לסדרה ח' (במידה ומחיר בזן עובר את שער 136). במחיר האג"ח הנוכחי ישנו עודף (!) בטחונות לכלל הסדרות.
במקרה של ירידה במחיר מניית בזן אנו צפויים לראות ירידה בכל הסדרות.
בעלייה במניית בזן ישנו מינוף משמעותי יותר לאג"ח 1, אחריו לסדרות ב', ג', ולסיום סדרה ח'.
ישנה השפעה מהותית לצעדים עליהם תמליץ נציגות מחזיקי האג"ח והפעילות שתבוצע בעקבות כך.
סיכום
אגרות החוב של פטרוכימיים תלויות לחלוטין בביצועיה ובמחיר המניה של חברת בז"ן.
אג"ח 1 הינו בעל המינוף הגבוה ביותר.
מחיר אגרות החוב הנוכחי בבורסה מבטא יחס בטחונות של למעלה מ-100% (מבלי להיכנס לנושא הוצאות פירוק, דיסקאונט מכירה וכו')
מדובר בהשקעה ברמת סיכון גבוהה, אולם המחיר הנוכחי מבטא בטחונות מלאים על מחיר הרכישה + אופציה להתאוששות נאה במקרה של שיפור בשער בזן (שער המניה כ-70 אגורות)
- 6.סמי 26/02/2021 20:37הגב לתגובה זולא הייתי נוגע באג"ח שלהם.
- 5.נפטואל 25/02/2021 00:03הגב לתגובה זוהכפלה בשנה הקרובה
- 4.הצטיידתי במניית בזן. מוכן לשיגור (ל"ת)אור 24/02/2021 16:53הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 24/02/2021 14:30הגב לתגובה זוכל עלייה של בזן שווה עשרות אחוזים באגח בזמן קצר..היום כבר התחילה הטיסה..
- 2.אנונימי 24/02/2021 12:36הגב לתגובה זואני בבורסה בארץ לא משקיע נקודה עולה הכי מעט ויורדת הכי הרבה היחידה שלא החזירה אפילו את הקרן מאז המשבר
- 1.אנונימי 24/02/2021 11:37הגב לתגובה זוהניתוח של בזן נכון אבל מי שרוצה תשואה חיובית בטוחה צריך לקנות בזן ולא את האג"ח של פטרוכימיים. יש עוד סדרות שהיו אמורות להפדות ונדחו. סיכון גבוה שלא יראו החזר חוב. שימו לב לדיסקליימר למטה בקטן: הכותב משקיע פרטי באגרות חוב ועלול להחזיק באג"ח של פטרוכימיים
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
